נעים

חבר רוצה לצבוע את הענתיקה שלו לבד ושאל אותי מה הן המידות הסטנדרטיות של חדר צבע או תנור צבע בפי העם. אין לי מושג ורציתי לדעת אם למישהו יש. חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי מידות. האם מישהו יודע מה המידות, האם כשמדובר בפרייבט רגיל המידות סטנדרטיות? לציין שלא צריך עזרה באיך בונים או מידע על מערכת אוורור וכו', רק מידות של החדר עצמו, אורך רוחב, גובה תודה לכל העונים

ניקוי סודה מהנסיון שלי לא שווה כלום כשזה מגיע לחלודה. הלכתי עם חבר לאחד מבעלי המקצוע בתחום והבאתי לו מספר חלקים קטנים לניקוי כדי לבדוק. בהתחלה מאד התלהבנו. הסודה מצויינת בלהוריד צבע, במקרים מסויימים היא גם מורידה שכבות של חומר ישן, אבל... כשזה הגיע לחלודה שהיא בעצם הבעיה העיקרית, אין לסודה מענה, לפחות לא כאן בארץ... הסודה לא דיגדגה את החלקים החלודים. כששאלתי את הבחור שהתיז מה קורה, הוא גילגל עיניים ואמר שצריך גרגרים אחרים גדולים יותר. בשורה התחתונה, יוק... לא התייאשתי, ושוחחתי בעניין עם בעל מקצוע נוסף בתחום שהודה בפני שהסודה לא מורידה חלודה קשה אלא רק צבע וחומר. באשר למה שכן נוקה בסודה, חלקים שוכבים אצלי במחסן שלושה חודשים ללא צבע יסוד ואכן לא החלידו!! עוד בעיה היתה עניין המחיר. אותו בחור שבדקנו הגיע אלי למחסן כדי לראות את האוטו ודרש 600 ש"ח לשעת עבודה על האוטו. מוגזם מאד לטעמי. מאחר והאוטו מלא חומר וברצפות ובקורות יש הרבה חלודה קשה, ויתרתי על העניין. למרבה הצער אין לסודה אפקטיביות של ניקוי חול. יש לה את היתרונות שלה, היא לא מעוותת, החלקים שנוקו לא מחלידים, היא ירוקה, אבל בגלל הלחץ הנמוך היא גם לא כל כך מנקה אגב מישהו ציין כאן שהסודה לא מורידה חומר אבל מנקה חלודה וזה לא נכון. חלודה הרבה יותר קשה מחומר פחחים, לפעמים קשה לשבור חלודה אפילו עם פטיש. לגבי ניקוי בקליפות אגוזים לא שמעתי על אף אחד שעושה את זה בארץ. בדקתי גם את האופציה של קרח יבש, מתיזים כדוריות קרח יבש בלחץ על החלק, שוב, זה מעולה בהורדת צבע וחומר, זה לא מדגדג חלודה. בשורה התחתונה למרבה הצער, אין בארץ מענה להורדת חלודה מעבר לניקוי חול.

במכתב שקיבלתי נכתב שהבאתי חלקים בניגוד לתקנות, לכן לא ישוחררו! לא צויין מספר התקנה או מספרי התקנות בעטיין נפסלו החלקים. התשובה בהחלט לא היתה עניינית... האם יכול להיות שכל נושא חלקי הבטיחות כן מותר לייבוא אם כך, אך בכפוף לבדיקה של סמכות מקצועית כמו מוסך מורשה? האם יכול להיות שאף פעם כיבואנים יחידנים לא בדקנו מהן התקנות לעומק? אני אנסה לברר היום מהי התקנה או התקנות האמורות, על מנת שנבין על מה מסתמכים הפקידים הפוסלים. פסלו לי צפצפות, מיכל דלק, חגורות בטיחות, מראה... אני אבדוק לעומק..

ויוה, אין לי שום בעיה עם תוקף התקנות ואני לא חולק על כך שיש לקיימן. התקנות הנוגעות לרכבי אספנות קלוקלות ובמשרד התחבורה אין גמישות בכלל, אז מי מדבר על גמישות בגדר הסביר??????? מספיק לקרוא אפילו כאן בשרשור זה על "חוויות" שעברו ועוברים המייבאים כדי להבין שאין גמישות בכלל. אם ההחלטות היו נבחנות במרחב הסבירות כפי שהגדרת אולי היינו במצב אחר, אבל כולם יודעים שזה לא כך.

מצא ידידי, זו כבר תגובה שניה המציעה שהמועדון יטפל בבעיה, יבקש, ישתדל והשד יודע מה עוד. כפי שכבר נאמר כאן ובמקומות אחרים, ידוע שלמועדון מערכת יחסים עדינה עם משרד התחבורה והמבין יבין, לטוב ולרע. אין לי שום עניין להביע ביקורת כלשהיא על התנהלות המועדון בעניין זה. המועדון, למרות שכיום איני אחד מחבריו, פעל רבות מאד בנושא קידום האספנות בארץ במשך שנים, כמו גם מועדונים נוספים שהוקמו לאחריו. מאידך, המצב הנתון לו אנחנו שותפים, למרבה הצער, עלול להביא לקץ תחביב האספנות, ואני לא רואה שום התקדמות בנושא. רבים מהפעילים במועדון שתדבר איתם על העניין יציעו לבקש, להשתדל, לנסח מכתבים, לערוך מצגות וכו'. הרי גם על זה היו דיונים בפורום. מזה לא תבוא הישועה!!! אין עם מי לדבר. ארמוז רק זאת. המועדון מסיבותיו אינו מעוניין לערב עורכי דין בעניין או להציג עמדה לוחמנית שאולי תפגע בו בעתיד. משם לא תבוא הישועה ולכן אני מנסה להרים כפפה. זה אולי לא נורמאלי אבל זה המצב.

ויוה איטליה, בהחלט 1. מודה שלא קראתי את נהלי מחלקת סחר ייצור ויבוא מוצרי תעבורה וגם אם הייתי קורא אותם ולומד אותם בעל פה לא בטוח שהייתי מוצא שם שאסור להביא מראה מרכזית למשל... לגבי מיכל דלק אתה צודק, זה בהחלט חלק בטיחותי ולא נתתי את דעתי על זה כשהבאתי אותו, אבל!!!! המיכל שלי חד משמעית לא ניתן לתיקון. מיכל חדש לאוטו שלי לפי שלושה קטלוגים שונים של יצרנים גרמניים עולה 1240$. כן כן אתה רואה טוב. להביא אותו לארץ יעלה בערך כפול עם משלוח ומכס. אין לי את הכסף הזה, זה מוגזם לפי כל קנה מידה. למרות שהמיכל שקניתי בחו"ל הוא כמו חדש לא מאפשרים לי להכניס אותו. מה אתה מציע? שאנסה לתקן את שלי ולהלחים אותו בפעם העשירית? הוא במצב גרוע. אבל זה כן בטיחותי נכון? אז יגידו לי אנשים, אדוני זה תחביב לעשירים, אין לך כסף להביא מיכל חדש, אל תתעסק בתחביב הזה. גם זה מקובל... וכאן עולה השאלה ומה אם אין חלק חדש בנמצא? למשל, תיבת הגה. אני מברך חמש פעמים ביום שאין לי חופש בתיבת הגה ולא סדק כי אין תיבות מייצור חדש לאוטו שלי, יתהפך העולם. מה יהיה אם התיבה שלי תיסדק? אין חדשה ולא תביא משומשת גם אם תהיה הסגן של אני לא יודע מי. עדיף לרתך את הישנה? מאד בטיחותי!!! 2. יחסים עדינים אמר נחום קדמיאל ואמרו עוד רבים וטובים מבין חברי המועדון. אנחנו לא חיים בדיקטטורה אבל כולם יודעים איפה אנחנו חיים ולא תמיד הכל דבש. לא נכנס ולא רוצה להיכנס ליחסי המועדון עם משרד התחבורה, זה נושא עדין אגב אף אחד לא אמר שהרשות הממשלתית פועלת ללא סמכות, היא פועלת מכורח תקנות וזה האמא של הסמכות. ולידיעה, כל נושא היבוא מעוגן בתקנות ולא מדובר בחוק!!! התקנה באה להרחיב את החוק והיא בעצם סוג של חקיקת משנה שעליה יכולים להחליט פקידים בכירים גם כן. אין בעיה לשנות תקנות, זה הרבה יותר קל מלשנות חוק, אבל מסיבות רבות כמו לובי של יבואנים גדולים, חוסר הבנה בתחום האספנות ועוד בעיות אחרות מונעים את השינוי. מי שאוכל אותה זה האספנים, לא אף אחד אחר ובפעם האחרונה שהסתכלתי בראי היום בבוקר ראיתי עוד אספן שאכל אותה. 3. ישה, אני משאיר לך את הטיפול 4. ויוה, אני לא מתבכיין. אני מספר מה עבר ומה עובר עלי ואני מנסה לעשות שינוי. לידיעה... בשבוע האחרון לאחר שהעליתי את העניין כאן ובעוד כמה מקומות קיבלתי תגובות של אנשים שמציעים לעזור בדרך נקודתית לגבי המטען שלי. סביר להניח ואני אומר סביר להניח, שאם אשתמש בשרותיו של מאכר כזה או אחר אולי אצליח בסוף לעשות משהו בקשר למטען שלי. זה גם עצוב אבל נניח לזה. העניין הוא מה יהיה מחר כשאני או אספן אחר ננסה שוב לייבא חלקים? בשביל זה אני נלחם ואלחם כדי לשנות, פשוט אם חושבים על זה, אם אתה לא עבריין אתה לא יכול לשפץ רכב אספנות בארץ, חד משמעית. כולם יודעים וכולם שותקים. לא יאומן ולא נורמלי!!!!!!!!!

תודה מקרב לב רון וחן חן על התגובה בהחלט רשמתי לפני וכמובן שאגבה הכל במסמכים ובתכתובות ברגע המתאים. היום וידאתי שהחלקים המוחרמים עדיין במכס. גם זה לא מובן מאליו, שמעתי על מקרים בהם נעלמו החלקים ואין עם מי לדבר... לשמחתי שלי עדיין שם, כמה זמן אף אחד לא יודע...

עוד חלק ששכחתי לציין אתמול מרוב כעס... עוכבו לי גם חגורות בטיחות אורגינאליות של היצרן שהיו מותקנות ברכב זהה לשלי וקניתי מתוך תום לב. האטיקט האורגינאלי של היצרן עם מספר החלק תפור לחגורה כך שזה לא איזה אילתור מרחוב הרצל... אצלי ברכב עשו במשך השנים איזה אילתור גרוע ועד שמצאתי חגורות אורגינאליות לקח ים זמן... הרכב שלי מודל 1960 ואינו חייב כלל בחגורות בטיחות אבל אותם שם על האולימפוס זה לא מעניין בכלל. אחר כך לך תכתוב מכתבים ותשכנע בנחיצות... גם כשאתה רוצה לחזור לאורגינאליות לא מאפשרים לך. אכן הצדק עם המגיבים, הפקידים כנראה באמת לא אשמים. זה התקנות והמערכת. זה ייקח זמן, זה יעלה כסף, אבל זה יקרה.

הלוואי שהעניין היה נגמר רק בקצת עצבים, כנראה שזה חלק מהחיים פה. ללא חלקים מסויימים שחלקם אסורים ביבוא אין לי סיכוי לשפץ את האוטו בחיים גם אם אעמוד על הראש שש פעמים. מה בדיוק רוצים? שאזרוק את האוטו? בכל מקום אחר באירופה ובאמריקה התחביב הזה וכל התעשייה הנלווית לו מעלים חיוך על פני האנשים, יוצרים מקומות עבודה ומה לא. רק כאן טאליבאן... זה ייקח זמן, זה יעלה כסף אבל זה יקרה!

אכן כנראה שהצדק איתך למרות שלא מובן לי מה עניינם של היבואנים הגדולים בשוק רכבי האספנות. הרי אפשר גם אפשר לתקן תקנות מיוחדות לעניין זה, זוהי הרי נישה ספיציפית ומצומצמת. אני לא רואה את עצמי מביא או מייבא מאה מראות ליונדאי אקסנט אלא רק מראה אחת לאוטו שלי... בתחילה חשבתי על לכתוב מכתב ולנסות לשכנע את אנשי המשרד בנחיצות החלקים וכו' וכו' אבל ירדתי מהרעיון. זה גוזל אנרגיה ונופל על אזניים ערלות. לא רוצה לשכנע בנחיצות, רוצה להביא כי אני צריך. מיכל הדלק במרצדס שלי מת ושום דבר לא ישקם אותו. מיכל חדש עולה יותר מהכתובה של אמא שלי והמשומש נמצא מפרוקייה במחיר שווה לכל נפש ובמצב כמו חדש. אז אכתוב מכתב ואמציא תמונה ועדיין יגידו לי שזה בטיחות. נהיו לי כבר שערות לבנות מרוב תסכול

לא הבאתי את החלקים איתי כי הארגז היה בערך בגודל של מקרר. בשביל זה גם השתמשתי במשאית יו פי אס ובאנייה כנראה... חוץ מזה התגובה לא בדיוק ברורה לי...

לפני מספר חודשים החלטתי להביא מספר חלקים משומשים לרכב האספנות שלי אחרי שריכזתי אותם בעמל רב ובזמן רב אצל חבר בארצות הברית. מעל שנה של איתור חלקים, אי ביי, פורומים, אנשים פרטיים ובעיקר החלום. החלום לראות את הענתיקה שלי שוב נוסעת ומעלה חיוכים על פני כל מי שרואה אותה. כל זה התרכז בארגז אחד בגודל בינוני שאט אט הלך והתמלא בחיים חדשים לאוטו שלי. עוד גומיה ועוד בורג, עוד ידית ועוד מראה, ואני מוציא כסף ומחייך. מחייך וחולם. גילוי נאות. לפני שהתחלתי לטפל בענייני היבוא הזהירו אותי. יש בירוקרטיה, יקח לך זמן, יעלה לך הרבה כסף, יחרימו לך, ישברו לך, יעלמו לך חלקים, כן ישחררו, לא ישחררו... אני אדם אופטימי מטבעי. קראתי הרבה על הנושא, חפרתי בפורום ולמרות שחשכו עיני מכל מה שקראתי כאן על תלאות המייבאים, החלטתי להביא את החלקים כמו כל יהודי עקשן... מי לא רוצה להגשים חלומות??? מאחר ואני לא יבואן מוסמך או מורשה, ובכל זאת כבר היה מדובר בארגז גדול שהלך ותפח מדי יום, החלטתי לאחר בירורים להפקיד את היבוא בידי יבואן ותיק, איש מבוגר ועתיר ניסיון שיש לו... שפם. אני מאמין באנשים עם שפם. הם תמיד נותנים לי תחושת ביטחון שהכל יהיה בסדר בסוף... שפם גדול כזה של רס"רים של פעם, מי יכול עליהם... חיש מהר נתן לי השפם כתובת בארה"ב של מחסן ערובה בנמל בניו יורק וביקש שאשלח לשם את הארגז כמה שיותר מהר. אחרי שיקולי בעד ונגד החלטתי לטוס לארה"ב ולארוז הכל בעצמי כדי שיהיה לי יותר קל אח"כ. רציתי גם לראות מה קניתי ומה קיבלתי כדי שלא תהיינה הפתעות אח"כ. טסתי. באל על אף פעם אין מקום לרגלים, העליה למטוס תמיד בקצה השדה ודווקא המסך מגע שלי מכל המטוס לא עבד... מצד שני מי יכול עלי, הרי אני הולך להתחיל להגשים חלום החבר ואשתו אירחו אותי יפה, טיילנו, כייפנו וניצלתי את הזמן לנקות, לקטלג ולעטוף כל אחד מהחלקים. החלקים צולמו, הארגז צולם פתוח וסגור ונארז יפה יפה. אחרי כמה ימים דפקתי שביל בצד עם ג'ל, לבשתי חליפה סגולה עם עניבה ורודה וחיכיתי למשאית היו פי אס שתבוא לאסוף את הכלה. הגיע בחור צעיר עם משאית, ובמקצועיות ובזהירות הראוייה העלה את הארגז צ'יק צ'אק למשאית לתחילת המסע לארץ הקודש, או שמא נאמר לארץ אוכלת יושביה... אז עוד הייתי אופטימי ולא הפסקתי לחייך, אמריקה בצבעים או לא? אחרי כמה ימים חזרתי לארץ. חברת יו פי אס הביאה בינתיים את הארגז לנמל והשפם דאג לדווח לי שהכל חרשו ושהארגז הועמס על אנייה ובדרך לפה. בינתיים אני מתהלך לי מסביב לאוטו, רוקם חלומות ומתכנן תכניות... השבועות עוברים, השפם מתקשר ומבשר שהארגז אוטוטו מגיע. ליתר ביטחון ביקש רשימה של כל מה שיש על מנת להצהיר, ומאחר ואני ארזתי וסימנתי כל בורג, מיד שלחתי לו את הרשימה. עוד גילוי נאות. כולם אמרו לי שאי אפשר להביא לארץ חלקי בטיחות משומשים כמו צינורות ברקס, משאבות, דרמים, חלקי הגה וכו'. אמרתי שאין בעיה וממילא את אלה כבר יש לי על האוטו. מי ידע שמראה מרכזית היא חלק בטיחות ושאני עבריין??? אבל חכו קטנה... עוד חזון למועד... אחרי עוד כמה ימים ארוכים שלא נגמרים שלח לי השפם דרישה לתשלום משלוח הארגז לארץ ומילוי טפסים. שילמתי. יפה מהבנק התקשרה ואני אמרתי לה שיהיה בסדר אוטוטו נכנס כסף... חוץ מזה מה עדיף, בנק כועס או ענתיקה משופצת? עוד כמה ימים עוברים ואני כמו אסיר בתא, מסמן איקסים בטבלת יאוש... לפני שבועיים השפם התקשר. מרוב הרעידות בידיים וההתרגשות כמעט נפל לי הטלפון... אתה עבריין אמר לי בקור. ניסים ממשרד התחבורה עשה בדיקה לארגז שלך ויש דו"ח ממצאים חמור! שאלתי מה כבר יכול להיות כל כך חמור, הרי עד כמה שזכור לי לא רצחתי את ארלוזרוב ולא השתתפתי בשוד הכספות הגדול של בנק דיסקונט... השפם דיבר עם ניסים שמסר לו חד משמעית שהארגז מעוכב כי נמצאו בו חלקים אסורים. אולי זה קשור לפצצה האיראנית, תהיתי? חזרתי לרשימה ולא היה לי מושג על מה הוא מדבר... קיצורו של דבר החרימו לי זוג צפצפות שבאות בתוך תא המנוע, נדירות כל כך שבא לי למות. מראה מרכזית שבאה על השמשה וגולת הכותרת, מיכל דלק משומש. נשבעתי שלא ידעתי שאסור, שהמיכל שלי מלא חורים ולא ניתן לתיקון ושזה מיכל במצב חדש שרק זקוק לניקוי וציפוי מבפנים, אין צורך אפילו לרתך אותו עם בדיל. וצפצפות? ומראה???????? אתה עבריין אמרו לי, אתה עבריין... לא רק שחלק מהחלקים הוחרמו, קיבלתי גם קנס לא פרופורציונאלי לחלוטין על יבוא חלקים אסורים. שילמתי אותו בלית ברירה כדי לשחרר את החלקים שכן אושרו. לפני שבוע בערך הלכתי לשפם כדי לשחרר את הארגז. עיני חשכו. הכל מפוזר, האריזות קרועות, הארגז קרוע, כל הברגים שקיטלגתי מפוזרים... כמעט שבוע לקח לי לארוז... למען ההגינות אציין שמעבר לחלקים שהוחרמו לא היה חסר אפילו בורג, אבל הואנדליזם, הזלזול ברכושו הפרטי של אדם, מה זה לכל הרוחות? חשבתי לעצמי שאם למשל הייתי מביא תכולת בית במכולה, הרהיטים היו גם מגיעים ככה? מי זה האנשים האלה במשרד התחבורה שמרשים לעצמם לנהוג כך??? שלחתי מכתב מעורך דין למשרד התחבורה. לאחר מספר ימים קיבלתי תשובה מימיני אחד שאיני מכיר וגם לא רוצה להכיר. התשובה לציין, בלתי עניינית בעליל! שלחתי מכתב נוסף והחלטתי ביני לביני שאני הולך לתבוע אותם, באם התשובה שאקבל לא תניח את דעתי. אין לי קשרים במשרד התחבורה ואני לא פרוטקציונר. בשיחות שערכתי עם אנשים שונים מסתבר שזה מכיר את זה וההוא מכיר את ההיא. אנשים הציעו לעזור ואני מסרב לעשות קומבינות למרות שסביר שזה יעזור. נמאס לי!!! אני רוצה להבין למה לאדם מהישוב אסור להביא צפצפה לענתיקה שלו. או מראה. בין היתר שאלתי במכתב ששלחתי מה קורה כאשר מביאים רכב אספנות מחו"ל ביבוא, הרי מיכל הדלק שלו גם כן משומש כמו גם כל חלקי הבטיחות האחרים ולמה זה מותר??? שוב אני חוזר על כך שלא קיבלתי תשובה עניינית! משיחות שערכתי עם חברים שלי שהם חברי מועדון החמש (אני לא חבר כיום, בעבר הייתי) מצטיירת תמונה של מערכת יחסים עדינה של המועדון עם משרד התחבורה. יו"ר המועדון מר נחום קדמיאל התבטא בעבר בנושא ואני מניח שהמועדון לא רוצה לקלקל את מה שכבר השיג המועדון במגעים שלו עם המשרד. מדוע בכלל למועדון שמאגד אספנים בתחביב מדהים חוצה גבולות ויבשות צריכה להיות מערכת יחסים עדינה עם המשרד שלצערי אחראי על התחביב הזה? ברור לי שמהמועדון לא תבוא הישועה ולכן אני יוצא למאבק פרטי. קראתי בפורום רבות על הנושא, יש המון מאוכזבים אבל בסופו של יום כל האספנים הסובלים והמטורטרים כמעט מדי יום "אכלו את החרא" וויתרו בדרך זו או אחרת. למה??????????? אנשים אומרים תבקש, תנהל משא ומתן, תשלח שליחים, תהייה מנומס... למה??? מישהו שם היה מנומס כשפיזר וקרע לי את כל האריזות? מישהו היה מנומס כשקראו לי עבריין והחרימו לי מראה וצפצפות? אני כבר לא שוגה באשליות, אני יוצא למאבק. תגידו מה שתגידו, לי נמאס.

למכירה שמשה קדמית למרצדס בודי 108- 250 \ 280 ושמשה אחורית למוסטנג 69 קופה. בהודעה פרטית או בטל 054-4231598 נעם

אני מעוניין לקנות אגזוז קומפלט למוסטנג שלי ולהביא אותו מחו"ל בעצמי. אין לי בעייה לשלם מכס, השאלה היא אם לאגזוז צריך גם אישור משרד התחבורה או רשיון יבוא. תודה לעונים.

הרכב הלבן הוא שברולט פליטליין מודל 1951 אם אני זוכר נכון. בזמנו היו שלושה כאלה במושב חרב לאת, ליד צומת גאולי תימן, אחד בר שיקום ושניים לא. הם התגלגלו ונראה לי שזה אחד מהם. שנים לא ראיתי אותם ולא ידעתי אם נותר מהם משהו. לא נראה לי ששיקום הרכב שווה את ההשקעה, המחיר בחו"ל של אחד כזה משופץ לא גבוה.