הסבה לסיעוד, עד כמה זה נורא ועד כמה זה כלכלי בהמשך?

[Derish]

לפני 17 שעות, NirLevi כתב:

אגב, כיוצא הייטק בעברי הרחוק מאוד, שראה את כל התפקידים מקרוב, כסף וHAPPY HOUR עם סופגניות זה לא הכל בחיים.

 

אחחח... מזמן לא הייתה לנו פה תגובה צדקנית של נירלוי, או כפי שאני קורא לו, 'הטרנספורטר המקורי'. 

 

נכון, כסף זה לא הכל בחיים. חשוב ללכת עם הלב. העצמה. מנהיגות. ערכים. כמו שלימדו אותנו בקורס טיס. 

 

למה להיות עם כל הסאחים בהייטק כשאפשר להידקר בבית החולים, לחטוף צעקות מדי יום, להיות מוקף בתחתית החבית של החברה הישראלית (בתור לקוחות וגם בתור קולגות), ולחזור הביתה עם פוסט-טראומה? הרי זה לא שחלילה יש מקצועות אחרים איפשהו בין לבין - זה רק 'הייטק' או 'ללכת עם האמת שלי ולעשות משהו בשביל הנשמה'. וכמה פשוט להמליץ לאחרים על מהלך כזה מבלי להכירם, תו"כ השחלה צנועה של הרזומה המדהים שלך בדרך. 

 

אם כבר, סיעוד זה אחלה מסלול לרילוקיישן, ואז אפשר לעבוד בתחום במערכת בריאות שאשכרה מכבדת את האחים והאחיות שלה ולא טוחנת אותם עד דק ואז יורקת אותם החוצה. אבל זה כבר השטיק הקבוע שלי, לקשר כל שרשור להגירה, אז אעצור פה. 

 

[Haim_gds]

בתאריך 10.7.2022 בשעה 22:10, Alkash כתב:

אחיין שלי, סיים תואר במדעי המחשב כמצטיין ולא מוצא את עצמו בעולם הזה. תואר אמיתי מאוניברסיטה? מה הכוונה ב"מצטיין"?
האם מישהו פה עבר או מכיר מישהו שעבר את המסלול של ההסבה לסיעוד שאורך שנתיים - שנתיים וחצי?
עד כמה זה נורא וקשה בשביל מישהו שסיים תואר במדעי המחשב?
ואני מתקשה למצוא נתונים שכר של אח מתחיל בבית חולים.
המספרים נעים בכל מקום בצורה ממש קריטית בין 8,000 ש"ח לחודש ל15,000. וודאי שכך, מה האורך של חבל? תלוי באיזו מקום עבודה ואיזו תפקיד.
מה מהם יותר קרוב לאמת?

תודה מראש.

מתנצל אבל הפוסט הזה מוזר ברמות. "תואר במדעי המחשב כמצטיין ולא מוצא את עצמו בעולם הזה"... לדעתי האישית, במקום לשרוף את החיים שלו בעבודה (כנראה) קשה יותר ומשלמת פחות שישב קצת בבית ויעבור טיפול שיסדר לו את הראש לפני שיקבל החלטה שכזו. יש לי במשפחה הקרובה אחות העובדת בתחום יותר משלושים שנה, היא לא טיפשה, קודמה  וכיום עוסקת בתפקיד דיי מתקדם (ניהולי למחצה) המתאים לגילה. ותאמין לי, המשכורת שלה ממש לא מתקרבת למה שהיית מצפה שתקבל עם כל השעות והאחריות המוטלות עליה...

 

אחרי שתסתכל כמה שירשורים יש פה על הבחירה בין לימודי הנדסאי או מהנדס עם כל הוויכוחים והתחשיבים תבין למה לי הפוסט הזה נשמע הזוי.

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2022 על ידי Haim_gds
תיקון, נשלח כפול

[ניקו פ.]

גם לי חסר לא מעט מידע מהשרשור. 

סיים את התואר ורק אז הבין שהוא לא רוצה לתכנת?

איפה הוא סיים? 

לא מוצא את עצמו = לא מעניין אותו התחום או לא מצליח למצוא עבודה?

הוא ניסה לעבוד בתחום? הרי יש סיבה שהוא החליט ללמוד מדמ"ח, אז מה קרה שביום בהיר אחד הוא החליט שזה לא בשבילו?

למה הוא החליט דווקא על סיעוד? 

 

לגבי "כסף זה לא הכל". WELL, קודם כל כשהמשפט הזה מגיע מאנשים שהשתכרו\משתכרים היטב שווה כקליפת השום. זה כמו שדוגמן יגיד לך שמראה זה לא הכל בחיים. חשוב להדגיש: אני לא מתייחס ספציפית לניר או נתקו, ממש ממש לא. אין לי שום היכרות איתם, אלא אני רק מתבסס על הדברים שהם אמרו: הייתי במקום מאוד כלכלי ועכשיו אני במקום פחות כלכלי אבל יותר מספק. בעיניי זו לא אמירה שווה כלפי מי שטרם צבר איזה שהוא הון שיאפשר לו לעשות את המעבר הזה בצורה נוחה לשארית חייו.

העבודה בעולם הרפואה בחלקה הארי (ולא רק בעולם הזה) היא הרבה יותר שחורה וסיזיפית ממנה שנראה בחוץ והסיפוק מגיע מתחושה גדולה יותר שאתה עושה משהו שתורם בכלליות ולא מזה שאתה קופץ על בנאדם ומנשים אותו כמו פמלה אנדרסון. כלומר זה לא (לרוב) סיפוק ממעשה גבורה רגעי, אלא מכך שאתה שומר על מקצוענות ומקצועיות ועושה את הכי טוב שלך למען המטופלים שלך. אבל תדע שבחלק מסוים מהמקרים המערכת תנסה למעוך את התחושה הזו אצלך ולסחוט לך את הנשמה. ככה זה בנוי לצערי. מקצועות רפואיים הם מלאי שחיקה ונכון שאתה כנראה לא תערב ללחם, אך גם כנראה לא תשתכר כמו שהיית רוצה. 

בנוסף לאמור לעיל, אפשר לקבל את אותה רמת סיפוק גם בהייטקס.(ועוד מלא תחומים). לא כל חברה היא דורסנית כמו הגדולות (שגם הן תורמות משהו) ויש חברות שאכשרה מפתחות דברים עם המון ערך, בין אם בהקשר של מכשור רפואי, תעשייה בטחונית, טכנולוגיות בטיחות לרכב, אנרגיה סולארית ועוד ועוד. מי שדאג לסניטציה וההגיינה שיש בעולם שלנו כיום הציל הרבה יותר חיים מכל אח\ות ורופא\ה. סביר להניח שגם ממציא בקרת האחיזה והרמזור. מבין? זו לא חייבת להיות בחירה בין סיפוק לכסף. לפעמים הם באים ביחד.  

נוסף על כך, לא לכולנו יש את הכישורים או היכולת להגיע בדיוק לאן שאנחנו רוצים. לכן אנחנו מתפשרים. צריך לבחור טוב טוב על מה מוכנים להתפשר ושתי הגישות לגיטימיות. לגטימי גם לעבוד בעבודה מכניסה מאוד ובזמן הפנוי לקבל סיפוק מדברים אחרים כמו גידול משפחה, פיתוח תחביבים ותרומה לעולם, בין אם בהתנדבות או בין אם בתעסוקה משנית שעוזרת לאנשים. לדעתי, סיפוק זה משהו אינדיבידואלי ועל אף שזה סביר שהוא יהיה עיקרון מנחה אין שום סיבה שהוא יהיה דיכוטומי (או הייטקיסט עשיר חסר סיפוק או אח עני מרוד מלא אושר). זו חלוקה שגויה ומטעה. לכן אני מציע לבחון היטב את מסלול החיים הצפוי בכל מקצוע, לדבר עם אנשים מאותו מקצוע, לא להתבייש להתעניין גם בפוטנציאל השתכרות וגם בתחושות המלוות את האדם. 

לסיכום, אני רק אציין שגם עבורי סיפוק היה עיקרון משמעותי מאוד בבחירת קריירה, אבל אם בסוף הדרך פונציאל ההשתכרות שלי היה נשאר אפסי כפי שהוא היום, מעולם לא הייתי בוחר בקריירה שיש בה רק סיפוק. בנוסף, הדרך שלי לקבל סיפוק והיכולת שלי למצוא סיפוק בדברים קטנים שאני עושה השתפרה פלאים לאורך הזמן. עוד משהו שאפשר לעבוד עליו, עם עצמך. 

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2022 על ידי ניקו פ.

[vadim6385]

בתאריך 10.7.2022 בשעה 22:10, Alkash כתב:

אחיין שלי, סיים תואר במדעי המחשב כמצטיין ולא מוצא את עצמו בעולם הזה.
האם מישהו פה עבר או מכיר מישהו שעבר את המסלול של ההסבה לסיעוד שאורך 

למה דווקא סיעוד?

 

אם הוא מכיר את התחום, וזה באמת מושך אותו - שילך על זה.

 

אבל אם הוא סתם החליט שלא בא לו לתכנת (או לא מצליח למצוא עבודה בתחום), והוא בחר את תחום הסיעוד רנדומלית - למה?

אני אישית כבר הייתי הולך בכיוון נהג משא כבד או משהו. אני לא מסוגל לעבוד עם כל הדם והגועל שכרוך בעבודה בסיעוד.

בתאריך 10.7.2022 בשעה 22:10, Alkash כתב:

עד כמה זה נורא וקשה בשביל מישהו שסיים תואר במדעי המחשב?

לא מכיר את הלימודים עצמם, אבל מבטיח לך שזה הבדל כמו בין אבטיח לפסטרמה.

 

וגם - לתכנת במסגרת לימודים אקדמיים זה לא כמו לתכנת בתעשיה. באקדמיה יעשו הכל כדי לגרום לך לשנוא את המקצוע, בגלל צורך לימוד שאולי מתאימה למתמטיקה ופיזיקה, אבל לא מתאים בעליל ללימוד של משהו פרקטי.

 

זה כמו שתתחיל ללמוד נהיגה מהיסטוריית רכב, תורת המנוע וחשמל. עד שתעלה להגה, אני מבטיח לך שיישאר לך אפס חשק לנהיגה.

 

אולי לא יסכימו איתי פה, אבל לימוד תכנות צריך להיות מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה.

 

במתמטיקה - אתה לא יכול לעשות התמרות פוריה בלי לדעת אינטגרלים, לתכנת אתה בהחלט יכול גם לפני שתלמד דייקסטרה או רשתות זרימה.

 

ממליץ לתת לו לקרוא את זה:

https://machinelearningmastery.com/youre-wrong-machine-learning-not-hard/

[natco]

מבדר אותי לראות איך  מי שעוסקים ב"מדעי המחשב" לסוגיו, פשוט המומים כשהם שומעים שיש מישהו שלא מתחבר לתחום, ממש עד לרמה שהם מציעים לו לשקול טיפול פסיכולוגי.

וכאן צריכה לבוא אנלוגיה שחוקה מתחום המטארולוגיה, (אולי אפילו שתיים, אבל השניה ממש גסת רוח  )  שבומרים נוהגים לומר על על ג'נזיז, אבל אני אוותר עליה, כדי לא לעורר יותר אנטגוניזם מהדרוש.

 

בתור בעל משפחה, אני יכול להעיד שכסף זה אלמנט חשוב. מאד.

לתחזק היום משפחה, ולא ברמה של "תחזוקת שבר", אלא לספק איכות ורמת חיים מקובלות בחצי הכדור המערבי (כולל חינוך איכותי,תרבות,העשרה, רפואה מתקדמת לפי הצורך חו"ח וכו') זה ממש ממש יקר.

לבחור מקצוע שידון אותך לחיי עוני (נניח, להיות משורר רעב) זה ללא ממש חכם. מצד שני, לקום כל בוקר מבואס, כי "חייבים ללכת לעבודה" (אני יודע - זה לא קורה בהייטק, שם תמיד כיף) במשך 50 שנה עד הפנסיה, זה גם ממש גרוע.

 

אגב, זה גם לגמרי לגיטמי בעיני שצבירת הון תהיה האתגר המרכזי בחיים (ואגב לאגב - למרות שזה ידהים חלק מהקוראים, יש עוד כמה דרכים לעשות את זה חוץ מהייטק).

אמור להיות לגיטמי גם ההיפך- אנשים שכסף הוא אמצעי בלבד.

 

[Haim_gds]

לפני 30 דקות, natco כתב:

מבדר אותי לראות איך  מי שעוסקים ב"מדעי המחשב" לסוגיו, פשוט המומים כשהם שומעים שיש מישהו שלא מתחבר לתחום, ממש עד לרמה שהם מציעים לו לשקול טיפול פסיכולוגי.

כנראה שאני שטחי אבל כשאני שומע "אחיין שלי, סיים תואר במדעי המחשב כמצטיין ולא מוצא את עצמו בעולם הזה." אז כן, אני המום. ככה סתם סיים לימודים לא קלים ובהצטינות ולא ממש בא לו? נשמע לי כי יש לו בעייה באופן כללי.

 

במקום לקבל החלטה החלטה בשלוף לשנתיים הבאות (ואולי לכל עתידו) הייתי מציע שיקח חצי שנה חופש ויתנדב במד"א, אם הוא ישרוד חודש אחד של אנשים מקיאים/מחרבנים/מדממים אז יש בכלל על מה לדבר....

 

 

[SlowRide]

לפני כשעה, natco כתב:

אגב, זה גם לגמרי לגיטמי בעיני שצבירת הון תהיה האתגר המרכזי בחיים (ואגב לאגב - למרות שזה ידהים חלק מהקוראים, יש עוד כמה דרכים לעשות את זה חוץ מהייטק)

אל תשכח שכאן רק 10% מהחברים לא בהייטקס. בתכלס אפשר להבין אותם, הם מגיעים מעולם של תנאי שכר טובים בהרבה מכל תחום אחר, הם רגילים לזה ולא מבינים אם אתה כבר שם, למה לרדת ברמה.

 

[vadim6385]

לפני כשעה, Haim_gds כתב:

כנראה שאני שטחי אבל כשאני שומע "אחיין שלי, סיים תואר במדעי המחשב כמצטיין ולא מוצא את עצמו בעולם הזה." אז כן, אני המום. ככה סתם סיים לימודים לא קלים ובהצטינות ולא ממש בא לו? נשמע לי כי יש לו בעייה באופן כללי.

בכל כיתה יש את זה שכמעט לא לומד, אבל מוציא ציונים גבוהים בלי מאמץ. יש את האלה שפשוט טובים בללמוד ולעבור מבחנים.

מדמ"ח זה תואר תיאורתי ברובו, אז לא קשה להבין איך מישהו כזה סיים תואר בהצטיינות, ואז גילה שזה בעצם לא בשבילו.

 

או שאנחנו רואים פה התהוות של "סטודנט נצחי" שמסיים תואר אחרי תואר, אבל בינתיים עובד בשירות לקוחות או משהו. יש גם טיפוסים כאלה.

[Potato]

לפני שעה, Haim_gds כתב:

כנראה שאני שטחי אבל כשאני שומע "אחיין שלי, סיים תואר במדעי המחשב כמצטיין ולא מוצא את עצמו בעולם הזה." אז כן, אני המום. ככה סתם סיים לימודים לא קלים ובהצטינות ולא ממש בא לו? נשמע לי כי יש לו בעייה באופן כללי.

יש הבדל ענק בין לימודים ואקדמיה לתעשיה.

 

מאוד יכול להבין אותו,הגיע לחברה גדולה מרוויח סבבה אבל עושה עבודה של זבוב על קיר.

מרגיש שהיא לא תורמת שום דבר לאף אחד ומתבאס מלעשות אותה.

ומפה מגיעה הקפיצה לקצה השני לתחום שבו התרומה שלך לאחר מורגשת על בסיס קבוע.

 

לדעתי,שווה לפנות לייעוץ תעסוקתי,אולי יש תחום שיודע לשלב בין השניים.

[vadim6385]

לפני 6 דקות, Potato כתב:

מאוד יכול להבין אותו,הגיע לחברה גדולה מרוויח סבבה אבל עושה עבודה של זבוב על קיר.

מרגיש שהיא לא תורמת שום דבר לאף אחד ומתבאס מלעשות אותה.

או - לראות מה הוא עושה, לבדוק עם המנהל שלו אם הוא יכול לקבל משימות יותר משמעותיות, ללמוד כמה שיותר, ולנצל את זה כדי להתקדם הלאה.

 

אופציה 2 - להשלים עם היותו בורג במערכת, ולנצל את הזמן הפנוי לדברים אחרים.

 

אופציה 3 - למצוא משמעות בלהיות בורג במערכת, ולהבין מה הבורג הזה בעצם עושה

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2022 על ידי vadim6385

[Potato]

לפני 11 דקות, vadim6385 כתב:

או - לראות מה הוא עושה, לבדוק עם המנהל שלו אם הוא יכול לקבל משימות יותר משמעותיות, ללמוד כמה שיותר, ולנצל את זה כדי להתקדם הלאה.

אתה באמאזון עובד על איזה פיצ׳ר,לא ברור אם בסוף ישתמשו בו בכלל או לא.

העבודה יכולה להיות מעניינת והתגמול הולם אבל התוצר הסופי זניח או לא קיים.

לפני 11 דקות, vadim6385 כתב:

אופציה 2 - להשלים עם היותו בורג במערכת, ולנצל את הזמן הפנוי לדברים אחרים.

בגדול בגדול,מסכים עם הגישה הזו.

לפני 11 דקות, vadim6385 כתב:

אופציה 3 - למצוא משמעות בלהיות בורג במערכת, ולהבין מה הבורג הזה בעצם עושה

יש סיכוי טוב שהוא לא עושה יותר מידי.

בארגונים גדולים זה מצב יותר מסביר.

[Haim_gds]

לפני 18 דקות, vadim6385 כתב:

או - לראות מה הוא עושה, לבדוק עם המנהל שלו אם הוא יכול לקבל משימות יותר משמעותיות, ללמוד כמה שיותר, ולנצל את זה כדי להתקדם הלאה.

 

אופציה 2 - להשלים עם היותו בורג במערכת, ולנצל את הזמן הפנוי לדברים אחרים.

 

אופציה 3 - למצוא משמעות בלהיות בורג במערכת, ולהבין מה הבורג הזה בעצם עושה

אופציה 4 - לעבור לחברה אחרת. במצב השוק היום, בוגר אוניברסיטה מצטיין יוכל לבחור ממיטב הנושאים/חברות.

 

חוצמזה, אני בתחום כבר יותר מ 30 שנה, אחרי ההתלהבות הראשונית (נאמר ב 20 שנה הראשונות🙂) הגעתי למצב שמיציתי. היום אני עובד יותר (בהשוואה ל 20 שנה הקודמות) כבורג במערכת ועם פחות חידושים/המצאות וטוב לי עם זה. בעבודה הנוכחית שלי אני מקבל משכורת (ממש) טובה, עובד פחות שעות והיברידית, רואה את המשפחה ויוצא למכון כושר/בריכה כמעט כל יום. אז כן, הפרויקט לא ממש מדליק במיוחד אך באיזושהו שלב רואים את החשיבות של הדברים גם מחוץ לעבודה.

[vadim6385]

לפני 32 דקות, Potato כתב:

אתה באמאזון עובד על איזה פיצ׳ר,לא ברור אם בסוף ישתמשו בו בכלל או לא.

העבודה יכולה להיות מעניינת והתגמול הולם אבל התוצר הסופי זניח או לא קיים.

קרה לי כמה פעמים.

מתסכל, אבל החיים ממשיכים.

מקסימום הפיצ׳ר לא נכנס, אבל למדת דברים חדשים שישמשו אותך לדברים אחרים.

 

ואם כבר, אז אם אתה עובד חדש ולא מנוסה, לא ישימו אותך להיות בחלק הקריטי של הפרויקט על ההתחלה.

[hans]

עם השנים אתה לומד להעריך *יותר* את הפיצ'ר שהצלחת לשכנע שלא ייכנס, או הפיצ'ר שהצלחת *להוציא* לפני שהוא הפך ל-god-object...

אצלנו הפכתי כמעט לבדיחה כשאני מתנצל על הוספת שורות קוד.

[NirLevi]

בתאריך 12.7.2022 בשעה 01:00, Derish כתב:

 

אחחח... מזמן לא הייתה לנו פה תגובה צדקנית של נירלוי, או כפי שאני קורא לו, 'הטרנספורטר המקורי'. 

 

נכון, כסף זה לא הכל בחיים. חשוב ללכת עם הלב. העצמה. מנהיגות. ערכים. כמו שלימדו אותנו בקורס טיס. 

 

למה להיות עם כל הסאחים בהייטק כשאפשר להידקר בבית החולים, לחטוף צעקות מדי יום, להיות מוקף בתחתית החבית של החברה הישראלית (בתור לקוחות וגם בתור קולגות), ולחזור הביתה עם פוסט-טראומה? הרי זה לא שחלילה יש מקצועות אחרים איפשהו בין לבין - זה רק 'הייטק' או 'ללכת עם האמת שלי ולעשות משהו בשביל הנשמה'. וכמה פשוט להמליץ לאחרים על מהלך כזה מבלי להכירם, תו"כ השחלה צנועה של הרזומה המדהים שלך בדרך. 

 

אם כבר, סיעוד זה אחלה מסלול לרילוקיישן, ואז אפשר לעבוד בתחום במערכת בריאות שאשכרה מכבדת את האחים והאחיות שלה ולא טוחנת אותם עד דק ואז יורקת אותם החוצה. אבל זה כבר השטיק הקבוע שלי, לקשר כל שרשור להגירה, אז אעצור פה. 

 

 

בתור הקוטר והבכיין הנצחי של הפורום, שרע לו כמעט בכל עבודה וכל הודעה שלך כוללת רילוקיישן כי אתה לא מחזיק מעמד פה, אתה למעשה האחרון שאפשר לקבל ממנו עצה, בטח ובטח לגבי עבודה, במיוחד בארץ.

 

המצב לא שחור כמו שאתה מתאר. תרגיע.