מתי יודעים שהגיע הזמן להתגרש?

[Michazzz]

אנסה לתרום קצת מנסיוני, התגרשתי לפני שנה וקצת אחרי 20 שנה ביחד ושתי בנות 8 ו 10. בארבע שנים האחרונות לנישואים היה לא משהו, ניסינו ייעוץ זוגי חצי שנה, לא היו מריבות ליד הילדים, אני בכלל לא מאלה שצועקים אז ניסינו לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח - וכשחשבתי שהכל מתחיל להסתדר, היא החליטה שזהו.

הסקס כבר לא היה זה, השיחות הפכו לנושא הילדים בלבד, הבילויים הפכו לאני עם החברים שלי והיא עם ההורים שלה (משום מה לנשים אין יותר מדי חברות לעת צרה). יש עוד הרבה מה לספר אבל הבנת את הפואנטה.

הפחד היחיד שלי היה איך הבנות יקבלו את זה - והן בסדר גמור, הרבה שאלות היו בהתחלה ותקוות לחזרה לבית אחד - אבל הן מבינות שזה המצב שההורים החליטו וזהו.

יש לנו משמורת משותפת, הבנות עוברות מבית לבית, החגים ידועים מראש, ההוצאות מתחלקות ביננו וזהו.

אין ספק שהמצב הכלכלי הוא המאתגר ביותר, לא משנה כמה כסף תכניס - ההוצאות רק יגדלו עוד ועוד. יש זוגות שטוב להם ביחד ויום אחד הם מספרים שהם מתגרשים, יש זוגות שאין לך מושג מה מחבר אותם והם בכל זאת ביחד. אין פה חוקים, אף אחד לא יודע איך הבן זוג שלו ישתנה כשנכנסים ילדים לתמונה, כשקצת קשה, כשיש מחסור בכסף פתאום - החיים הם כמו נוסחא מסובכת  שקשה לפתור, מה שנשאר לי לאחל לך זה בהצלחה. אתה מוזמן לפנות בפרטי בכיף, אין פה תגובות של נשים בפורום אז אולי זה לא ייתן לך את התמונה המלאה - אבל אני סומך עליך. 👍

[gollu]

אני בטוח שכל אחד מקוראי השרשור מנסה למקם את עצמו על הסקאלה בין אושר עילאי לבין גירושים מכוערים. כמו כל דבר בעולם הזה,הרוב נמצאים איפשהו באמצע ויש מעט מאד בקצוות. כמו כן, כל אחד היה מתגרש בנקודה שונה של הסקאלה - יש כאלה שיתגרשו שהנישאוים הם "50%", ויש כאלה שיסבלו שנים לפני שיעשו את הצעד.

בשבילי אישית - בעיה שוברת כלים זה החוסר בסקס. זה כמו לחסל את התקשורת האינטימית וגם פגיעה ב"מדרגה הבסיסית של פיראמידת מאסלאו". אם אחרי תקופה מכובדת (~שנה) של ניסיון להחיות את החיי מין נכשלים, צריך לחשוב להתגרש או "לפתוח את נישואין" ולשמור על הבית לטובת הילד.

[98civic]

רוצה להוסיף קצת ממני. קודם כל זוגיות זו עבודה לכל דבר. "אהבה" לא בדיוק נצחית וצריך כל הזמן לטפח. יש גברים שעושים ויש נשים שלוקחות את זה על עצמן. אבל צד שני צריך כל הזמן לפרגן לצד המבצע אחרת זה ייגמר.ייעוץ זוגי וגם אישי מאד עוזר להבין דברים במיוחד לזוג שהוא די צעיר ואולי תקופה שהם עוברים היא טבעית למצב .אם פנית לעזרת הפורום זה רק מראה שאתה רוצה לפתור את זה אך הכי נכון יהיה זה ללכת לאיש מקצוע. 

[vadim6385]

לפני 23 שעות, SuperBamba כתב:

טרם הצלחתי להבין מה היא ה״אהבה הבסיסית״

מאוד אכפת לי מאשתי, אני דואג לקחת את הילדה כדי שהיא תישן קצת, מפנק אותה בטיסה לחו״ל כדי שיהיו לה כמה לילות של שקט, ומצד שני, אני לא מרגיש שיש לי איזה משיכה אליה ברמה הפיזית (לא בא לי לנשק או לחבק, מחלק מהדברים אני סולד) ומצד שני כרגע אין לי תחושת משיכה לכלום (כלומר, זה לא שאני רואה מישהי אחרת וחושב לעצמי שהייתי מעוניין בה, זוגות חברים אחרים שמראים חיבה מפריעים לי כרגע גם).

אולי אתה ארומנטי?

 

זה דומה לאסקסואל, רק שבמקום חוסר משיכה מינית, יש חוסר משיכה רומנטית לאנשים.

https://www.mindbodygreen.com/articles/aromantic

https://www.verywellmind.com/what-does-it-mean-to-be-aromantic-5189571

 

אכפת לך מאישתך כמו שאכפת לך מחבר, אבל אין לך איזושהי משיכה מטורפת אליה, ומצד שני אתה גם לא רואה את עצמך עם מישהי אחרת, ובכלל עדיף לך להיות לבד.

עריכה אחרונה ב-25 לפברואר, 2022 על ידי vadim6385

[Night Driver]

עם כל הכבוד לאהבה בחיים עם בת זוג יש קודם כל שותפות.

 

לא מספיק לאהוב. צריך להסתדר ולנהל חיים משותפים ששני הצדדים מרגישים בהם טוב. 

 

האהבה עוזרת כי כשאוהבים יותר קל לוותר בלי שזה יציק לנו.

[vadim6385]

לפני 8 דקות, Night Driver כתב:

עם כל הכבוד לאהבה בחיים עם בת זוג יש קודם כל שותפות.

 

לא מספיק לאהוב. צריך להסתדר ולנהל חיים משותפים ששני הצדדים מרגישים בהם טוב. 

 

האהבה עוזרת כי כשאוהבים יותר קל לוותר בלי שזה יציק לנו.

אז אולי פשוט כל הקונספט הזה זה פשוט משהו פחות מתאים לפות"ש.

התחתן והביא ילד, כי זה מה שצריך, וזה מה שכולם עושים, כי אמא רוצה נכדים, אבל בפועל עדיף לו אם היה נשאר לבד.

 

הנקודה שלי זה שהroot cause אולי לא קשור לאם הוא אוהב את הבחורה הספציפית או לא, אולי זה משהו יותר גלובלי.

עריכה אחרונה ב-25 לפברואר, 2022 על ידי vadim6385

[Night Driver]

זו היתה הערה כללית ולא ספציפית לתגובה שלך.

 

מסכים איתך שכנראה פות"ש נכנס למערכה שלא מתאימה לאישיות שלו. יכול ךהיות שזו בעיה מערכתית שלו ויכול להיות שפשוט זו לא בת הזוג המתאימה לו.

 

אלרי שיברר עם עצמו כפי שהצעת הוא יוכל לדעת לאן ואיך להמשיך.

[ניקו פ.]

לפני 3 שעות, 98civic כתב:

רוצה להוסיף קצת ממני. קודם כל זוגיות זו עבודה לכל דבר. "אהבה" לא בדיוק נצחית וצריך כל הזמן לטפח. יש גברים שעושים ויש נשים שלוקחות את זה על עצמן. אבל צד שני צריך כל הזמן לפרגן לצד המבצע אחרת זה ייגמר.ייעוץ זוגי וגם אישי מאד עוזר להבין דברים במיוחד לזוג שהוא די צעיר ואולי תקופה שהם עוברים היא טבעית למצב .אם פנית לעזרת הפורום זה רק מראה שאתה רוצה לפתור את זה אך הכי נכון יהיה זה ללכת לאיש מקצוע. 

מאה אחוז הסכמה. 

זוגיות מצריכה השקעה, כמו קריירה ומשפחה וכישורים. מה שלא נשקיע בו יתנוון בסופו של דבר.

[Potato]

זוגיות היא כמו גולף עם מנוע 1.4 וגיר DSG6

[ALÞћÃ]

דווקא ה 6 חזק בתהליכי גישור.. הפרובלמטי יותר הוא ה DSG7.

[edward]

ממליץ לפותח השרשור לבדוק את רמת הטסטוסטרון שלו בדם ואם הרמה נמוכה לשקול לטפל בזה. 

 

מעבר לזה אני לא מאמין בגירושים כשיטה לפתרון בעיות בחיים.

 

[roeibf]

בתאריך 25.2.2022 בשעה 12:20, ezuf כתב:

משפט בעייתי בעיניי

צד אחד נותן,הצד השני מתרגל ולוקח כמובן מאליו,בעוד שהצד הראשון מתעייף עם הזמן.

לא "רוצה תמורה" על כל פיפס ודבר,אבל כן טיפת הערכה\כבוד\הכרה

הרב אליהו דסלר, כותב במכתב מאליהו (ספר מספריו) שנתינה היא זו שמייצרת אהבה. אדם אוהב את עצמו. משכך, אם הוא נותן *מעצמו* לאחר - נתינה של כל דבר, עצם הנתינה - גורמת לו לאהוב את האחר. למה? כי הוא רואה את עצמו באחר. את מי הוא הכי אוהב? את עצמו. ולכן הוא יאהב את האחר כמו את עצמו.

בתאריך 25.2.2022 בשעה 13:01, yd b-4 כתב:

אתה צודק-חלקית, אדם נורמטיבי ונורמלי, במצב נפשי תקין לא פועל ככה. מי שמקבל אהבה חום ויחס בד"כ גם מעריך מחזיר. וכך מתקיימים יחסי גומלין הדדיים  שמפרים ומעצימים את הקשר.

 

נצא מנקודת הנחה שבמרבית המקרים בני זוג התחתנו עם מי שהם ראו כנכון "כבחיר ליבם"

 

היכן יכולה להיות תקלה. היחס המוגזם ל"ערפל קרב" שמכונה אהבה. וכאן בדיוק מגיע משל הקומקום. יש רתיחה שהולכת ונחסרת כל הזמן.

 

זוג חכם יודע ש"לרתך" בין שני אנשים שונים, זו משימה קשה. ומשתמש בפרפרים שבתחילת הקשר כסיכוך והגנה לבניית קשר אמיתי. וזה נותן כח לגשר על הבדלי אופי מין שאיפות ורצונות. שהכל תחת מטריה נעימה.

 

אבל הוא יודע במקביל שה- "וואו" הזה יתפוגג וכנראה מהר מהצפוי. ולכן כל הזמן משקיע בקשר. חיי נישואין זקוקים לתחזוקה כל הזמן בכל גיל ובכל זמן.

 

לצאת ביחד, לבלות ,להקשיב, להתעניין. ולעשות כיף מעניין ובסטייל. ואת כל זה צריך ליזום! לא לחכות לפעם באף פעם שהכוכבים מסתדרים - כי בדרך כלל זה לא קורה.

 

בלי זה יש 2 אופציות-

 

1- פיצוצים ושיעמום - תסכול- מריבות וכ'ו

2- צמד שחיים זה לצד זה ללא קשר בינהם רק כי הם מבינים שהפירוק יכאב יותר /נטולי אומץ לשנות מצבים.

 

לעניין פות"ש או הזוג שמשמש דוגמא כאן בשרשור.

 

כל בנאדם שתפגוש ישתנה ומשתנה במהלך חייו, גם אתה. 

כל זוג בעולם מאבד בשלב מסוים את האהבה המדומה והרגעית.

בדיוק כמו שכל זוג יכול לפתח ולבנות אהבה עמוקה שמבוססת על השקעה.

 

עכשיו תחליט אתה-

לפרק (עם כל מה שכרוך בכך) ולהגיע לאותה הנקודה או גרוע מכך. או להמר שתיפול על בת זוג אחרת שתשקיע את נשמתה בקשר ויהיה מעולה. אבל זה נטו הימור.

 

או להשקיע באופן יזום בקשר שלך עם אשתך. וכנראהבסבירות גבוהה מאוד לראות תוצאות.

 

והשקעה זה אומר לקחת  פסק זמן לרגע ולהפסיק להסתכל מה אתה מקבל. אלא מה אתה נותן והכי טוב שאתה יכול.

 

אם אין תאונה אמיתית בינכם (מה שמתואר כאן עד עכשיו) ולא נישאת למפלצת (גם נשמע כך מדבריך). הגלגל יסתובב שוב. ותגיע למצב שתהנה שהיא נהנית וכן הפוך. מכאן כבר לא תצטרך עצות

 

תעשה ניסוי- קח שבוע ותנסה כל יום לעשות את המיטב כדי שלצד השני יהיה נעים וכיף. אבל תשקיע! תן את עצמך את כל מה שאתה יכול.  בלי לנהל פנקסים פשוט תעוף על זה.

 

אם זה יעבוד (וכנראה שכן) תלכו לייעוץ זוגי. עד שתתאמנו בזה.

 

*נכון לאנשים נורמטיביים

*במצב נפשי נורמלי (מצב פיזי ירוד לא עושה טוב לנפש)

* בהרבה מקרים נשים לפני/אחרי לידה. זקוקות לתמיכה מוגברת הגוף  והנפש מתפקדים קצת אחרת. ובדיוק בשביל זה אתה שם, אדם קרוב שאכפת לו ממנה, ונותן לה אתה מה שהיא זקוקה כדי לחזור למסלול. אתה לא מסכן זהו תפקידך כבעל. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבה היא בניין שנבנה עם הזמן. זה לא זבנג וגמרנו. בניגוד לתפיסה המערבית שאהבה היא כמו קומקום רותח שמתקררת עם הזמן, התפיסה היהודית היא שאהבה היא כמו יין שמתיישן עם הזמן ומשתבח. זו אהבה.

בתאריך 25.2.2022 בשעה 17:38, 98civic כתב:

רוצה להוסיף קצת ממני. קודם כל זוגיות זו עבודה לכל דבר. "אהבה" לא בדיוק נצחית וצריך כל הזמן לטפח. יש גברים שעושים ויש נשים שלוקחות את זה על עצמן. אבל צד שני צריך כל הזמן לפרגן לצד המבצע אחרת זה ייגמר.ייעוץ זוגי וגם אישי מאד עוזר להבין דברים במיוחד לזוג שהוא די צעיר ואולי תקופה שהם עוברים היא טבעית למצב .אם פנית לעזרת הפורום זה רק מראה שאתה רוצה לפתור את זה אך הכי נכון יהיה זה ללכת לאיש מקצוע. 

תוצאה טובה מטיפול זוגי היא הבנה ברורה מה נכון… כשם שיש מצווה לקדש, במקרים מסויימים יש מצווה לגרש. אין מצווה לחיות עם מי שלא אוהבים, אבל יש מצווה לחיות חיים טובים ומלאים לשני הצדדים. כשזה לא הולך - גם גירושין יהיו תוצאה טובה, כי מבינים שלה לא זה. 

 

בברכת שבוע טוב ומבורך, ולפות״ש - אני מאחל לך שתצא מכל הספקות, כי אין הרגשה רעה יותר מההרגשה כשיש ספק. תצליח בכל אשר תעשה ותפנה, ושתביא את הנכון עבורך, עבור אשתך ובעבור יוצאי חלציכם. מאחל לך שמחה שלמה ואמיתית בכל מה שתבחר, שיהיה קל כמה שניתן בין לכאן ובין לכאן.

[ezuf]

שבוע טוב חבר

אתקן את עצמי,אין לי בעיה לתת מעצמי,זה המצב הקיים

עשרות פעמים שאני מחפש לעצמי משהו\בסיבוב קניות\כל סיטואציה אחרת,אני קודם חושב על האישה\הילדה,אחרי זה על עצמי

כנ"ל לגבי עבודות בבית ובכלל כל דבר אחר,הנתינה היא לא הבעיה.

הבעיה מתחילה כשהצד השני סוג של "מתרגל" ומתחיל "להתחשבן" מי עושה\עשה מה,ופשוט מניח לעצמו לא לעשות א\ב\ג כי "הוא יעשה,מה הבעיה".

 

זה על קצה המזלג  (יכול לכתוב כאן עוד שעה ברצף,אבל מסכן עמוס..)

[98civic]

איכשהו כל הזמן פות"שים נעלמים מהתרדים.

[roeibf]

לפני 14 שעות, ezuf כתב:

שבוע טוב חבר

אתקן את עצמי,אין לי בעיה לתת מעצמי,זה המצב הקיים

עשרות פעמים שאני מחפש לעצמי משהו\בסיבוב קניות\כל סיטואציה אחרת,אני קודם חושב על האישה\הילדה,אחרי זה על עצמי

כנ"ל לגבי עבודות בבית ובכלל כל דבר אחר,הנתינה היא לא הבעיה.

הבעיה מתחילה כשהצד השני סוג של "מתרגל" ומתחיל "להתחשבן" מי עושה\עשה מה,ופשוט מניח לעצמו לא לעשות א\ב\ג כי "הוא יעשה,מה הבעיה".

 

זה על קצה המזלג  (יכול לכתוב כאן עוד שעה ברצף,אבל מסכן עמוס..)

פה זה מצריך "רגע חושבים", ולשבת לדבר ולהציף דברים. אבל לא רק כשמזהים משהו לא בסדר, אלא גם כשהכל בסדר - לי ולאשתי יש דייט שבועי, שיושבים ומדברים על הא ועל דא, וגם מציפים דברים. זה מתכון מעולה לנטרל פצצות כשהן עדיין בשלבי ההכנה. מה שנקרא תחזוקה מונעת ולא תחזוקת שבר.

 

לפני 34 דקות, 98civic כתב:

איכשהו כל הזמן פות"שים נעלמים מהתרדים.

הולכים ליישם את העצות. או שלא?