התלבטות לגבי מעבר מטויטה ורסו ללנדקורזר פארדו 2002

[אליעזר]

לפני 13 שעות, shakedi כתב:

במידה ותחליט ללכת בכיוון של רכב שני יש אופציות נוספות שנסחרות במחירים שפויים יותר

 

מעניין אותי למה אתה מתכוון, כי הויטארה לא רעה בכלל, אני חושב שהיא אחת העצות הטובות שקיבלתי (מ @discoTD5 אגב)

 

העניין הוא שאחזקת רכב שני לפעמים נראית לי כמו בזבוז, במיוחד בימים שבהם הוא מעלה אבק בחניה, ואני בלחץ בית-עבודה.

[shakedi]

הכוונה שלי היתה לאופציות שנסחרות במחירים יותר שפויים מהלנד קרוזר, לדעתי אם אתה בכל מקרה רוצה להחליף את הויטארה לרכב שטח רציני יותר בנוסף לרכב הראשי שלך אז  תוכל למצוא רכבים מקבילים ללנד קרוזר שמציגים VFM טוב יותר, הויטארה היא אחלה רכב, ובמידה והיא ממלאת את הדרישות שלך כנראה הייתי נשאר איתה. 

שוב אדגיש את הנקודה שלדעתי זה רעיון לא טוב למכור את הרכב הראשי ולהחליף אותו ברכב שטח מזדקן, אם התקציב שלך היה מאפשר לקנות לנד קרוזר משנתון חדיש ולא היה איכפת לך להוציא הרבה על טיפולים ודלק אז לא היתה שום בעיה.

כמו כן אעלה נקודה נוספת שלא עלתה עד עכשיו, רכבים ישנים ובעיקר רכבי שטח ישנים (שמתאפיינים בבטיחות פאסיבית נמוכה יחסית) אינם בטיחותיים באותה המידה כמו הטויוטה וורסו שלך, בעיקר אם אתה מסיע ילדים ברכב לא הייתי מתפשר על בטיחות ברכב בו אתה מסיע אותם רוב הזמן. 

[EliC25]

מצטרף לשקדי ומוסיף שאני בהתלבטות ותכנון דומה, ולמרות שיש לנו כבר 3 רכבים, עדיין כשאקנה רכב שטח, אחליף את אחד הרכבים ולא שניים מהם, כך שרכב השטח יהיה רכב 'משני' שלישי מ2 סיבות:

א. בטיחות

ב. בלאי והשבתה, מעדיף שיצבור כמה שפחות בלאי, ושאם יש בעיה משביתה לא יהיה נורא להשאיר אותו עומד כמה ימים או שבועות.

 

[discoTD5]

אני אנסה לענות באופן מסודר. 

אליעזר פנה אלי בפרטי, ועקב לחץ סביבתי גדול לא היה לי זמן לענות כאן או בפרטי. 

התגובה הראשונה שלי לאלעזר היא שזה רעיון רע. ופה עצרתי.

 

ננתח את הלנדקרוזר הישן. מודל 2002 הוא עדיין דגם 90 לטוב ולרע. 

לטוב, יש לו נעילת דיפרנציאל מקורית שהופכת אותו לבעל עבירות גבוהה מאוד בבסיס. יש לו מנוע חזק לדגם של 2002 ( ו 2001). 

לרע - הוא בנוי ומרגיש כמו משאית קלה. זה רכב שתוכנן בתחילת / אמצע שנות ה 90 וזה מורגש. יש לו שתי מחלות עיקריות: בולג'וינטים נשברים במתלים הקדמיים, ודשבורד שהחיבור שלו למרכב נחלש והוא רועד כמו קסטנייטה, ומטריף את השכל. שתי התקלות המובנות ניתנות לטיפול מהרגע שמכירים אותן. הקפדה על שימוש בבולג'וינטים מקוריים וחיזוק החיבורים של הדשבורד. מה שלא ניתן לטיפול זו תחושת המשאית הקלה שהרכב מקנה לך. 

נוסיף לזה שמרבית המכוניות הם עם ק"מ של מעבורת חלל משומשת בכבדות, והרבה בעלויות, וזה מתכונת למכוניות עם קומבינות. מי שקנה אותן בזול (הן היו מלאות בחול, הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים...) גם לרוב לא היה לו את התקציב לתחזק אותן כהלכה. להחליף בושינגים בזמן, לבדוק ולרענן צינורות ועוד. תוסיפו שלרוב המידע שיהיה על הרכב הוא ממקסימום בעלים אחד קודם לפני זה שקניתם ממנו, ויש לכם גם עבר לוט בערפל. 

עכשיו לקנות רכב כזה כרכב ראשי ויחיד זה אפשרי רק אם אתה רווק בלי ילדים, וכאשר תיתקע, זו תהיה הרפתקה נחמדה, ולא צרחות זעם מהאישה שתקועה עכשיו באיילון ומאחרת לראיון עבודה / פגישה עסקית / קוסמטיקאית.  

ברכב כזה ישן יהיו בלת"מים וזה חלק מהאחזקה שלו. 

יתרה מכך, קחו בחשבון שהאחזקה של רכב כזה בהגדרה תהיה יותר יקרה מאחזקה של ויטארה מאותו שנתון. יש סיכוי גבוה שהרכב עבר בחייו הרבה יותר דרמות מאשר ויטרה. 

לגבי מכוניות שעברו החלפת מנוע, באחת מקבוצות הווטסאפ זה הפך להיות בדיחה אצלנו. ברור שכל האירופאים, מאהבת ישראל, את המנועים עם ה 60.0K ק"מ שומרים רק בשבילנו ושלוחים לארץ, ואת המנועים הישנים יותר הם משווקים באירופה. רוצה לומר שכמוכרים לכם שהרכב עבר 400.0K ק"מ, אבל הוחלף מנוע מייבוא, והוא היה רק עם 60.0 K ק"מ, במציאה של ממש - אם אין לזה סימוכין מתועדים - זה לא קרה. רואד ראנר שעושה 'ביפ ביפ', שלגיה ומנוע מייבוא עם 60.0 א' ק"מ יש רק באגדות. 

מצאתם כזה יד שניה, פרטית עם 200,000 ק"מ? יבקשו עבורו מחיר של הדגם החדש יותר ה 120. 

תוסיפו לזה שהחל מ 2002 יש לכם גם שני טסטים בשנה, ומכוני רישוי אוהבים מאוד לבצע 'אקט התרבות לא מוגן' בבעלי רכבי שטח, ואפילו אם הם הוגנים, אתם נכנסים עם רכב שטח בן 20 שנה למכון רישוי, מה אתם חושבים שיקרה? 

ולכן התשובה שלי לאלעזר היתה שזה רעיון רע מיסודו.

 

ועכשיו אסייג את הדברים. 

מצאתם פראדו יפה ושמור, היסטוריה מתועדת, הרכב נראה ומתוחזק היטב, אתם הולכים למוסך שמבין מה הוא עושה, ומסייע לכם להמשיך לשמור על הרכב, אתם מבינים שיהיו בלת"מים ומוכנים לחיות איתם, אז למה בעצם לא? 

וכאן נכנס כל אחד עם החלום שלו, תחושת הבטן שלו וההעדפות שלו.

 

אלעזר יכול לקנות רכב כזה, ולבוא לספר לנו שכבר שנתיים הרכב עובר טיפול משנה לשנה עם אפס בלת"מים. מנגד, אני מכיר אנשים שקנו פראדו ישן, היו בטוחים ש'טויוטה זה אמין ואין הוצאות' ועם הרכישה השאירו מעל 10.0 אש"ח רק בהחלפת גומיות ובושינגים והשד יודע מה כדי שהרכב ייסע תקין. 

 

אחרי הרבה רכבי שטח, כבר שני שיש אצלי 'הפרדת כוחות'. היא נוחה לי מהמון סיבות וככל שאוכל כלכלית להמשיך איתה - זה מה שיהיה. אצלי הלנדקרוזר הוא רכב שלישי בבית ולא נוסע כמעט אלא רק לטיולים או נסיעות משפחתיות בהרכב מלא.

אם כבר פראדו זה החלום, הייתי נשאר עם הפרדת הכוחות, מחפש אחד כזה ארוך או קצר (לפי הצורך) מהשנים 99-2000 שהם עם המנוע החלש יותר 125 כ"ס, אבל הוא מספיק חזק לכל שימוש סביר. לאורך השנים המנוע ייצר פחות עומסים על כל מכלולי הרכב, הוא פחות 'מבוקש' ולכן המחיר יותר נוח, וגם ככה דגם 90 נכנס לעולמות של שני טסטים בשנה. 

לפני שנים רבות היה לי כזה קצר, שנת 2000. הוא באמת היה אחלה רכב, ולא הייתי מחליף אותו עד היום אלמלא נפל לי על הרגל לנדקרוזר 2003 שממש ביקש שאקנה אותו. 

 

התמונות להמחשה. הרכב הארוך הוא לנדקרוזר 100 שהיה לי לפני תשע שנים, כרכב יחיד וראשי. הוא נמכר ובמקומו נרכשו הפראדו הקצר והקיה ריו, ומאז אני מקפיד על הפרדת כוחות. שטח זה שטח, רכב ליומיום זה רכב ליומיום. 

 

 

 

 

 

[פריג'י]

יואב, ממש פוסט חיים שכאלה...

 

תוסיף עוד משהו לרשימה מהאגדות - מישהו שמוכר לנד קרוזר 100...

[אליעזר]

יואב, תודה רבה על התשובה המפורטת. ותודה לכל העונים.

משאיר לעצמי פתח קטן לפגוש את הלנדקרוזר, לנהוג עליה (עוד לא עשיתי את זה), ולנסות לתחקר קצת יותר את ההיסטוריה.

אך בגדול די יורד מהרעיון של האיחוד.

עריכה אחרונה ב-2 ליולי, 2021 על ידי אליעזר