המדריך המלא לבוחר המתחיל - איך בוחרים רמקולים?

[lanosforce]

המדריך המלא לבוחר המתחיל – רמקולים

 

האמת היא שזה אחד מתוך שני מדריכים שרציתי לכתוב כבר כמה שנים ופשוט לא מצאתי את הזמן.

 

אז איך באמת בוחרים רמקולים?  

מה הם הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון כאשר מתלבטים בבחירה הכל כך קשה הזאת?

האם זה באמת נגזרת ישירה של מחיר?

 

לפני שנרחיב בנושא הזה אתחיל ואומר שהמדריך הזה מתייחס בעיקר לעולם הSQ – מערכות שמתוכננות לאיכות שמע. אך בהחלט ניתן יהיה לקחת מכאן הרבה מאוד מידע ולהשליכו גם אל עולם הSPL – בו עוצמת הקול ולחץ האוויר שנוצר כתוצאה מכך הם המדד העיקרי.

 

מאיפה מתחילים?

 

מתחילים מלהבין את האמת הפשוטה על רמקולים ומה הם באמת.

 

אז מהו רמקול?  ממש ממש על קצה הלשון.

רמקול הוא מוצר אלקטרו-מכאני שמורכב משני חלקים עיקריים.

 

מנוע – מגנט וסליל אשר מעבירים בהם זרם חילופין חשמלי – הסליל מתחיל לזוז כלפי פנים כאשר מקבל זרם שלילי וכלפי חוץ כאשר מקבל זרם בעל מטען חיובי.

 

ה"ממברנה" – החלק אותו המנוע מזיז – בעצם הממברנה מעוגנת בתוך אריסה (באסקט) והממברנה מחוברת לסליל וביניהם יהיה חלק מרסן בשם (ספיידר) כאשר הממברנה עצמה תהיה מעוגנת בעוד גוף מרסן אשר נקרא "סראונד" שזו הגומיה מסביב לממברנה.

 

אם כך – איך אנחנו יודעים באיזה רמקול לבחור? איך להתאים את המוצר לצרכים שלנו?

 

לשם כך צריך לדעת להבין את הנתונים האלקטרו-מכאניים שמגדירים את התנהגות הרמקול ותכונותיו – לנתונים אלו קוראים

 

Thiel Small Parameters

 

או בקיצור נתוני הTS של הרמקול

בכוונתי להתרכז בנתוני הTS הקריטיים לבחירת רמקולים – אסביר בקצרה לגבי כל אחד מהם ובשלב מאוחר יותר כאשר אתייחס לכל סוג של רמקול, אתייחס בעבור כל סוג רמקול אל נתוני הTS החשובים ביותר לגביו.

 

שנתחיל?

 

התנגדות – RE – נתון זה מציין את התנגדות הסליל עצמו

 

לרוב בעולם הרכב אנו נדבר על התנגדות בערך 4 אוהם

נתון ההתנגדות חשוב היות ואנו רוצים להתאים בין נתון ההספק של המגבר אשר אליו נחבר רמקול בכדי לדעת כמה כוח אנו נצפה לקבל.

מגבר שמוצהר לספק 100 וואט ב4 אוהם – אם נחבר אליו רמקול אשר התנגדות הסליל שלו הינה 8 אוהם – את נתון ההספק ניאלץ להוריד בחצי ובפועל ההספק שהמגבר יצליח להפיק יעמד על כ50 וואט.

וההפך אם נבחר דווקא ברמקול בעל התנגדות נומינלית 2 – אוהם ונחבר אליו את אותו המגבר – ההספק יוכפל.

 

ליותר מידע לגבי החישוב המטמתי הפשוט הזה אבקש מקהל הקוראים לקרוא את חוק אוהם, מבוא לחשמל.

 

ובאותה מידה לא נרצה לחבר רמקול אשר התנגדותו 1 אוהם (סאב וופר בעל שני סלילים של 2 אוהם למשל) – למגבר או לערוץ במגבר אשר אינם יכולים לעבוד בהתנגדות שכזו היות ונגרום למצב קרוב לקצר או אף קצר או עומס יתר שיוביל לנזק.

 

תדר הדהוד עצמי – FS  

 

הנתון הזה הינו קריטי מאוד היות והוא מגדיר את התדר בו, באוויר חופשי הרמקול יהדהד בחופשיות ובתדר זה לרמקול אין הרבה יכולת ריסון ולכן בסוגי רמקולים מסויימים מספיק ורק נתקרב לתדר זה והרס הרמקול יתרחש. ברמקולים מסויימים יהיה אף אפשר לחתוך קצת מתחת לתדר הFS  אך לא בהרבה.

 

זהו התדר שממנו אנו למדים מה יהיה התדר הכי נמוך בו נרצה לחתוך את תחום התדרים של הרמקול בקרוס אובר.

 

נתוני ה QTS QMS QES

 

נתונים אלו מגדירים בעצם את רמת הריסון במובן של שיכוח של רמקול – תוך כמה זמן הוא מפסיק לזוז מתדר בודד.

 

הQTS הוא באמת הנתון היחיד שנביט עליו והוא מורכב מהשניים האחרים – האחד הוא הפקטור החשמלי אשר מתייחס למנוע והשני הוא הפקטור המכאני אשר מתייחס בעצם, לכל השאר – מסת הממברנה, קשיחות הספיידר והסראונד והממברנה עצמה וכך הלאה.

 

אבל מה בעצם הנתון הזה אומר לנו – הוא אומר לנו איך הרמקול יתנהג בנפח נתון – הנתון הזה הוא קריטי לבחירת תיבה ואגיע לכך בהמשך כאשר אדון בסאב וופרים, וופרים ומידבאסים.

 

בגדול – נתון הנמוך מ0.4 יתאים בעיקר לתיבות שהן פורטד – כלומר תיבות עם פיר.

נתון בין 0.4 ל0.7 יתאים לתיבות אטומות

נתון מ0.7 ומעלה יתאים לעבודה בנפח פתוח – מה שגם נקרא FREE AIR או INFINITE BUFFLE או בקיצור IB.

 

נתוני הVAS הCMS  והMMS  

 

נתונים אלו אמנם קצת פחות קריטיים כי ברוב המקרים ניתן להקיש את המירב על הרמקול אם נותנים מבט משוקלל על השאר אך בכל זאת הם חשובים וארצה קצת להסביר עליהם.

 

הVAS הוא נתון הנפח העצמי של רמקול, הכוונה היא לתחשיב הנפח שהרמקול מסיר מהתיבה בהיותו מותקן בתוכה – כמה נפח אוויר הרמקול תופס, נתון בעל חשיבות בתכנון תיבה לסאב וופר ולפעמים גם יכול להועיל כאשר רוצים לדעת עם אלמנט מסויים מתאים לעבודה בנפח דלת בשקלול עם נתון הQTS.

 

הCMS הינו נתון קשיחות הממברנה – בעקרון רמקול עם CMS גבוה יותר יהיה קשיח יותר ויהדהד יותר בתדרים גבוהים כאשר ההפך בתדרים נמוכים – זה נתון שביחד עם נתון הנצילות יכול לאמר לנו קצת לגבי אופי הצליל של הרמקול – יחד עם זאת לא מדובר כאן בתכנון למתחילים.

 

הMMS – שטח הממברנה – שטח הממברנה מעיד על כמה שטח מקוטר הרמקול הוא באמת הממברנה וזה מעיד על כמה נפח אוויר רמקול יכול להזיז וגם יכול להקיש על שטח הסראונד ויכולות הריסון שלו לעומת טווח התנועה שלו. גם כן, לא נתון שיועיל הרבה במדריך למתחיל.

 

נתון הXMAX

נתון זה מגדיר את מהלך הסליל כאשר הוא "נח" במצב של אפס זרם עד לקצה המהלך שלו לצד אחד – זה נתון שמעיד כמה טווח תנועה אפקטיבי יש לרמקול לפני שהוא מתחיל לעוות וגם יכול להעיד על רמקול שנע מהר יחסית ויפיק את מירב כוחו בתדרים גבוהים יותר ובצורה מדוייקת יותר לעומת רמקול שיזוז יותר, יפיק תדרים נמוכים יותר אך יתכן ויהיה איטי יותר ומדוייק פחות. לא מחייב אך בד"כ נכון.

 

ולבסוף נתון הTS האחרון אשר ארצה לדון בו – נצילות – נתון הSPL

 

נתון הנצילות בעבור הבוחר המתחיל יהיה נתון מטעה – לא מדובר בכמה עוצמת שמע הרמקול מפיק בשיאו אלא סה"כ מה היעילות של הרמקול ועד כמה יהיה קל למגבר להזיזו.

 

נתון הנצילות נמדד ב4 אוהם ב2 וולט וב8 אוהם ב2.8 וולט

לרוב מודדים את המרחק כמטר מהרמקול ובהספק של 1 וואט.

 

נתון נצילות נמוך מ88 דיבי לרוב יעיד על רמקול לא נציל כאשר 83 דיבי הינו נתון לרמקול מאוד לא נציל אך לרוב יהיה מדובר גם ברמקולים שניתנים מאוד לריסון, עם יכולת ירידה מובהקת בתחום התדר ביחס לקוטר, מאוד לא רגישים לרעשי רקע אך ידרשו הרבה מאוד כוח בכדי להפעילם בצורה יעילה.

89-91 דיבי יעיד על רמקול נציל

 

92 צפונה יעיד על רמקול מאוד נציל שקל מאוד להגביר – לרוב יהיו מוגבלים ביכולת לרדת בתחום התדר ביחס לקוטר הממברנה שלהם, ציוד מעולם ההגברה המקצועית (SPL  במובן של רכב) אך יהיו גם רגישים מאוד לרעשי רקע (ראו ערך SNR  במגברים ויחידות ראש).

 

רגע לפני שאגיע לנתון הכביכול כל כך חשוב – ספיגת ההספק – ארצה לעצור לרגע ולדבר גם על גרף היענות כוח של רמקול בכדי להסביר עוד נתון אחד ממש קריטי והוא נתון הרול אוף.

 

ROLL OFF

 

וובכן מה נתון הרול אוף אומר.

נתון הרול אוף מגדיר את הקצה העליון שהרמקול מנגן בו כלל כווני ומשם איך היענות הכוח של הרמקול תיפול בהדרגה ככל שנסטה מהציר שלו (הכוונה היא שכשהרמקול נמצא בזווית אפס – מולנו ישירות, הוא על הציר שלו – ככל שנסטה ממנו והרול אוף של הרמקול החל כך גם היענות הכוח תרד)

 

הביטו בתמונה הבאה:

 

 

מה שאנחנו יכולים להפיק מנתונים אלו הם היכן לחתוך את הרמקול במידה ואנו נרצה שהוא ינגן כלל כווני.

והיכן לחתוך את הרמקול בכדי שהוא לא ינגן מעבר לרול אוף שלו.

 

ממליץ לקרוא את "המדריך המלא לאודיופיל המתחיל"  בכדי להבין יותר לעומק את נושא החיתוך.

 

 

ועכשיו ליהלום שבכתר – לדובדבן שבקצפת, הרגע לו חיכיתם – נתון ספיגת ההספק

 

WATT

 

100 וואט!

1000 וואט או סה"כ קילו-וואט אחד...

10 וואט!

כאג'יגה וואט

 

למה אנחנו כל כך אובססיביים על הנתון הזה?

כי אנחנו יצורים שמעריצים כוח במנטליות שלנו בפועל ולכן כל הממבו ג'מבו השיווקי הזה עובד עלינו.

 

בסופו של דבר נתון הוואט ברמקולים זה לא כמה וואט הרמקול מפיק!!!

זה כמה במקסימום ביום טוב, בתדר נתון ספציפי – הוא יכול לספוג לאורך זמן...

 

זו האמת – זה נתון שרירותי למדי שמעיד כמה רמקול יכול לספוג.

 

כשמדברים על SPL – כן הנתון הזה מאוד מאוד חשוב כי מי שמתכנן את המערכת מתכוון להציף את הרמקול שהוא בחר בכמה שיותר הספק ולכן רצוי שהרמקול הזה באמת יהיה מסוגל לספוג אותו ואף פי כמה וכמה מזה לפרק זמן קצר וקצוב.

 

אבל כאשר מדברים על SQ נתון הוואט הוא נתון משני סה"כ – אתם יכולים לבחור רמקול שמוצהר לספוג 200 וואט אבל הוא יהיה נציל מאוד ויזוז ממש בקלות גם על וואטים בודדים ואתם יכולים לבחור רמקול עם הספק אפילו קצת יותר נמוך אבל על וואטים בודדים הוא פשוט לא יזוז.

 

הפקטורים במובן של בחירת רמקול לעומת הספק המגבר צריכים להיות שקלול של נצילות, ספיגת הספק וקשיחות מכאנית.

 

 

 

 

 

 

 

עד כאן לגבי המבוא עצמו לנתוני רמקולים – עכשיו נדבר קצת על סוגי הרמקולים העיקריים.

 

 

נתחיל מהכבד אל הקל –

 

סאב וופר

 

 

 

 

 

על אילו נתונים נביט בעיקר?

 

ספיגת הספק, נצילות, התנגדות, תדר FS, נתון הXMAX, נתון הQTS, קוטר.

 

הסיבות שאלו הם הנתונים הקריטיים לבחירת הסאב וופר הן בגלל שזהו הרמקול הגדול ביותר ברכב והוא יזדקק בד"כ לפי שתיים עד פי שלושה הספק מגבר בכדי לפעול נכון ומאוזן ביחס לשאר רכיבי המערכת.

 

בעוד לרוב הרמקולים מגבר אשר יצליח לספק להם באזור שליש מההספק שהם מסוגלים לספוג והם כבר ינוצלו על כל יכולת התנועה שלהם, סאב וופרים הם יותר קשים להגברה – לסאב וופר עם נתון נצילות גבוה יהיה יותר קל לשדך מגבר אך הוא כנראה ירד פחות נמוך מרמקול מקביל עם נתון נצילות נמוך יותר.

 

באופן כללי – אם אתם מחפשים סאב וופר שיתן מכות באס מהירות, מדוייקות ושיהיה קל להגביר אותו אתם תחפשו נצילות גבוהה, XMAX נמוך וCMS גבוה וקוטר ממברנה קטן יחסית – 8 אינטש עד 10 אינטש

 

בעוד אם תחפשו סאב וופר שיכול לרדת נמוך ולספג עוצמת באס גדולה אתם תחפשו כזה שאמנם הנצילות תהיה נמוכה יחסית אך הXMAX יהיה גבוה.

 

כמובן אלו הן רק המלצות כלליות – ישנם מקרים בהם דווקא לבחירה של רכיב שיתן מכות באס חזקות מאוד אך בתדר גבוה – משתמש חכם יבחר בסאב וופר מעולם הגברת הPRO – נצילות אדירה בין 96 ואף צפונה ל100 דיבי, XMAX  נמוך ובמקביל יכולת ספיגת הספק גבוהה מאוד. סתם דוגמא.

 

ובסופו של דבר הדבר החשוב בעיני בסאב וופר הוא התיבה אליה הוא משודך – תיבה וסאב נחשבים כמערכת באס. כאן נתוני הQTS והVAS משחקים תפקיד.

כמובן – נתון הFS של הסאב אומר לך עד כמה נמוך ניתן לחתוך אותו, סאב וופרים אפשר לחתוך ממש על תדר הFS  ובתיבות אטומות אפילו מעט מתחת.

 

מה שאתם צריכים להקפיד ולהזהר ממנו זה שתיבת פורטד – לא תהיה מכוונת להדגיש את תדר הFS  - ברגע שזה יקרה יתכן והאלמנט ינזק עד יהרס.

 

וופרים ומידבאסים

 

 

על אילו נתונים נביט בעיקר?

 

ספיגת הספק, נצילות, התנגדות, תדר FS, נתון הXMAX, נתון הQTS, קוטר. רול אוף!

 

כן – בדיוק אותם הנתונים שנרשמו לסאב וופרים רק שכאן הקוטר לרוב יהיה 6.5 אינטש אבל יכול לנוע בין 4 אינטש עד 8 אינטש

הXMAX יהיה לי כאן קצת פחות חשוב אבל הFS והרול אוף הם קריטיים, הQTS הינו קריטי וכך גם הנצילות וההתנגדות.

 

במקרים מסויימים בהם למשל יש ברשותנו מגבר חלש יחסית – לבחור מידבאס עם התנגדות 2 אוהם יכול להוציא אותנו מהנקודה בה חסר לנו כוח בכדי להזיז את הרכיב.

 

היות ומידבאסים וגם וופרים אנו נחסום גם מלמטה וגם מלמעלה ונקודות החיתוך יכולות לנוע לאורך טווח רחב מאוד או צר מאוד – נתוני הFS הם אלה אשר יקבעו לנו את נקודת החיתוך הנמוכה המקסימלית.

 

וופרים וגם מידבאסים אפשר לחתוך ממש על נקודת הFS אך רצוי שהחיתוך יהיה חד מאוד!  ללא נתון הFS רכישת האלמנט היא הימור ולאחר מכן מציאת נקודת החיתוך היא על בסיס שמיעה.

 

נתון הרול אוף יתן לנו את היכולת להחליט אם לחתוך את הרכיב בשלב שבו הוא עדיין מנגן בצורה כלל כיוונית (לא משנה איפה נשב ברכב היענות הכוח של האלמנט תהיה דומה מאוד) או במידה ואין לנו ברירה לחתוך אותו לתחום תדרים רחב יותר – עד היכן ניתן לחתוך את האלמנט ואיפה כבר יהיה צריך להכניס את האלמנט הבא וזה יעזור לנו גם להבין איזה מידרייג' או טוויטר לבחור ולשדך אליו.

 

נתון הQTS!  

 

מדוע הנתון הזה כל כך קריטי בבחירת מידבאס או וופר?

כי הם לרוב יותקנו בדלת ולכן הQTS צריך להיות כזה שמתאים לניגון בנפח שאינו אטום לחלוטין אף מוגדר כפתוח לגמרי ולכן השאיפה תהיה לQTS 0.7 או יותר.

 

מן הסתם נצילות גם כן חשובה מסיבות שכבר הוסברו.

 

מידריינג'ים

 

 

במידריינג'ים יש כבר נתונים שפחות מביטים בהם כי אנחנו כבר עוזבים מהתחום הנמוך אל הביניים והגבוה.

 

במידריינג'ים נביט בעיקר על הFS ועל הרול אוף ולאחר מכן נצילות וקוטר היות ויש לקוטר קשר ישיר לתחום התדר אותו הרמקול מסוגל לנגן.

 

ובנוסף לכך כאשר אנו מתקרבים לתחום היותר גבוה של התדרים – הולכים ומתווספים לנו סוגי רמקולים שונים שיכולים לנגן את תחום המידריינג' והבחירה נהיית אף יותר קשה.

 

מה גם שרמקול המידריינג' הוא לרוב האחד שהכי קשה להתקין היות וברוב הרכבים אין לו מקום מוגדר וגם אם יש אנו מוגבלים לקוטר מסויים לרוב 2.5-3 אינטש.

 

אם נרצה להתקין למשל מידריינג' בקוטר 4 אינטש בכדי להגיע איתו לתדרים נמוכים עד 200 הרץ למשל – וברכב אין מקום ייעודי למידריינג' בקוטר שכזה אנו ניאלץ לשנות את מבנה הרכב או ליצור פוד שיאכלס את אותו הרמקול.

 

אם קראתם את המדריך המלא לאודיופיל המתחיל אני מניח בוודאי כי אתם מודעים לבחירת נקודות החיתוך – סטיית הזווית מהציר אשר ישפיעו על איך המידריינג' יקרין את הצליל. כאן הקוטר ונתון הרול אוף משחקים תפקיד מאוד חשוב.

 

האם בחרתם במיד דום?

 

חסכתם אמנם בנפח ובמקום התקנה וקיבלתם פיזור נהדר אך...

כנראה ולא תוכלו לרדת איתו לתדרים נמוכים ותיאלצו לפצות על כך בעזרת מידבאס שיכול לעלות כלפי המידריינג' – הנה שיקול לדוגמא.

 

בחרתם במידריינג' מסוג פלאנאר או ריבון?

 

זווית ההתקנה מאוד רגישה והנצילות הרבה תדרוש מכם ריסון ואיזון כלפי שאר האלמנטים – שיקול אחר לדוגמא אמנם מקרה מאוד חריג לבחירה שכזו.

 

טוויטרים

 

 

 

 

טוויטרים אמנם מצד אחד הם אלו בהם הכי פחות מביטים בנתונים למעט הFS והרול אוף ותחום התדר – למה? כי הספק לא בעיה לספק להם ולא ממש משנה באיזו התנגדות... נפח הם כמעט ולא זקוקים ואם כן בד"כ ימכרו עם תא הדהוד משלהם (REAR CHABMER ) והנצילות שלהם גבוהה בלווא הכי עד לא משנה הודות לכך שהם מוגברים בקלות.

 

אך יחד עם זאת יש שני מאפיינים בטוויטרים שחשוב מאוד – מאוד! לא להתעלם מהם ואלו הם סוג הטוויטר וגם החומר ממנה הממברנה מורכבת והקוטר!

 

וובכן – הטוויטרים העיקריים אשר נראה ברכבים הם ממשפחת הכיפתיים כאשר אלו מתחלקים לשניים –

SOFT DOME

HARD DOME

 

הטוויטרים בעלי הכיפה הרכה לרוב יהיו עשויים מבד או מחומר סיב רך אחר כלשהו – הסיבות שרואים אותם כמעט בכל הרכבים הן שהם קטנים יחסית וקלים מאוד להתקנה והם קלים מאוד לריסון ולא צורמים באופן טבעי ומאוד נעימים לאוזן.

 

יחד עם זאת יש להם חסרונות מובהקים והם שביחס לטוויטרים הם רכיבים איטיים מאוד, לרוב תחום התדר שלהם יהיה מוגבל לתחום התדר של השמיעה האנושית ולא יעלו היטב מעל תדר 20 קילו הרץ – נכון אנחנו גם ככה לא שומעים מעל תדרים אלו ומעל גיל צעיר יחסית אנחנו למען האמת כבר לא שומעים גם ב20 קילו הרץ אך יחד עם זאת לטוויטר שכן מסוגל לעלות גבוה מכך – תהיה הדגשה טובה יותר של הקצה העליון, של כל מה שקשור לנשימה – לאוויר של זמרים\ות וכלי נשיפה.

וגם הפיזור שלהם יהיה פחות טוב ביחס לטוויטרים אחרים.

 

לטוויטרי הכיפה הקשים – אלו אשר עשויים ממתכות כמו טיטניום, בריליום ואף חומרים כמו סרמיקס, זכוכית ואף יהלום כן כן – יהלום (אקוטון למשל) – יהיו תחום תדר משופר, רמת פירוט גבוהה יותר אך יהיו קשים יותר לריסון וגם כן פיזור לוקה בחסר.

 

טוויטרים כיפתיים מסוג INVERTED DOME בהם הכיפה הפוכה – אופייניים מאוד ליצרן בשם פוקאל – פיזור נהדר ורמת פירוט יוצאת מן הכלל לטוויטר כיפתי אך קשים מאוד לריסון.

 

בין כל אותם הטוויטרים גם חשוב מאוד לשים לב לקוטר – טוויטר שמיועד לסט שלושה חלקים לרוב יהיה בעל קוטר קטן יחסית בין 20-17 מילימטרים – היתרונות שלהם יהיו פיזור טוב בהרבה אך הם לרוב לא יוכלו לנגן נמוך מאזור התדרים 4-5 קילו הרץ ולכן יהיה צריך לשדך אליהם או מידבאס רחב פס אשר יכול לעלות גבוה בתחום התדר לאזור 5 קילו הרץ ויש לכך השלכות של רוחב במה למשל.

או לשדך אליהם מידריינג'ד.

 

בעוד טוויטרים בקטרים 22 עד 28 מילימטרים יכולים לנגן נמוך בהרבה לפעמים גם עד אזור 2-2.5 קילוהרץ ולבטל את הצורך למידבאס רחב פאס\מידריינג'

 

טוויטרים נוספים אשר ניתן למצוא מידי פעם ברכבים – נדירים יותר כי לרוב גודלם הפיזי מקשה על ההתקנה אם כי בשנים האחרונות החלו לייצר ממשפחה זו גם בקטרים אשר מתאימים לעולם הרכב והתוצאות הן נפלאות!

 

משפחת הAMT  

 

AIR MOTION TWEETER

 

אל תטעו בין AMT  לבין RIBBON – טוויטר ריבון הוא עדין מידי לסביבת רכב היות והרכיב החופשי בו (הפס שנקרא ריבון) יכול להנזק מכל משב רוח או מכה כמו טריקת דלת למשל.

 

טוויטרים מסוג זה עשויים מיריעות חומר אשר משתמשים בה להגנה טרמית של רכבי חלל – כן זו לא בדיחה.

לחומר זה קוראים קפטון והתכונות שלו הן שהוא קל משקל בצורה ייחודית אך בו זמנית חזק מאוד ועמיד מאוד לטמפרטורה וגם למכות וחבלות ולכן טוויטר מסוג AMT הוא עמיד מאוד לשימוש ברכב.

אך היתרונות העצומים שלו הם שהוא מהיר בצורה אקספוננטיאלית לעומת טוויטרים אחרים ורמת הפירוט שלו היא לא ברת השוואה בכלל לטוויטרים הנורמטיביים.

 

אך החסרון העיקרי שלו זה הפיזור – פיזור מאוד מאוד צר – עד כדי כך שאי אפשר שלא להתקין אותו אלא מאשר און אקסיס וזה מקשה לעיתים מאוד על ההתקנה.

 

 

 

קצת על משקלים ומידות

 

מן הסתם לא דיברתי על הנתונים האלו היות והם סוג של "ברור" אך זה בוודאי שיקול כאשר קונים מידבאס לפחות לנסות לברר אם העומק שנדרש בכדי להתקין אותו יאפשר התקנה שלו מבלי לשנות את מבנה הדלת...

 

יש יצרנים שמתקינים לרמקולים שלהם סראונד הפוך – כלומר שקוע פנימה לתוך הרמקול רק בכדי שהרמקול יוכל להיות צמוד יותר לדיפון.

 

לסיום החלק הזה של המדריך ארצה לדבר קצת על סט רמקולים – מה הן הסיבות לרכוש סט רמקולים שלם יקר ככל שיהיה.

 

סט קומפוננט וסדרות רמקולים מתואמות מדוע ולמה?

 

 

יצרנים מוציאים בד"כ שלוש סדרות של רמקולים –

סדרת כניסה

סדרת אמצע (שאותה הרוב קונים)

סדרת דגל או היי אנד

 

יש כאלו שגם יש להן הרבה סדרות ביניים אבל בד"כ נראה שלוש סדרות עיקריות.

 

מדוע לקנות סאב, מידבאס וטוויטר מאותה סדרה?

מדוע לקנות סאב, וופר, מידריינג' וטוויטר מאותה סידרה?

 

הסיבה לכך היא שהיצרן מתאם אותם לרמת ביצועים זהה – לא רק מבחינת איכות הצליל במובן הפשטני ביותר שלו אלא מבחינת מהירות האלמנטים, תגובת הכוח שלהם והסבירות שהם ישתלבו בפאזות נכונות יותר – היצרן משקיע שם את עיקר הפיתוח שלו וככל שיוקר הסדרה עולה לרוב – גם רמת הביצועים ורמת התיאום בין הרכיבים.

 

היום בעולם הדיגיטלי בו יש לנו היכולת לבצע איבוד אות – ניתן בקלות לערבב בין סדרות ולהתאים בין רכיבים אך זה דורש ידע רב והבנה עמוקה בתורת הסאונד, מאידך השקעה רבה בסדרה יוקרתית לרוב תחסוך מהבעלים של המערכת הרבה מעבודת הכוונים.

 

האם זה בהכרח נכון שרמקול יקר יתן תוצאות טובות יותר? בהנחה כמובן שבוצעו התקנה וכוונים נכונים.

 

התשובה היא שכמעט לעולם לא תטעו אם תשקיעו כלכלית ברמקולים טובים אך זו לא חובה ולמען האמת אפשר להשיג תוצאות פשוט מעולות גם מרכיבים זולים עם נתונים טובים ומספקים – רק שזה ידרוש בהרבה מקרים עבודה קשה הרבה יותר בכוונים ומן הסתם זה גם ידרוש את הידע המתאים בכדי ליישם.

 

 

המדריך פתוח לדיון. 

 

תודה, 

 

אדי

 

 

 

[lanosforce]

בוקר טוב ותודה על התגובות. 

 

אתמול ישבתי לכתוב ברצף רץ (תוך כדי עבודה) חומר שנמתח על גבי תשעה עמודים טכניים. מן הסתם יכולים להיות אי דיוקים בחלק מההסברים הודות לכך ועם הזמן אערוך את המדריך. 

 

לגבי VAS - מדובר בתחשיב הנפח שהסאב בעצמו כביכול מסיר מהתיבה מעצם היותו בתוכה - אולי אני מתקשה קצת עם המושג הזה. 

 

בכל מקרה אני יודע שיש לנו כאן חבר פורום אחד שהנתונים הבסיסיים האלו מאוד חזקים אצלו ואני אשמח גם לפנות קצת בעבורו כאן את הבמה אם ירצה להוסיף מידע משלו - אני מדבר על BEEKER 

 

ויש כאן עוד חברה מאוד חזקים וטובים בנתוני רמקולים - כמה מהם בקשר אישי איתי על בסיס יום יומי. 

 

באמת אנשים תרגישו חופשי להגיב ולשתף בידע. 

[BEEKER]

תודה אדי, אשתדל לעזור כחובב אודיו.

 

לנתון שנקרא XMAX/XLIM מתייחסים כנתון של תזוזה לינארית,

כלומר התזוזה של הדיאפגרמה בה הסליל עדיין נשאר בשדה מגנטי של המגנט. 

ברגע שסליל יוצא מהשדה המגנטי,

מתחיל עיוות,

הנה טקסט מאתר מעולה של אמיננס:

Speaker output becomes non-linear when the voice coil begins to leave the magnetic gap.

Although suspensions can createnon-linearity in output, the point at which the number of turns in the gap (see BL) begins to decrease is when distortion starts to increase

 

 

מדוע הנתון הנ"ל חשוב במערכת?

מכיוון שאנו שואפים לכך שהרמקול תמיד יעבוד בצורה נשלטת, וברגע שהסליל יוצא מהטווח של השדה המגנטי, אז מתחיל עיוות.

את העיוות ניתן לעיתים לזהות בשמיעה של ניתוקים, חירחורים ואפילו קטיעות בצליל.

 

סיבה נוספת לחשיבותו של נתון Xlim,

היא נזק מיכני.

מהלך ארוך מדי, שעובר את המגבלות שקבע היצרן, יכול לגרום לנזק מיכני לסליל, למובילים וכמובן לממברנה עצמה.

 

אמיננס מגדירים 4 כשלים עיקריים כשרמקול עובר את המהלך המותר:

spider crashing on top plate;

Voice coil bottoming on back plate; Voice coil coming out of gap above core; or the physical limitation of cone.

הם מבהירים כי רמקול שעובר את מגבלת Xlim, נמצא בסיכון לכשל מיכני 

A transducer exceeding the Xlim is certain to fail from one of these conditions. High pass filters, limiters, and enclosure modeling software programs are valuable tools in protecting your woofers from mechanical failure

 

איך זה מתבטא במערכת?

*תכנון תיבות לסאבוופרים בטווח המותר.

*הפעלת פילטר סאבסוניק לסאבוופר,

זהו למעשה פילטר hpf שמונע תדרים נמוכים מדי בזמן העבודה של הרמקול

משמעותי בתיבות פורטד.

 

*שמירה על נקודת חיתוך נכונה וסלופ למידבאסים, מומלץ מאוד להשגיח שהרמקול עובד היטב, ואם עולים בווליום, אז כדאי לחתוך את הרמקול hpf גבוה יותר ולשים לב כמובן לסלופ,

מכיוון שהמטרה החשובה היא לשמור כל הזמן את הסליל של הרמקול בתוך הטווח של השדה המגנטי

 

 

 

 לגבי ההנחה שעדיף לבחור רמקול שהוא IB/FREE AIR עם QTS גבוה מעל 0.7 מכיוון שהוא "עדיף" לדלת של רכב.

 

אז ההנחה הזו נכונה אם מתייחסים לעקומת הענות (גרף) של הרמקול בצד הנמוך,

כלומר, רמקול מידבאס עם QTS גבוה  עדיף על הנייר רק ברול-אוף של הטווח הנמוך.

 

יש הרבה מאוד חברות שמייצרות רמקולים עם QTS נמוך יחסית של 0.5 ומטה, ורמקול עדיין נשמע מצויין.

 

כך שחובב אודיו יכול לבחור להתקין רמקול עם qts של 0.45 ויש לו את האפשרות לתקן עם אקולייזר ולהגיע לאותה תוצאה (כל עוד אין עיוות).

 

?Now why are high Q drivers recommended for IB

.....Because the low end sensitivity is more optimized in high q alignments to provide an optimally flat response

 

That's not to say that you can't EQ that response though, which is why I don't think it's that big of a deal.

I would worry more about.... the things you can't fix, like non-linear distortion.

 

 

 

אפשר לקרוא עוד באתר המעולה של חברת אמיננס:

https://www.eminence.com/support/understanding-loudspeaker-data/

 

 

ובאתר של לאונרדו

http://education.lenardaudio.com/en/05_speakers_2.html

 

 

 

 

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2020 על ידי BEEKER

[orel_v]

מעניין מאוד! תודה רבה על ההשקעה.

אשמח לדעת גם לאחר הבחירה איך להשתמש בנתונים כדי לכוון את המערכת. מבחינת התיאוריה כמובן שבשמיעה יכולים להיות הבדלים.

 

בהסתכלות על הfs איך מומלץ לחתוך את המיד וואפר לדוגמה? נניח והוא 45. חיתוך נכון יהיה 60 עם סלופ 18? מה התאוריה שמאחורי זה?

 

האם הxmax משפיע בכיוון זמנים? ואם כן איך להתייחס אליו?

 

לגבי הqts, נניח ואנחנו לא נמצאים בנפח אופטימלי, איך למקסם את התוצאות והאם זה משפיע על בחירת נקודת החיתוך או על הזמנים?

[lanosforce]

קודם כל חיים - תודה רבה על הוספת המידע! 

 

אכן מקדם הריסון של הרמקול רצוי שיהיה יותר בעל משקל ככל שיש לרמקול סביבה פחות מרסנת כמו דלת פתוחה במקום תיבה ונכון - אפשר גם להפעיל מניפולציות שישיגו תוצאה דומה. 

 

בסופו של דבר טוב לדעת את הכללים המכווינים היות ואלו הן אבני היסוד שמאפשרות לנו לתכנן מערכת. 

 

לפחות בכדי לקבל נקודת מוצא. 

 

לפני 56 דקות, orel_v כתב:

מעניין מאוד! תודה רבה על ההשקעה.

אשמח לדעת גם לאחר הבחירה איך להשתמש בנתונים כדי לכוון את המערכת. מבחינת התיאוריה כמובן שבשמיעה יכולים להיות הבדלים.

 

בהסתכלות על הfs איך מומלץ לחתוך את המיד וואפר לדוגמה? נניח והוא 45. חיתוך נכון יהיה 60 עם סלופ 18? מה התאוריה שמאחורי זה?

 

האם הxmax משפיע בכיוון זמנים? ואם כן איך להתייחס אליו?

 

לגבי הqts, נניח ואנחנו לא נמצאים בנפח אופטימלי, איך למקסם את התוצאות והאם זה משפיע על בחירת נקודת החיתוך או על הזמנים?

 

לגבי הFS - 

 

בסאבוופרים - אתה יכול אפילו לחתוך מתחת לFS בקצת - בתיבה פתוחה רק חשוב לדעת את התדר שאותו התיבה מתוכננת להגביר (כלומר תיבה עם פורט) היות במקרה בו התיבה תדגיש את תדר הFS של הרמקול - הסבירות שהוא יהיה שם חסר ריסון וזה יגרום לו לנזק עד הרס - קיימים בסבירות גבוהה. 

 

במידבאסים - אפשר לחתוך ממש בצמוד לתדר הFS. 

 

במידריינג'ים - תיקח מקדם חיתוך של 1.5 מתדר הFS בחיתוך חד עד פי 2 מתדר הFS בחיתוכים מתונים יותר. 

 

בטוויטרים - רצוי לקחת בחיתוך חד - פי 3 מתדר הFS. 

 

כמובן - אלו הם כללים לא כתובים אלא המלצות שחוזרות על עצמן - עדיף תמיד לבדוק אם ליצרן יש המלצות ברורות לחיתוך האלמנט ותשימו לב היטב כי המלצות אלו מדגישות כי הן מיועדות להגברה אקטיבית של האלמנט, כלומר ללא קרוס פסיבי. 

 

דוגמא מובהקת לכך הינם סדרות הCDM של מוראל - בסדרות האילייט הישנות יחסית כתוב כי נקודת החיתוך הינה 600 הרץ והסלופ שמוצהר שם הינו 12 דיבי עד כמה שזכור לי - אך לא מצויין שם כי הנתונים מתייחסים לקרוס הפסיבי של אותו הסט ולא נאמר שם בשום מקום (יודע את זה משיחות ישירות עם מהנדסים של מוראל) כי ישנו מעגל הנחתה חד בקרוס הפסיבי שחותך לחלוטין את הCDM ב550 הרץ. 

 

בעבודה אקטיבית מול CDM חיתוך ב600 הרץ - אני מהנסיון שלי (אחרי שכבר שלחתי אחד לתיקון) חותך בסלופ 24 או יותר חד. 

 

 

לגבי הXMAX - בעיקר בסאב וופרים וגם בוופרים תהיה לו גם משמעות של דיליי היות והרמקול זז יותר בXMAX גדול יותר - לוקח לו יותר זמן להשלים מחזור תנועה פיזית - הצליל, התדר ברגע שיצא מהרמקול כמובן ינוע באותה המהירות, מהירות הקול... אך עד שהצליל יופק - כאן יש הבדלים שנובעים ישירות מהנתונים המכאניים של הרמקול.  וזה גם כמובן צריך לקחת בחשבון את סוג הסראונד, את קשיחות הספיידר, משקל הממברנה וכך הלאה. 

גם לנצילות יש כאן משמעות וכן - לכלל הנתונים של הרמקול. 

[BEEKER]

אדי סיכם את זה היטב,

 

בכל מקרה,

כדאי תמיד להסתכל על נתוני TS שחברה מספקת,

וכמובן על גרף הענות של רמקול.

 

נניח וחובב אודיו (כמוני)  סקרן לדעת אם טויטר עובד טוב ב2.6khz?

צריך לבדוק נתונים והתנהגות של רמקול בגרף ולהיעזר גם באתר יצרן.

בודקים תדר של fc או תדר עבודה מינימלי וסלופ לפני שמחברים.

 

 

דוגמה כללית לטויטר כולל נתוני חברה ונקודת חיתוך מינימלי

 

https://www.madisoundspeakerstore.com/ring-radiator-tweeters/scanspeak-revelator-r2904/7000-00-tweeter-silver-face-silver-plug/

 

 

גרף נמצא בלינק

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2020 על ידי BEEKER

[lanosforce]

ביקר תודה על הדוגמא היפה. 

 

שימו לב - תדר הFS הוא 520 הרץ - מה"כלל מנחה" שאני נעזר בו - אני אחתוך חד את הטוויטר הזה הכי נמוך ב1600 הרץ שזה קצת יותר מפי 3 - כלומר החיתוך הכי נמוך שאחתוך אותו יהיה ב1600 הרץ בסלופ 24 

מה שאומר שבתדר 800 הרץ הוא כבר יהיה מונחת ב24 דיבי וזה אומר שבתדר הFS שלו הוא לא ינגן כלל בעוצמה שמיעה. 

 

היצרן לעומת זאת ממליץ לחתוך אותו הכי נמוך ב2.5K הרץ אבל בסלופ מתון יותר של 12 דיבי 

וזה אומר שב1250 הרץ הטוויטר הזה יונחת בכ12 דיבי כבר וב625 הרץ הוא כבר יהיה מונחת בכ24 דיבי... 

 

אפשר לאמר אפילו שהחיתוך שאני משתמש בו זהיר יותר אך יחד עם זאת גם היצרן שומר על הכלל הזה ודואג שהחיתוך של הטוויטר הזה יהיה כזה שבסביבת הFS הוא כבר לא ינגן בעוצמת שמע בעלת משמעות כלשהיא. 

 

 

[BEEKER]

קוטר סליל רמקול או כפי שמופיע בנתונים speaker voice coil diameter

 

נניח ואני חובב אודיו סקרן,
האם קוטר סליל של רמקול זה נתון חשוב?
או שאפשר לדלג?

 

ככלל אצבע, אפשר להשוות בין רמקולים מאותה קטגוריה,

 לפי קוטר הסליל של רמקול.

נניח מורל מול פוקל שניהם בגודל "6.5.

החיסרון של סליל קטן, הוא שליטה פחות טובה על הממברנה של הרמקול, אך הרמקול יישמע חזק יותר בחלק מהמקרים.

כלומר, רמקול עם סליל קטן יכול להישמע יותר נציל, אבל זה יקרה בצליל מסויים, כמו קיק או רזוננט בתדר של באס.
לעומת זאת, בצלילים אחרים, דוקא הרמקול עם סליל גדול יעבוד טוב יותר.

יש יצרנים שיודעים שזה טוב,
ובונים רמקולים עם סלילים ענקיים,
ואז רמקול מקבל אופי אחר, צליל חם, טוב ומדוייק.

אבל חלק מהמאזינים יתארו את הבאס כ"קצת פחות פאנצ'י" (כי רמקול עם סליל גדול לא "רועד" בתדר נמוך כמו רמקול עם סליל קטן.

 

אם המסקנה היא שסליל גדול זה דבר שנחשב טוב לרמקול SQ.
מהי הסיבה שרמקולים כאלו נחשבים לפחות שכיחים?
הסיבה היא כלכלית. כסף.
סליל גדול מסובך יותר לייצור ולהרכבה,

יש גם צורות שונות של הסליל, שטוח, משושה, עגול וכו'.
אפילו המרווחים והטולרנסים בתוך רמקול יותר בעייתיים ליצרן וזה רמקול שבנוי להגיע לאיכות הכי גבוהה, ממש לקצה.

 

ובסופו של דבר, כל חובבן, יכול לבדוק באופן ראשוני את אופי הרמקול.

בדיקה זו לא תחליף את האוזניים שלנו,

אך לפחות תיתן כלל אצבע שיקל על השוואה בין שני מידבאסים.

 

לדוגמה, מידבאס נציל בתחום מסויים, ואז מאזין ירגיש קיק חזק.
אבל כדאי לשים לב במקביל, שאותו רמקול עם סליל קטן, שאכן תוכנן היטב לקיק, לא מתקשה לנגן צלילים יותר גבוהים.

 

 

זו דוגמה מצויינת לנתון טכני של רמקול, שנראה לכאורה פשוט,
אבל בעל השפעה גדולה על איך הרמקול עובד ומה הוא מסוגל לעשות.

 

הדיון הוא סליל גדול מול סליל קטן.

אז הנה יתרונות של סליל גדול:.
The larger the voice coil the better the control over the cone, and therefore improved damping and linearity.   Large voice coils are expensive to make (limit approx 4in 100mm).   Assembling the speaker is also more difficult, tolerances taken to greater accuracy.   The larger the voice coil diameter - the larger the area of the magnetic gap.   To keep the flux density of the magnetic energy (per unit area) in the gap the same (for the speaker to retain the same efficiency) magnet size and therefore mass of the speaker must be increased.   The major advantage of larger voice coils is greater power-handling.

והנה חסרונות של סליל קטן (רמקול עם פחות שליטה וגם 'בומי')

 On the same diameter speaker a small voice coil has less control over the cone compared to a large voice coil.   With a small voice coil the cone is able to be more resonant compared to the same size cone with a large voice coil.   Some small voice coil speakers may appear to be more efficient but this extra efficiency may be only at the one resonant bass note.   At frequencies above this resonant bass note the speaker may be less efficient compared to the same cone with a larger voice coil.   Cost and performance of speakers increase with voice coil size

 

כשההמלצה היא סליל גדול שיגרום לרמקול יהיה יותר מדוייק, פחות צורם ויותר לינארי (נשמע טוב בכל הצלילים, לא רק בקיק)

The larger the voice coil the better the control over the cone, and therefore improved damping and linearity.  

 

הנתון הבא הוא אורך סליל

כלומר האם עדיף רמקול עם סליל קצר או דווקא רמקול עם סליל ארוך?

 

 

 

יש שתי גישות עיקריות

ולכל אחת יש אוהדים רבים.

יש כאלו שמעדיפים סליל קצר וקוטב ארוך,
לעומתם יש כאלה שמאמינים בכל ליבם שעדיף רמקול עם סליל ארוך וקוטב קצר.

 

 

כמובן שגם באינטרנט יש דעות שונות
The voice coil can be long and the pole plate thin or the voice coil short and the pole plate thick to achieve the same outcome.   There are argued advantages and

disadvantages both ways

 

 

הכוונה היא:
סליל קצר - אנדרהאנג underhung
סליל ארוך - אוברהאנג overhung

 

 

 

 

כדאי לשים לב שזה לא נתון של אורך סליל נחושת מבחינת מטרים מלופפים.

 

 

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2020 על ידי BEEKER

[kalmangar]

אדי ימלך,

תכננתי לפתוח מדריך כזה והתחלתי לכתוב אבל נשברתי באמצע.

בכל מקרה תודה

 

עוד כמה נקודות שחשוב לי לציין,

זה שאלמנט נשמע טוב עם חיתוך מסויים והגרף שלו ישר הכל טוב ויפה.

בחיתוך אחר הוא ישמע על הפנים.

לדוגמא הטוויטר שלי בחיתוך 2.5k/12 נשמע סבבה לגמרי.

אבל בחיתוך 3.8k/24-20k/24 הוא עולם אחר.

כנ"ל מידבאס המורל הייבריד שלי נשמעו שונה לגמרי ב-3 וואי פתאום גיליתי מהם באס שלא היה לפני.

אז יש אלמנטים שבחיתוך מסוים יהיו פח אשפה, אבל עם חיתוך נכון יהיו יצירה אלוהית.

 

אופי אלמנט-

לא כל אלמנט ישמע אותו דבר גם אם הגרפים שלהם יהיו זהים,

בוופרים בדר"כ מרגישים את זה בבאס, יש באס פאנצי, חד נקודתי ומדויק.

ויש באס "עוטף" פחות מדויק אבל נותן תחושה של נפח ויותר חם, נעים לאוזניים.

בנוסף טוויטר כמו בריליום מוסיפים סאונד מתכתי, כי בכל זאת עד קצב של 20KHZ ומעל, ברור שיהיה וברציה.

ז"א שלא כל אלמנט ישתלב טוב אחד עם השני,

אצלי וופרים פאנצים וסאב חם אז אפשר לשלב בניהם, אבל אם יש לך סאב פאנצי, וופרים פאנצים ככל הנראה יהיה חסר לך משהו בבאס.

בגלל זה שקשה לשלב אלמנטים ועדיף לקחת חברה אחת נגיד בסט 3 וואי.

בנוסף לכל רמקול יש דינמיות שונה שנובעת ממשקל המברנה וכל מכלול הרמקול(מנוע, ויויס קויל סרואנד וכו'),

אז שתי רמקולים שיתנו גרף הענות זהה לא ישמעו אותו דבר, אומר לכם מניסיון.

לכל אחד יהיה חתימת סאונד שונה, לא משנה מה תעשו, זה הרמקול.

 

בנוסף חשוב להבין בחירת גדלים של אלמנטים.

הסט 3 וואי האולטימטי לSQ הוא בעייני -

טוויטר 20-28 מ"מ,

מיד 4 אינץ(יורד עד איפה שצריך לרדת אזור ה250-350 הרץ בקלות),

וופר 8-9 אינץ באס באס ועוד באס,

דאבל סאב 8 או סאב 10 כפול או יחיד.

זה הכי מתאים לSQ לטעמי,

שוב יש יוצאי דופן אבל בחיים לא שמעתי מיד 3 אינץ שעפתי ממנו.

להתאמת גודל אלמנטים חשיבות מכרעת בבניית המערכת שלהם.

הנה אני אחרי ששמעתי מורל 9 אינץ בדלת, לא יכול להסתפק ברכב שלי בוופר 6.5 וזה כנראה השדרוג הבא.

(בנוסף עכשיו עם וופר 9 אינץ אני כנראה אצטרך סאב 10 אינץ כי הדאבל 8 שלי לא ירדו מספיק נמוך ויפיקו תועלת נמוכה)

 

בנוסף מיקס חברות אלמנטים - בלי DSP אל תחשבו על זה,

גם עם DSP זה לא תמיד עובד, לי אישית זה עבד לטעמי,

אבל אין כמו סט וואן פיס מחברה טובה שישבו ושברו את הראש בשבילכם.

בפעם הבאה שאקנה סט זה רק וואן פיס חברה אחת, אין לי כוח לניסויים מיותרים.

 

לגבי בחירת סוג החומר שממנו עשוי רמקול,

מניסיוני בוופר לא כל כך הרגשתי הבדל מההברנה לא משנה מאיזה סוג היא עשויה.

איפה זה כן מורגש? טוויטר,

בריליום בריליום ושוב בריליום,

הסאונד נקי יותר, מדויק יותר, מפורט יותר, אבל זה אומר גם צורם יותדר - כי שיש דיוק יש פחות דיסטורשיין שידאג לאוזניים שלא יכאבו,

אבל שזה מכוון כמו שצריך זה מדהים. זה תקף גם לפוקל, אפשר להגיע איתם לתוצאות מאוד יפות ונעימות עם כיוון נכון.

אבל עדיין הסקאןספיק בריליום ששמעתי נטה להיות הרבה יותר נעים מכל פוקל ששמעתי.

 

וויס קויל

אני אעדיף וויס קויל גדול ברמקולים שלי, כל עוד יש לי מגבר 150-200 רמס שיכול להוזיז את הוופר כמו שצריך.

וויס קויל סטנדרטי זה 38 מ"מ מגיע עם רוב הוופרים 6.5 והוא לרוב נציל מאוד.

וויס קויל לא סטנדרטי גדול יותר זה איזור ה-60-80 מ"מ וזה נפוץ במורלים למינהם, צריך מגבר חזק בשבילם נקודה.

 

3וואי/ 2 וואי-

אם אתם לא מתכוונים להתאבד על המערכת שלכם אל תכנסו ל-3 וואי המון פעמים תגיעו לתוצאה יותר טובה ב-3 וואי עם בחירת אלמנטים נכונה, לדוגמא טוויטר פיקולו סופרימו.

אני מכיר מס' אנשים היה להם מערכת 3 וואי וחזרו ל-2 וואי מהסיבה שזה עבודה סזיפים, ממש.

אבל ברגע שהייתם ב-3 וואי והרגשתם את הסאונד רוקד על הדשבורד ולא חצי מלמטה חצי מלמעלה אתם בבעיה, זאת חוויה אחרת.

בנוסף וופר שמתאים ל2 וואי לרוב יתאים גם ל-3 וואי אבל ההפך לרוב לא יהיה נכון.

בכל מקרה כל אלמנט תמיד ישמע ב-3 וואי יותר טוב כי הוא צריך לנגן פחות טווח תדרים ופחות "מעמיסים" עליו אז אתם פתאום תשמעו ממנו פירוט שלא שמעתם לפני כן.

 

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2020 על ידי kalmangar

[lanosforce]

אז קודם כל תודה למגיבים! 

 

אכן לחיתוך יש משמעויות של איך האלמנט ישמע ויתפקד אבל מטרת המדריך הזה הוא לאפשר לאדם אשר מתחיל בתחביב הזה - לדעת איך למצוא את הקרקע והבסיס לבחירת רכיבים. 

 

מה גם שיש את המדריך המלא לאודיופיל המתחיל. 

יש את המדריך המלא לאינטגרציית OEM. 

 

ובקרוב גם יהיה המדריך המלא לבחירת מגברים. 

 

לדעתי שילוב של מדריכים אלו שאני מתגאה בכך שהמשותף להם הינו שאני המחבר והמתרגם שלהם - יתנו לדורות ההמשך בתחביב הזה קרקע מוצקה ונקודת התחלה חזקה מאוד! אבל המידע שאתם מוסיפים כאן הוא גם כן - פרייסלס! אולי בהמשך גם אצליח להגיע למדריך שמתמקד כולו בפרקטיקות - יותר COOK BOOK לסטייג'ינג ולסאונדינג. 

 

כן - החומרים שהרמקולים עשויים מהם - בטוויטרים הם פשוט קריטיים - אבל הנתונים הם אלו שיתנו לך בסיס ונקודת התחלה טובה מאוד להבין אם אתה בכלל רוצה ללכת לכוון של אלמנט מסויים. 

מה גם שחשוב מאוד לקרוא כמה שיותר ביקורות וחוות דעת על אלמנט שמעניין אתכם. 

 

אבל גם חשוב מאוד להבין שכל אותן ביקורות יכולות להיות בסופו של דבר מוטעה עבורכם כי אתם לא יודעים איך אותם רכיבים הותקנו וגם לא איך הם כוונו ואם שני אלו לא בוצעו טוב - הביקורות יהיו שליליות ושלא לצדק. 

 

ויתרה מכך יתכן וכותב הביקורת לא באמת מבין דבר או שניים לגבי איך מערכת אמורה להשמע. 

 

אז מה עוד כדאי לעשות? לשמוע! 

 

למצוא מישהו שיש לו את הרכיבים האלו מותקנים וגם אז כמובן לקחת בחשבון שמה שאתם שומעים עלול לעשות עוול גדול לאותו הרכיב במידה ולא הותקן כראוי או לא כוון כראוי. 

 

אני לא חושב שיש נוסחא ספציפית לאיזה סט שלושה חלקים ישמע יותר טוב - הכל העדפות אישיות אל מול התקנה וכוונים. 

 

גם סט שלושה חלקים עם מידבאס 6.5 ומידריינג' 2.5 אינטש יכולים להפיל לסתות - פשוט צריך לדעת מה עושים בכדי להביאם לנקודה בה הם נשמעים טוב. 

 

וזה נגזרת של ניסיון, של סבלנות והתמדה - תהליך כוון מערכת כשהוא נעשה כמו שצריך אמור לקחת מספר חודשים ולא מספר שעות - צריך המון סבלנות לעשות כל פעם שינוי קטן או כמה שינויים, לחיות עם זה קצת, לקחת את הזמן לחשוב, לנתח נתונים ולא למהר. 

 

בדיוק כמו שאתה ניגש למסעדה ותסלחו לי כל כך בבקשה על השוואה לעולם האוכל לרגע - להזמין מנת שף מישלן שלושה כוכבים ולקבל אותה אחרי חמש דקות - הרי ברור לך שיש שני סיכויים לכך: 

 

האחת היא שזו מנה שמוזמנת כל הזמן והם מכינים אותה כל הזמן ולכן ישר הרכיבו לך צלחת. (וזה מוריד מהייחוד של המנה בעיני)

והשניה היא - שאמנם המסעדה היא מסעדת מישלן - אבל השף חימם לך צלחת במיקרו... 

 

לוקח זמן להכין אוכל טוב! 

[kalmangar]

כן המורל 2.5 אינץ שלך מדהימים,

אבל הם יורדים אצלך עד כמה? 800 הרץ?

מאמין שהנקודה הנכונה זה 300HZ למיד כי הקול הגברי מגיע עד 200 הרץ בערך אז לגנוב כמה שיותר מהזמר לקדמת הבמה.

 

בנוסף יש יוצאי דופן,

אבל אני מדבר על כללים שעובדים לרוב.

דברים שאי אפשר להתכווח איתם, גודל של אלמנט משפיע בצורה ישירה על ביצועיות ועל התאמתו למטרות שונות.

 

ונסיים במשהו יוצר דופן, סאב 4 אינץ שיורד ל-25HZ, בזכות תיבה טובה..

ה-8 אינץ שלי לא יורדים לשם....

 

[lanosforce]

זה פחות קשור לקדמת הבמה כי כל הרמקולים בקדמת הרכב למעט הסאב וופר. 

 

המפגש אצלי הוא דווקא ב600 הרץ בין המידים למידבאסים - הם יכולים לרדת משמעותית נמוך יותר אבל אני ממש לא רוצה לסכן אותם. 

 

אתה מתכוון לגובה הבמה בעקרון כאשר מידריינג' נחתך גבוה יחסית - אבל הנה מה שאתה לא לוקח בחשבון. 

 

המידבאסים אצלי מנגנים עד 600 - אלמנט 6.5 שלא מנגן מעל 700-800 - מנגן בצורה כזו שהוא פורס את הצליל כלל כיווני - אין כאן עלומה צרה שגורמת לזה שהמידבאס ימשוך את הבמה למטה כלפיו ויסגיר מיקום או יגרום לתמונה עם כלים צרים. 

 

ובנוסף לזה עד תדר 800 הרץ לערך התדרים הם לא כיווניים במיוחד בכל מקרה ואז גם אם הרמקול מקרין אותם כלל כיווני - מספיק שהמידריינג' בתחום הזה מנגן חזק יותר מהמידבאסים והופס הגובה של הבמה נמשך לכוון המידריינג'ים ולא ההפך. 

 

ואת הנושא של עקומת הכוח - הכניסה למידריינג' במובן של נפילה כלפי 250 מהמידבאסים ועליה משם כלפי מעלה - אני מבצע עם האקולייזר. 

 

 

מה ההבדל בין זה - לבין לקחת אלמנט 4 אינטש כמידריינג'? 

 

שאני חוסך את עבודת האיקולייזר בעזרת חיתוך נכון של הרכיבים - אני יכול לחתוך את המידבאסים חד ב200 ואת המידריינג' חד ב300 ובלי להתאמץ בכלל יצרתי את הכניסה לתחום המידריינג' בלי נגיעה אחת באקולייזר. 

 

+ זה שמידריינג' 4 אינטש אכן ינגן מצויין מ300 מעל גובה הדש - אבל תחשוב איזה מסובך זה להתקין מיד 4 בקורות, של כל רכב - אתה חייב בניה ורציתי להמנע מזה. 

 

וגם זה לא ממש משנה לי כי גם ככה כמו שכבר כתבתי למעלה אני מקבל כיסוי מלא של כל הספקטרום והגובה של הבמה לא נפגע - זה פשוט עניין של כוונים ובחירת אלמנטים. 

[orel_v]

יש איזה כלל אצבע לגבי סדר החיתוך למול הfs?

אם לדוגמה הfs של המידוואפר הוא 45, איך אני מוציא יותר מהתדרים הנמוכים מבלי לסכן אותו?

[BEEKER]

הספיידר

 

ספיידר שומר על תזוזה לינארית של ממברנה.
כשמתכננים ספיידר, צריך לעשות פשרה
בין חוזק לבין איכות צליל.

ספיידר גדול זה דבר טוב שנותן תזוזה ישרה.

אבל מצד שני יש לו חסרונות:

הוא מגדיל משקל של חלקים זזים,
מגדיל רעידות ומגדיל עיוות של גל אחורי (מאחורי הספיידר)

לחלק מהרמקולים יש זו רשת איוורור מתחת לספיידר 
עוזרת להקטין עיוות של גל אחורי

 

חלק מהרמקולים השתמשו אפילו בספיידר כפול לשמירה על תזוזה לינארית במיוחד בעוצמות צליל גבוהות כמו הסטרוקר של סרווין וגה

 

 

וסרטון של חובב אודיו שמייצר ספיידרים 

 

 

 

 

לפני 40 דקות, orel_v כתב:

יש איזה כלל אצבע לגבי סדר החיתוך למול הfs?

אם לדוגמה הfs של המידוואפר הוא 45, איך אני מוציא יותר מהתדרים הנמוכים מבלי לסכן אותו?

צריך לשים לב למהלך ממברנה מקסימלי שהוא Xlim או Xmax.

אם עוברים את הנתון הזה, אז יש סיכוי לנזק מיכני לסליל, ממברנה, מובילים וכו'

לכן ככל שעולים בווליום, כדאי לעלות בנקודת חיתוך hpf, להעלות סלופ וכו'

עריכה אחרונה ב-28 לאוקטובר, 2020 על ידי BEEKER

[lanosforce]

לפני 16 שעות, orel_v כתב:

יש איזה כלל אצבע לגבי סדר החיתוך למול הfs?

אם לדוגמה הfs של המידוואפר הוא 45, איך אני מוציא יותר מהתדרים הנמוכים מבלי לסכן אותו?

כן - 

 

בגדול לסאב וופרים ולוופרים - אפשר לחתוך אפילו טיפה מתחת לFS רק צריך לדעת מה תחום התדר האפקטיבי שמוצהר לרמקול ובמקביל אם אתה מתקין את הרמקול בתיבה פורטד כדאי מאוד בכל זאת לחתוך קצת מעל תדר הFS או לוודא שהתיבה לא מכוונת לכך שהפורט ידגיש דווקא את התדר של הFS כי זה יסב נזק. 

 

למידבאסים - אפשר לחתוך בצמוד לתדר הFS רצוי לא לחתוך מתחתיו. 

 

למידריינג'ים תשתל לחתוך כך שהרמקול ינגן ב12 דיבי הנחתה כבר במכפלה של 1.5 מתדר הFS כלומר נניח הFS של מידריינג' הוא 200 הרץ - תשתדל לחתוך אותו כך שכבר בתדר 300 הוא ינגן ב12 דיבי הנחתה - למשל 600 הרץ ב12 דיבי יגרום בדיוק להתנהגות הזו. או 400 הרץ ב24 דיבי למשל... 

 

ולטוויטרים - מכפלה של פי 3 מתדר הFS