הכנה לפני צו ראשון

[ניקו פ.]

לפני 12 דקות, danniel כתב:

חברים אתם אחלה! עצות טובות, באמת...אממה, עכשיו הילדה לא רוצה לשמוע את עצתי ורוצה עכשיו רק קרבי! בת אלף!. 

לא יוצא ראש עם המתבגרת טיפשעשרה הזאת...

מחרתיים תשנה את דעתה שוב כנראה. 

"אני פס בליינד המפקד". 😬

זה לא בהכרח דבר רע, רק כן חשוב שתבהיר לה את המשמעות העתידית של הדברים, כי זה משהו שלפעמים לבני נוער קשה לראות. הם מאוד חיים את הרגע והעתיד הקרוב וזה לא דבר רע בהכרח, אבל אם יש מבוגר שעוזר לתת פרספקטיבה לטווח רחוק יותר זה יכול לחזק. הם רואים סרטון או שומעים על חברים ויש משהו מאוד קסום בכל הוואסח הזה והרוח ההתנדבותית. אני יודע כי הייתי שם לא מזמן (לפני 14 שנים בערך).

אני הייתי במקום שלה וכל מה שרציתי זה להיות לוחם (ובסוף גם הייתי). בדיעבד, בראייה כללית, אני די מצטער על כך. היו דברים שהרווחתי בשירות וכנראה שלא את כולם הייתי מקבל בשירות טכנולוגי (ואצלה אני בכלל לא בטוח שתהיה אפשרות לשירות כזה, כי למיטב ידיעתי עדיין אין שם נשים), אבל לדעתי בטוטאל, ההפסד משמעותית גדול מהרווח. יצא לי לחשוב על זה הרבה וזו המסקנה אליה הגעתי. אני חושב בלב שלם, שעבורי היה עדיף ללכת לשירות ביחידה טכנולוגית כזו או אחרת. 

עריכה אחרונה ב-30 לספטמבר, 2020 על ידי ניקו פ.

[danniel]

א. תודה על האינפוט! זה היה חשוב כי אני רחוק מאוד בשנים מהשירות הצבאי הסדיר שלי.  

ב. צריך למצוא את הטיימינג המאוד מדוייק, כמו רצועה טבולה של פיג'ו, כדי לתפוס אותה במצב הקשבה להורה. 

זה קורה בתדירות של ליקוי חמה או כוכב שביט בשמיים. אם לרגע לא הבנת שאתה איתה בראש ויש הקשבה, הופ... פספת. 

 

ג. בכל אופן, לא מוותר ואמשיך לנסות. למרות קשיים רגילים של גיל התבגרות, יש בה חריצות ודרייב להצליח בלימודים או בכל דבר שהיא בוחרת לעשות, מאוד נדיר, אם כי הקורונה קצת דפקה את זה. 

[ניקו פ.]

אתה כמובן מכיר אותה הכי טוב ויודע איך לדבר איתה, אבל אם משהו ממה שאני אכתוב יעזור, אדרבה. אני עובד עם המון בני-נוער בגילה ואני חייב לציין שהם לא "סתומים" כמו שהם נראים לנו מהצד לפעמים (וכמו שאנחנו נראנו מול ההורים שלנו וכו'). זה פשוט עולם טיפה אחר. הם גם לא צריכים שיגידו להם מה כדאי להם, אלא שיסבירו להם את האפשרויות וההשלכות של כל הדברים. מה שלי עובד זה לגשת בצורה של שאלה: כבר החלטת? יש לך רעיון? מה נראה לך שיתאים לך יותר? את מכירה את כל הדברים? דיברת עם מישהו שעשה את זה? וכן הלאה...

לפעמים אני מופתע מכמות המחשבה שהם משקיעים ויש תשובות להרבה שאלות מנחות. לפעמים אין תשובות ואז מבקשים ממני עזרה, כי בעצם הם הצליחו להגיע להבנה שהם צריכים את עזרתנו בעצמם ולא אנחנו כפינו עליהם עזרה שהם לא חושבים שהם צריכים. תמיד מתפתח דיון ותמיד יש הקשבה. אין הטפה ואין אמירות "תעשי ככה וככה". ההחלטות שלהם, אני רק מנחה. "תנסי אולי יעבוד לך/יעזור לך. אם לא, ננסה משהו אחר אבל דברי איתי חשוב לי לדעת". בסוף בארבע עיניים, רוב בני הנוער יותר חכמים היום ממה שאנחנו היינו בגילם (שוב, בממוצע) ויש להם את היכולות הקוגניטיביות להבין מסרים יחסית מורכבים. רק צריך "לבוא להם בטוב"

אסייג שוב: כמובן שמערכת יחסים בין מורה לתלמידים שונה מהותית מהורה וילד וכמובן שלא ניתן להכליל את כל בני הנוער, אבל מה שכתבתי זה בממוצע; ואולי משהו פה יעזור לקדם לך את המטרה, שבסוף יהיה לה טוב.

בהצלחה בכל מקרה!

[llaavvii]

ומהצד השני, הבן שלי סיים השבוע מסלול ביחידה "מיוחדת" הכי קרבי שיש, כמעט שנה וחצי רק מסלול והוא קיבל שם הרבה דברים שאין להם ערך (וכן הוא זרק לפח זימונים לעתודה רפואית, ו8100)...
אחיו הגדול השתחרר מצנחנים לפני חצי שנה וגם שם יש משהו שאי אפשר להשלים....

אז גם זה שיקול.

[yuval1111]

לפני 5 שעות, llaavvii כתב:

ומהצד השני, הבן שלי סיים השבוע מסלול ביחידה "מיוחדת" הכי קרבי שיש, כמעט שנה וחצי רק מסלול והוא קיבל שם הרבה דברים שאין להם ערך (וכן הוא זרק לפח זימונים לעתודה רפואית, ו8100)...
אחיו הגדול השתחרר מצנחנים לפני חצי שנה וגם שם יש משהו שאי אפשר להשלים....

אז גם זה שיקול.

+1

אין אלא רק לחזק.

 

בתור צנחן במיל' (שכבר הגיע לסטטוס של מתנדב....) אני חושב באופן חד משמעי שאין שום תחליף לשירות קרבי. קודם כל במישור הערכי וללא ספק גם במישור האישי - האתגרים והחוויות במסלול קרבי אין דומה להם בשום מסלול אחר ויש בהם כל כך הרבה ערכים מוספים שמעצבים ומלווים אותך לכל מקום שתפנה. 

 

אני  מעודד את ילדי לבחור במסלול קרבי ומאתגר, להתנדב, ואף לצאת לקורס קצינים (ויש לי כבר יורשת עצר שסיימה קורס קצינות ונושאת בגאווה את הכומתה האדומה של אבא...).

 

ואני לא מפחית בערכם של מתכנתים או שאר המשרתים ביחידות הטכנולוגיות, אבל ללימודים והכשרה מקצועית תמיד יש זמן ופיתוח קריירה אורך עשרות שנים, כך שבסופו של יום מי שרוצה ללמוד מקצוע טכנולוגי יגיע לשם במוקדם או במאוחר.

 

ועוד 2 סנט לסיום, לכל מי שחושב אי פעם להגיע לתפקידי ניהול - וכמי ממיין מועמדים רבים - מעסיקים מייחסים משקל לא מבוטל לשירות צבאי קרבי ובפרט לתפקידי פיקוד קרביים.

[Potato]

אחרי מה שדוד שלי עבר שבן דוד שלי היה בעופרת יצוקה/עמוד ענן ההורים שלי דיי התנגדו שאלך לקרבי,ובצדק.

זה להרוס להם את החיים ל3 שנים של דאגה ולחץ.

ללכת ליחידה טכנולוגיה זו גם הקלה משמעותית על ההורים,כי התפקיד עצמו לא מסוכן. וזה בנוסף לכל הידע ונסיון שצוברים.

לפני 4 שעות, yuval1111 כתב:

 

ועוד 2 סנט לסיום, לכל מי שחושב אי פעם להגיע לתפקידי ניהול - וכמי ממיין מועמדים רבים - מעסיקים מייחסים משקל לא מבוטל לשירות צבאי קרבי ובפרט לתפקידי פיקוד קרביים.

זה מעגל אוננות עצמית.

אין קשר בין מה עשית בתור ילד בגיל 18-21 ליכולות המקצועיות שלך עשור אחר כך.

 

זה על אותו המשקל שבוגרי טכניון מעדיפים להעסיק בוגרי טכניון ובוגרים מתל אביב מעדיפים להעסיק בוגרים מתל אביב.

אין לזה שום סיבה סבירה למעט גאוות יחידה מיותרת כלשהי.

[SlowRide]

לפני 19 שעות, ניקו פ. כתב:

אני הייתי במקום שלה וכל מה שרציתי זה להיות לוחם (ובסוף גם הייתי). בדיעבד, בראייה כללית, אני די מצטער על כך.

מאד מזדהה. כשאתה צעיר לפני גיוס אתה לא מכיר כלום, זה נראה חשוב מאד מבחינה ערכית וגם מגניב רצח להיות לוחם. רק אחרי שאתה כבר עמוק בפנים אתה מבין שזה לא היה מאד חכם. החוכמה (בדיעבד) היא להציב מטרות ולהחליט מה לעשות עם עצמך בחיים עוד לפני הגיוס וכשאתה שמיניסט זה לא פשוט בכלל, במיוחד כשכל החברים שלך בדיוק כמוך, משחקים כל היום בcs1.6 ומדקלמים "קרבי זה הכי אחי".

 

[יבגניפ]

שירות צבאי בכל תפקיד שהוא לא טכנולוגי לא ימנע מאף אחד להצליח אחר כך בשום תחום, כמובן.

אני לא רוצה לדבר על כל השוק, אבל אני לא מכיר אף חברה בהייטק שבה כמדיניות נותנים העדפה כלשהי ליוצאי יחידות קרביות ולא משנה לאיזה תפקיד.

מה שמשנה זה קורות החיים והניסיון הרלוונטי, רצוי מחברות נחשבות. וביחידות טכנולוגיות או אמ"ן, אתה מקבל גם את המיתוג, גם ניסיון סביר להתחיל איתו (אפילו ניהולי) וכמובן גם קשרים וחברים  שמשתחררים לפניך ויכולים לדאוג לך לראיונות עבודה כשתצטרך. ואני מכיר גם לא מעט חברות שהבסיס שלהן - יזמים, עובדים ראשונים שאחר כך מייצרים את שכבת ההנהלה בשנים הראשונות - שרתו באותה היחידה, וזה גם די הגיוני.

 

 

 

 

[m3x7r3m3]

לפני 13 שעות, yuval1111 כתב:

ועוד 2 סנט לסיום, לכל מי שחושב אי פעם להגיע לתפקידי ניהול - וכמי ממיין מועמדים רבים - מעסיקים מייחסים משקל לא מבוטל לשירות צבאי קרבי ובפרט לתפקידי פיקוד קרביים.

 

אתה מסתכל על זה מנקודת מבט משוחדת (Biased) לחלוטין.

אתה מייחס משקל לשירות קרבי ופיקוד קרבי, כשאתה מראיין.

 

כשאני מראיין (ולצורך העניין גם רוב המראיינים המקבילים אליי) וכל מי שראיין אותי לא התייחס לזה בכלל.

וזה למרות שבתור תוכניתן בצבא, אני הייתי בתפקיד הכי קרבי שיש לתוכניתן, כרם שלום לא מקום זר בשבילי והתרגלתי גם לאפוד קרמי.

 

לפני 13 שעות, yuval1111 כתב:

ואני לא מפחית בערכם של מתכנתים או שאר המשרתים ביחידות הטכנולוגיות, אבל ללימודים והכשרה מקצועית תמיד יש זמן ופיתוח קריירה אורך עשרות שנים, כך שבסופו של יום מי שרוצה ללמוד מקצוע טכנולוגי יגיע לשם במוקדם או במאוחר.

 

זה בגדול דיי רחוק מהמציאות בעולם התוכנה לפחות, יוצא יחידה טכנולוגית אחרי שירות חובה מלא גם מוצא משרות בקלות, וגם אלה משרות של מתכנת רגיל ולא ג'וניור.

מי שלא יוצא יחידה טכנולוגית אחרי הצבא הולך ללמוד עוד 3-4 שנים ואז מתראיין יחד עם כל בוגרי התוכנה השונים למספר משרות יחסית מצומצם של תפקידי ג'וניור, ואחרי שהוא כבר הצליח למצוא תפקיד כזה, השכר שלו יהיה כמובן נמוך יותר והקוד שהוא יכתוב מראש יהיה הרבה יותר פשוט. אולי אחרי 3 שנים של תפקיד ג'וניור הוא יעבור לתפקיד פיתוח רגיל.

 

לצורך העניין אני מכיר יותר מאדם אחד ושניים שלמדו מסלול מלא של תואר ראשון במדמ"ח, ובסוף לקחו תפקיד של אוטומציה או QA בגלל היעדר תפקידי ג'וניור.