בייביסיטר לילד בן שנה ו שלושה חודשים לשעתיים כל יום (17-19)

[avargel]

יאלה לגיבוב

[ytimsit]

באיזה כלא, ytimsit?

יש לי אקזמפלר בן 5 שנרדם ב-21:30 ביום שהוא מעולף ועוד אחד בן 1.5 שנרדם ב-20:00.

ושני הפעילים האלה מתרוצצים הלוך חזור מהרגע שהם חוזרים מהגן.

 

עילפון לא עילפון לא מעניין אותנו (אני + זוגתי)..

משעה 20:00 הבית חוזר להיות שלנו נקודה. לא צעצועים ולא ילדים.

 

לו"ז יומי:

משעה 16:00 עד 19:00 זה נדנדה, מגלשה, חברים, משחקים, חיבוקים, TV, מקלחת, אוכל.

משעה 18:30/20:00 בהתאמה - קינוח קטן, צחצוח שיניים, סיפור ויאללה למיטה.

אח"כ = דממה!

[itaysamurai]

צריך לציין, הגדול במיטה כבר מ-20:30, הוא מעסיק את עצמו כשעה ונרדם.

אבל זה ילד מיוחד, לא ישן צהריים מגיל שנה בערך (כן, כולל שישי שבת) ויכול להירדם ב-12 בלילה ולקום ב-6 כמו פנתר.

גם אנחנו ממש לא נותנים להם מסיבות לתוך הלילה ומאוד צריכים את הזמן הפנוי לבד, אבל סביב 19:00 במיטות זה מוקדם מדי,

הילדים סתם מתחרפנים ופוגעים בסיכויים שלהם להירדם כמו שצריך כי הם לא באמת עייפים.

וחוץ מזה זה גם יותר זמן לבלות ביחד, אני מגיע ב-18:00 בערך מהעבודה, מה נשאר?

[Casper]

שניר106, ברוך הבא למירוץ החיים.

ללא ספק התקופה בה יש לך ילדים קטנים (עד גיל 5 בערך) היא מאוד מאוד מאתגרת, גם מבחינת משפחה וגם כי לרוב אלו השנים שבהן אתה מצפה להתפתח ולהתקדם בקריירה.

אנחנו עם ילדה בת 4.5 וזעטוט בן שנה וחודש. לשמחתי ולמזלי אישתי יכולה בהרבה ימים לצאת מהעבודה מוקדם ולהוציא אותם, המחיר הוא שהיא מתחילה לעבוד ב- 6:30 וזה אומר שבבוקר הם באחריותי הבלעדית (זה למעשה רוב הזמן שלי איתם).

יום אחד בשבוע אני יוצא מוקדם ומוציא אותם ובעוד יום נעזרים בסבתות שגרות מרחק 20 דקות נסיעה ובאות במיוחד.

[אלעד]

קצת משלי:

כאב לתינוקת בת שנה וחודש, אני מסכים עם איציק במרבית דבריו. נדיר מאוד שהילדה נמצאת מחוץ למיטה אחרי השעה 19:00. היא מסיימת את הגן לכל המאוחר ב-17:00, לפעמים אשתי מוציאה אותה, לפעמים אני ואם אין ברירה אז ההורים שלה עושים את זה, אבל זה כמעט ולא קורה.

אם יוצא ששנינו בבית, אז שנינו משחקים איתה קצת ובשלב מסוים אחד מאיתנו פורש למטבח להכין לה ארוחת ערב ובקבוק. היא אוכלת את הארוחה שלה, שותה את הבקבוק ואז שוב אנחנו מתפצלים: אני מכין את האמבטיה ואשתי מפשיטה אותה ומכינה לה את הבגדים ללילה. אנחנו מקלחים אותה יחד, ולאחר המקלחת לרוב אשתי קוראת לה סיפור קצר לפני השינה ונותנת לה לסיים את הבקבוק אם נשאר בו משהו בעוד שאני מסדר את האמבטיה.

גם אם היא לא נרדמת מיד, היא כבר יודעת שהיא צריכה לישון, כך שהיא נכנסת למיטה ללא טרוניות ובכי.

עד 19:00-19:15 מסדר הערב היומי שלי כבר מסתיים ולאשתי ולי נותר זמן לתרגל את העבודה על הצאצא הבא.

צריך להרגיל את הילד לשגרה כזאת. הוא צריך לדעת שאחרי האוכל הוא הולך להתקלח, אחרי המקלחת יש "טכס שינה" עם סיפור וסיום הבקבוק ואחרי הטכס הוא נכנס למיטה. זה לא ילך קל בהתחלה אבל ההשקעה משתלמת.

 

אני גם מסכים מאוד עם איציק בנוגע לעניין המתוקים. אני לא יודע מה המדיניות שלך בנושא, אבל אנחנו מאוד מאוד משתדלים למנן את כמות המתוקים שהיא מקבלת. זה ברמה כזאת שאפילו היא לא מכירה שתיה כלשהי חוץ מסימילאק ומים. בארוחת הערב לרוב אנחנו מגישים לה ביצה מקושקשת, גבינה לבנה, לפעמים קצת אבוקדו, פסטה עם בשר טחון/טונה וכו'. והיא אוכלת את כל אלה בהנאה מבלי שניכר עליה שחסר לה משהו.

[AssafO]

לי יש ילד בן שנה וחצי גם כן. הסדר יום די שונה ממה שמתואר כאן ומתאים יותר לסדר יום שלנו.

 

בבוקר הוא קם יחד איתי בסביבות 8 ואני מכין אותו למשפחתון ומסיע אותו לשם.

אישתי מסיימת לעבוד ב 16 והיא מוציאה אותו מהמשפחתון עד שעה 17. היא מטיילת איתו קצת, לוקחת אותו לגן משחקים וכו'. בסביבות 19 הם חוזרים הביתה ומתחילה לבשל. בין לבין הוא מקבל ארוחה קטנה. אני מגיע הביתה ב 20:30 מאכיל אותו משחק איתו ובסביבות 22 הוא במיטה. בזמן האחרון הרגלנו אותו להירדם בלי בקבוק. יש לו שינה ממש טובה ורצופה מגיל קטן (טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה).

 

אני גם מאוד מסכים לגבי לתת לילד כמה שפחות ממתקים וצבעי מאכל. הרגלנו אותו לפירות וירקות. פעם ב הוא מקבל טעימות של מתוקים בתור פינוק וגם זה בדרך כלל בבילוי משותף בחוץ ולא משהו שימצא בבית.

 

אין לנו עזרה מהצד של המשפחה של אשתי (יש נתק מוחלט בערך מאז שהוא נולד) וזה מאוד חבל כי הם מפסידים את הנכד שלהם. אבא שלי עוזר לנו כמיטב יכולתו אבל הוא לא בנוי להוציא אותו מהגן.

בסופו של דבר אני חושב שהסדר יום בכל בית שונה ומה שמתאים למשפחה אחת לא תמיד מתאים למשפחה אחרת. ברור שכשהוא יהיה בגיל של בית ספר ויצטרך לקום ב 7 בבוקר אז הוא גם ילך לישון מוקדם יותר.

 

אני כן חושב שתצטרכו למצוא פשרה מבחינת מקומות העבודה כי בייביסיטר זה פתרון מצויין לשבוע - שבועיים ולא משהו קבוע. תמיד יקרה שלבייבי סיטר יהיה סידורים, מבחנים ואילוצים אחרים.

 

 

 

אסף

עריכה אחרונה ב-26 למרץ, 2015 על ידי AssafO

[Night Driver]

זה מאוד תלוי בילד.

 

הגדולה שלי שנאה לישון. כשהייתי מטייל איתה בעגלה או באוטו והיא היתה מתחילה להירדם היא היא היתה מתעצבנת ונלחמת בזה. אפילו בנסיעות ארוכות היא לא היתה נרדמת. הקטנה לעומתה מגיל מאוד צעיר היתה הולכת לבד למיטה לישון.

 

בכל מקרה כל התקופה שהן ישנו צהרים בגן הן לא היו מסוגלות להירדם בשעה סבירה ולא מצאנו שום סיבה להכריח אותן לשכב בחדר חשוך כשעתיים עד שהן נרדמות (הן לא היו מפריעות אבל היו ערות אז למה לא להנות מהזמן איתן?).

[ytimsit]

ראשית אומר שהעובדה שאני מעורב בדיון על הורות הוא אפוקליפטי-סוריאליסטי,

אבל המציאות.. אחח המציאות.

 

איתי,

אני מסכים איתך שזמן האיכות של ההורה הרבה יותר חשוב מאשר אם הילד הולך לישון חצי לפני או אחריי.

אצלנו יש גם חופש דיבור מוחלט, החל מהשעות שצויינו, במיטה, עד להתרסקות טוטאלית.

 

חטיפים וממתקים -

בניגוד לרוב הדברים שנרשמו כאן, לנו יש מגירת חטיפים/עוגיות/ממתקים ענקית.

היא בגובה הילדים ונגישה להם תמיד בלי שום סוגר כלשהו.

הם שיודעים שזה שם אמממה.. מותר לקחת רק ברשות.

כל החברים שמגיעים אלינו מקבלים שוק מהדבר הזה, אצלנו זה פשוט מובן מאליו.

אין דרמה סביב זה ולא מתרגשים מזה. כנ"ל שתיה מתוקה, מותר הכל ובדיוק בגלל זה

כמעט כל הזמן שותים אצלנו מים.

[locomotive]

קצת משלי:

כאב לתינוקת בת שנה וחודש.

אני שמח לשמוע, קבל מזל טוב ואיחולים באיחור!

[אלעד]

תודה.

[locomotive]

בנושא השרשור (לא כל כך בנושא אם כי בסטייה קלה ) אני גם מאוד ממליץ

להתגמש במשרות בעבודה כי זו כמות זמן רצינית שילד נמצא אצל אחרים.

אני מבין את הצורך בפרנסה טובה וכו' ואני לא מזלזל ,

אך עדיין.