Road rage ואיך משיבים לו?

[ניקו פ.]

נכון. אתה צודק. העיקר שהנקודה ברורה.

[Style]

נכון. אתה צודק. העיקר שהנקודה ברורה.

אם אני בוחר ביבי, המשפט עדיין רלוונטי עבורי?

[natco]

כתבה מהיום, לכל גיבורי השרשור שתומכים בעימות.

[Smiro]

זה שטויות. כמו שהיה את הזוג זקנים לפני שנה - שניים שנסעו לתומם ופתאום איזו פרארי עשתה פנייה פרסה לא חוקית ופגעה בהם. התברר שמי שעשה את זה היו גם חיילים בארגון פשע והתחיל שם בלגן. אז מה, גם אם אתה לא עושה שום דבר אתה יכול להידפק. אתה יכול ללכת ברחוב וסתם מישהו יחליט להתחיל איתך.

[Nuker]

דוגמא מהיום: איזה בבון במרסדס נדחף באגרסיביות לנתיב הנסיעה של חבר שנהג, כ 3 מטר לפני הצומת כאשר בכיוון נסיעתנו רמזור ירוק, כי המסכן צריך להגיע לנתיב פנייה שמאלה (כלומר עובר 2 נתיבים במכה) בלי לאותת , להישמע הצופר כדי למנוע תאונה

חוסם את נתיב הנסיעה למשך כמה שניות ומנסה להראות כמה הוא צודק עם היד והפרצוף הכועס וכנראה בליווי כמה מילות 'התנצלות וחרטה' על זה שהוא שהוא נולד.

מה נקשר במה ?

כסך עושה אותך חרא של בן אדם או אם אתה חרא בן אדם יש פוטנציאל טוב 'לעשות' כסף.

[vadim6385]

אתה חרא של בן אדם, שבמקרה נפל עליו כסף.

 

לתתי אדם כאלה יש צורת חשיבה, שלפיה כסף קונה הכל, אבל באמת הכל.

[Ahbarony]

איך מטפלים בתופעה בהנחה ובן אדם יודע שיש לו בעיה ומודע לה?

אני יוצא מהבית או מוקדם מאוד בבוקר לפני הפקקים או אחרי 9 כשהם ירדו כי יוצא לי הרבה פעמים להתעמת פיזית עם אנשים.

אחת לכמה חודשים אני מוצא את עצמי יוצא מהרכב והולך לאנשים בבקשה לחזור מחוץ לאוטו על כל אותם דברים שהם אמרו לי לפני דקה מהחלון.

לפעמים הם יוצאים. לפעמים נותנים גז ובורחים לנתיבים ורחובות צדדיים, לרוב נועלים דלתות ונבהלים עד כדי להשטין במכנסיים.

זה קורא לי אך ורק בבוקר. לפני 20 שנה חטפתי מברג בגב שאלולי היה נכנס סנטימטר יותר גבוהה לא הייתי כותב כאן.

אבל זה יותר חזק ממני. אני פשוט משלב פארקינג, מרים ארמברקס ויוצא מהאוטו והמסך נכבה לי. זה קרה לי אפילו ליד ילדים כמה פעמים.

אחר כך אני מנסה להבין מה בדיוק קרה לי ואיך אני, איש מכובד, אשכנזי ממושקף ומקריח בגיל ה40 מגיעה למצב כזה.

[Nuker]

שמע זה דיי בעיה פסיכולוגית ויש דרכים להתמודד עם זה,

אני מופתע שלא למדת לקח מהמברג,אבל יודו בזה הרוב, משהו משתנה בנו כשאנחנו בקופסת ברזל מול ההגה,

אפילו כנוסע אני רגוע ברוב המצבים,אבל כשאני נוהג אני יותר עצבני,מרשה לעצמי לעבור לדרגת החריף במה שיוצא לי מהפה,

זה יותר בשביל להוציא את העצבים מהמערכת,אני לא מתדיין ולא זורק קללות לאף אחד בפנים.

מנגד כשאני עושה טעות בכביש אני לא אתבייש להתנצל או להפעיל אורות מצוקה כסוג של התנצלות.

בכביש צריכה להיות סוג של סינרגיה כחוקי התעבורה, סע ואל תפריע לסובבים אותך,גרמניה זו דוגמא מושלמת, אבל בחיים לא נגיע לשם במילא. :\

[יבגניפ]

הרבה מאיתנו סובלים משדים שונים שאין להם הסבר טריוואלי (אולי שיח עם פסיכולוג יעזור?). אישית, הגעתי כבר פעם אחת למצב של כמעט מכות בכביש וכמעט מכות בהזדמנות אחרת. בשני המקרים, כנראה שהייתי מנצח. אני לא צ'ק נוריס, אבל גם מי שעמד מולי לא היה כזה, ואני סומך מספיק על הרקע שלי ב"אומנויות לחימה" שהוזכרו כאן קודם. גם לי קשה באופן טבעי לוותר בסיטואציות כאלו, אבל פשוט הכרחתי את עצמי להבין שזה לא לשווה את התוצאה (ולצורך העניין, ללכת לכלא על זה שאשבור למישהו את האף זו לא תוצאה כיפית יותר בהרבה מלהיות זה ששוברים לו את האף). ולראיה, ביום ראשון, איזה דושבג מטורף חתך אותי 3 פעמים (פעם אחת מתוך נתיב שפונה ימינה, כי ניסה לעקוף פקק), ופשוט התרחקתי ממנו, וחיכיתי שיתרחק (ואז גם ראיתי שהמשיך לעשות את זה עם נהגים אחרים).

אגב, חבר שאני מתאמן איתו (שהוא במקרה גם מאמן קרב מגע) סיפר גם לע סיטואציה לאחרונה שמישהו יצא אליו מהרכב, אלוהים יודע למה. החבר הזה בחור חכם מספיק ופשוט אמר לאיש שיצא אליו "סליחה", מבלי שהוא יודע מה קרה בכלל. מישהו קצת יותר חמום מח ועם אותם הכישורים במקומו כנראה היה הורג את הבחור השני במכות במקום. וזה גם משהו שצריך לזכור. אתה לא באמת יודע מי עומד מולך אף פעם.

[m3x7r3m3]

יבגני פיספסת שיעור חשוב באמנויות לחימה, המטרה היא לא לשבור לבחור השני את האף, אלא לנטרל אותו, יש הרבה דרכים לנטרל מבלי לגרום לנזק.

זו צריכה להיות המטרה שלך ולא האם אתה הולך לשבור לו את האף/יד/צלע או לא.

[natco]

ב"אומנות הלחימה" שאני מכיר, בהקשר של הגנה עצמית מלמדים שהאיבר הכי חשוב הוא הרגליים- אם אתה יכול להרים אותן ולהמנע מהעימות- זה הפתרון הכי טוב.

בעדיפות שניה לנטרל.

וזו שיטת התגוננות שמועברת בקורסי לוט"ר ביחידות מובחרות.

 

ואם זכור לכם המקרה בדרום ת"א בו שב"ח פרץ לדירה, חמוש בסכין, וניסה לאנוס ילדה, ואז אביה התעורר ונטרל אותו, מדובר באותה שיטת התגוננות שהזכרתי. הרבה שאלו אז "מדוע לא הרגת אותו/פצעת אותו קשה. רק מי שבקיא בתורת ההתגוננות הזו, חייך לעצמו בהבנה כשהבחור התחמק מהשאלות הטיפשיות הללו.

(בכל מקרה, אותו שב"ח אושפז לאחר המקרה ללא הכרה , אבל הוא צריך להודות לאליליו שזה לא הסתיים יותר גרוע מזה)

[m3x7r3m3]

כשהתוקף שלך מגיע חמוש בסכין ולא מוותר לאחר נסיון נטרול ללא פגיעה (כלומר בלי שיצטרכו לפנות אותו באמבולנס או ששברת לו יד אף רגל או צלע) אין ברירה אלא לנטרל תוך כדי פגיעה, אבל זה בחלק קטן מהמקרים, ברוב המקרים נטרול יספיק כדי שהתוקף יחזור לחור שממנו בא.

 

כך או כך התפיסה של יבגני לא נכונה ובאף אומנות לחימה לא נכנסים ל"קרב" מתוך מטרה לשבור למישהו אף, המטרה היא שאתה תצא חי, שלם ובריא עם מינימום נזק לצד השני.

[יבגניפ]

natco, אומנויות לחימה זה תחום מאוד רחב, ומלמדים במגוון מקומות גישות ודברים שונים. לא הכל זה הגנה עצמית או אייקידו.

רוב המורים, אלו שיצא לי להתאמן איתם או לשמוע על מה שהם מלמדים, כנראה ימליצו לך להמנע מהסיטואציה מלכתחילה, שזה בדיוק מה שעשיתי, ומסטר ספלינטר פה לא הצליח להבין מרוב הלהט לפתח עוד ויכוח.

[m3x7r3m3]

גם לי קשה באופן טבעי לוותר בסיטואציות כאלו, אבל פשוט הכרחתי את עצמי להבין שזה לא לשווה את התוצאה (ולצורך העניין, ללכת לכלא על זה שאשבור למישהו את האף זו לא תוצאה כיפית יותר בהרבה מלהיות זה ששוברים לו את האף).

...

מישהו קצת יותר חמום מח ועם אותם הכישורים במקומו כנראה היה הורג את הבחור השני במכות במקום. וזה גם משהו שצריך לזכור. אתה לא באמת יודע מי עומד מולך אף פעם.

 

אני זה שלא הבנתי נכון?

מה שאני אומר לך זה שאחרי שניסית לצאת מהסיטואציה ולא עבד (כי לא תמיד זה עובד, אחרת לא צריך אומנויות לחימה), אתה לא נכנס לקרב במטרה לשבור את האף או להרוג את הבחור השני.

 

אבל נדמה לך שאתה תמיד צודק למרות שאתה כותב שטויות, ונתי כתב לך את זה במילים יותר יפות, בלי לכתוב ישירות את השם שלך.

[יבגניפ]

סבבה, סנסניי. למדתי שוב המון ממך. לא ידעתי שיש לך רקע גם בכל אומנויות הלחימה בעולם, ואתה יודע מה הפילוסופיה שעומדת מאחוריהן או מלמדים בכל דוג'ו בעולם (או איך שלא קוראים זה בכל מקום ומקום).