כמה קילומטרים אתם נוהגים לעבודה?

[nitch]

אם נחזור כמה חודשים אחורה לתקופה שלי בהונג קונג, בערך 400 מטר על דרגנוע. 5 דקות. אכלו חצץ!

[בנצי]

כרגע אני עובד 220 ק"מ מהבית.

לא ממש מזיז לי כל עוד אני מתנייד בשעות שאין פקקים.

[sronis]

אופניים עם הילוכים.

 

ולעניין התחרות הקטנה שהולכת פה... 700 מטר ו-8 דקות הליכה, bitches!

 

450 מטר לאורך הרחוב שלי ורמזור אחד.

לפעמים אני מגיע באוטו וזה לוקח יותר זמן (כי הרחוב שלי חד סטרי).

 

כרגע אני עובד 220 ק"מ מהבית.

לא ממש מזיז לי כל עוד אני מתנייד בשעות שאין פקקים.

 

אם אני הייתי צריך לשרוף 4 שעות ביום בדרכים, הייתי משתגע.

 

מדהים מה שהמגורים 5 דקות מהעבודה עושים לזמן שלך. אתה יודע שאתה יכול לקום חצי שעה לפני פגישה כי אם אתה רוצה, אתה תספיק להגיע. ואתה יודע ש-7 דקות על השעון מהרגע ששמת את הלפטופ בתיק אתה כבר יכול לרבוץ מול הטלוויזיה בתחתונים ולנשנש משהו.

[שומאכר]

14 ק"מ לכל כיוון.

[In Flames]

גם אני וגם In Flames גרים דיי רחוק מקו חדרה-גדרה...

 

אכן כמו שmextreame אמר, שנינו גרים רחוק ומוצאים איך לשרוד נסיעות, אקטרים עם אישתו בולטסטר, אני עם אישתי לעתיד וחברים ברכבת. ופה מדובר על 50 ק״מ. יצא לי כמה פעמים לבוא עם רכב, הורידים שלי היו על סף פיצוץ מהפקקים והבלאגן

 

לבד, 90 ק״מ לכיוון, רק לעבודה באחוזת פלייבוי

[m3x7r3m3]

תשמע אם הייתי צריך להגיע לאיזור שאתה עובד בו בחיים לא הייתי עושה את זה באוטו, זה פשוט אידיוטי יש לך קו רכבת ישיר והליכה של כמה דקות.

אצלי זה החלפת רכבות והליכה של 20 דקות לתחנת רכבת בכל כיוון, זה כבר קרוב לשעתיים ועוד לא החשבתי זמן מהתחנת רכבת הביתה.

גם הפקקים בד"כ לא נוראיים כמו מגנות עד ארלוזורוב ולוקח לי שעה בערך לכל כיוון.

 

ולא שלא היו לי אופציות לעבודה בבורסה או בעזריאלי אלא שעולם התוכן היה משעמם במקומות האלה כל כך.

אני נהנה מכל רגע בעבודה שלי בד"כ.

[ya_pl]

האמת שאני לא יודע כמה זה במטרים, אולי 50 מטר, מהבית עד לעבודה. בקושי דקת הליכה.

 

במקרים חריגים זה 100 מטר שהם 2 דק' הליכה (מקום אחר).

 

ניצחתי?

 

ולעניין השרשור, עבדתי בעבר במרחק של 80 ק"מ מהעבודה, כעבודה זמנית לחודשיים. בבקרים כמעט וללא פקקים. בחזור תמיד היה פקק של כעשר דקות עד רבע שעה. באמת שאין לי מושג איך לא השתגעתי קודם.

 

לדעתי זה גם תלוי באופי העבודה, בכמה היא מתישה, ברכב שלך (תתפלא לגלות עד כמה זה משמעותי לעניין), ועוד. בלי פירוט על מסלול הנסיעה וסוג הרכב וכן אופי העבודה ועל מה זה בא בחשבון, וככה יהיה יותר קל לענות.

[Derish]

נראה שניצחת, ברכותיי.

 

שאלה לכל אלה שגרים קרוב לעבודה, מפי מישהו שעדיין מתרגל לרעיון: האם גם לכם חסר לפעמים פרק הזמן הקצר הזה של "חזרה לאטמוספירה" בין חלק א' של היום לבין חלק ב'? הרבע שעה הזאת שבה הראש מתנקה והמוח עובר מענייני המשרד למחשבות על מה שקורה בבית ועל הסידורים שצריך לעשות? לפעמים אני מגיע הביתה כשהראש עדיין באמצע המייל שקראתי לפני עשר דקות, ופתאום אני קולט שאני כבר לא שם וצריך להתחיל לעבוד על ארוחת ערב.

 

זה עובר עם הזמן?

[איתמר]

1.4 ק"מ שעל אופניים כחולות לוקח 10 דקות עד שאני בפתח המשרד.

אם לא הייתי צריך לחצות 4 רמזורים בדרך סביר להניח שזה היה אף קצר יותר.

 

איתמר

[ya_pl]

אופניים כחולות? רגע, אם הם היו אדומות אז כמה זמן זה היה לוקח?

 

דריש, האמת שלא חשבתי על כך. עצם הקרבה של הבית למקום העבודה נוחה לי מאוד בקטע של לקפוץ הביתה להפסקת צהריים לאכילה וכדו'. בקשור להפרדה, העבודה שלי היא יצרנית (כמו גבס, עץ) אז לא חושב שבעיה להפריד. בעבודה בעלת אופי משרדי אני מניח שזה אחרת, ואני רואה זאת גם על הסובבים אותי.

[Night Driver]

נראה שניצחת, ברכותיי.

 

שאלה לכל אלה שגרים קרוב לעבודה, מפי מישהו שעדיין מתרגל לרעיון: האם גם לכם חסר לפעמים פרק הזמן הקצר הזה של "חזרה לאטמוספירה" בין חלק א' של היום לבין חלק ב'? הרבע שעה הזאת שבה הראש מתנקה והמוח עובר מענייני המשרד למחשבות על מה שקורה בבית ועל הסידורים שצריך לעשות? לפעמים אני מגיע הביתה כשהראש עדיין באמצע המייל שקראתי לפני עשר דקות, ופתאום אני קולט שאני כבר לא שם וצריך להתחיל לעבוד על ארוחת ערב.

 

זה עובר עם הזמן?

 

אין בעייה עם זה כי גם הבית וגם העבודה הם רצף שלא נגמר. בתפקידים בכירים העבודה איתך כל הזמן (אני לא יכול להגיד למישהו מחו"ל שמתקשר ב 12 בלילה שאני כבר לא עובד) וכשיש לך ילדים כנ"ל גם לגבי הבית (אני גם לא יכול להגיד לבת שלי שאני לא מגיע לקחת אותה כשהיא לא מרגישה טוב כי אני באמצע העבודה).

[kobi_g]

כיום - 45 ק"מ הלוך ואותו המרחק בחזור.

[itaysamurai]

נראה שניצחת, ברכותיי.

 

שאלה לכל אלה שגרים קרוב לעבודה, מפי מישהו שעדיין מתרגל לרעיון: האם גם לכם חסר לפעמים פרק הזמן הקצר הזה של "חזרה לאטמוספירה" בין חלק א' של היום לבין חלק ב'? הרבע שעה הזאת שבה הראש מתנקה והמוח עובר מענייני המשרד למחשבות על מה שקורה בבית ועל הסידורים שצריך לעשות? לפעמים אני מגיע הביתה כשהראש עדיין באמצע המייל שקראתי לפני עשר דקות, ופתאום אני קולט שאני כבר לא שם וצריך להתחיל לעבוד על ארוחת ערב.

 

זה עובר עם הזמן?

 

אההה, כתבתי שעבדתי מהבית. 2.4 מטר מחדר השינה לחדר עבודה. יש ימים שזה לקח לי כמה דקות, תלוי כמה מאופס קמתי.

3 שנים ככה וכמעט התחרפנתי. ימים ארוכים שכל מי שראיתי היו אשתי והכלבה שמתישהו גם הלכה לעולמה אז גם זה הצטמצם.

כ"כ חיכיתי לאפשרות להתרחב ולצאת מהפאזה הזו. הנסיעות עכשיו (אפילו שלא ארוכות, אבל מפותלות מאוד) הן איוורור של כמה דקות, גם פסיכולוגית,

לשים את היום קצת מאחורי ולעבור למשימות הבית הסטנדרטיות. כשעבדתי מהבית בעצם לא הפסקתי לעבוד, גם אם היו

עצירות לאוכל/מקלחת/חצי שעה טלוויזיה. 15 שעות ביום היה יום רגיל.

[sronis]

נראה שניצחת, ברכותיי.

 

שאלה לכל אלה שגרים קרוב לעבודה, מפי מישהו שעדיין מתרגל לרעיון: האם גם לכם חסר לפעמים פרק הזמן הקצר הזה של "חזרה לאטמוספירה" בין חלק א' של היום לבין חלק ב'? הרבע שעה הזאת שבה הראש מתנקה והמוח עובר מענייני המשרד למחשבות על מה שקורה בבית ועל הסידורים שצריך לעשות? לפעמים אני מגיע הביתה כשהראש עדיין באמצע המייל שקראתי לפני עשר דקות, ופתאום אני קולט שאני כבר לא שם וצריך להתחיל לעבוד על ארוחת ערב.

 

זה עובר עם הזמן?

 

אני מנסה לרוב לעשות את הרבע שעה הזאת בעבודה עצמה. לפני שאני הולך הביתה אני קופץ לפורום או לפייסבוק לכמה דקות, מנקה את הראש ואז מבצע את הצעדה הארוכה עד הבית

[בנצי]

אז אני ניצחתי?