איך מוכרים רכב בצורה בטוחה?

[kramerica]

חשבתי על זה אחרי מכירת הרכב הקודם שלי. אז, הלכתי עם הקונה לסניף הדואר, ביצענו העברת בעלות, קיבלתי את הכסף ונתתי לו את המפתח.

 

מה אם אחרי העברת הבעלות, הוא לא מוכן לשלם? לחילופין, מה אם אחרי התשלום, המוכר לא מוכן לבצע העברת בעלות?

הרי רמאים לא חסר, כיצד עושים זאת בצורה בטוחה לחלוטין לשני הצדדים?

[אלעד]

עושים זכרון דברים. אומנם יש נוסחים מוכנים ברשת, אבל חשוב לוודא שנכללים בו הפרטים הבאים:

1. פרטי בעל הרכב והרוכש (שם, ת.ז. וכתובת עבור שניהם)
   
2. פרטי הרכב במלואם (יצרן ודגם, סוג ונפח מנוע, יד, מונה ק"מ ומס' רישוי)
   
3. סכום העיסקה (במילים ובספרות)
   
4. סעיף המפרט את אופן ביצוע התשלום: האם הוא יבוצע בתשלום אחד או מקדמה ותשלום נוסף בהמשך. כמו"כ, יש לציין את אמצעי התשלום כמפורט בהמשך. במקרה של המחאה, לציין את פרטיה (מס' ההמחאה, בנק, סניף, מס' החשבון ותאריך פרעון).
   
5. מועד אחרון לביצוע תשלום מלא מחד והעברת בעלות מאידך.
   
6. התחייבות המוכר לכך שהרכב נקי מעיקולים ושעבודים כלשהם ושהוא נושא בכל התשלומים והדו"חות שיגיעו עד לרגע העברת הבעלות, ומנגד התחייבות הרוכש לשאת בכל התשלומים והדו"חות מרגע ביצוע העברת הבעלות. רצוי לציין את השעה המדוייקת שבה התבצעה העברת הבעלות.
   
7. סעיף המבהיר שהרוכש בדק את הרכב, מצאו תקין לשביעות רצונו המלאה וכי מרגע זה ואילך אין לו טענה או תביעה כלשהי מהמוכר.

אמצעי תשלום, מהמומלץ ביותר ועד לפחות מומלץ:

1. העברת זה"ב
   
2. המחאה בנקאית על שם המוכר
   
3. כסף מזומן
   
4. העברה בנקאית
   
5. המחאה אישית של הרוכש - חובה לוודא טרם ביצוע העיסקה באתר בנק ישראל שהאדם והחשבון אינם מוגבלים!
   
6. המחאה של צד ג' - לסרב לקבל גם במחיר ביטול העיסקה!

כמו בכל פעם שבה אני מתייחס להמחאות, גם כאן ההמלצה שלי במקרה של המחאה אישית של הרוכש (סעיף 5) היא להשתמש בהמחאה שמצוין עליה "למוטב בלבד". במקרה שחלילה העסק יסתבך בעתיד מסיבה כלשהי, המוכר לא יוכל לגלגל את ההמחאה הזאת לצד ג' ואתם תמיד תוכלו לדעת לאיזה חשבון היא הופקדה.

בנוסף לכל האמור לעיל, רצוי לשמור צילום תעודה מזהה של המוכר.

[sperial]

דגשים לשיטות התשלום:

המחאה אישית - רק אם מדובר בקונה אמין לחלוטין. מבחינתי - רק קרוב משפחה או אדם שאני מכיר שנים רבות.

המחאה "למטוב בלבד" היא כיום ברירת המחדל בפנקסי המחאות המונפקים בשנים האחרונות. הדבר חשוב לקונה, לא משמעותי מבחינת המוכר.

המחאת צד ג' - פסולה מכל וכול.

אני לא בטוח אם אני מעדיף מזומן על פני העברה בנקאית "רגילה" - יש פוטנציאל לרמאות גם במזומן. בהעברה בנקאית יותר קל לודא שהסכום הועבר כמוסכם וכן אין סכנה לאובדן או גניבת הכסף לפני מסירתו (ולמוכר - אחרי קבלתו).

[אלעד]

האמת היא שבדילמה בין כסף מזומן לבין העברה בנקאית רגילה, אני עצמי לא בטוח אילו משתי האפשרויות עדיפה. תעדפתי את ההעברה מתחת למזומן מהסיבה הפשוטה שהעברה רגילה ניתן לבטל עד שלושה ימים לאחר ביצועה. אומנם ניתן לתקוף את החסרון הזה אם מבקשים מהרוכש להמציא אישור חתום מהסניף שלו על העברת הכסף, מכיון שברגע שהסניף מוציא את האישור הזה, אין סכנה שההעברה תבוטל.

ככל שמדובר בכסף מזומן, הסיכונים הם שטרות מזוייפים (ניתן לגילוי באמצעים פשוטים יחסית), אובדן הכסף וכמובן שוד.

 

גם אם אחת משתי האפשרויות עדיפה על האחרת, הנצחון הוא בנקודות ולא בנוקאאוט.

לגבי מה שכתבת על המחאות: לא נותר לי אלא לחזק.

 

בכל אופן, גם העברת זה"ב וגם המחאה בנקאית מהימנות ואמינות באותה מידה. היתרון של העברת זה"ב מתבטא בכך שמבחינת המוכר מדובר בהליך סטרילי לחלוטין. הוא אינו צריך לעשות דבר, להבדיל מהמחאה בנקאית שאותה עליו להפקיד, וקיים סיכוי (גם אם קלוש ביותר) שהיא תאבד או תתבלה מסיבה כלשהי.

 

באופן כללי: אפשרויות 1+2 הן הטובות ביותר, אפשרויות 3+4 הן סבירות ועל אפשרויות 5+6 רצוי לוותר.

[wil]

ככל שמדובר בכסף מזומן, הסיכונים הם שטרות מזוייפים (ניתן לגילוי באמצעים פשוטים יחסית), אובדן הכסף וכמובן שוד.

סיכון נוסף בכסף מזומן הוא רמאות בכמות הכסף.

יש סוחרים עם מיומנות ידיים מרשימה שיספרו לך מול העיניים 20000 שקל, יתנו לך את החבילה, ואז בבית כשתספור שוב תגלה שיש לך ביד 18000.

 

אפשר לנטרל את הסיכון הזה ע"י הפקדה בסניף הדואר עצמו, אתה לא נוגע בכסף בכלל, הקונה נותן את החבילה לפקידה והיא סופרת ומפקידה לחשבון הבנק שלך (תמורת עמלה שמנה, נדמה לי 50 ש"ח. לא בטוח.)

 

דגשים לשיטות התשלום:

המחאה אישית - רק אם מדובר בקונה אמין לחלוטין. מבחינתי - רק קרוב משפחה או אדם שאני מכיר שנים רבות.

המחאה "למטוב בלבד" היא כיום ברירת המחדל בפנקסי המחאות המונפקים בשנים האחרונות. הדבר חשוב לקונה, לא משמעותי מבחינת המוכר.

המחאת צד ג' - פסולה מכל וכול.

אני לא בטוח אם אני מעדיף מזומן על פני העברה בנקאית "רגילה" - יש פוטנציאל לרמאות גם במזומן. בהעברה בנקאית יותר קל לודא שהסכום הועבר כמוסכם וכן אין סכנה לאובדן או גניבת הכסף לפני מסירתו (ולמוכר - אחרי קבלתו).

 

מסכים איתך.

המחאת צד ג' - פסולה לחלוטין.

המחאה אישית דחויה (מעותדת, כלומר לתאריך עתידי) - פסולה לחלוטין.

המחאה אישית לא מעותדת - רק מקונה אמין לחלוטין ש(1) סומכים עליו ב100% שאינו רמאי ו(2) סומכים עליו ב100% שיש כיסוי.

כלומר קרוב משפחה או חבר שמכירים היכרות ארוכה ולא שטחית.

 

מזומן - אני הייתי חושש, בעיקר מקונים שאני לא מכיר, וחושש יותר ככל שהסכום גדל.

אם מדובר ב7000 שקל אז יאללה מזומן.

אם מדובר ב70000 אז לא הייתי מסכים לקבל מזומן, אני פוחד להסתובב עם כאלו סכומים. לחלופין להפקיד בדואר במעמד העברת הבעלות כמו שהסברתי.

 

המחאה בנקאית לדעתי היא השיטה המנצחת לסכומים משמעותיים.

כשאני קניתי את הקליאו הוצאתי המחאה בנקאית לפקודת המוכר לשביעות רצונו.

 

לגבי העברות - אני חושב שרק העברת זה"ב היא מיידית וסופית,

העברה רגילה ניתן לבטל תוך כמה ימים.

[2pac]

ומה קורה אם אדם אכל במסעדה ולא מוכן לשלם? או אם שילמת בקופה של הקולנוע והקופאי לא מוכן לתת לך את הכרטיס?

[sperial]

לא כל כך הבנתי את הפואנטה.

בדוגמאות שהבאת יש בסיס לסכסוך או התדיינות או פעולה פלילית.

בנושא הרכב - הבעיה יותר גדולה משתי סיבות:

1. הסכומים יותר גדולים.

2. עניין עבירות תנועה לפני ואחרי העברת הבעלות.

[שביט]

כיצד עושים זאת בצורה בטוחה לחלוטין לשני הצדדים?

אני חושב שאף פעם אין צורה בטוחה באופן שווה לשני הצדדים.

לאחרונה מכרתי רכב. הקונה שילם לי במזומן, ואת הכף קיבלתי בסניף הדואר, לפני שניגשנו לפקיד לבצע העברת בעלות

למרות שחתמנו על זכריון דברים, מי ערב לקונה שלא הייתי בורח עם הכסף? ואחר כך נעלם ולא עונה לטלפונים?

מי ערב לך שהמוכר מסר לך את כל המפתחות שהיו לו? אולי הוא השאיר לעצמו עוד סט אחד?

 

בקיצור, אין 100% ביטחון

[אלעד]

זכרון הדברים הוא זה שמקנה לשני הצדדים את העריבות. לשם כך הוא נוצר. אם מי מהצדדים יפר את תנאי החוזה, הצד האחר יוכל לתקוף אותו משפטית בהסתמך עליו.