ספרים רבותי!

[Kenworth]

Siberian Education: Growing Up in a Criminal Underworld

by Nicolai Lilin

 

"חינוך סיברי" הוא ספר מעולה שקראתי אותו לאחרונה. הספר מוגדר כרומן אוטוביוגרפי.

קראתי אותו באנגלית שזאת השפה שבה נכתב הספר במקור( ממליץ בחום למרות שאני יודע שהוא תורגם לעברית )

הספר מתאר את חייו של נער שנולד לתוך תרבות מיוחדת שמשמרת ערכים מיושנים של עולם הפשע. ("גנבים בחוק")

למרות שהנער שבסופו של דבר יגדל להיות פושע מסמל צד שלילי בחברה שלנו ( פשיעה ) במהלך הקריאה אתה מוצא עצמך מזדהה עם מהלכיו יותר ויותר תוך כדי הבנה מעמיקה של תרבות הפשע הרוסית.

 

ממליץ בחום

[שבלול]

הבור \ רונן ברגמן

עובר כל גבול \ בועז ביסמוט

[[פנדוב]

טרם קראתי את הבור, אני מניח שיהיה מעניין. הבעייה היא שהוא נכתב יחד עם דן מרגלית. מי שירצה מוזמן לגגל את הקריירה של האיש והבריתות המשתנות שלו עם "חברים" שונים.

 

ביסמוט הוא תופעה מרתקת: הוא נבנה על דרכונו הזר, אומץ ליבו או טיפשותו וגישתו לעיתונות או צייד סלבריטאים.

בקוריו בארצות שונות נסמכים על כישורים אלו, לא ברור אם הוא מדווח או בעיקר עסוק בצילום עצמו במקומות שונים ועם אישים שונים בנוסח תמונות התלויות בשלל סטקיות ובתי עסק. כעת הפך לפרשן. כיום הכל אפשרי, פוסט מודרניזם במיטבו.

 

החיבור בינו למרגלית מסמל את העתונות הישראלית כיום: צייד סלבריטאים מחד, איש בעל ידע רב שנעשה בו שימוש מניפולטיבי, מאידך. כל זה יוצר את מיטב העתונות.

 

יחד עם זאת, לא קראתי את הספרים. יתכן שהם מעניינים.

[שבלול]

טרם קראתי את הבור, אני מניח שיהיה מעניין. הבעייה היא שהוא נכתב יחד עם דן מרגלית. מי שירצה מוזמן לגגל את הקריירה של האיש והבריתות המשתנות שלו עם "חברים" שונים.

 

ביסמוט הוא תופעה מרתקת: הוא נבנה על דרכונו הזר, אומץ ליבו או טיפשותו וגישתו לעיתונות או צייד סלבריטאים.

בקוריו בארצות שונות נסמכים על כישורים אלו, לא ברור אם הוא מדווח או בעיקר עסוק בצילום עצמו במקומות שונים ועם אישים שונים בנוסח תמונות התלויות בשלל סטקיות ובתי עסק. כעת הפך לפרשן. כיום הכל אפשרי, פוסט מודרניזם במיטבו.

 

החיבור בינו למרגלית מסמל את העתונות הישראלית כיום: צייד סלבריטאים מחד, איש בעל ידע רב שנעשה בו שימוש מניפולטיבי, מאידך. כל זה יוצר את מיטב העתונות.

 

יחד עם זאת, לא קראתי את הספרים. יתכן שהם מעניינים.

 

הבור ספר מרתק עד ה3/4 בערך, משם הוא מתחיל לשעמם.

חושף המון שחיתויות עדכניות מאוד (ראה ערך כל פרשת אשכנזי - הרפז).

 

לגבי ביסמוט, שווה לקרוא, נותן נקודה שונה על אויבי האנושות הגדולים ביותר.

[[פנדוב]

את הבור רכשתי בשני שקלים ואשתדל לקרוא ולקחת את מה שאקרא בעירבון מוגבל.

לגבי ביסמוט, סוג העתונות שלו הוא בעייה מספקת, לא צריך עוד אויבים.[נסעתי לבצע תחקיר עומק והצטלמתי עם אחמידיניג'ד, אם העתון לא יפרסם את הכתבה, אמכור אותה לתוכנית של גיא פינס]

 

בכל מקרה, תודה על ההמלצה. לעיתים יש הפתעות לטובה.

[SlowRide]

הספר מבוסס מציאות הכי חזק שקראתי הוא "בדם קר" של טרומן קפוטה. בדרך כלל אני קורא ספרי מתח ומדע בדיוני, כמו ספרים של סטיבן קינג ומייקל מרשל.

[שביט]

אני גם אוהב מאוד ספרים, בעיקר ספרי מתח וספרי "בטחון" (ספרים על יחידות מיוחדות, מוסד, ריגול וספרי היסטוריה של מלחמות ואישי צבא).

"הבית ברחוב גריבלדי" מאת איסר הראל מצטרף לחבורה

אני ממליץ בחום לקרוא את "רודף העפיפונים" ואז לראות את הסרט, יש פרטים רבים שנשמטו בהפקה למרות שהסרט עשוי היטב.

באותו הקשר אציין את "מישהו לרוץ איתו". לקרוא ואחר כך לראות את הסרט.

שני הספרים שהעיבוד הקולנועי שלהם היה מדוייק ונאמן באחוזים גבוהים לספר, בנוסף לאפקט של "בדיוק ככה דמיינתי".

מישהו לרוץ איתו עלול להיות מייגע ואיטי ב80-100 עמודים הראשונים (התחלתי לקרוא אותו 5-6 והפסקתי) אבל שווה להמשיך ולהיכנס לתוך העלילה.

[Alonyam]

למי שאוהב ספרים על ביטחון ומזרחנות -

 

ג'יהאד - בין הלכה למעשה / אפרים הררה, גדעון מ. קרסל

 

בספר זה מוצג המושג "ג'האד" (קריאת קרב למלחמת קודש) כפי שהונח בפני המאמין בתחילת ימי האסלאם וכפי שהתפתח בשנים שחלפו מאז. זהו מעקב אחר המשמעות המשתנה של הג'האד, וגם אחר המרכיבים הקבועים שלו. הספר מלמד איך נתפס הג'האד בקהילה המוסלמית עצמה, ללא תיווך, וללא עדשה מרככת.

[Talgaz]

הסופר שהראה לי מה אפשר לעשות עם עברית היה אופיר טושה גפלה.

מצד אחד, לא ארכאי, קריא, קולח ונעים. מצד שני, מפולפל, שנון, כתוב ברמה גבוהה, מעניין ומצחיק.

בינתיים קראתי שני ספרים שלו -

עולם הסוף - המגולל את החיים שאחרי החיים.

מאחורי הערפל - שלא אדע להסביר על מה מדובר.

 

מומלץ.

לבד בברלין ממתין לבד על המדף. מחכה שאתפנה אליו.

 

מי שדיבר על נוטות החסד, יש לו גם ספר פרשנות שנקרא "הפולמוס", מאחר ולא קראתי אף אחד משניהם, לא ידוע לי אם ראוי להתפלמס.

[prelude_type_r]

המתנדב

ביוגרפיה של סוכן מוסד

מאת:מייקל רוס

 

מעולה

[SurfHigh]

מאה שנים של בדידות - של גבריאל גרסיה מרקס. הייתי אמור לקרוא אותו באנגלית בכיתה י"ב, אבל זה היה ממש בלתי אפשרי עבורי בזמנו ולכן קניתי אותו בעברית ולא הצטערתי.

 

סופה מתקרבת לחוף - של קרל היאסן. אחד המצחיקים.

 

גבר במלואו - טום וולף. אחד הספרים הקולחים ביותר שקראתי. לקרוא את הדבר הזה זה כמו לצפות בסרט רק חזק יותר. התיאורים פשוט מכניסים אותך לתוך העניין עד שאתה מרים את הראשו ומופתע לראות שאתה בבית על הספה. מבין כל מה שרשמתי פה, את זה הכי נהנתי לקרוא.

 

כל הספרים של דמון ראניון. הספרים שקראתי הם בעצם אוסף של סיפורים קצרים, כמה עמודים כל אחד. המשותף לכולם הוא שהם עוסקים בצורה הומוריסטית בעבריינים, פושעים, זונות בארה"ב של שנות ה 30 (תקופת היובש אם אני לא טועה). נעשו מחזות על פי הסיפורים שלו וגם השיר "פנקס הקטן" מבוסס אחד לאחד על סיפור שלו.

[[פנדוב]

מקפיץ לרגל מבצעי ארבעה ספרים במעט שקלים,

לרגל חופשת ההריון של אשתו של ערן 26,

כקונטרה לתשדירי הבחירות הקרבים ולתפארת מדינת ישראל.

המליצו והשפיעו.

[לוקי2]

מדינת ישראל תעשה הכל - רונן ברגמן

תמצית געגוע - ספר על תא"ל ארז גרשטיין.

וקראתם דרור - סיפור חייו של אל"מ דרור וינברג, מח"ט חברון.

בגובה העיניים - דן חלוץ

שותף סוד - דני יתום

סיפור מלחמה סיפור אהבה - גל הירש

דרך ארוכה קצרה - משה יעלון

כח צביקה - גרינגולד צביקה

30 שעות באוקטובר- שמואל גורדון

רם וברור - יפתח ספקטור

צבעוני ארבע - גיורא רום

שקר השתיקה - עמוס לויטוב

ישראל נגד איראן - יועז הנדל

נקודת האל חזור- רונן ברגמן

קורי עכביש- עמוס הראל ואבי יששכרוף

כל ספרי מלחמת לבנון השניה : לא הגעתי לליטאני, שבויים בלבנון, האדמה רעדה

 

יש עוד הרבה, צריך לזכור.

הספר היחיד שאינו ממלחמות ישראל, הוא בלתי שביר , של לורה הילנברנד. סיפור על מאבקו של טייס אמריקאי לשרוד בשבי היפני (סיפור אמיתי) . ספר מעולה. מומלץ בחום.

[saar5555]

פותח השרשור דיבר על ספרים הסטורים (רומאנים וכאלה). אני מקווה שזה עדיין רלבנטי.

 

יש כמה ספרים של פרימו לוי, לדעתי הטבלה המחזורית שווה קריאה.

 

ואלה תולדות של אלזה מורנטה (משלבת בין הפרקים עובדות הסטוריות).

 

לא ספרים קלים לקריאה.

[[פנדוב]

כל ספר טוב הוא רלוונטי.

אגב לוקי, לא אמרת מה טוב יותר או פחות. מתוך רשימתך ספרו של שמואל גורדון הוא מצוין, כמו רוב ספריו. ניתן להוסיף את סיפרו של בני פלד- מפקד חיל האויר דאז ואיש מעניין. ספרו של דני יתום מעניין למדי, מלמד על דרכי קבלת החלטות, על ברק וביבי בהקשר זה ובייחוד ספור הכמעט שלום עם סוריה. ספרו של חלוץ מעניין בגלל הצמתים החשובים בהם האיש היה: הפנטומים ביום כיפור ועוד. מהספר עולה דמותו של חלוץ:אמיץ, מוכשר, שחצן, טוב יותר מכל סביבתו, משיג הרוב בעצמו. מאוד אוהב את...עצמו.