זהירות קרקרים

[YNV]

רציתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לי היום, שהתחיל באכילת קרקר לחמית והסתיים בחדר מיון.

 

אחרי 24 שעות של וירוס הקאות שעבר עלי ועל אישתי (באדיבות הגן של הבת שלי), העדפתי לא לאתגר את הקיבה במאכלים מורכבים מדי ונצמדתי לאוכל פשוט, בעיקר תפוחים וקרקרים מסוג לחמית.

כצפוי עם המזל הנאחס שלי, דווקא בשבוע שבו אני מריץ פרוייקט בלילה בעבודה, אכלתי את הלחמית הזה (שהוא מעין אנדרוגינוס של לחם יבש וקרטון ביצוע).

השעה 18:00. התחושה שמשהו נתקע לך בגרון זה חלק מהפאן בסוג מזון כזה וככה היה גם עכשיו.

אני ממשיך לעבוד ומחכה שחוסר הנעימות הזו תחלוף.

השעה כבר 21:00 ותחושת חוסר הנעימות הופכת כבר לצריבה באיזור החזה. היות ומעולם לא חוויתי צרבת, איחלתי לעצמי מזל טוב וניגשתי לגוגל לראות איזה תרופות סבתא יש לזה.

הגוגל מציע לשתות כוס חלב ולאכול שקדים. את כל אלה יש לי בעבודה.

הזמן חולף והצרבת לא ממש עושה סימנים שהיא הולכת לאן שהוא.

השעה כבר 23:30 ושורף לי וצורב לי ואני כבר לא מסוגל להתרכז בשום דבר.

טלפון לאמא שלי לשאול מה עושים, וכבר אחרי פחות משעה מגיע אלי משלוח עם יוניקום (משקה אלכוהולי מזעזע שאמור לעזור בענייני קיבה) וכמה יוגורטים.

לא יוניקום ולא יוגורט, לא דבש ולא נעליים. כלום לא מפסיק את הכאב הנוראי הזה בחזה. רק בסביבות 4 בבוקר הכאב הופך מבלתי נסבל לסתם כואב.

 

כשחזרתי הביתה בשבע בבוקר, וסיפרתי לאישתי על נפלאות הלילה שעברתי, היתה לה התלבטות קלה אם לפנות אותי למיון או להרוג אותי כאן ועכשיו על זה שלא סיפרתי לה כל הזמן הזה.

 

באופן מפתיע, בי"ח העמק התגלה כיעיל, ו-45 דקות מרגע ההגעה למיון, כבר קיבל אותי מתמחה צעיר במרפאת אף אוזן גרון.

בדיקה קצרה והכנסת כל מיני מראות ופנסים לאיזור הלוע, והמסקנה שלו שרופא גסטרו יכניס לי צינור לפרוסקופי לתוך הוושט.

 

זריקת טשטוש (למרות שאחרי הלילה שעבר עלי, הייתי מטושטש כבר לבד) והחדירו לי מה שהחדירו, עמוק כמה שרצו. אני סופסוף נחתי קצת.

מסתבר שהקרקר הזה פצע לי את הוושט. ניתן לי טיפול אנטיביוטי.

 

מסקנה מהיום הדפוק שעברתי: ילדים, אמרו לא לקרקרים!

[nitch]

עם כל הסימפטיה למצבך, ויש, אחריותך ללעוס כמו שצריך.

לעיסה הייתה מרככת אות הקרקר ומונעת את הנזק לוושט.

[sperial]

הלחמית מסופקת גם על ידי צה"ל ומוכרת כ"ביסקויט צבאי".

באיזה מילואים שבהם קיבלנו את אותו "ביסקויט" מישהו ביקש להתערב על היכולת לחסל שניים בדקה.

זהירות! מתברר שלמרות שמדובר בקרקר דק מאד הרי שהוא מצריך לעיסה ממושכת מאוד, קשה לחסל גם אחד בדקה.

[itaysamurai]

הבעיה עם המוצר המזעזע הזה היא שכשלועסים אותו בצורה סבירה לבליעה,

הוא הופך לאבקה שנדבקת ואוטמת את הגרון. כמו לבלוע קאלסימו.

תהיה בריא.

[Night Driver]

עם כל הסימפטיה למצבך, ויש, אחריותך ללעוס כמו שצריך.

לעיסה הייתה מרככת אות הקרקר ומונעת את הנזק לוושט.

 

אפשר בכלל ללעוס את הדבר הזה?

[talroze]

לי זה נשמע כמו "סיפור פרנקוס" ,

אתה בטוח שאין לך קשר דם למוזכר לעיל

[יוסיסופר]

אני צורך את המוצר הזה עשרות שנים (כן זה מוצר מאוד ותיק), וצריך ללעוס ולרכך אותן היטב, ואז מפיקים ממנו אפקטים בריאותיים ודייאטטים משמעותיים.

[DrorZi]

אני מנסה לחשוב מה יותר מפחיד, מקרה פותח השרשור או אתה עם ההצהרה:

אני צורך את המוצר הזה עשרות שנים

 

בהומור, שנה טובה לכולם

[יוסיסופר]

אני מנסה לחשוב מה יותר מפחיד, מקרה פותח השרשור או אתה עם ההצהרה:

 

 

בהומור, שנה טובה לכולם

 

ההצהרה אולי מפחידה-אבל אני חי עובדה.. .-גם בהומור.

 

רק שתדע שמחקרים שנעשו בנושא (באמת לא שייל לשרשור במישרין אבל חשוב), שכאשר רעבים ויושבים לאכול,אז כ-10 הדקות הראשונות הן הקריטיות מבחינת המח, אם בזמן הזה אוכלים מהר והרבה, אז מתמלאים ומשמינים, אם בדקות הללו אוכלים לאט ומבוקר, אז לאחר כ-10 דקות המח מבין ששבעתה למרות שלא טרפת.

 

ואין כמו קרקרים של לחמית בין הארוחות להפגת תחושת הרעב (יחד עם תפוח עץ)-אם עושים זאת בצורה מבוקרת כמובן.

 

וכמובן שנה טובה ושמחה.

[Night Driver]

ה

ואין כמו קרקרים של לחמית בין הארוחות להפגת תחושת הרעב

 

צודק. מספיק להסתכל על זה וכבר עובר לך התיאבון.

[hgilad123]

אני צורך את המוצר הזה עשרות שנים (כן זה מוצר מאוד ותיק), וצריך ללעוס ולרכך אותן היטב, ואז מפיקים ממנו אפקטים בריאותיים ודייאטטים משמעותיים.

 

אני לא מבין איזה אפקט טוב יש ללהפליץ אבק.

[elibaba]

אשכרה קלסימו!

בסדיר פתחתי פח כזה של לחמית משנת 73 (זה היה 21 שנה לאחר מכן) והדרעק היה כמו שיוצר אתמול.

 

בלתי ניתן לקלקול - זה כבר בא מקולקל.

[hgilad123]

בסוף יגלו שזה עשוי מאסבסט.

[Be roo]

אני לא מבין איזה אפקט טוב יש ללהפליץ אבק.

 

לא אבק, נסורת

[Eowyn]

לא נסורת, עץ סנדויץ'...