חוויות הקנייה הכי מוזרות שהיו לכם בחו"ל

[יוסי פרנקוס]

אחת טריה:

 

אתמול הלכתי עם החברה שלי לטייל בסנטיאגו (צ'ילה).

בדרך חזרה הביתה החלטנו לעבור דרך הסופר ולקנות כמה דברים.

בגלל שאני לא מעוניין לסחוב הרבה, ובנוסף אנחנו עדיין לא בדירה הסופית שלנו (רק מחר מקבלים אותה), לא רציתי לקנות הרבה, אז החלטתי שאני לא לוקח עגלה.

 

אחרי כמה דקות של הליכה עם לזניה וכמה אמפנאדס ביד, מגיע בריצה ועם חיוך על הפניםעובד בן 40 בערך ואומר לי "הגעתי מאוחר, אבל הגעתי. תהנה מהקנייה שלך. קוראים לי סרג'יו ואם אתה צריך משהו תקרא לי", ואז הוא מוסר לי סל כדי שאני אשים את מה שיש לי.

 

זו הקנייה החיובית.

 

מצד שני, לפני כמה ימים חיפשנו דירה והלכנו לסוכנויות תיווך.

מסתבר שבשביל לחתום על דירה צריך לפחות שנה של וותק בעבודה, להרוויח לפחות 4 פעמים מה שעולה הדירה וצריך עוד ערב שעונה על אותם תנאים בדיוק.

זה גם די הזוי אבל לא הזוי כמו עובד בסופר שרודף אחרי כדי לתת לי שירות טוב.

[Pavlik]

אני רואה שעברת בסוף. שיהיה בהצלחה.

[ברווז]

חוויה מוזרה? יש לי אחת.

בתור בחור אחרי הצבא, נסעתי לברצלונה, בנסיעה הראשונה בחיי לחו"ל. שמח וטוב לב נכנס לכלבו דיי גדול שלהם, והמערכת נגד גניבות מצפצפת!!! 3 קופאיות קפצו לכיוון שלי בצורה שלא הייתה מביישת את רמבו, ורק חבל שהן לא הבינו כמעט מילה באנגלית.

אחרי שרוקנתי את הכיסים ומצאנו מישהו שם שדיבר מעט אנגלית, ועם הפאדיחה שבמבטא הישראלי שלי המילה תייר נשמעת כמו המילה טרוריסט והמבטים המוזרים שקיבלתי, בסוף הבינו שמשהו השתבש כנראה במערכת שלהם... ואני לא עשיתי דבר.

יש לציין, שהכל, ממש הכל, נעשה בנימוס מוחלט.

פה בארץ? השומר היה אומר לי "יאללה, ת'רוקן ת'כיסים, אחש'לי" או משהו.

[sperial]

אם באנשי ביטחון מדובר - לפנימספר שנים טסתי לארה"ב והיה לי hot connection בפרנקפורט. כדי לסבר את האוזן הטיסה שבה הגעתי הגיעה לטרמינאל 1, כמובן שלקח לא מעט זמן לצאת מהמטוס, ואז התברר כי צרך לנסוע ברכבת הפמינית לטרמינאל 2. מגיע לטרמינא2 וחסכו עיני: כמה אלפי נוסעים ממתינים לביקורת ביטחון כאשר יש לא יותר מ-8 עמדות. התור התקדם בעצלתיים וכבר חששתי שאאחר את העליה לטיסת ההמשך. בסופו של דבר הגיע תורי, ולמוד ניסיון (עיכובים כמעט בכל נמל תעופה חוץ מנתב"ג) נפטרתי מכל חפץ מתכת שהייתי מודע לקיומו. לא עזר כלום - השער המגנטי צפצף. קדימה - צפצף. אחורה - צצפצף. פשפוש בכיסים - מצאתי טישו. המשיך לצפצף. בסופו של דבר לקחו אותי לבדיקה ידנית במאגנומטר. ומה התברר: הגנים מכווניים את המכשיר שלהם לרגישות כל כך גבוהה שהרוכסן של הג'ינס מפעיל אותו. בסופו של דבר העבירו אותי כנראה שהייתי הנוסע ה-400 שעלה למטוס. העיקר שהגעתי בזמן.

 

ואם בברצלונה עסקינן - אני מניח שהברווז מדבר על El Corte Ingles. באמת בנין ראוי לציון. הגעתי אליו לראשונה עם עוד כמה קולגות, התפצלנו וקבענו להפגש בשער שדרחו נכנסנו. כשהגיע הזמן להפגש לא הצלחנו להתכנס. התברר כי לחנות 3 כניסות בעלות מראה זהה. רק לאחר שיחות טלון (במחיר נדידה) הצחלטנו לעלות לקפטריה בקומה החמישית או השביעית ושם הצלחנו למצוא זה את זה.

[maxcher]

נסו לעשות קניות בבנגקוק , אין מחיר לכלום הכל המלצה.

[hans]

ומה התברר: הגנים מכווניים את המכשיר שלהם לרגישות כל כך גבוהה שהרוכסן של הג'ינס מפעיל אותו.

אחרי הפשטה אחת בנתב"ג, אני כבר לא לוקח סיכונים

ומגיע לבידוקים האלה עם מכנסיים שלא זקוקים לחגורה (או ג'ינס רופף...)

ופלאפון איפה שהוא בתיק. בינתיים עובד יופי.

 

באחת הערים החצי-נטושות של מזרח גרמניה נתקלתי במקרה באיזו חנות מוסיקה קלאסית,

עם מבחר מהמם. מכיוון שהסתובבתי שם סחור-סחור כמו איזה ילד בחנות ממתקים,

נוצרה כמובן שיחה, והמילה "ישראל" גרמה בלי שהתכוונתי לכך

להוריד עשרות אחוזים במחירים, פלוס כל מיני תוספות בחינם.

אם הייתי נשאר שם עוד כמה דקות, היו מוסרים לי את החנות או משהו כזה.

[adamd1]

ברלין, חנות המוקדשת לאבסינט.

מוכר הזוי לחלוטין שמספר סיפורים לכל לקוח ולקוח על הבקבוקים שיש לו ונותן טעימות. הבעיה? הוא היחיד בחנות ועושה את הכל מהקופה, היינו שניים בתור וחיכינו בערך 20 דקות עד שיסיים עם הקודמים עד שקנינו איזה בקבוק.

[Keyser]

אנשי הביטחון בארה"ב הם אסון. פסיכים על כל הראש. גם באירופה קצת משוגעים, אבל פחות.

 

אגב, קניות באינטרנט (מחו"ל) גם תופס?

[Ahbarony]

בארצלונה, קנינו באיזה סופר בקבוק יין. בכל זאת, יום נישואין. בדרך למלון אני נזכר שאין במלון פותחן. נכנסים לצ'ייניז גרוסרי לקנות פותחן. מגיע לדלפק, מוציא מהשקית בקבוק, כדי להראות לסיני הזקן שחוץ מסינית וקאטלן לא מבין שום שפה, שאני צריך פותחן.

הבקבוק נופל לי מהיד על דלפק זכוכית מחוסמת בגודל של שני מטר על מטר ומרסס אותו לרסיסים. הסיני מתקשר לאנשהו ומדבר בטלפון, נותן לי את הטלפון. הקול אומר לי באנגלית שאני שברתי ויטרינה. היא עולה 200 יורו. אבל בגלל שהי הייתה לא חדשה הוא מוכן להשתתף איתי חצי-חצי. היינו אני חייב לו 100 יורו. אני מסתובב בחנות. מוצא פותחן. לוקח פתק ורושם 200 חלקי 2 =100.

אני ממשיך ומראה לו בסימנים שזה כולל גם פותחן. הוא צחק אבל הסכים. עד היום זרוק לי בבאר פותחן זול שקניתי ב100 יורו.

[אנלוגי]

אוסטרליה, אני מחפש את הספר "עליסה בארץ הפלאות" בגרסה מוקדמת, מה ששולח אותי לחיפושים בחנויות ספרים יד שניה. נכנס לחנות קטנטנה אחת, משוטט ושואל את המוכרת אם יש לה. עונה שאולי, מחפשת מחפשת ולא מוצאת.

חוצה את הכביש לחנות אחרת, גדולה יותר שמוכרת גם חדשים. תוך כדי שיטוט בין המדפים מופיעה לפתע המוכרת מהחנות הקודמת ולוחשת בהתרגשות "מצאתי!". אנחנו מתגנבים החוצה וחוזרים לחנותה. הספר - בדיוק מה שחיפשתי (שום דבר מיוחד, פשוט ישן ועם הציורים המקוריים), המחיר כמה דולרים בודדים.

אנחנו ממשיכים לקשקש קצת, היא עם ייסורי מצפון נוראיים ש"גנבה" לקוח מהשכנים. היא מבקשת ממני לחזור לאותה חנות ולחפש את הספר, במידה ואני מוצא לקנות והיא תשלם. אני הולך לשם, אין להם. חוזר אליה לדווח - היא מאוכזבת ומודיעה "הלקוח הבא שנכנס אלי ומחפש משהו שיש גם לי וגם להם - אני שולחת אותו אליהם".

[machinehead]

נסו לעשות קניות בבנגקוק , אין מחיר לכלום הכל המלצה.

 

פאטייה:

 

אצלי במשפחה יש מסורת, מי שטס לחו"ל מביא לסבתא צלחת עם ציור של אותה מדינה ומשהו שמסמל את המדינה, כדי לתלות על הקיר.

אני בתאילנד, איך אני אחזור בלי צלחת? עכשיו הדילמה שגם אמא רוצה צלחת, נכנסתי לאחד הקניונים ומצאתי צלחת מעניינת, מחיר? 550 באהט, אני כישראלי אומר - לא מה פתאום זה יקר, תעשו לי הנחה.

המוכרת מבלי להתבלבל עונה לי - תקנה שניים? ואני כמובן ברצינות אומר כן.

תשובתה - טוב אז 2 צלחות במחיר של 550 בהאט.

 

אני בוחר את 2 הצלחות שנראות לי הכי יפה, קונה ומאושר

[ברווז]

ואם בברצלונה עסקינן - אני מניח שהברווז מדבר על El Corte Ingles. באמת בנין ראוי לציון.

נראה לי שזה אכן זה. בנין גדול, שמזכיר מאד את המשביר לצרכן, רק שיש להם קומה עם רובים...

ברלין, חנות המוקדשת לאבסינט.

מוכר הזוי לחלוטין שמספר סיפורים לכל לקוח ולקוח על הבקבוקים שיש לו ונותן טעימות. הבעיה? הוא היחיד בחנות ועושה את הכל מהקופה, היינו שניים בתור וחיכינו בערך 20 דקות עד שיסיים עם הקודמים עד שקנינו איזה בקבוק.

כחלק מהתחביב שלי של איסוף סכינים, מצאתי חנות ייעודית לנושא באותה נסיעה שלי לברצלונה. הייתי כולי בתדהמה, כשראיתי שמחוץ לחנות יש מתקן של "קח מספר ותעמוד בתור"

עד היום זרוק לי בבאר פותחן זול שקניתי ב100 יורו.

אנחנו ממשיכים לקשקש קצת, היא עם ייסורי מצפון נוראיים ש"גנבה" לקוח מהשכנים. היא מבקשת ממני לחזור לאותה חנות ולחפש את הספר, במידה ואני מוצא לקנות והיא תשלם. אני הולך לשם, אין להם. חוזר אליה לדווח - היא מאוכזבת ומודיעה "הלקוח הבא שנכנס אלי ומחפש משהו שיש גם לי וגם להם - אני שולחת אותו אליהם".

 

וזה פשוט סיפור יפה.

לאחרונה יצא לי להיות ביוון. נתקלתי בחנות מזכרות (רק באחת?! יש שם מליארד!!!) עם מוכרת מבוגרת חביבה, ומוכרת צעירה מקסימה, שהיא סטודנטית להסטורייה ולמיתולוגייה של יוון. איך שהוא, השיחה הגיעה להיותינו יהודים, ולדברים המוזרים שיש לכל דת. המבט שהיה לה על הפנים כשסיפרתי לה על מנהג הכתובה, שהבעל למעשה קונה את אישתו...פרייסלס.

[bagira]

חוויה שעברתי בליברפול.

 

הגעתי לבית המלון, התמקמתי, ירדתי לקבלה ושאלתי את האיש הקשיש בקבלה אם יש בסביבה איזה חנות חיות (PET SHOP).

 

פעמים הייתי צריך לצעוק לו בקול רם PET SHOP בשביל שישמע ואז אורו פניו והוא מיד אמר לי "בודאי אדוני, אתה רק יוצא מהמלון, פונה שמאלה וזה החנות השלישית מימין".

 

אני יוצא פונה שמאלה, 3-4-5 חנויות, אין כלום.

 

חוזר אליו בחזרה "תגיד, אמרת 3 חנויות?"

 

כן, כן, ממש פה, לא תצליח לפספס!"

 

אני יוצא שוב, הבן אדם כנראה מסטול, לא חנות חיות ולא נעליים

 

אני שוב חוזר אליו ואומר לו "תשמע, לא נעים לי להשמע אידיוט אבל אני לא רואה כלום, אתה יכול אולי להראות לי?"

 

הוא מסתכל עלי מחייך ואומר "YOU MUST BE ONE OF THOSE SHAY ONES"

 

בקיצור, אשכרה לוקח אותי ביד, יוצא איתי החוצה, סופר 3 חניויות, נכנס איתי ל PEEP SHOW ואומר לבחור בקבלה

"HOWARD",YOU TAKE GOOD CARE OF THIS ONE,HE"S A CLIENT OF MINE"

 

:shock:

 

כנראה הגיע הזמן להחליף את הסוללה במכשיר שמיעה שלו

[ישה]

לפני שנים רבות משהו כמו 35 שנה

 

איטליה

 

רוכש שתי בובות שבכו כאשר הוציאו להם את המוצץ מהפה. מאחור היה תקליט עם בטריה לביצוע אותה פעולה מרשימה

 

מחיר לאחת 24000 לירטות אחרי מיקוח נרכשו שתיים במחיר כולל של 10000 לירטות ולפי הבעת פניו של המוכר וואלה איזה פראייר לפניו

 

משם עוברים לשוויץ

 

ולא סתם לשוויץ אלא ללוגאנו שזה המיזוג המוצלח של כל הטוב באיטלקי וכל הטוב של השוויצרי הגרמני.

 

רשימת הקניות

 

מחשב יד ידני HP לגיסי מחיר 175 פרנק

 

3 סרטים למסרטה 8 סופר ( אז עוד לא חלמו על ופלאי הטכניקה של היום ) כל אחת 8.70 פרנק סה"כ 26.10

 

סה"כ 201.10 פרנק.

 

נכנס לחנות פרטית גדולה מאוד לצרכי משרד ב 1750 החנות נסגרת ב 1800.

 

עד שמגיע לקופה שבה יושב בעל הבית כבר מתחילים לסגור את תריסי החנות.

 

מבקש לארוז את המחשבון באריזת מתנה , ובעל הבית מתחיל במלאכת האריזה, ואני בנונשאלנטיות מוציא 200 פרנק ושם על הדוכן ליד הקופה.

 

לפתע לנגד עיני אני רואה את בעל הבית מתחיל לפרק את אריזת המתנה

 

לשאלתי מה קורה מגיעה התשובה

 

אני רואה שאתה לא רוצה לקנות בהצביעו על ה 200 פרנק.

[Night Driver]

שנת 90' בדרך לתאילנד היתה לנו חניית ביניים ביוון.

 

כמו כולם יצאנו משדה התעופה ורצינו לקחת אוטובוס למרכז העיר כדי למצוא מקום ללילה. כששאלנו את הכרטיסן כמה עולה כרטיס הוא מלמל משהו וכששאלנו שוב הוא התעצבן והתחיל לצעוק. עשינו את המתבקש וכל אחד הגיש לו שטר, קובל כרטיס ועלה לאוטובוס.

 

באוטובוס אנחנו מדברים עם עוד אנשים ומסתבר שלכולם היה את אותו הסיפור איתו. בספירת העודף התברר גם שכל אחד שילם מחיר אחר על הכרטיס ואף אחד לא שילם את המחיר האמיתי של הכרטיס או פחות ממנו.