חוויות הקנייה הכי מוזרות שהיו לכם בחו"ל

[Maor Bracha]

פאטייה:

 

אצלי במשפחה יש מסורת, מי שטס לחו"ל מביא לסבתא צלחת עם ציור של אותה מדינה ומשהו שמסמל את המדינה, כדי לתלות על הקיר.

אני בתאילנד, איך אני אחזור בלי צלחת? עכשיו הדילמה שגם אמא רוצה צלחת, נכנסתי לאחד הקניונים ומצאתי צלחת מעניינת, מחיר? 550 באהט, אני כישראלי אומר - לא מה פתאום זה יקר, תעשו לי הנחה.

המוכרת מבלי להתבלבל עונה לי - תקנה שניים? ואני כמובן ברצינות אומר כן.

תשובתה - טוב אז 2 צלחות במחיר של 550 בהאט.

 

אני בוחר את 2 הצלחות שנראות לי הכי יפה, קונה ומאושר

 

ומה היה על הצלחת שמסמל את המקום שסבתא יכולה להתחבר אליו?

אה... כשאני חושב על סבתא שלי והטיולים שלה בארץ אחרי מקומות קדושים, אולי האתר המכובד "קברי צדיקות" ?

[bagira]

אוי, נזכרתי ב"חווית קניה" של ארטיק בברנדיזי.

 

איפושהו בשנות ה 80 עבדכם הנאמן מסיים תיכון ובזמן שנשאר עד לגיוס לוקח את החברה ונוסעים לטיול רכבות באירופה.

 

יוצאים מחיפה במעבורת ליון, לאחר כמה ימים, מעבורת לברנדיזי איטליה (הקצה של העקב של איטליה).

 

טוב, יורדים בנמל, עוברים ליד איזה פיצוציה ופתאום מה זה בא לי ארטיק.

 

מוציא ארטיק מהפריזר, מתחיל לכרסם אותו בהנאה, שואל אם היא רוצה ורק אז שם לב שהיא בכלל לא לידי

 

מסתכל שמאלה, איננה, ימינה, פשוט בלעה אותה האדמה!

 

טוב, בא לשלם על הארטיק ונחרד לגלות שהכסף אצלה ולא אצלי.

 

אני מנסה לתקשר עם המוכר אבל הוא מצידו מפגין בורות, עצבנות וחוסר סבלנות שכ"כ אופיניים לאיטלקים הדרומיים.

 

אני מנסה להסביר לו שמיד אני אשלם לו, רק שהוא רואה מולו איזה ילדון שלקח ארטיק, לא מוכן לשלם ועוד מרים לו מול הפרצוף יד עם אצבע זקופה מאיימת (תדמיינו אתכם אומרים למישהוא "רק דקה אחת"), תראה שהתנועה היא הרמת יד עם סימון של 1 עם האצבע).

 

הוא מאבד סבלנות, אני אובד עצות ומבין שאין שום ברירה חוץ מללכת לחפש את הסוררת שנעלמה.

 

ברור לי שאני לא יכול סתם ללכת כי הוא יחשוב שאני בורח אז אני חייב לתקשר איתו בפנטומימה.

 

אז איך תסמן לבן אדם "חכה רק רגע"?

 

אצלנו תאסוף את כל האצבעות ביחד תכוון אותן כלפי מעלה ותניע את היד בעדינות למעלה למטה, נכון?

 

אז באיטלקית זה אומר בצורה מאוד לא עדינה, "לך תחפש מי י*יין אותך מאחורה".

 

אז אני עושה לו את התנועה המדוברת, המוכר משעין יד על המקרר, מזנק מעליו ומוריד לי את כאפאת חיי, בחיים לא חטפתי כזאת פצצה!

 

מיד ניגשו עוברי אורך לעזור, מיד הובהרה אי ההבנה ואחרי איזה 2-3 דקות פתאום יוצאת הגברת מחנות נעליים ואומרת לי "אתה לא יודע איזה נעליים מהממות מצאתי"!

 

(ולא, זאת לא אישתי היום)

[ישה]

 

מיד ניגשו עוברי אורך לעזור, מיד הובהרה אי ההבנה ואחרי איזה 2-3 דקות פתאום יוצאת הגברת מחנות נעליים ואומרת לי "אתה לא יודע איזה נעליים מהממות מצאתי"!

 

(ולא, זאת לא אישתי היום)

 

נקשר בין שני השרשורים בפליק פלק לאחור

 

פלצן עוברי אורח, לא טוב עוברים ושבים

[machinehead]

ומה היה על הצלחת שמסמל את המקום שסבתא יכולה להתחבר אליו?

אה... כשאני חושב על סבתא שלי והטיולים שלה בארץ אחרי מקומות קדושים, אולי האתר המכובד "קברי צדיקות" ?

 

ספציפי על הצלחת היה ציור של בנגקוק והמקדשים, לאמא הבאתי את השוק הצף

לא בחרתי איזו צלחת עם תמונה של איזה גוגו חביב או איזה תמונה מבר בסוי 6

 

איזה כיף להיזכר בשיר הזה:

 

http://www.youtube.com/watch?v=kS7hZhO0ee8 דרך יוטיוב

[אלעד]

לפני משהו כמו 7 שנים (אלוהים ישמור כמה שהזמן רץ מהר) אשתי (אז עוד חברתי) ואני היינו בסופ"ש במרמריס.

טיילנו שם בשוק ומכל פינה קופץ עלינו סוחר שצועק "You Israelies! Come, come!". בשלב מסוים החלטנו לשתוק וסתם ללכת כדי לנסות להבין האם הם מזהים שאנחנו ישראלים בגלל שדיברנו בעברית.

כמובן שהתופעה נמשכה. בסוף פנינו לאחד מהם ושאלנו אותו איך הוא ידע שאנחנו ישראלים.

הלה מסתכל עלי ועונה באנגלית רצוצה: "You... your eyes."

אני מתעניין מה בדיוק הוא רואה לי בעיניים והוא ממשיך בשלו: "Yes Yes, your eyes. And her eyes too".

עכשיו עברנו להתעניין מה בדיוק הוא רואה בעיניים שלה.

הפעם קיבלנו תובנה מעניינת: "Yes, and also her ORANGES", תוך שהוא מחווה בידיו על חזהו. הפעם התגובה שלנו היתה כזאת ->

וכדי שנהיה סגורים לגמרי על מה שהוא התכוון, הוא המשיך ואמר תוך הפגנת חוסר טאקט מזעזעת: "Israeli girls have big oranges!".

 

מרוב שהיינו המומים מהכנות והישירות שלו (שבפועל אלה מילים אחרות לומר חוצפה) לא ידענו אם לצחוק או לבכות. היום במבט לאחור זה די מצחיק, לפחות אותנו.

[ישה]

ולתשדיר הבאנו אחת מהולנד

[bagira]

לפני משהו כמו 7 שנים (אלוהים ישמור כמה שהזמן רץ מהר) אשתי (אז עוד חברתי) ואני היינו בסופ"ש במרמריס.

טיילנו שם בשוק ומכל פינה קופץ עלינו סוחר שצועק "You Israelies! Come, come!".

 

על מה אתה מדבר, סוחרים במרמריס צועקים "אחי, אחי, מה נשמע? בא, אצלי הכי זול" והכל בעיברית רהוטה!

 

בשלב מסוים החלטנו לשתוק וסתם ללכת כדי לנסות להבין האם הם מזהים שאנחנו ישראלים בגלל שדיברנו בעברית.

כמובן שהתופעה נמשכה. בסוף פנינו לאחד מהם ושאלנו אותו איך הוא ידע שאנחנו ישראלים.

 

אני יכול להגיד לך שמספר פעמים באירופה זיהו שאני יהודי מבלי שיכירו אותי או שאוציא מילה מהפה.

 

בלי שמץ גזענות, ערבים תמיד נדהמים מאיך זה שהישראלים-היהודים מזהים אותם בשניה, תתפלא אבל מי שזה האינטרס שלו, גם אותנו מזהים בשניה.

[mimi626]

אני יכול להגיד לך שמספר פעמים באירופה זיהו שאני יהודי מבלי שיכירו אותי או שאוציא מילה מהפה.

 

בלי שמץ גזענות, ערבים תמיד נדהמים מאיך זה שהישראלים-היהודים מזהים אותם בשניה, תתפלא אבל מי שזה האינטרס שלו, גם אותנו מזהים בשניה.

ענין של תרבויות וניואנסים.

כל בן תרבות מזהה מקילומטרים מי שלא באותו תרבות שלו, וזה לא משנה מי נגד מי. מספיק הברה או שתים כדי לזהות.

[sperial]

אם מספרים בכישורי הסוחרים הטורקים אני נזכר בטיול הראשון שלי לחו"ל עם אשתי. לכבוד יום הולדת עגול ולאחר תקופת משבר בעבודה היא הפתיעה אותי בסופ"ש באיסטנבול, עם עוד זוג חברים. האחד הימים ביקרנו בשוק התבלינים ונכנסנו לחנות רחת לוקום. המוכר הדריך אותנו ודאג לנו להרבה טעימות. כמובן שההדרכה היתה בעברית. לפני שיצאנו מהחנות שאל החבר את המוכר "איך אתה יודע עברית" המוכר לא היסס והודה "מה זאת אומרת, אני מהשב"כ"

[ARKODrama]

בטיול הראשון שלי לחו"ל נסעתי עם הוריי לטורקיה. זה היה בגיל 10-11. מגיל 9 בערך הייתי משוגע על כדורגל וראיתי שם דגל מרהיב של גלאטאסריי (קבוצת כדורגל). ביקשתי מאבי שירכוש לי אותו והוא סירב בתוקף כי זה יתפוס את כל המקום במזוודה ולא היה דגל יותר קטן.

המוכר אולי הבין משפת הגוף שלנו שהוא לא רוגש את הדגל מסיבה כלכלית והביא לי את הדגל חינם ! כמובן שסירבנו אבל הוא ממש התעקש מהסיבה שהוא גם אוהד של הקבוצה והוא נדהם לראות אוהד שלהם מישראל

אבא שלי נתן לו 5 מיליון לירות טורקיות (דאז היו שוות ערך ל15 ש"ח) כמחווה טובה ומסתבר שזה היה המחיר של הדגל.

[nitch]

המקום: איוס, יוון

השעה: שתיים או שלוש לפנות בוקר, המועדונים נסגרים וכולם נזרקים החוצה.

חברי ואני נזקקנו למילוי מאגרי אנרגיה ועצרנו אצל אחד ממוכרי הגירוס (שווארמה יוונית). הבחור הצביע על כל אחד מהסלטים ואמר את שמו בעברית: "חסה", "עגבניות", "מלפפונים", "צזיקי", "מיץ מנוש"

[Keyser]

איך שהוא, השיחה הגיעה להיותינו יהודים, ולדברים המוזרים שיש לכל דת. המבט שהיה לה על הפנים כשסיפרתי לה על מנהג הכתובה, שהבעל למעשה קונה את אישתו...פרייסלס.

אבל ברווז, זה לא מדוייק - זה סכום כסף שאתה מתחייב להעביר במקרה של גירושין

[sperial]

0אבא שלי נתן לו 5 מיליון לירות טורקיות (דאז היו שוות ערך ל15 ש"ח) כמחווה טובה ומסתבר שזה היה המחיר של הדגל.

 

באותו טיול באיסטנבול אשתי שלחה אותי לקנות שני בייגלה. כשחזרתי היא שאלה: כמה שילמת? עניתי 65 אלף. היא התחלחלה, התי צריך להסביר לה שזה פחות משקל.

 

לגבי הכתובה - זה מעין ביטוח של האשה, מה שמגיע לה במקרה גירושין ואני חושב שגם במקרה התאלמנות. העניין הוא שגברים חותמים על כתובות ענק ללא סיבה או בסיס ואח"כ מחוייבים בסכומים כאלה במקרה גירושין.

[nitch]

זה לא בלי סיבה, זה כדי להראות איזה אכבר גבר הם.

[Keyser]

נו מה, אני מוכן לתת לה בכתובה מחיר מחירון בלבד + שיקלול ידיים + שיקלול קילומטראז'