חתימת חוזה במקום עבודה.

[matanfr]

שלום לכם,

אחרי הרבה חיפושים מצאתי לשמחתי עבודה במקצוע במשרה שמאוד רציתי.."יגעת ומצאת-תאמין" .

נתתי למעסיקי הנוכחי מכתב התפטרות מנוסח שבו אני מבקש להתפטר ונותן לו התראה של 30 יום מראש.

כמה שעות לפני מסירת מכתב הפיטורים כבר חתמתי בחברה החדשה על חוזה ההעסקה, שבו מצויין תאריך התחלת עבודה שנופל בתוך 30 "ימי החסד". דבר זה לא נעלם מעיניי-וציינתי בפני הבחורה מHR שהתאריך הנ"ל בעייתי עקב מחוייבותי בחוזה להתרעה של 30 יום במקום העבודה הישן.

בשיחה עם המנהל שקולט אותי בחברה החדשה, ציינתי בפירוש כי התאריך בעייתי (ציינתי זאת גם בראיון העבודה הראשון שנערך לי מולו, וסוגיית הזמינות נרשמה על ידו על קורות החיים שנמסרו לו-והיא היתה ידועה לו ולמרות זאת התקדמתי עד לחתימת החוזה). בשיחה זו העליתי שוב את סוגיית תאריך התחלת העבודה. נאמר לי על ידו כי במידה ולא אוכל להגיע במועד שצויין, יהיה אפשרי לנסות להתגמש ולחכות עד תום 30 הימים אך מומלץ לנסות ולהגיע כבר לפני, ובנוסף אני צריך לעדכן אותו כמה שיותר מהר לגבי סוגיית התאריך. בנוסף, אמרתי לו שאני רוצה להיות הוגן עם כולם-אינני רוצה שההמתנה לי תעכב באופן כלשהו את העבודה, אך מצד שני אני גם מחוייב לתקופת ההמתנה בחוזה הישן.

אציין כי בחוזה החדש שחתמתי עליו, ניתנת תקופת התראה של 30 יום לפני עזיבה..

 

יש לי כמה שאלות.

 

1. נניח שיתקרב (ויעבור) מועד ההגעה על פי החוזה, האם ניתן לעשות משהו במידה ומישהו במקום העבודה החדש יכול פתאום לשנות את דעתו ולומר לי שהוא מסרב להעסיק אותי עקב אי עמידה בתאריך? החשש שלי הוא שאני אשאר "קירח מכל הצדדים"-עם עבודה שלא מסכימה לקבל אותי אליה עקב המחוייבות שלי בחוזה למעסיק הקודם ל30 ימים, ומצד שני מעסיק שכבר נמסרה לו הודעת פיטורים ומצא לי מחליף.

2.לשאלת פיצויי הפיטורים שלי, הבוס שלי השיב בשלילה, אך אדם שדיברתי עמו אמר שעל פי החוק הקיים כרגע, ניתן לתת פיצויי פיטורים לעובד שעוזב ביוזמתו. האם זה נכון?

3. האם פיצויי הפיטורים שישולמו לי (במידה והמעסיק יחליט) יבואו על חשבון הפנסיה שנצברה עד עכשיו? או שאלו שני דברים שונים בתכלית? הרי המעביד מפריש לשניהם על פי חוק. האם יש קשר לסעיף 14?

 

תודה.

[ישה]

הסנקציה שמעביד יכול לנקוט כלפיך בנושא ההודעה המוקדמת זה להוריד ממך את התשלום עבור אותם ימים, עד ל 30 יום.

 

דהיינו מגיע לך תשלום משכורת X ונתת לו רק 20 ימי הודעה מוקדמת ולא 30 עבור אותם 10 ימים הוא מחשב מה היה אמור להיות שכרך ואת הסכום הזה הוא מנכה מתוך הסכום המגיע לך.

 

סעיף 14 פירושו כי הפרשות המעביד לקופה / לביטוח מכסות אותו למקרה בו הוא צריך לשלם פיצויים.

 

אין לעובד זכות מוקנית לקבל פיצויים ממעבידו כאשר העובד מתפטר מיוזמתו , אלא אם התקיימו תנאים מסויימים כמו מעבר למקום מגורים אחר שמרוחק X ממקום המגורים הנוכחי והרעה מוחשית בתנאי העבודה וכו'.

[matanfr]

ישה, תודה על התשובה. מה ניתן לעשות לגבי מה ששאלתי בסעיף 1, במידה ומקום העבודה החדש (לא הישן) יחליט שהוא לא מעוניין בהעסקתי עקב תאריך הדד-ליין שעבר (למרות שהחוזה חתום והבעיה היתה ידועה)?

[ישה]

אתה מתחיל לעבוד אצל המעביד החדש מתי שקבעתם בחוזה ביניכם .

 

הנזק שלך כאמור יהיה אצל המעביד הישן שיכול לנכות ממך את הימים החסרים עד ל 30 יום שהחוק / ההסכם מחייב.

 

בהצלחה במקום החדש

[רוכב בודד]

אם יש לך ימי חופשה צבורים - אתה יכול לנצל אותם לקראת תום התקופה ולהתחיל בעבודה החדשה.

אולי תהיה חולה באותם ימים , ואז יש כיסוי רשמי.

בחלק מהמקומות היותר ממוסדים אין סנקציות נגד עובד שעוזב. אפילו מאפשרים לצאת לראיונות וסידורים בלי הפחתת שכר.

אל תשקר אבל אתה יכול לבקש חופשה "למצוא את עצמך" , לנסיעה וכו', רק אל תגיד שיש לך מקום אחר.

תהיה בקשר עם המקום החדש - אני מאמין ומקווה שאחרי שבחרו בך הם יתגמשו לקראתך. אולי פתרון של חצי יום פה וחצי יום שם.

[צביקי]

הסנקציה שמעביד יכול לנקוט כלפיך בנושא ההודעה המוקדמת זה להוריד ממך את התשלום עבור אותם ימים, עד ל 30 יום.

 

דהיינו מגיע לך תשלום משכורת X ונתת לו רק 20 ימי הודעה מוקדמת ולא 30 עבור אותם 10 ימים הוא מחשב מה היה אמור להיות שכרך ואת הסכום הזה הוא מנכה מתוך הסכום המגיע לך.

 

סעיף 14 פירושו כי הפרשות המעביד לקופה / לביטוח מכסות אותו למקרה בו הוא צריך לשלם פיצויים.

 

אין לעובד זכות מוקנית לקבל פיצויים ממעבידו כאשר העובד מתפטר מיוזמתו , אלא אם התקיימו תנאים מסויימים כמו מעבר למקום מגורים אחר שמרוחק X ממקום המגורים הנוכחי והרעה מוחשית בתנאי העבודה וכו'.

 

ישה, לדעתי אתה מטעה אותו פעמיים:

 

א. אם הוא גורם נזק משמעותי למקום עבודתו - המקום יכול לתבוע אותו על נזקים שהם יותר משווי שכרו.

 

ב. אם הוא חתום על סעיף 14 , הרי שההפרשות שנעשו לקופת הפנסיה בסעיף פיצויים - שלו, גם במקרה של התפטרות.

[ישה]

צביקי

 

מחוק הודעה מוקדמת לפיטורים . ( לא מכיר חבות נוספת של העובד ) אתה מכיר ?

 

תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת

7. (א) מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

(ב) עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

כמובן שאם בזמן הזה הוא גם פיצץ את המפעל המעביד רשאי לתבוע ממנו נזקים.

 

סעיף 14 בא להבטיח את המעביד ולשחרר אותו מתשלום פיצויים אם שילם כסדרם .

 

המעביד רשאי כמובן גם להפריש לפנסיה של העובד ( היום כבר חייב ) בשיעורים שעם הזמן גדלים עד שיכסו את כל עובדי ישראל בפנסיה..

 

אבל עדייין כאשר העובד מתפטר , הכספים שהושקעו בקופה כפיצויים לא מגיעים לו.

 

26. (א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -3

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

[falou]

ישה, אולי מספיק להביא ציטטות ולחשוב שבזה תמה מסגרת החוק?!

אתה חושב שציטטה מחוק אחד מכילה את כל האפשרויות המחוקקות והפסיקות הרלוונטיות?

 

זה שהחוק קבע מה העובד כן מחוייב לתת, במקרה שלא עמד בדרישות ההודעה המוקדמת, לא אומר שהמעביד לא יוכל להמשיך ולתבוע אותו על כך, אם נגרמו לו בעקבות העזיבה המוקדמת נזקים משמעותיים.

 

מה הסיכוי לכך?!

לא גבוה.

 

אני ממליץ לפנות למעביד הנוכחי ולהגיע אותו להסכמה ברוח טובה.

[ישה]

ישה, אולי מספיק להביא ציטטות ולחשוב שבזה תמה מסגרת החוק?!

אתה חושב שציטטה מחוק אחד מכילה את כל האפשרויות המחוקקות והפסיקות הרלוונטיות?

 

זה שהחוק קבע מה העובד כן מחוייב לתת, במקרה שלא עמד בדרישות ההודעה המוקדמת, לא אומר שהמעביד לא יוכל להמשיך ולתבוע אותו על כך, אם נגרמו לו בעקבות העזיבה המוקדמת נזקים משמעותיים.

 

מה הסיכוי לכך?!

לא גבוה.

 

אני ממליץ לפנות למעביד הנוכחי ולהגיע אותו להסכמה ברוח טובה.

 

לגבי המשפט האחרון אני מצטרף בחום, ככלל . כי הר עם הר לא נפגשים בני אדם כן.

 

falou

 

אינני מביא רק את החוק אלא אני גם בודק את הפסיקה הרלבנטית במידה וקיימת כזו רק בשני מאגרי מידע שמכילים את מירב פסקי הדין שיצאו במדינת ישראל. לא תיאוריה ולא מעשיות אלא המציאות.

 

לא מצאתי פסיקה אחת שבה מעביד זכה לפיצוי מעבר לסנקציה המופיעה בחוק. ואביא ציטטה משני פסק דין שניים מיני רבים שבהם נגרם נזק כבד למעביד כך לשיטתו .

 

"כידוע, הדין מחייב עובד ליתן למעבידו הודעה מוקדמת, כאשר במהלך תקופת ההודעה המוקדמת נדרש העובד להעמיד עצמו לרשות העבודה, בין היתר, על מנת לסייע למעביד לבצע חפיפה במידת הצורך ולקלוט בצורה מסודרת עובד אחר תחתיו.

 

בהתאם לדין, עובד המסרב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת מוכפף לסנקציה שעניינה – תשלום חלף הודעה מוקדמת למעביד (ראה – סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001). "

( תעא 2831/08 *** אלברט תורג'מן נ' צילומעתיק בע"מ בית דין אזורי לעבודה תל אביב 10/02/2011 פורסם ב-LawData )

 

" מעביד המפטר עובד ללא מתן הודעה מוקדמת עובר על חוק הודעה מוקדמת ומפר, למעשה, את הסכם העבודה. תרופתו של העובד במקרה זה תהיה על פי חוק הודעה מוקדמת, רק תשלום תמורת ההודעה המוקדמת. השאלה, האם מעביד המפר את הסכם העבודה רק בכך, שלא נתן לעובד הודעה המוקדמת על פיטוריו, חייב לפצות את העובד ביותר מתמורת ההודעה מוקדמת, גם אם נזקי העובד יהיו גדולים הרבה יותר, כתוצאה מאי מתן ההודעה המוקדמת, נדונה בדב"ע מב/18-3 ג. את ר. אורבך - חיים גלנצר פד"ע יד' 92, 102, 103 בסעיף 18 (להלן - פס"ד גלנצר) ונתנה לכך באותו מקרה תשובה שלילית.

 

 

 

ח. כמובן שכל מקרה יש לבחון לגופו על פי הנסיבות. המחוקק אמד את נזקי העובד שלא קיבל הודעה מוקדמת כדין ככלל רק "בסכום השווה לשכרו הרגיל (של העובד ע.ר.) בעד התקופה שלגביה לא נתנה ההודעה המוקדמת" (סעיף 7(א) לחוק הודעה מוקדמת). דברים אלה נכונים במלואם גם למקרה של התפטרות עובד ללא מתן הודעה מוקדמת למעביד על התפטרותו (ראה פס"ד גלנצר, שם). העובד יהיה חייב במקרה כזה לשלם למעבידו בדרך כלל רק פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד "התקופה שלגביה לא נתנה ההודעה המוקדמת" ולא יותר (סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת).

( עע 354/07 *** אחים אוזן - חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ נ' ולי טקין ואח' בית הדין הארצי לעבודה 27/01/2010 פורסם ב-LawData )

[yuvk]

הנזק של עובד עקב אי קבלת הודעה מוקדמת חסום במשכורת עבור אותה תקופה. הנזק של מעביד בשל אי קבלת הודעה מוקדמת יכול להיות גבוה מאוד (למשל הפסד עיסקה, כשלון פרוייקט וכדומה). עובד ש"נעלם", מהיום למחר חושף את עצמו לתביעה בסכום גבוה. אני מכיר אישית מקרה של עובד ש"נעלם" בחברה שלי באופן כזה (יצא לחופשה ופשוט לא שב ממנה) והוא שילם על כך ביוקר.

 

בנוסף, עזיבה כזו עלולה לפגוע בעובד בהמשך בצורה של המלצה שלילית ומכוערת (השוק הישראלי הוא שוק קטן) ואגב, אני כמעסיק, לא הייתי בשמחה מגייס עובד שמתעלם מהתחייבויותיו למעסיקו הקודם.

 

הכנסת את עצמך לבעייה - חתמת על שתי התחייבויות סתרות. אני ממליץ בחום להגיע להסדר עם אחד המעסיקים.

[ישה]

יובל

 

אתה טועה , כי הנזק לעובד יכול להיות גבוה בהרבה , כאשר הוא לא מצליח למצוא עבודה, או מצליח למצוא עבודה בשכר יותר נמוך או במעמד בעבודה החדשה שנמוך ממעמדו הנוכחי.

 

וכדי למנוע זאת קבע המחוקק כלל פיצוי ששוויו המקסימאלי חודש משכורת.

 

תוכל להביא לנו את פרטי פסק הדין שעליו אתה מדבר. תיק מספר ? נשמח ללמוד.

 

לגבי הידברות ונסיון להגיע להסכמה אין חולק.

 

ומה לעשות במקרה שלא הגיע להסכמה?

 

לדעתי להתחיל בעבודה החדשה ולפצות את המעביד הקודם בהתאם לחוק.

 

באופון מעשי , סביר שהמעביד הקודם במסגרת ההתחשבנות הסופית עימו יקזז את ימי ההודעה המוקדמת שבהם העובד לא עמד בהתחייבויותיו.

[edan82]

למה חתמת על חוזה שמראש ראית שיש בו סעיף שלא מתאים לך ?

 

לא פעלת נכון בעניין הזה, היית צריך לדרוש מהחברה החדשה בה אתה מעוניין לשנות את הסעיף הזה כדי למנוע מצב שכזה, אני חושה שאפילו היית זוכה להערכה בעקבות זה.

 

אין לך מנוס מפנייה למעסיק הנוכחי בבקשה לסיים את העבודה טרם תום חודש התרעה מראש, כמובן שכדאי תמיד לסיים דברים בצורה יפה ומכובדת וברוח טובה, אי אפשר לדעת מתי יצטלבו דרכיכם שוב ואין לדעת את מי המעסיק הנוכחי שלך מכיר או לא.

 

לא הצליח בצורה היפה ?

 

תיהיה אגואיסט, תפצה את המעסיק הנוכחי ואל תוותר על העבודה החדשה.

[bar72]

סעיף 14 כן קובע בד"כ שהכספים ישוחררו לעובד.

לפותח השרשור - אתה יכול לשלוח אלי בפרטי (או לפרסם פה, איך שאתה רוצה) את הסעיף הרלבנטי מהסכם ההעסקה הנוכחי שלך - ואשיב לך בזריזות אם המעביד מחוייב לשחרר לך ומה. בוודאי שאת הסכומים שניכה משכרך הוא חייב להעביר אליך, ובד"כ (כלומר אני לא מכיר מקרים בהם לא) כאשר יש סעיף 14, משחררים גם את הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים (שהם לאו דווקא פיצויים מלאים, אבל זה הטרייד-אוף).

[ישה]

איל

 

סעיף 14 לא קובע דבר בנדון. ברור שסכומים שנוכו מהעובד ( גמל , קרן השתלמות ) שייכים לעובד אבל אני לא מכיר עובד שמפריש לעצמו פיצויים. זו "זכות" ששמורה למעביד.

 

הסעיף בא רק "לטובת" המעביד ומשחרר אותו מתשלום פיצויים אם וכאשר הפקיד כסדרו את התשלומים לקופה בהתאם להסכם או אישור הממונה הראשי על יחסי העבודה

 

14. תשלום לקופת-תגמולים, לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי-פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.2

 

 

בית הדין הארצי הסביר זאת בפסק דין בדיוק לפני שנה.

 

ההפרשות לפיצויים

1.המערער טוען, כי ההוראה בצו ההרחבה המורה למעביד להפריש כספים לקופת הפיצויים בשיעור 8.3% מקנה עילת תביעה של סכומי ההפקדה, במקרה שמדובר בעובד שפוטר או התפטר ולא שולמו לו פיצויי פיטורים.

 

את טענתו זו סומך המערער על הוראת סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים(להלן: חוק פיצויי פיטורים), שעניינה סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק, אשר אינם ניתנים להחזרה למעסיק.

 

דין טענה זו להידחות. על פני הדברים נראה שהוראת סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים כלל אינה חלה במקרה דנן, ולהלן נפרט.

 

סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים נועד לשמר את כספי הפיצויים על מנת שיעמדו לזכותו של העובד המפוטר בבוא היום. לכן, בהתאם לסעיף זה לא ניתן להחזיר את הכספים למעביד, לשעבדם או לעקלם בגין חוב שחב המעביד לנושה של העסק. תכלית הסעיף היא להבטיח כי עובד הזכאי לפיצויי פיטורים יוכל לקבלם ביום בו קמה לו זכאותו.

 

במקרה שלפנינו, חובתו של המעביד להפריש כספים לקופת פיצויים בהתאם להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה באה בנוסף לחובתו להפריש לקופת הגמל, ולא נקבע בו שהתשלום לקרן הפנסיה יבוא במקום פיצויי הפיטורים. כמו כן, לא הוכח שתשלומם של הכספים אושר על ידי שר העבודה, כמחוייב לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. לפיכך, נראה שאין מדובר בכספים ששולמו במקום פיצויי פיטורים, כשמשמעם בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.

 

יתירה מזאת,סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים עניינו בכספים ששולמו לקופת גמל במקום פיצויי פיטורים, ובמובן זה המונח "קופת גמל" כולל לצורך העניין גם קופה מרכזית לפיצויים. אולם, "במצב העניינים הרגיל, כספי הפיצויים המופקדים בקרן נמצאים בחשבון על שם המעביד, ולעובד

אין כל זכות בכספים אלו" עע 309/03[/font] סימון לוי – עמליה רוזנמן, טרם פורסם (24.11.04).

 

כלומר, החובה להפריש לקופת הפיצויים מוטלת על המעביד מכח הוראות צו ההרחבה. הכספים שיופרשו לקופה זו אמורים לשמש בבוא היום את המעביד לצורך תשלום פיצויי פיטורים לעובד בנסיבות המזכות אותו בהם.

 

אולם, זכותו של עובד לתבוע את פיצויי הפיטורים בנסיבות המזכות אותו בהן, איננה נובעת מן ההוראה בצו ההרחבה המחייבת מעביד להפריש לקופת הפיצויים. מקורהּ של זכות זו הוא בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963,[/font] והיא טעונה הוכחה לגבי נסיבות סיום העסקתו.

 

 

ההדגשות בכחול שלי.

[matanfr]

ישה, לדעתי אתה מטעה אותו פעמיים:

 

א. אם הוא גורם נזק משמעותי למקום עבודתו - המקום יכול לתבוע אותו על נזקים שהם יותר משווי שכרו.

 

ב. אם הוא חתום על סעיף 14 , הרי שההפרשות שנעשו לקופת הפנסיה בסעיף פיצויים - שלו, גם במקרה של התפטרות.

 

צביקי, לא גרמתי שום נזק למקום עבודתי וגם לא אעז לגרום-אני שמח לומר כי אני ביחסים טובים עם המעביד הנוכחי שלי ואני מתכוון להיפרד ממנו ברוח טובה. מן הסתם אני גם חושב על העתיד המקצועי שלי, וכפי שנרשם כאן-שוק העבודה קטן ומספיק מילה אחת לא טובה שתעשה נזק.

 

ישה, אולי מספיק להביא ציטטות ולחשוב שבזה תמה מסגרת החוק?!

אתה חושב שציטטה מחוק אחד מכילה את כל האפשרויות המחוקקות והפסיקות הרלוונטיות?

 

זה שהחוק קבע מה העובד כן מחוייב לתת, במקרה שלא עמד בדרישות ההודעה המוקדמת, לא אומר שהמעביד לא יוכל להמשיך ולתבוע אותו על כך, אם נגרמו לו בעקבות העזיבה המוקדמת נזקים משמעותיים.

 

מה הסיכוי לכך?!

לא גבוה.

 

אני ממליץ לפנות למעביד הנוכחי ולהגיע אותו להסכמה ברוח טובה.

 

falou, דיברתי עם 2 המעסיקים שלי. עם המעסיק הנוכחי סוכם שהוא ינסה לשחרר אותי יותר מוקדם במידה והוא ימצא לי מחליף לפני תום 30 הימים. לא נאמר מצידו שום דבר על תשלום למעסיק במידה שאצא יותר מוקדם-אך אני לקחתי זאת בחשבון כבר בעת החתימה על החוזה.

אציין כי הודעת ההתפטרות נמסרה שעתיים אחרי החתימה עם המעסיק החדש, וגם הוא היה מודע לסוגיית ה 30 יום עוד בראיון העבודה הראשון-ואף רשם זאת על טופס קורות החיים שלי לפני שהוחלט להתקדם הלאה. גם בחורה מHR אצל המעסיק החדש אמרה לי שניתן יהיה לעדכן את תאריך תחילת העבודה אם תהייה איזושהי בעיה. המעסיק החדש אמר לי שיהיה אפשרי להתחיל בתחילת החודש הבא, ברגע ש30 הימים יסתיימו.

 

הנזק של עובד עקב אי קבלת הודעה מוקדמת חסום במשכורת עבור אותה תקופה. הנזק של מעביד בשל אי קבלת הודעה מוקדמת יכול להיות גבוה מאוד (למשל הפסד עיסקה, כשלון פרוייקט וכדומה). עובד ש"נעלם", מהיום למחר חושף את עצמו לתביעה בסכום גבוה. אני מכיר אישית מקרה של עובד ש"נעלם" בחברה שלי באופן כזה (יצא לחופשה ופשוט לא שב ממנה) והוא שילם על כך ביוקר.

 

בנוסף, עזיבה כזו עלולה לפגוע בעובד בהמשך בצורה של המלצה שלילית ומכוערת (השוק הישראלי הוא שוק קטן) ואגב, אני כמעסיק, לא הייתי בשמחה מגייס עובד שמתעלם מהתחייבויותיו למעסיקו הקודם.

 

הכנסת את עצמך לבעייה - חתמת על שתי התחייבויות סתרות. אני ממליץ בחום להגיע להסדר עם אחד המעסיקים.

 

ראה את תשובתי לfalou.

 

למה חתמת על חוזה שמראש ראית שיש בו סעיף שלא מתאים לך ?

 

לא פעלת נכון בעניין הזה, היית צריך לדרוש מהחברה החדשה בה אתה מעוניין לשנות את הסעיף הזה כדי למנוע מצב שכזה, אני חושה שאפילו היית זוכה להערכה בעקבות זה.

 

אין לך מנוס מפנייה למעסיק הנוכחי בבקשה לסיים את העבודה טרם תום חודש התרעה מראש, כמובן שכדאי תמיד לסיים דברים בצורה יפה ומכובדת וברוח טובה, אי אפשר לדעת מתי יצטלבו דרכיכם שוב ואין לדעת את מי המעסיק הנוכחי שלך מכיר או לא.

 

לא הצליח בצורה היפה ?

 

תיהיה אגואיסט, תפצה את המעסיק הנוכחי ואל תוותר על העבודה החדשה.

 

ראשית כל, ראה את תשובתי ל falou.

אני היום נפגש שוב עם המעסיק החדש לראיון שסוגר עוד פינות לגבי התפקיד, אין שום סיבה שלא יסכימו להוסיף דחיית תאריך עבודה בחוזה מעודכן. אני אפילו אציין זאת בפניו-שאני מעוניין לשנות את תהליך התחלת העבודה-לא נראה לי שתהיה איתו בעיה אחרי שיחת הטלפון שניהלתי עימו. לגבי המעסיק הנוכחי-מן הסתם ברגע שיוסכם עם המעסיק החדש על תאריך תחילת עבודה אחרי תום 30 הימים, אתן לו את כל התקופה (מלכתחילה לא התכוונתי לצאת יותר מוקדם ולהפר חוזה ללא הסכמתו).

 

חברים, תודה על ההע(א)רות המשפטיות אבל יש משהו אחד שלא ברור לי.

על פי ישה, צריך לטעון על הוכחה לגבי נסיבות סיום העסקה. האם סיום תואר ראשון והמשך אי העסקה במשרה שמתאימה להשכלה/יכולות יכול להיות קביל לגבי הרעה בתנאים? התפקיד שאני עוסק בו כרגע לא קשור בכלל לתואר שאני מסיים. החברה בה אני עובד כרגע לא מתעסקת בתחום שאני למדתי אותו (הנדסת אלק') אלא יותר בתחום הIT והתוכנה. אציין כי גם לא הוצעה לי שום משרה חליפית מהמעביד שלי כאשר הבעתי את רצוני להמשיך לעבוד בחברה במשרה אחרת שמתאימה לתואר ולכישורים שלי.

המעסיק שלי אמר לי פעם "מבחינתי אתה יכול ללכת למצוא לך עבודה שמתאימה לתואר שלך מתי שבא לך-הדלת פתוחה, אין סיכוי שתוכל להתקדם כאן כי לא מתעסקים כאן בתחום שאתה למדת אותו-אלא אם תרצה לעשות הסבה מקצועית או קורס כלשהו-ואני בספק אם יסכימו בכלל להוציא אותך בגלל המצב היום".