חתימת חוזה במקום עבודה.

[bar72]

ישה, כשאני כותב "סעיף 14", אני מתייחס לסעיף בהסכם ההעסקה, שמתייחס לסעיף 14, ולנספח שהוא אישור השר, ולא לנוסח המקורי של הסעיף. על כל פנים, מתן לא העלה את נוסח הסעיף בהסכם ההעסקה שלו, כך שאין לי למה להתייחס.

[matanfr]

bar72, למיטב ידיעתי אינני חתום על סעיף כזה.

[wil]

מתן - בדוק היטב בחוזה ההעסקה שלך עם המקום שאתה עוזב.

 

אם אכן אתה לא חתום על הסכמה להסדר פיצויי הפיטורין לפי סעיף 14 - אז המעסיק לא חייב לשלם לך את הפיצויים בכלל. הפיצויים מיועדין למקרה של פיטורין, או מקרים ספציפיים של התפטרות בדין מפוטר שלא חלים במקרה שלך.

אם המעסיק נחמד הוא יכול לשלם לך את הפיצויים. לא חייב.

 

אם היית חתום על סעיף 14 אז התמונה היתה שונה - ההפקדות שהמעביד ביצע עבור פיצויי פיטורין בקרנות שלך היו נשארות שלך גם במקרה התפטרות.

(הצד השני הוא שזה משחרר את המעסיק מתשלום הפרשים שנובעים מעליית שכר ו/או הפסדי השקעות במקרה של התפטרות. מה שהופקד הוא מה שיש, לטוב ולרע)

[ישה]

מתן - בדוק היטב בחוזה ההעסקה שלך עם המקום שאתה עוזב.

 

אם אכן אתה לא חתום על הסכמה להסדר פיצויי הפיטורין לפי סעיף 14 - אז המעסיק לא חייב לשלם לך את הפיצויים בכלל. הפיצויים מיועדין למקרה של פיטורין, או מקרים ספציפיים של התפטרות בדין מפוטר שלא חלים במקרה שלך.

אם המעסיק נחמד הוא יכול לשלם לך את הפיצויים. לא חייב.

 

אם היית חתום על סעיף 14 אז התמונה היתה שונה - ההפקדות שהמעביד ביצע עבור פיצויי פיטורין בקרנות שלך היו נשארות שלך גם במקרה התפטרות.

(הצד השני הוא שזה משחרר את המעסיק מתשלום הפרשים שנובעים מעליית שכר ו/או הפסדי השקעות במקרה של התפטרות. מה שהופקד הוא מה שיש, לטוב ולרע)

 

אסמכתא למוכחל

[bar72]

כך זה מנוסח בהסכמי ההעסקה היום. האסמכתא היא הסכמית, וזה קשור לאישור (ההסטורי) של שר העבודה.

[ישה]

אני עם המעביד שלי יכול להסכים לכל דבר שאינו נוגד את חוקי המגן ומיטיב עם העובד. כמו חופשה מעל הנקוב בחוק או תשלום פיצויים בשיעור של 400% במקום 100% ו או בכל מקרה של סיום יחסי עובד ומעביד העובד זכאי לפיצווי פיטורין.כו'

 

מה הקשר של זה לסעיף 14.

 

סעיף 14 בא להיטיב עם המעביד שלא יידרש לשלם פעמיים, פעם הפקיד בשוטף, ופעם בעת סיום יחסי עובד מעביד, והכל בתנאי שלעובד מגיע פיצויים על פי החוק..

 

וכמו ש WIL כתב בצדק המעביד נהנה אם השכר עולה יותר מאשר ערך ההפקדות העכשווי.

 

האישור של שר העבודה בזמנו נקב מספר תנאים שרק בהתקיימם האישור תקף כמו פרישה לפנסיה מעל גיל 60 מוות לא עלינו ונכות ולא הפסקה רגילה של יחסי עובד מעביד.

[צביקי]

ישה, אפשר להתחכם עד מחר.

סעיף 14 במשמעותו כיום הוא בדיוק מה שכתבתי. את הרווח של צד המעביד כתבת, והרווח של העובד הוא שהפיצויים שלו בכל מצב (למעט מעילה או משהו כזה)

[ישה]

חברים, תודה על ההע(א)רות המשפטיות אבל יש משהו אחד שלא ברור לי.

על פי ישה, צריך לטעון על הוכחה לגבי נסיבות סיום העסקה. האם סיום תואר ראשון והמשך אי העסקה במשרה שמתאימה להשכלה/יכולות יכול להיות קביל לגבי הרעה בתנאים? התפקיד שאני עוסק בו כרגע לא קשור בכלל לתואר שאני מסיים. החברה בה אני עובד כרגע לא מתעסקת בתחום שאני למדתי אותו (הנדסת אלק') אלא יותר בתחום הIT והתוכנה. אציין כי גם לא הוצעה לי שום משרה חליפית מהמעביד שלי כאשר הבעתי את רצוני להמשיך לעבוד בחברה במשרה אחרת שמתאימה לתואר ולכישורים שלי.

המעסיק שלי אמר לי פעם "מבחינתי אתה יכול ללכת למצוא לך עבודה שמתאימה לתואר שלך מתי שבא לך-הדלת פתוחה, אין סיכוי שתוכל להתקדם כאן כי לא מתעסקים כאן בתחום שאתה למדת אותו-אלא אם תרצה לעשות הסבה מקצועית או קורס כלשהו-ואני בספק אם יסכימו בכלל להוציא אותך בגלל המצב היום".

 

ישה, אפשר להתחכם עד מחר.

סעיף 14 במשמעותו כיום הוא בדיוק מה שכתבתי. את הרווח של צד המעביד כתבת, והרווח של העובד הוא שהפיצויים שלו בכל מצב (למעט מעילה או משהו כזה)

 

צביקי

 

הכל תלוי בהסכם בין הצדדים ולא בכל ההסכמים הפיצויים מובטחים לעובד. .ומכיוון שלא ראית את כל ההסכמים בין המעבידים לעובדיהם אז קביעתך אינה מבוססת. וקרא את פסק הדין שהבאתי כדי ללמדך שהדברים הם לא כפי שאתה טוען.

קרא גם את סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.

 

נכון הוא שהיום גוברת הנטיה לתת לעובדים זאת אבל אין חובה שכזאת.

 

והראיה , מתן לא הולך לקבל את הפיצויים מהמעביד שלו אם הבנתי אותו נכון. ראה נקודה 2 בהודעתו מספר 1.

 

 

מתן

 

כיוון שאתה למדת משהו לפי בחירתך שלא בהכרח מביא תועלת למעבידך , מה הקשר בין התואר שרכשת לבין מה שאתה עשית / עושה כיום.

 

אילו המעביד היה יוזם את לימודיך ומתחייב כי בסיום לימודיך תקודם בתפקיד/ בשכר , והמעביד לא כיבד את התחייבותו אפשר היה לטעון להפרת הסכם ובגינה אתה מבקש להתפטר כדין מפוטר.

 

לכן זה שעזבת לא מזכה אותך בפיצויי פיטורים בעילה של הרעת תנאים, כי תנאיך נשארו זהים , רק אתה לא נשארת זהה.

[wil]

ישה, ביקשת אסמכתא - בבקשה:

 

http://www.moital.gov.il/NR/exeres/C60131B4-75F6-4B6E-8A4B-51AA5477C44D.htm

 

(2) לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו -

(א) הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי

המעביד ואת קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי הענין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה;

(ב) ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכח סעיפים 16 או 17 לחוק ובמידה שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, "אירוע מזכה" - מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר.

[ישה]

WIL

לא חידשת מאומה

 

תקרא כאן

 

ס' 14 לחוק קובע שתי חלופות, שבהתקיים אחת מהן תשלומי מעביד לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, מהווים תחליף לחובתו של המעביד לתשלום פיצויי פיטורים;

האחת – בהסכם קיבוצי החל על העובד והמעביד והקובע שהתשלום הנ"ל פוטר את המעביד כאמור.

השניה – בדרך של אישור שר התמ"ת (לשעבר שר העבודה והרווחה).

מטרתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים היא למנוע באותם מקרים שבהם קיים הסכם קיבוצי, או שניתן צו כאמור ע"י שר התמ"ת, נטל כפול על המעביד וזכיה כפולה בפיצויי פיטורים ע"י העובד.

מודגש כי המעביד אינו פוטר עצמו מתשלום פיצויי הפיטורים, בשל כך בלבד שהוא משלם התשלומים לקופת תגמולים או לקרן פנסיה וכו'. הקובע הוא שהתשלום הנ"ל נקבע כפוטר אותו בהסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או שהתשלום אושר בצו ע"י שר התמ"ת ובמידה שאושר.

 

מכיר. זאת ההקדמה למה שהבאת.

 

לכן גם כתבתי בהודעה אחרת כאן שהעובד לא רשאי למשוך את הכספים המופקדים אלא בתנאים מסויימים. הודעתי מ 17.18

 

 

[Oshri]

אני לא אכנס לויכוח של סעיף 14, כן פיצויים, לא פיצויים, אבל אתן לכם עצה מאוד מועילה.

לפני, והדגש הוא על לפני, שאתם חותמים על חוזה עבודה, קחו אותו לעו"ד מומחה בדיני עבודה.

זה ייראה לכם מיותר, יקר, מופרז, או כל מיני תאורים שכאלה. אבל ביום הדין תבינו עד כמה זה

היה חכם ונכון.

זה גם הרבה יותר קל לשפר את החוזה שלכם בעזרת עו"ד. אתם "זזים הצידה" ואומרים שזה

מה שהעו"ד דורש/אומר/מייעץ. תתפלאו כמה קל פתאום למעסיק לשנות את החוזה, כי העו"ד דורש.

[ישה]

Oshri

 

עצה זו נכונה לכל עיסקה מהותית שאתה הולך לעשות רכישת דירה / רכב וגם הסכם עבודה. אבל...

 

בהרבה חברות ההסכם הוא הסכם קיבוצי ולא אישי בחברות רבות ובעיקר חברות לא קטנות החוזה נערך על ידי היועצים המשפטיים החיצוניים של החברה , וב 99% מהמקרים מחלקת משאבי אנוש לא תזיז אות אחת מן ההסכם , גם אם תוכיח להם כי ההסכם מטופש וכו'

 

הגמישות יכולה להיות במספר ימי חופש הבראה סוג רכב וכיו"ב.

 

כמובן שאם אתה יחיד סגולה שהחברה מעוניינת בך ביותר אפשר יהיה לשנות פה ושם.

[wil]

ישה, קרא שוב את מה שהדגשתי באדום.

כאשר יש הסכמה על הפקדת הפיצויים לפי סעיף 14, המעביד אינו יכול למשוך בחזרה את הפיצויים גם אם העובד התפטר.

כלומר הפיצויים נשארים בקרן של העובד, למרות שהתפטר מרצונו.

מ.ש.ל.

[ישה]

WIL

 

זה נכון רק לחלופה השניה ולא לחלופה הראשונה.

 

וגם בחלופה השניה העובד לא זכאי למשוך את הכסף אלא רק בשלושה מקרים והם מוות ( יורשיו ) נכות או פרישה לפנסיה

[wil]

אני מדבר על החלופה השניה, זו החלופה לפיה עובדים עם סעיף 14 בהסכמים שאני מכיר.

 

והמניעה למשוך את הכספים היא למיטב הבנתי מניעה למשיכת כספי התגמולים.

אין שום מניעה למשיכת כספי הפיצויים (הפטורים ו/או החייבים במס, לפי בחירת העובד).

אם כי בהרבה מקרים עדיף להשאיר גם אותם כחסכון לגיל פרישה.