ה"חטא " ועונשו או האם האדיבות משתלמת

[ישה]

מוקדש לכחולים השומרים עלינו

 

מנסיוני שני סיפורים שאירעו לי לאחרונה וקשורים למשטרה

הסיפור הראשון

עומד בתור בינוני בבנק.

 

2-3 אנשים מאחרי קצין משטרה חסר סבלנות . ממהר.

אני פונה אליו ואומר לו ממהר אומר לי כן , קח את תורי, אני לא ממהר. תודה תודה

 

רבע שעה אחרי כן אני בנסיעה ברכב של זוגתי ( לכן הדיבורית שלה לא מתאימה לנייד שלי ) , מקבל שיחה לנייד מאדם שהמתנתי לשיחתו . עונה לו " תן לי שניה אני עוצר ונדבר"

קול מאחרי ברמקול " פיג'ו עמוד בצד" מה שבלאו הכי התכוונתי לעשות .

ממתין לבוא השוטר ובינתיים ממשיך בשיחה , מגיע השוטר אני פותח את החלון " רשיונות בבקשה". אומר לבן שיחי " שמע איזה קצין חמוד מבקש את הרשיונות אז אני אתקשר אליך עוד מעט"

מסתכל בקצין ומזהה כי מדובר בקצין מהבנק. מחייך אליו והוא שואל "מה אתה מחייך ?"

ואני עונה לו " אינך מזהה, אני הוא זה שויתר לך על התור בבנק לפני רבע שעה " מסתכל מזהה ואומר

" נו אז עכשיו זה תורי לוותר לך"

 

הסיפור השני

 

נוסע על כביש החוף. ניידת משטרה על השול 4 אורות האיתות עובדים.

 

בהתקרבי אליה כבים האורות ואיתות שמאלה מתחיל לעבוד. אני בולם קלות איתות קצר עם האור ותוך תנועת יד , האומרת יאללה אחי תשתלב בתנועה.

הניידת אכן מאיצה וקול בכריזה " תודה" אבל מיד לאחר 200 מטר משאית עם מכולה נוסעת לאיטה . היא נעקפת על ידי טור של כלי רכב. השוטר בולם והאיתות שמאלה נדלק מחדש.

 

הרכב העוקף האחרון בטור "מתעקש" שזכותו להמשיך בעקיפה ולא לאפשר לניידת להיכנס למסלולו.

הוא עוקף, הניידת עוקפת אחריו ולאחר מאתיים מטר הרמקול כורז ומאותת לאותה מכונית לעצור בצד.

 

ההמשך אני מניח ידוע.

 

וכפי שאמרנו " החטא" ועונשו האדיבות ושכרה .

 

חומר למחשבה להתנהלות שלנו בכלל ועם אנשי החוק בפרט.

 

תובנות ונסיון של אחרים מוזמנים בשמחה

[drashkawa]

קראתי הכל ולא ממש הבנתי מה אתה מנסה לומר פה?

[sronis]

קראתי הכל ולא ממש הבנתי מה אתה מנסה לומר פה?

 

אני חושב שיותר מדי "מובנה" אצלך לקרוא דברים רעים על המשטרה, שאתה לא מבין מה רוצים ממך כשכותבים דברים טובים

 

לי יש סיפור קטן משלי, אבל לא מהארץ דווקא:

 

אני וקולגות נמצאים בבריטניה, לקחנו בדיוק שתי מכוניות ספורט מיצרן בריטי מסוים ואנחנו נוסעים על הכביש המפותל הלוך ושוב לצורך צילומים - מהירות גבוהה יחסית, מנועים רועמים. באחד היו-טרנים עוצר ליד אחת המכוניות שוטר ושואל מה הקטע. אנחנו מספרים לו שאנחנו עיתונאים מישראל ומסבירים במה מדובר. מה השוטר עונה לנו? "it's a tough job, but somebody has to do it" ונוסע לדרכו...

 

עכשיו נסו לדמיין מה השוטר הממוצע בישראל היה אומר על כך...

[Avi Asolin]

שצריך לתת לשוטרים הכל ולוותר להם על המקום בתור לבנק או לדואר, ואולי במקרה יום אחד הוא יעצור אותך ויוותר לך על זה שאתה מדבר בסוללרי בזמן נהיגה.

[djmeir13]

קראתי הכל ולא ממש הבנתי מה אתה מנסה לומר פה?

הוא מנסה לומר שאם תראה שוטר ממהר בבנק תוותר לו ותתן לו את התור שלך.

[sronis]

לא, הוא מנסה לומר בדיוק מה שהוא כותב בכותרת - שלפעמים האדיבות משתלמת, ושעל מעשים טובים מקבלים תמורה (ולהפך). הויתור על התור בבנק הוא רק דוגמא לצורך המחשה... (דהה!)

[yuvk]

הוא אומר שכדאי שתתנו לשוטר לעקוף אותכם בתור (בכביש / בבנק), גם אם התור/זכות הקדימה שלכם, כי אם השוטר יאלץ חס וחלילה לחכות בתור כמו כל בן אנוש אז (שלוש נקודות).

 

ורוני - אני ממש לא רואה את זה כ"דברים חיוביים" על המשטרה - שוטר שמוותר על דו"ח כי נתנו לו קודם לעקוף בתור - ושוטר שנותן דו"ח כי לא נתנו לו להדחף בתור.

[Derish]

תובנות ונסיון של אחרים מוזמנים בשמחה

חוששני שהשיטה הזאת עובדת רק עם שוטרים. כשיוצא לי לנהוג בארץ, בין אם זה על דייהטסו 97' של אמא

או על מונדאו 09' של אלדן, אני נתקל בד"כ בתגובה הפוכה. כשאני נותן למישהו להשתלב, הוא בד"כ נכנס

לשוק, עומד שם ולא זז, לא מגיב לאורות הגבוהים ולהורדת המהירות, וחייב לחכות שאני אגיע פיזית למרחק

של 5 ס"מ מהאוטו שלו ואסמן לו עם היד. זה לא בדיוק עוזר לתנועה לזרום.

 

כשאני מאט בשביל שנהג אוטובוס יוכל להשתלב, הוא בד"כ קולט את זה ונכנס, אבל יש להם נטיה לעשות

את זה גם כשאני לא מאט, סתם כי הם יכולים. גם אם נתתי לנהג להיכנס, ע"פ רוב זה מתקבל כעניין מובן

מאליו ולא מזכה אותי אפילו במחווה של יד מושטת מהחלון. זה מזכיר לי שכשהייתי בבירמינגהם והייתי נותן

לנהגי האוטובוסים לצאת מהתחנה לתוך הנתיב שלי, הם דווקא מאד העריכו את זה, ותמיד זכיתי לאגודל

מורם, איתות עם 4 ווינקרים או מחווה נוספת באותו סגנון, שמטרתה להודות לי על ההתחשבות.

 

מקווה שבביקור הבא שלי אמצא התנהגות דומה גם בארץ.

[sronis]

הבעיה במנטליות שבארץ היא שאנשים כבר לא מצפים שיקרה להם משהו נחמד על הכביש, כך שכשאתה נותן להם לעבור/להשתלב הם פשוט בשוק... ברוב ארצות אירופה בהן נהגתי המצב כמובן הפוך והתקשורת בין הנהגים הרבה יותר שכיחה ובעיקר - חיובית.

 

הוא אומר שכדאי שתתנו לשוטר לעקוף אותכם בתור (בכביש / בבנק), גם אם התור/זכות הקדימה שלכם, כי אם השוטר יאלץ חס וחלילה לחכות בתור כמו כל בן אנוש אז (שלוש נקודות).

 

ורוני - אני ממש לא רואה את זה כ"דברים חיוביים" על המשטרה - שוטר שמוותר על דו"ח כי נתנו לו קודם לעקוף בתור - ושוטר שנותן דו"ח כי לא נתנו לו להדחף בתור.

 

לא, הוא אומר שהוא עשה מעשה נחמד וקיבל תמורה על כך. קרא לזה "גורל" או "קארמה", זה באמת לא משנה.

השוטר אולי וויתר על דו"ח בגלל שזיהה את ישה מהתור בבנק, אבל הוא בוודאי לא היה נותן דו"ח כי לא נתנו לו להדחף בתור. הוא היה נותן דו"ח כי הגיע דו"ח...

[Avi Asolin]

יש לי הרגשה לא קטנה שהאדיבות שנתת במקרה השני היא מסוכנת מאוד, הייתי שמח אם הייתי מפרט יותר, על כמה קמ"ש גם היית וכו'.

 

לגבי הנושא הראשון, אין שום קשר לדעתי לנהיגה או תחום הרכב, נתת לו את התור בבנק ובטעות נפגשתם גם על הכביש, היה לך יותר מזל משכל.

 

אסור לשכוח שאת הזכויות קדימה שמגיעות לנו אנחנו צריכים לקחת ולא לוותר עליהן בגלל שיש שוטר גם בכביש, לא מזמן נסעתי בכביש בתוך שכונת פסגת זאב (מאיר גרשון, טיפה מתחת לפסל האדום), אני נסעתי אחרי עוד רכב שנסע לכיוון המזרח, מצד שמאל(מכיוון ראובן ארזי), חיכה שוטר להשתלב בכביש, המטומטם שמלפניי בלם לפתע רק בשביל לתת לשוטר להשתלב, למרות שהזכות בכלל היתה שלו, אם לא הייתי ערני הייתי נכנס בו מאחור, לסקרנים, הסירנה והאורות של המשטרה לא עבדו.

 

אז תמיד תזכרו, צריך לדעת להיות מתי נדיב, אי אפשר תמיד להיות נדיב.

[עירא מורסטין]

ולראייה הת'רד הזה.

 

רוב האנשים בארץ לא מבינים בתועלת של אדיבות ומפקפקים בה. בחו"ל כבר הבינו שבשביל שהחיים יהיו יותר נעימים צריך להיות אדיבים לכולם וברוב המצבים. אפילו כששומעים על אדיבות מבקשים את כל הפרטים לוודא שלא היו שם מניעים נסתרים זדוניים.

 

האדיבות בארץ נראית כמשהו שעושה אותך פראייר. אתה לא מקבל מה שמגיע לך. העיקר שתקבל מה שמגיע לך.

 

אין התחשבות והאין התחשבות מכוונת לגמרי. נפלא ממש.

[ישה]

אבהיר למי שטרם הבין

 

הדוגמאות כללו שוטרים אבל אני נוהג כך גם לגבי אחרים.

 

ובד"כ אני זוכה לחיוך או לסימן תודה על מעשה האדיבות שגזל ממני כלום . (נהגי אוטובוסים למשל מנסיוני מודים ב 97% מהמקרים )

 

יש פתגם סיני עתיק ( חלק אומרים שהמקור הוא בכלל פתגם ערבי )האומר "הר עם הר לא נפגשים אנשים כן"

[drashkawa]

"הבעיה במנטליות שבארץ היא שאנשים כבר לא מצפים שיקרה להם משהו נחמד על הכביש, כך שכשאתה נותן להם לעבור/להשתלב הם פשוט בשוק... ברוב ארצות אירופה בהן נהגתי המצב כמובן הפוך והתקשורת בין הנהגים הרבה יותר שכיחה ובעיקר - חיובית."

 

 

המנטליות הזו לא נוצרה מהוקוס פוקוס, פה לא מדובר על תקשורת בין נהגים, אלא על תקשורת בין שוטר (שהוא ה"עליון" כמובן) לנהג.

מההתנהגות שאני "זכיתי" לראות משוטרים שלאו דווקא פגעה בי אישית, נוצרה אציל סלידה כלפיהם , אנשים בעלי אגו מנופח וקונפליקטים לא פתורים מימי בית הספר שלהם (אולי יותר מדי כאפות בהפסקות).

[ישה]

יש לי הרגשה לא קטנה שהאדיבות שנתת במקרה השני היא מסוכנת מאוד, הייתי שמח אם הייתי מפרט יותר, על כמה קמ"ש גם היית וכו'.

 

לגבי הנושא הראשון, אין שום קשר לדעתי לנהיגה או תחום הרכב, נתת לו את התור בבנק ובטעות נפגשתם גם על הכביש, היה לך יותר מזל משכל. מה אנחנו מבקשים בחיים קצת מזל. אבל ללא מעשה האדיבות המזל לא היה לצידי.

 

אסור לשכוח שאת הזכויות קדימה שמגיעות לנו אנחנו צריכים לקחת ולא לוותר עליהן בגלל שיש שוטר גם בכביש, לא מזמן נסעתי בכביש בתוך שכונת פסגת זאב (מאיר גרשון, טיפה מתחת לפסל האדום), אני נסעתי אחרי עוד רכב שנסע לכיוון המזרח, מצד שמאל(מכיוון ראובן ארזי), חיכה שוטר להשתלב בכביש, המטומטם שמלפניי בלם לפתע רק בשביל לתת לשוטר להשתלב, למרות שהזכות בכלל היתה שלו, אם לא הייתי ערני הייתי נכנס בו מאחור, לסקרנים, הסירנה והאורות של המשטרה לא עבדו.

 

אז תמיד תזכרו, צריך לדעת להיות מתי נדיב, אי אפשר תמיד להיות נדיב.

 

אחרי 2 מיליון ק"מ על הכביש תאמין לי שלא היה סיכון קטנטן במעשי כי מאחורי לא היה אף אחד, וגם אם היה האטה של קצת לא אמורה לגרור כלום אלא אם אחרי דבוק לי מישהו לתחת.

 

ואם נשתמש בשפתך , המטומטם בדוגמה שהבאת הוא הנהג אחרי המכונית שנתנה את הזכות לרכב, על אף שלא הייתה לו זכות קדימה, כיוון שהוא לא שמר מרחק מספיק או לא היה ערני מספיק כך שנוצר לו הצורך לבלום בלימת חירום. ואם היה מדובר בהולך רגל המתפרץ לכביש גם היית מכנה את פעולת הנהג הראשון כמטומטמת. תמהתני.

[danniel]

"הבעיה במנטליות שבארץ היא שאנשים כבר לא מצפים שיקרה להם משהו נחמד על הכביש, כך שכשאתה נותן להם לעבור/להשתלב הם פשוט בשוק... ברוב ארצות אירופה בהן נהגתי המצב כמובן הפוך והתקשורת בין הנהגים הרבה יותר שכיחה ובעיקר - חיובית."

 

 

המנטליות הזו לא נוצרה מהוקוס פוקוס, פה לא מדובר על תקשורת בין נהגים, אלא על תקשורת בין שוטר (שהוא ה"עליון" כמובן) לנהג.

מההתנהגות שאני "זכיתי" לראות משוטרים שלאו דווקא פגעה בי אישית, נוצרה אציל סלידה כלפיהם , אנשים בעלי אגו מנופח וקונפליקטים לא פתורים מימי בית הספר שלהם (אולי יותר מדי כאפות בהפסקות).

זה מאוד נכון. אפילו במקרים שלא קשורים לתחבורה. מצאתי פעם בעגלת סופר בחניון, תיק קטן (ארנק גברי) מלא כל טוב, סמארטפון, GPS, ניירות רפואיים ובנקאיים, כסף מזומן (לא מעט), כרטיסי אשראי ועוד "מטעמים" שיש בתיק של אנשים עסוקים..

לקחתי את הסלולארי וחייגתי למספר הראשון בחיוג מהיר מבלי לדעת למי אני מתקשר בכלל כי הכל היה ברוסית. ענתה לי איזה אישה שטענה שהיא האמא של בעל הסלולארי והיא כבר תנסה לאתר את בנה. הסברתי לה מה המצב ונתתי לה את כתובתי ואת הסלולארי שלי למען ימצאו אותי, כי הייתי חייב להתקדם הבייתה.

 

בדיוק כשאני מניע את רכבי כדי לנסוע משם, אני קולט מאזדה מגיעה ומתוכה יוצא ברנש גדול שנראה בפניקה כאשר הוא סורק את האיזור. אני יוצא אליו ואומר לו שהתיק שלו אצלי.

אני פותח את תא המטען של רכבי ומגיש לו את התיק.

הבחור היה פשוט בהלם, פתח את התיק פישפש בתוכו, נתן בי מבט זועם וחשדני ונעלם מייד מבלי לומר מילה!

 

רק אחרי שעה אני מקבל טלפון מאימו של הבחור שרצתה להודות לי וגם להביעה פליאה שיש אנשים כאלו במדינה...עכשיו תורי היה להיות קצת המום, מכוון שלא חשבתי שעשיתי משהו מיוחד ושכל אזרח אחר נורמטיבי היה עושה.

 

בענייני תחבורה ומשטרה - אדיבות כללית, גם שאתה נתפס על חם, הוציאה אותי מהרבה מצבים באזהרה בלבד או ויתור וזה הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת במצבים האלו.