ה"חטא " ועונשו או האם האדיבות משתלמת

[Buki]

חוששני שהשיטה הזאת עובדת רק עם שוטרים. כשיוצא לי לנהוג בארץ, בין אם זה על דייהטסו 97' של אמא

או על מונדאו 09' של אלדן, אני נתקל בד"כ בתגובה הפוכה. כשאני נותן למישהו להשתלב, הוא בד"כ נכנס

לשוק, עומד שם ולא זז, לא מגיב לאורות הגבוהים ולהורדת המהירות, וחייב לחכות שאני אגיע פיזית למרחק

של 5 ס"מ מהאוטו שלו ואסמן לו עם היד. זה לא בדיוק עוזר לתנועה לזרום.

 

כשאני מאט בשביל שנהג אוטובוס יוכל להשתלב, הוא בד"כ קולט את זה ונכנס, אבל יש להם נטיה לעשות

את זה גם כשאני לא מאט, סתם כי הם יכולים. גם אם נתתי לנהג להיכנס, ע"פ רוב זה מתקבל כעניין מובן

מאליו ולא מזכה אותי אפילו במחווה של יד מושטת מהחלון. זה מזכיר לי שכשהייתי בבירמינגהם והייתי נותן

לנהגי האוטובוסים לצאת מהתחנה לתוך הנתיב שלי, הם דווקא מאד העריכו את זה, ותמיד זכיתי לאגודל

מורם, איתות עם 4 ווינקרים או מחווה נוספת באותו סגנון, שמטרתה להודות לי על ההתחשבות.

 

מקווה שבביקור הבא שלי אמצא התנהגות דומה גם בארץ.

 

סע למוסקווה, תנסה לנהוג שם, תבין מה זה נהיגה "לא מתחשבת".

 

לא ודע מה איתכם, אני רואה כל יום אנשים, שמודים לי על זה שאיפשרתי להם להשתלב, וגם לי מאפשרים לרוב להשתלב, כשצריך.

חלק גדול מהנהגים (לא כולם) מבנים מה פירוש הבהוב באורות גבוהים בהתאם לסיטואציה.

 

כשאני מהבהב למישהוא בלילה ומזכיר לו, שהוא שכח להדליק אורות - ב99% מהמקרים הבן אדם מודה לי בצורה כלשהיא.

 

אה,וגם קיבלתי פעם 100 שקל ממישהוא, שהחזרתי לו טלפון סללורי, שנשכח באיזה מקום.

[Dan-idin]

אולי כי אתה נראה כמו דוגמן או דוגמנית?

[Avi Asolin]

אחרי 2 מיליון ק"מ על הכביש תאמין לי שלא היה סיכון קטנטן במעשי כי מאחורי לא היה אף אחד, וגם אם היה האטה של קצת לא אמורה לגרור כלום אלא אם אחרי דבוק לי מישהו לתחת.

 

ואם נשתמש בשפתך , המטומטם בדוגמה שהבאת הוא הנהג אחרי המכונית שנתנה את הזכות לרכב, על אף שלא הייתה לו זכות קדימה, כיוון שהוא לא שמר מרחק מספיק או לא היה ערני מספיק כך שנוצר לו הצורך לבלום בלימת חירום. ואם היה מדובר בהולך רגל המתפרץ לכביש גם היית מכנה את פעולת הנהג הראשון כמטומטמת. תמהתני.

 

דווקא בגלל השמירת מרחק הספקתי לבלום, ולא, המטומטם זה הנהג שנתן את הזכות קדימה, מי בולם בלימת חירום במהירות של 40 קמ"ש ועוד בשביל לתת למישהו אחר זכות שהיא בעצם שלך ?

 

"ואם היה מדובר בהולך רגל המתפרץ לכביש גם היית מכנה את פעולת הנהג הראשון כמטומטמת." אז מבחינתי ההולך רגל מטומטם.

[falou]

הבעיה במנטליות שבארץ היא שאנשים כבר לא מצפים שיקרה להם משהו נחמד על הכביש, כך שכשאתה נותן להם לעבור/להשתלב הם פשוט בשוק...

 

הכל מסתכם בכך שבבריטניה הבהוב באורות אומר: "אני נותן לך זכות קדימה" ובארץ הבהוב באורות פירושו: "אני נותן לך ננו שנייה להתפנות מהכביש".

[GuyIzr]

אני לא חושב שאני צריך לוותר לשוטר כי הוא ממהר.

אם אני הייתי ממהר בתור לבנק, היית מתחלף איתי?

אם ענית כן, אז באמת כל הכבוד לך. אני מצדיע לך על הסבלנות שלך.

אם לא, אני פשוט לא מסכים איתך.

 

אני לא אתן לשוטר לעקוף אותי בטור, וגם לא אענה לשיחת הטלפון.

[S-Dan]

תחשוב על זה כך - אם לא היית נותן לאותו השוטר לעקוף אותך, הוא לא היה תופס אותך

[aa123]

אין ספק שאם תהיה נחמד, לכל אדם - רק תרוויח.

 

רק יום שישי נלקחתי על ידי שוטרים לתחנה בניידת (סיפור ארוך - פתחתי שרשור על זה בפורום הכללי) - ואחרי שהתנהגתי בצורה מכובדת, כך הם גם התייחסו אליי (ואפילו התאמצו לברר אם ניתן להמיר לי את הדו"ח באזהרה - לא היה להם מסוף בניידת). אה, בסוף הם גם הקפיצו אותי טרמפ

[ceyal]

בגדול הכלל צריך להיות "אדיבות בכל מקרה" אבל לא תמיד זה עובד.

 

2 דוגמאות לשתי המקרים.

 

1. נתפסתי על מהירות בכביש הבקעה. 117 קמ"ש.

איום ונורא.

כשהגיע השוטר - נתתי לו חיוך. ביקש רשיונות - קיבל בלי מילה.

כשהוא שאל מה עשיתי - אמרתי לו - אני מניח שנסעתי מהר..

הוא הסתכל עלי כמה שניות - כנראה מופתע שלא התווכחתי וכשהמשכתי להביט עליו הוא אמר - אני נותן לך אזהרה.

 

מקרה שני - הפוך.

 

נסעתי בתוך העיר ולפתע צרחות איומות מרמקול ניידת: תעצור בצד.

שוב אני ממתין בסבלנות עד שהגברת מואילה להופיע.

 

היא מסתכלת עלי וצורחת: "מה אתה מחייך? זה מצחיק מה שעשית?"

אמרתי לה שאני לא צוחק ומה הבעיה.

"מה הבעיה? פנית שמאלה במקום אסור". בצרחות..

"איך אסור כשיש על הרמזור למעלה חץ ישר ושמאלה?"

"לא אין"

"יש - לכי להסתכל". וכל זה באדיבות מרבית.

ואז היא ממשיכה לצרוח:" אתה לא תגיד לי מה לעשות אני אראה לך מה זה אתה תשלם על זה ביוקר."

 

בשלב הזה הסבלנות פקעה - יצאתי מהרכב והתחלתי לצרוח עליה.

"גברת שוטרת אם את לא הולכת איתי עכשיו עד הרמזור ומסתכלת איתי על השלט - אני מתקשר עכשיו למשטרה (מצחיק הא..) ומתלונן עליך."

 

באותה השניה היא סתמה את הפה - פלבלה בעיניים והלכה איתי כמו ילדה טובה עד לרמזור שם ראתה את הסימון על הרמזור ואמרה לי: "טוב מצטערת סע."

רק אחרי שנסעתי חשבתי על זה: מעניין כמה דוחות היא נתנה על סמך הטמטום שלה.

 

ככה שהכל מאד תלוי

[Night Driver]

כל אחד צריך לפעול באדיבות לא על מנת לקבל תמורה אלא כי כך הוא חושב שצריך לנהוג.

 

בזמן מהומות החרדים בנושא הקברים בבריזלי כל הכניסות לעיר היו מאוישות בכמויות של שוטרים ואני דאגתי לשלוח עם האנשים שלי בכל נסיעה מים קרים, קולה או קפה לשוטרים במחסום לא על מנתלקבל תמורה אלא כי מדובר בבני אדם שעובדים קשה בשבילנו.

 

מספר שבועות אחרי זה נהג שלי נעצר על מהירות בכביש בין איזור התעשייה לעיר (כביש תלת מסלולי לכל כיוון עם שטח הפרדה רחב שמשני הצדדים רק חול אבל מותר בו רק 70). השוטר שעצר אותו זיהה את הלוגו על המשאית, אמר לו שהוא זוכר את הרכבים שלנו מהמחסומים ושילח אותו לדרכו בברכת תודה.

[dkny2]

אני חושב שיותר מדי "מובנה" אצלך לקרוא דברים רעים על המשטרה, שאתה לא מבין מה רוצים ממך כשכותבים דברים טובים

 

לי יש סיפור קטן משלי, אבל לא מהארץ דווקא:

 

אני וקולגות נמצאים בבריטניה, לקחנו בדיוק שתי מכוניות ספורט מיצרן בריטי מסוים ואנחנו נוסעים על הכביש המפותל הלוך ושוב לצורך צילומים - מהירות גבוהה יחסית, מנועים רועמים. באחד היו-טרנים עוצר ליד אחת המכוניות שוטר ושואל מה הקטע. אנחנו מספרים לו שאנחנו עיתונאים מישראל ומסבירים במה מדובר. מה השוטר עונה לנו? "it's a tough job, but somebody has to do it" ונוסע לדרכו...

 

עכשיו נסו לדמיין מה השוטר הממוצע בישראל היה אומר על כך...

 

 

דווקא יש משהו דומה בארץ לשני קולגות שלך ,

מבחן דרכים בין האיבו 9 לסובארו ,

ניידת ובה שני שוטרים ... שוטר תנועה מבקש סיבוב ואף דורש לראות מהירות לא חוקית בעליל על סף פלילית

 

גם את זה יש בארץ והרבה.

[pipinoadar]

יש לי וידוי קטן.

אני נורא נהנה לתת לנהגים אחרים להשתלב/לצאת מחניה/מפרץ אך לאחר מכן(אולי זאת הפרעה כלשהי)אני "עוקב" אחרי אותו נהג/נהגת בהמשך הדרך ומנסה לראות איך הם מתנהגים כאשר צצה להם אפשרות "לפרגן" לנהג אחר,פשוט מסקרנת אותי השאלה האם הם זוכרים את ההרגשה הטובה שמישהו "עזר" להם בכביש(ממש לפני מספר דקות) והאם יש להם את הרצון להמשיך את זה הלאה בנסיעה שלהם.

לצערי,רוב האנשים פשוט שוכחים את הקבלה ולא חושבים לרגע על נתינה.

 

תומר

 

נ.ב

לא,אני לא איזה סוטה שסתם עוקב אחרי אנשים,הבדיקה נעשית בהמשך מסלול הנסיעה הקבוע שלי..

[בעל ג'ימני]

אכן פתחתם שירשור מעניין.

אספר משהו משלי:

כביש עירוני, מרכז העיר, השעה דיי מאוחרת (מעט אחרי 3 לפנות בוקר)

התקבלה שיחה בסלולארי, ובאופן טבעי, שמתי בספיקר.

אומר כבר מעכשיו, כדי למנוע ויכוחים מיותרים: באותו רגע, נכון לאותה שנייה, לא ידעתי שאסור לדבר כך.

כשמרפי נקרא לדגל, הוא מתייצב ולא מאכזב, ואחרי שנייה אני שומע: ג'ימני תעצור בצד, עצרתי.

אתה יודע למה עצרתי אותך? שאל השוטר (ובחיי אלוהים שלא ידעתי)

הסתכלתי על עצמי, חגור, הסתכלתי על השעונים שמלפניי, אורות דולקים.

ופשוט עניתי: אין לי מושג.

הוא חייך ולא חשב שאני עושה את עצמי ופשוט הסביר: נסעת עם סלולארי, זה 1000 שקלים דו"ח.

מהעצבים, בגלל שלא ידעתי, באמת שלא ידעתי שזה אסור, התחלתי לבכות, מהקריזה, כי אני אפילו רמזור של הולכי רגל באדום, לא חוצה.

הוא הסתכל עליי ופשוט קלט, ראה שאני באמת רציני, אבל המשיך בבדיקות שלו.

"תביא רשיונות ילד", הבאתי, תיקתק במחשב ואמר: מצטער אני מוכרח לכתוב את הדו"ח.

בא לקחת את פנקס הדוחו"ת ופשוט נפלט לי: אולי, בגלל שלא ידעתי ובגלל שאני ממש מתחרט על זה, תוותר לי רק הפעם?

ויתר ואמר: סע, פעם הבאה זה דו"ח.

עוברים כמה ימים, ואני בנסיעה מחוץ לעיר, שוב, אמצע הלילה.

מרחוק, מרחק של 100 מטרים בערך, אני רואה מתוך החושך, 4 אורות מהבהבים ואדם עומד עם אפוד זוהר, מחכה שאלוהים ישלח לו עזרה.

עצרתי בצד ונתתי לבחור כלים להחליף את הצמיג.

לא אמרתי ולא הזכרתי ולו במילה אחת, מי אני או מה אני, פשוט שתקתי בעניין הזה.

כשסיימנו, הוא לחץ לי את היד, ואמר בחיוך: עכשיו אנחנו פיטים.

[yuvk]

זכית בתחרות הסיפור המוצלח!

 

ההבדלים הדקים בין הסיפורים עושים את ההבדל הגדול.