רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[YaronNahum]

אבישי ,

תשים לפחות קריצה. ככה עוד עלולים לחשוב שאתה רציני

(יוצר בנובמבר..?.)

 

 

ירון

[און יעקבסון]

לפחות בתיאוריה... בינתיים - רק מרכיבים את כבל המצערת ומדמיינים איך זה יעבוד.

אחרי ניקוי וצביעת תושבת הכבל והרכבתה מחדש על סעפת היניקה, הגיע זמנו של הכבל עצמו. זה, כזכור, לא היה במצב נהדר ולשמחתי מצאתי לו תחליף משומש - אבל במצב טוב בהרבה. ההרכבה עצמה פשוטה מאוד וקלה, והנה, אפשר לסמן עוד V ברשימת המטלות.

 

עכשיו צריך להתקדם עם מוט ההגה.

 

ועד אז - תמונות:

 

1. כבל המצערת

2. תושבת הכבל מורכבת במקומה

3. כבל המצערת מחובר ומאובטח למקומו

[און יעקבסון]

היום העברתי את חלקי המתכת שדרשו ניקוי חול ל"יגאל" שיושב במתחם הצריפונים בסמוך לגשר מעריב. יגאל הוא זה שניקה לי בעבר את חלקי המתכת וגם זה שעשה/עושה את העבודה על הלוטוס אירופה של עודד. החלקים האמורים הם בעיקר של מוט ההגה. את הדרך חזרה ניצלתי בכדי לעבור במקום עבודתו של אח של עודד - ישראל - בכדי לאסוף את מנגנון המגבים אותו הוא תיקן עבורי וכן להשאיר אצלו את ידיות האיתות והמגבים לבדיקה ותיקון. לסיום - השארתי את חלקי המתכת הנקיים אצל ראסם הצבעי מדרך השטח, בכדי שיוכל לצבוע אותם כהלכה. מקווה שכבר מחר או ביום ראשון אוכל להרכיב המנגנון חזרה.

 

זהו. תמונות ולילה טוב.

1-4: ניקוי החול.

5: החלקים לפני הניקוי.

6. ואחרי הניקוי ולפני הצביעה.

7. מנגנון המגבים אחרי התיקון.

[און יעקבסון]

לשמחתי, למרות שהיחסים הרשמיים עם טריומף נגמרו עשר שנים קודם לייצור הטנדר, אוטוקרס ורום כרמל (שזה אותו הדבר בשינוי האדרת) המשיכו להשתמש בלא מעט חלקי טריומף בסוסיתא ורום כרמל, עד הסוף המר של המפעל הישראלי בשנת 1981. זהות החלקים נוגעת בעיקר למתלים, מערכת הגה וחשמל. אמנם בשנים האחרונות יצאו במפעל המקומי קצת לרעות בשדות זרים ופזלו לשוק האיטלקי (ידיות דלתות ועוד כמה דברים), אבל העיקר נשאר: מערכת היגוי ומתלים של טריומף. ולמה הדבר חשוב? כי ניתן להשיג פחות או יותר כל דבר עבור מכוניות טריומף ובכלל זה חלקי מתלים והגה.

כך למשל בית מוט ההגה עצמו (הצינור), שהוא אחד-לאחד של טריומף הארלד. בתוך הצינור מושתלים שני תותבים המשמשים מעין מיסבי החלקה למוט ההגה עצמו. התותבים הנ"ל הן שילוב של בוקסות מתכת, גומי קשיח ו"סליב" של פלסטיק - זה האמור בסופו של דבר למנוע את החופש של מוט ההגה בתוך הצינור. מטבע הדברים הפלסטיק הזה נשחק במשך השנים וכך נוצר החופש וזו הסיבה להחלפתן. במבט של כמעט חמישים שנים אחרי התכנון המקורי, יש דרכים יותר טובות ועמידות לבצע את הסידור הזה, אבל זה לא רלוונטי לעת עתה, כי עוד בשלב השיפוץ המיכני הזמנתי בחו"ל את הבוקסות למוט ההגה, ואתמול, כשהגיע היום הגדול, כל שהיה צריך הוא רק לשלוף אותן מהשקית ולהרכיב. עוד לפני כן עברו כל חלקי המתכת ניקוי חול וצביעה מחדש, הודות לעבודתו המסורה של ראסם הצבעי, אז אפשר היה להתחיל במרץ. לבוקסות שתי בליטות האמורות להיתפס בחורים המיועדים לכך בצינור החיצוני של מוט ההגה, אז הצורה בה מכניסים את הבוקסה חשובה. חשוב גם לזכור להכניס את המוט עצמו לפני החדרת הבוקסה השניה, אחרת לא יהיה ניתן להכניסו כלל. כל שנותר הוא להרכיב את מכסה האבק התחתון על הצינור והיחידה עצמה מוכנה להרכבה מחדש במכונית.

 

תמונות:

1. חלקי המתכת אחרי הצביעה (חלק מהחלקים כאן לא קשורים למערכת ההגה, כמובן).

2. עוד חלקים. למעשה, ניקיתי וצבעתי את אותם חלקים גם של תורמת החלקים, זאת בכדי שאוכל לבחור את החלקים הטובים ביותר.

3. בית מוט ההגה (הצינור) אחרי הצביעה.

4-5. החורים בצינור ההגה המקבעים את הבוקסות למקומן.

6. הבוקסות עצמן.

7. התוצאה הסופית - מוט ההגה מוכן להרכבה.

[און יעקבסון]

נהייתי סנילי... אני זוכר שהעלאתי את התמונה הזו, אבל משום מה היא נעלמה מהפוסט הקודם. אז הנה היא:

[nadavboblil]

אוון הייתי בדרך השטח ביום שישי ממש לפני שסגרו, אתה לא היית אבל כמובן שהתרשמתי בשנית מהעבודה היסודית שלך

 

ד'א הכסא שהיה מורכב לרכב ממש יפה אני מקווה שיש לך עוד אחד כזה

[און יעקבסון]

אוון הייתי בדרך השטח ביום שישי ממש לפני שסגרו, אתה לא היית אבל כמובן שהתרשמתי בשנית מהעבודה היסודית שלך

 

ד'א הכסא שהיה מורכב לרכב ממש יפה אני מקווה שיש לך עוד אחד כזה

 

תודה, ידידי. ולגבי המושב. המדובר במושב המקורי של האוטו וכן, יש לי עוד אחד, ולא, לא בטוח שהשניים הללו יחזרו למקומם. יתכן שגם באגף זה אעשה שינוי ואתקין מושבים חדשים ובטיחותיים יותר (משענות ראש).

 

אעלה תמונות מההתקדמות מאוחר יותר, או מחר. לו"ז צפוף...

[און יעקבסון]

אחרי שמוט ההגה שופץ, הגיע הזמן להחזירו למקומו. ראשית מרכיבים את המפרק בתוך תא המנוע ואליו מחברים את המוט שעובר דרך התושבת אל מוט ההגה הראשי ואת שניהם מחזקים באמצעות פלטת המתכת עם בורג הנעילה. עכשיו אפשר להתחיל לעגן את מוט ההגה עצמו למקומו באמצעות שלושת מוטות הברזל המקוריים.

את ההגה המקורי והדקיק יחליף הגה של רום כרמל 1301 צבאית מודל 1981, מאחר שבשנה זו קיבל המודל הזה הגה קטן ושמנמן יותר ואפילו ספורטיבי יותר למראה.

לסיום הרכבתי טרומית את המושב המקורי, זאת בכדי לוודא שהכל יושב במקום. ככל הנראה לא המושבים האלו יחזרו (הם קצת גבוהים והכניסה פנימה לא נוחה). יש לי עוד שני צמדי מושבים שעשויים להתאים ממכוניות אחרות, אבל ההחלטה על הזוג הנבחר תדחה למועד הרלוונטי.

 

בתמונות:

1. מפרק ההגה.

2. המפרק מורכב למקומו בתא המנוע.

3. מוט הארכה (המקורי) מורכב בין המפרק למוט ההגה ומחוזק למקומו באמצעות הפלטה.

4. מראה כללי של מוט ההגה בין הדוושות

5. עיגון מוט ההגה באמצעות מוטות הברזל (המקוריים).

6. מבט על מוטות העיגון מהצד השני.

7-8. והמראה "המושלם" של מוט ההגה המחודש, ביחד עם גלגל ההגה "הספורטיבי" על רקע של המושב המקורי

[און יעקבסון]

מבלי ששמתי לך, עברה לה שנה מאז שרכשתי את טינה טנדר מדני. פשוט לא להאמין איך הזמן עובר לו... בתחילת שנה זו תיכננתי שיפוץ מסוים וחלקי ועם התקדמות התהליך החלטתי "לקפוץ למים" וללכת עד הסוף עם השיפוץ. מרמת הבורג והאום, מהצמיגים ועד הגג, משחזור ועד הוספת יחידת מזגן ובידודים. האמת היא שגם כאשר בחרתי בדרך הזו לא חשבתי שההליכה בה תהיה ממושכת כל כך והיום אני מבין שעוד רחוקה הדרך. אבל למי איכפת מהיעד כאשר הדרך מהנה כל כך!

 

מדהים כמה אפשר ללמוד על עצמך, על התחום הזה, על אנשים מסביבך, על אנשי מקצוע ועל אנשים שהמקצוע שלהם הוא לחפף, בזמן עבודה על מכונית אספנות. ערכים של מוסר עבודה, תכנון, שיתוף, סבלנות. הרבה סבלנות. והכי חשוב: לדעת שכל תוכנית היא בסיס טוב לשינויים...

אז התוכנית הייתה לתת יומיים אינטנסיביים של עבודה על האוטו ביום ראשון ושני. בפועל, הגעתי ל"דרך השטח" רק ביום שני וגם זה למספר שעות בהם הספקתי קצת לחווט את צמת החשמל (הסברים בתמונות), לסדר ולהכין את המכונית ואת השטח להפסקת עבודות יזומה שתתרחש בחודש הקרוב. הפסקת עבודות יזומה מצדי, כי בדרך השטח לא נחים ומחלקת הפחחות וצבע תנצל את היעדרי בכדי להתקדם בהכנת האוטו לצבע, אחרי שהחרמתי אותו מרשותם לפני מספר חודשים.

אז בתוכנית של ראסם הצבעי לעבור על כל המכונית, למלא חורים ופגמים נסתרים ולהחליק את שכבת הפוליאסטר. בשלב הבא תצבע המכונית בצבע יסוד, אשר גם אחריו תעבור ביקורת, בדיקה והחלקה בהתאם לצורך. אחרי זה יצבעו מפתני הדלתות, משקופים ופנים הדלתות ומכסה המנוע ועד אז, מקווה שאני כבר אחזור.

 

מקווה (גם בשבילי) שניר יעלה עידכונים לנעשה ולהתראות בעוד כחודש.

 

ולא שכחתי - תמונות:

1. הכוהל והתושבת שלו ביחד עם הבורג.

2. השלושה מורכבים יחדיו, ו...

3-4 מותקנים מחדש על דופן הפיבר.

5-6. חיווט הצמה הימנית למקומה. בניגוד למקור הפלסטי, השתמשתי בחבקים מודרנים ועמידים יותר. החיזוק הוא ארעי, כי עוד צריך להעביר את צמת הפנס הקדמי ואולי גם להוסיף את צמת החשמל החדשה של המזגן.

7. חיבור החוטים לכוהל, כמו גם חיבור הכבל למקומו וחיבור הפלטינה למפלג.

[דני יונגר]

מבלי ששמתי לך, עברה לה שנה מאז שרכשתי את טינה טנדר מדני.

 

מה שאני קולט פתאום וזה הכי חמור כאן בכל העניין - און , לא נפגשנו שנה !

[און יעקבסון]

מה שאני קולט פתאום וזה הכי חמור כאן בכל העניין - און , לא נפגשנו שנה !

 

מה שאני קולט פתאום וזה הכי חמור כאן בכל העניין - דני, לא פגשת את טינה שנה!

[drsubaru]

האם ניתן להתאים כל מושב לטנדר, או שדרוש לך מושב שיתאים למסילות הספציפיות של הענתיקה?

 

כי אני חושב על כך שכדאי להתאים לה מושבים של סיטרואן C5. אם כבר הולכים על נוחות ופינוק בסוסיתא, אז עד הסוף

[און יעקבסון]

האם ניתן להתאים כל מושב לטנדר, או שדרוש לך מושב שיתאים למסילות הספציפיות של הענתיקה?

 

כי אני חושב על כך שכדאי להתאים לה מושבים של סיטרואן C5. אם כבר הולכים על נוחות ופינוק בסוסיתא, אז עד הסוף

 

נשמע נהדר, אבל אני לא חושב שמושבים מפנקים כל כך יכנסו לקבינה הקטנה של הטנדר. חוץ מזה, שינויים מתקבלים בשמחה, אבל הגבול הוא אביזרים אלקטרונים וחשמליים - ובמושבים הנ"ל ישנם כריות אוויר. גדול על טינה...

[adig1971]

מה שאני קולט פתאום וזה הכי חמור כאן בכל העניין - דני, לא פגשת את טינה שנה!

 

אני לא רוצה להתעב א ב ל .... אם לדני לא איכפת שנה מ- "טינה" ההיתי שוקל להחליף לה את השם ...

[השושנים]

און גם כשנכנסים למלון בוטיק, באווירה של פעם יש שילוב של חדש וישן.

למען ההסטוריה, הנוסטלגיה והשגעון השאר את הכיסא המקורי.

 

וכשמשהו יביט פנימה לרכב יצלול עשרות שנים אחורה, מסע בזמן.

אין דבר מאכזב יותר מלהתרגש לפגוש את אהבת נעוריך.

ולגלות שלא נישאר זכר מהמראה המקורי שלה ואין בינה לבין הזכרון

כלום...רן