קבלים במעגלי שמע - מאמר שסרקתי

[מרק10]

מצורף מאמר בשפה העברית שסרקתי מחוברת אלקטור משנת 1992 בנושא קבלים במעגלי שמע. אומנם המאמר יחסית יישן אבל התיאוריה נשארה אותו דבר.

קבלים במעגל שמע.pdf

[lanosforce]

מרק,

 

תודה - אני הולך להדפיס ולקרוא בשעות הפנאי או בשעות המתות.

[shay106460]

כל הכבוד על היוזמה,אפילו התמורות בשחור לבן

[מרק10]

קריאה מהנה.

[Number One]

סתם שאלה.

אך אני בודק אם קבל תקין?

[מרק10]

בדיקת קבל ניתנת לביצוע בכמה דרכים:

 

1. בדיקת קיבול הקבל לפני שהולחם אל המעגל שלו.

בבדיקה זו אפשר למדוד את הקיבול (אם רב-המודד מאפשר בדיקה כזו, לא

לכל רבי-המודדים יש את האפשרות הזו). התוצאה המתקבלת היא מקורבת, לא מדוייקת. מכשירי בדיקה מסוג בודקי LCR, מספקים תוצאות מדויקות יותר.

 

2. צריך ואפשר לבדוק את ההתנגדות האוהמית של הקבל. בבדיקה כזו, התוצאה

תלויה בסוג הקבל:

2.1 קבל קרמי אמור להראות נתק בבדיקה כזו. אם המודד הוא אנאלוגי,

מהסוג הישן, המחט תנוע ותראה את טעינת הקבל עד שתגיע למצב

נתק (רק בתחום המדידה הגבוה). אם רב המודד הוא ספרתי, בדרך כלל

לא יראה כלום בקבל תקין, רק נתק.

2.2 קבל אלקטרוליטי אמור להראות מעט זליגה, די קרוב למצב נתק בתחום

הגבוה. אם הוא מראה התנגדות נמוכה יותר, סביר שאינו תקין, ויש לו

זליגה פנימית.

 

בזמן הבדיקה צריך להקפיד על קטביות מתח נכונה בהדקי המודד הנוגעים בקבל.

 

3. בדיקת הקבל בתוך המעגל שלו.

בבדיקה זו איננו בודקים את הקיבול, אלא את עכבת הקבל (התנגדותו למעבר אות חילופין דרכו (ESR – Equivalent Series Resistance). הבדיקה מתבצעת בעזרת גל ריבועי בתדר של 1KHz – 2KHz (מכשירים מסויימים משתמשים בתדר גבוה יותר, כ100KHz-), שהמודד מייצר ומזריק אל המעגל. הגל הוא במתח מירבי של 1 – 10

מיליוולט, ולא יגרום לטרנזיסטורים בסביבתו להוליך.

אם הקבל הנבדק תקין, ואם הוא אלקטרוליט, המכשיר יציג בד"כ התנגדות נמוכה, בסדר גודל של 0.5-5 אוהם.

הבעיה העיקרית בבדיקה זו היא תדר האות המוזרק: זה מתאים למעגלי שמע, לא כל כך מתאים למעגלים בתדר גבוה יותר (טלויזיה, למשל) ואנחנו עלולים לקבל תוצאות שגויות.

בעיקרון, הקבל אמור להראות עכבת נמוכה בבדיקה כזו, בסדר גודל של אוהמים בודדים, תלוי בגודל הקבל. המודדים האלה מגיעים לפעמים עם טבלאות מודפסות עליהם שמאפשרות למצוא לפי התוצאה את הגודל המשוער של הקבל.

קבל שהתנגדותו נמוכה מדי מצביע על פגם, אולי "נזילת" זרם חזקה אם הוא אלקטרוליט, או אפילו קצר פנימי. קבל שהתנגדותו גבוהה מדי מצביע על מצב התייבשות אפשרי.

צריך לזכור שקצר פנימי הוא דבר די נדיר בקבלים, אבל קורה. מומלץ בכל מקרה לבדוק גם את החום בקבל בשעת עבודה. קבל פגום כזה יהיה בדרך כלל חם יותר.

התיבשות ואובדן קיבול באלקטרוליט זו תופעה נפוצה יותר, והיא פונקציה של זמן. אם הקבל נמצא במקומו ועובד שם כמה שנים – זה אפשרי. אם המעגל והקבל חדשים – זה לא סביר.

בקבלים קרמיים התופעות האלו (קצר או התיבשות) נדירות מאד, אני, לפחות, לא נתקלתי בהן אף פעם.

רבי מודדים הם בדרך כלל חסרי תועלת בבדיקת קבלים בתוך מעגל. מכשירי ESR עשויים לעזור יותר, אבל הכלי המתאים ביותר לבדיקות כאלו הוא האוסילוסקופ הזקן והטוב, פשוט לבחון על המסך מה האות המופיע לפני הקבל ומהו האות שאחריו.

[lanosforce]

קראתי את המאמר לצערי רוב רובו הגדול בכל מה שקשור לנתונים מטמטיים - סינית עבורי

 

אבל ניתן להבין מהמאמר הזה את חשיבות סוג הקבל, גודל הקבל והנתונים שאליהם צריך להתייחס.

 

ניתן להבין מהמאמר שהקבל אמנם לא משנה את הצליל עצמו אבל יש לו השפעות ישירות עליו בכל הנוגע לאחוזי עיוות, סטיה מתדר החיתוך ולכן לקבל יש חשיבות מכרעת בכל האמור לצליל

 

אבל לא במובן של "הסאונד שלי נשמע - ""קריספי"" יותר" או "הסאונד שלי נשמע "קר כמו הרי האלפים"" אלא פשוט עד כמה הצליל יהיה נקי מעיוותים והסינון יהיה מדוייק.

[Ctzvi]

גם אני קצת טבעתי במתמטיקה, אבל תודה על המאמר המעניין

מנסיוני המועט בתחום - בהחלט יש השפעה. ברשותי מספר אפקטים לגיטרה, בהם ביצעתי (ע"פ הוראות שהורדתי) החלפה של מספר קבלים אלקטרוליטיים בקבלי מטאל-פילם או silver-mica ובהקלטות לפני/אחרי יש הבדלים ניכרים.

[Dj-Gutz]

קראתי את המאמר לצערי רוב רובו הגדול בכל מה שקשור לנתונים מטמטיים - סינית עבורי

 

אבל ניתן להבין מהמאמר הזה את חשיבות סוג הקבל, גודל הקבל והנתונים שאליהם צריך להתייחס.

 

ניתן להבין מהמאמר שהקבל אמנם לא משנה את הצליל עצמו אבל יש לו השפעות ישירות עליו בכל הנוגע לאחוזי עיוות, סטיה מתדר החיתוך ולכן לקבל יש חשיבות מכרעת בכל האמור לצליל

 

אבל לא במובן של "הסאונד שלי נשמע - ""קריספי"" יותר" או "הסאונד שלי נשמע "קר כמו הרי האלפים"" אלא פשוט עד כמה הצליל יהיה נקי מעיוותים והסינון יהיה מדוייק.

אדי

סאונד "חם" זה סאונד עם עיוות

אני לא ממש מתמצא לעומק בעניין אבל ברמה העקרונית יש עיוותים שנשמעים לנו טוב

וזה בדיוק הסגנון של מגברי מנורות לדוגמא

או של יצרני רמקולים כמו hat או מורל

 

זה משהו בנוגע לדיסטורשן ליניארי ואיך שהמוח תופס אותו

 

הנה תרד שמדבר על הנושא בהרחבה ( אני קראתי אותו די ברפרוף כשהוא התנהל ) :

http://www.diymobileaudio.com/forum/diy-mobile-audio-sq-forum/72589-why-love-high-distortion-drivers.html

[מרק10]

גם אני קצת טבעתי במתמטיקה, אבל תודה על המאמר המעניין

מנסיוני המועט בתחום - בהחלט יש השפעה. ברשותי מספר אפקטים לגיטרה, בהם ביצעתי (ע"פ הוראות שהורדתי) החלפה של מספר קבלים אלקטרוליטיים בקבלי מטאל-פילם או silver-mica ובהקלטות לפני/אחרי יש הבדלים ניכרים.

 

נשמע לי קצת מוזר באיזה מעגל החלפת את הקבלים האלקטרוליטים בקבלים מסוג סילבר-מיקה ?

 

הייעוד העיקרי של קבלי סילבר מיקה הוא במעגלי RF ומעגלי תיזמון בגלל הדיוק שלהם והיציבות בטמפ' משתנה וגורם האיכות הגבוה הנקרא Q פקטור. ייתרה מזאת לא ניתן להשיג קבלי סילבר מיקה בערכים גדולים מ-47 ננו-פארד=4700 פיקו=0.047 מיקרו=פארד (לפעמים ניתן למצוא קבלים בערך של 91 ננו) לכן אינני יודע לאיזה צורך הרכבת קבלים מסוג זה.

מחיר הקבלים הינו יחסית גבוה לכן אינני רואה סיבה כלכלית או טכנית להשתמש איתם במעגלי שמע.

[Ctzvi]

מדובר בדיסטורשן מסויים. קבל בערך של 220pf. בסך הכל עקבתי אחר הוראות למודינג של הפדאל - רמת הידע שלי באלקטרוניקה לא גבוהה במיוחד - כך שאין לי מושג מה תפקידו במעגל.

[מרק10]

יש לך קישור לאתר של המודינג ?

[Ctzvi]

אני אחפש, אבל זה באמת היה מזמן

[Ctzvi]

ראשית התנצלות - כתבתי קודם מהזכרון העמום שלי (עברו ארבע שנים בערך מאז המודינג שביצעתי) ואני רוצה להעמיד מספר עובדות על דיוקן.

את המוד לדיסטורשן המדובר (עם הסילבר-מיקה) לא מצאתי, אבל נזכרתי שלמעשה הקבלים האמורים הוחלפו בקבלים בעלי ערכים אחרים.

ז"א שאין ממש משמעות לבדיקה לפני/אחרי השינוי, מכיוון שאין לדעת איזה שינוי נובע מהחלפת סוג הקבלים (שהוא להערכתי פחות משמעותי) ואיזה שינוי מקורו בהחלפת הערכים (מן הסתם מרבית השינוי נובע מכאן).

אז אפשר לצבוע את הדוגמא על הדיסטורשן בכחול ולזרוק לים

לעומת זאת, את המוד שביצעתי לקומפרסור מצאתי ונזכרתי בהשתלשלות העניינים.

הסיבה שבגללה רציתי לבצע מוד לפדאל, הייתה עבודה מרעישה במיוחד שלו. צריך להבין שבשרשרת הגיטרה, כל רעש בהתחלה (היכן שהקומפרסור היה ממוקם אצלי) רק ילך ויתגבר, כאשר הוא צריך לעבור בדרך גם דיסטורשן ולהגיע למגבר רווי גיין - שמגביר כל היס מיסכן לצרחות איימים.

כאשר מצאתי את המוד המדובר, תכננתי להשתמש רק בחלק אשר מתייחס להשקטת רעשים, אבל בסופו של דבר הלכתי 'על כל הקופה'.

למרות זאת ביצעתי את השינוי בשני שלבים - ראשית ההשקטה ואחר כך שאר השינויים. לאחר השלב הראשון בדקתי את הפדאל ואכן הוא הפך לשקט יותר באופן ברור.

השינוי היחיד בשלב זה היה החלפת ארבעה קבלים אלקטרוליטים בקבלים בעלי ערך זהה רק מסוג מטאל-פילם.

אז נכון - לא הייתה כאן השפעה על 'אופי' הצליל (קר,חם,חמוץ,סגול) אבל בהחלט היה הבדל מבחינת רמת הרעש.

 

לגבי האתרים עם הביקורות על שלל מיני קבלים וההשפעה שלהם על אופי הצליל - אני לא ממש קונה את זה ואני אסביר.

שיטת הבדיקה הכי "מדעית" שננקטה בכל האתרים האלה, היא השמעה לאנשים, כאשר השתמשו באותו מסלול אות בכל אחד מהמקרים (פרט להחלפת הקבלים) - מה שנקרא מבחן A/B.

השיטה הזו שאמורה להיות חפה מהטיות פסיכולוגיות, אינה כזו כלל. ברגע שאותם מאזינים יודעים שברגע נתון הם שומעים קבל אחד וברגע שלאחריו קבל אחר (גם אם הם אינם יודעים איזה קבל בדיוק נמצא במעגל בכל רגע) - הם ישמעו הבדלים, כי זה מה שמצפים מהם.

הדוגמא המובהקת לבעייתיות של מבחנים כאלה מתומצתת במקרה הבא:

נאמר לקבוצת אנשים שהם עומדים לבחון מספר כבלים (כבלים הפעם ולא קבלים, שימו לב ) שונים לרמקולים ושעליהם לחוות דעה על כל כבל.

כמובן שלא נאמר להם מהם הכבלים כדי שהמבחן יהיה "מדעי" (או לפחות כדי שהם יחשבו כך).

הוצבו בפניהם שני רמקולים אשר צידם האחורי מוסתר בפרגוד (כדי שהם לא יוכלו לראות אילו כבלים מחוברים) ונוגן קטע מוזיקלי.

הם התבקשו לחוות את דעתם על כבל A ולאחר מכן ניגשו שני טכנאים אל מאחורי הפרגודים כדי להחליף את הכבלים. הושמע אותו קטע מוזיקלי בדיוק והם התבקשו לחוות דעה על כבל B.

בצורה זו נאספו חוות הדעת של המשתתפים לגבי מספר כבלים. התוצאות - בכל השמעה אנשים שמעו דברים אחרים. כמובן שלא הייתה התאמה בין חוות דעת של אנשים שונים - חלק היללו את כבל A ואחרים נשבעו שהם רצים לקנות את כבל D ולא משנה מה המחיר.

לאחר שנאספו כל חוות הדעת, גילו לצוות 'הבוחנים' כי הם שמעו בכל הפעמים את אותו כבל 3.5 מ"מ פשוט. הטכנאים נכנסו אל מאחורי הפרגוד, לא עשו כלום ויצאו החוצה - ההחלפה התבצעה רק בראש שלהם

 

על מנת להוכיח שאין כאן וודו, אין שום סיבה לבצע מבחני A/B לקהל אנושי כדי לדעת האם קיים איזשהו הבדל באות, כאשר ניתן לבצע בקלות מבחני A-B (איי מינוס בי) מדוייקים להפליא.

השיטה פשוטה ביותר - מחברים למחשב את ציוד הבדיקה ומקליטים פעמיים את הקטע המוזיקלי/הרעש הלבן/גל הסינוס שרוצים. כמובן שבכל הקלטה משתמשים באותו ציוד בדיוק כאשר רק הפריט הנבדק (כבל,קבל,נגד,שפופרת וכו') משתנה בכל פעם.

את שתי ההקלטות פותחים בתוכנת העריכה החביבה עליכם (קיובייס למשל) בשני ערוצי מונו נפרדים. הופכים פאזה לאחד הערוצים ומסכמים אותם לערוץ נוסף.

מה שביצענו הוא תהליך אשר מבטל לחלוטין את החלקים הזהים באות ומשאיר רק את ההבדלים בין שני האותות. במידה וישנם הבדלים הם יראו/ימדדו בקלות ואם אין הבדלים נקבל שקט מוחלט.

מעניין מאד שבכל המבחנים שכן מבוצעים כך כל כבלי הואן-דר-שנוזל וחבריהם סופגים מפלה גורפת. הם לא שונים מכבל נחושת פשוט.

למי שרוצה להתעמק אני אזכיר את הסרט שפרסמתי כאן בעבר.

[lanosforce]

ואן דר שניצל

 

קבל אורגני שגודל ללא חומרי הדברה