אישור משלוח דאר רשום אינו מקים חזקה חלוטה שמהווה ראיה חותכת לזימון הנאשם

[שמר]

עצבני משהו, שיגרתי מכתב נוסף אל משרד עורכי הדין, הפעם אל עורכת הדין החדשה שהגרלתי:

 

תגובתם לא איחרה להגיע. או שלא.

 

עכשיו תרוץ למשרד הפנים, תבזבז עוד יום עבודה, להוכיח שאחותך לא זונה (שקלתי גם את זה, אבל כיוון שאחותי עצבנית מאוד, החלטתי לטובתם שלא להזכיר בפניה את המילה "זונה". לכו תדעו את מי היא מסוגלת לרצוח. תמותו, כלבים. לא הולך למשרד הפנים !

 

 

השתרר שקט של מספר חודשים, ואז נוסח סטנדרטי של מכתב התראה לפני עיקול:

 

 

בשלב זה החלטתי לעבוד בשיטה הצבאית - זין זה בומרנג, והתעלמתי.

 

עד לפרק הבא במלודרמה.

הופיע בביתי שוב גובה נחמד למראה, שבישר לי חגיגית כי הוא עומד להטיל עיקול על חשבון הבנק שלי.

לא הייתה ברירה, התיישבתי לכתוב עוד מכתב

 

הפעם כבר לבשתי את החליפה של האיומים, ושירכתי דרכי אל המשרד החדש והממוזג של עורכי הדין (שימו לב לחותמת "נתקבל").

 

"שלום, אני בקשר לדו"ח"

"כן אדוני, מה אפשר לעזור ?" (סביר להניח שזו הייתה פקידה שונה, כי נראה לי שהדו"ח יותר עתיק ממנה).

"הדו"ח הזה" (שלפתי את כל ההסטורייה) "שלחתם אליי גובה, נמאס לי מכם לגמרי. או שתראי לי את הדו"ח המקורי כדי שניווכח אם זה אני או לא, או שתסגרי את התיק, או שאני תובע אתכם. נמאס ! :evil:".

"אדוני, אין את הדו"ח המקורי"

"אז תראי לי הוכחות משלוח, לא התדפיס המפגר הזה ששלפתם לי אז"

"אין לנו אדוני, זה הכל מהמחשב"

"אז אין לכם את כתב האישום, אין לכם הוכחות משלוח, אין לכם שום ראייה נגדי, אני כבר 6 שנים מסביר לכם שזה לא אני, ואתם - על הזין !. אולי תפסיקו לטרטר אותי או שתקבלו תביעה?"

"טוב אדוני, תכתוב מה אתה מבקש, ואני אעביר את זה לעורכת הדין"

"בוקר טוב! באמת הגיע הזמן שתתיחסו. הנה מכתב מוכן, תשימי לי בבקשה חותמת שקיבלתם את המכתב."

שמה.

הוציאה גם מכתב נוסף, להרגיע את המעקל:

 

אחרי זמן קצר, בדיוק בעקבות פסה"ד שעמית פרסם למעלה, נחת אצלי המכתב הנ"ל:

 

 

ואז, כעבור זמן לא רב - הפתעה, הפתעה :

 

 

אחרי שהבינו כנראה שאין בידיהם בדל של ראייה, החליטו לוותר סוף סוף על הסאגה, ולגנוז את הסדרה.

 

מסקנות:

1. המדינה נותנת יד חופשית לעו"ד חמדנים לגשת לרכושכם, לעשות בו כרצונם, לקבוע תעריפים לפי החשק ולזמבר את האזרח.

2. עורכי הדין האלה יעשו ככל שביכולתם כדי לקחת את כספכם, ללא קשר לנסיבות.

3. חשוב מאוד לשמור כל נייר והתכתבות (ואם יש שיחות טלפון, להקליטן). אלה לא מתייאשים בקלות.

4. אם אתם באמת מאמינים בחפותכם, או שידוע לכם כי ההאשמה אינה במקומה, שווה להילחם.

5. אם אתם מגיעים למאבק משפטי, זה יעלה לכם בד"כ לא מעט כסף. לו הייתי צריך לבזבז את כל ימי העבודה, לקחת עו"ד כדי לבטל את הליכי ההוצל"פ, להביא תצהירים ולהגיש בקשות - כל זה היה עולה בערך פי 5 מסכום הקנס + הצמדות + הוצ' שדרש עורך הדין. למרות שהפעם הצליח לי בתיק הזה - לעיתים עדיף (כלכלית) לשלם את הקנס. אם אתם מתעקשים לנהל מלחמה עקרונית, זה יעלה לכם בד"כ יותר.

6. העיריות לא נוהגות לשמור את הראיות נגדכם לאורך זמן, לא כל שכן עורכי הדין מטעמן. שווה להציק להם בעניין זה, בסייגים שהוטלו בבג"צ סאצ'י. זה עשוי לעבוד לטובתכם.

7. חרא מדינה - כבר אמרתי?

[ישה]

מסקנות:

1. המדינה נותנת יד חופשית לעו"ד חמדנים לגשת לרכושכם, לעשות בו כרצונם, לקבוע תעריפים לפי החשק ולזמבר את האזרח.

2. עורכי הדין האלה יעשו ככל שביכולתם כדי לקחת את כספכם, ללא קשר לנסיבות.

3. חשוב מאוד לשמור כל נייר והתכתבות (ואם יש שיחות טלפון, להקליטן). אלה לא מתייאשים בקלות.

4. אם אתם באמת מאמינים בחפותכם, או שידוע לכם כי ההאשמה אינה במקומה, שווה להילחם.

5. אם אתם מגיעים למאבק משפטי, זה יעלה לכם בד"כ לא מעט כסף. לו הייתי צריך לבזבז את כל ימי העבודה, לקחת עו"ד כדי לבטל את הליכי ההוצל"פ, להביא תצהירים ולהגיש בקשות - כל זה היה עולה בערך פי 5 מסכום הקנס + הצמדות + הוצ' שדרש עורך הדין. למרות שהפעם הצליח לי בתיק הזה - לעיתים עדיף (כלכלית) לשלם את הקנס. אם אתם מתעקשים לנהל מלחמה עקרונית, זה יעלה לכם בד"כ יותר.

6. העיריות לא נוהגות לשמור את הראיות נגדכם לאורך זמן, לא כל שכן עורכי הדין מטעמן. שווה להציק להם בעניין זה, בסייגים שהוטלו בבג"צ סאצ'י. זה עשוי לעבוד לטובתכם.

7. חרא מדינה - כבר אמרתי?

 

שמר יקר

 

המדינה זהב אולי חלק ממוסדותיה חרא

 

ורובנו נמצאים כאן מבחירה ולא מאונס

 

ישראל

[bagira]

שמר,

תודה על בית הספר הארוך והממצה.

בהחלט ישמש אותי בסאגה המקבילה שלי שהולכת ונבנית מול משרד עורכי דין הדס בשם עיריית נתניה .

 

מה שאותי מעצבן הוא לא היחס של משרד עורכי הדין אלא הקלות שבה ניתן להוציא עיקול על חשבון בנק, לא מבין למה זה ככה!

[שמר]

המדינה הייתה זהב. אין לי ספק בכך.

בעשר השנים האחרונות השולטים בה עושים כל מאמץ להפוך אותה לחרא, באמצעות ניצול האזרחים (הן ככח עבודה, והן בתור פרה חולבת לכספים). הגישה הזו משותפת לרוב המוחלט של אלה ששולטים, ללא הבדלי מפלגות וגישה.

הדבר הזה גורם לעוד ועוד אזרחים לאבד תקווה ולחשוב ברצינות לוותר על התענוג המפוקפק (מה איכפת להם, הרי הממשלה הבאה ב"חוכמתה" גם כך רוצה לאפשר להם להצביע בבחירות ולשמור לעצמם את האופציה).

[bagira]

דרך אגב, לא היה איזה פס"ד שקובע שהעיקול אמור להיות מידתי לגובה החב?

איך אצלי על 700 ש"ח הם מעקלים רכב+חשבון בנק?

[שמר]

לא מעקלים לך כסף, אלא מטילים עליך מגבלות שאמורות לגרום לך לשלם את החוב. יש הבדל.

[COMMANDER]

שמר,

תודה על בית הספר הארוך והממצה.

בהחלט ישמש אותי בסאגה המקבילה שלי שהולכת ונבנית מול משרד עורכי דין הדס בשם עיריית נתניה .

 

מה שאותי מעצבן הוא לא היחס של משרד עורכי הדין אלא הקלות שבה ניתן להוציא עיקול על חשבון בנק, לא מבין למה זה ככה!

 

 

אני נמצא בחילופי מכתבים עם עיריית חיפה ומשרד הדס בנושא דו"ח חניה בודד משנת 1999 כבר מספר חודשים.

כאשר ביקשתי אסמכתא למשלוח הודעות תשלום, קיבלתי מעיריית חיפה "דו"ח מצבים" - זה פלט מחשב בו מצויינים תאריכי משלוח ההודאות, אישורי קבלה וכו'.

 

כאשר ביקשתי מעיריית חיפה להמציא מספרי סימוכין למשלוח הודעות דואר נעניתי כי "דוח המצבים" מהווה אסמכתא קבילה על בית המשפט. אם ברצוני לקבל מידע נוסף עלי לשלם אגרות בקשה,דמי טיפול ועלות הפקה על פי "חוק חופש המידע". כמובן שזה אינו כלכלי כי עלות האגרות היא כשליש מגובה הקנס עם ההצמדה.

 

פניתי לנציב קבילות הציבור במשרד מבקר המדינה שיפסוק אם עיריית חיפה אינה מעוותת את "חוק חופש המידע" שכן על פי החוק אני פטור מתשלום דמי אגרה על מידע העוסק בפעולה הנודעת ישירות כלפי. משרד המבקר הסכים כי העירייה אינה פועלת ברוח החוקאך נציג המשרד אישר בפני בעל פה כי על פי חוות דעתם מסמך "דו"ח מצבים" אכן מוכר על ידי בתי המשפט כאסמכתא למשלוח הדואר. (ובעניין זה אין לי כנראה "קייס").

 

המחלוקת שלי עם עיריית חיפה נוגעת להתיישנות הדו"ח:

העירייה טוענת "פעלתי כדין" - משלוח הודעה ראשונה היה פחות משלוש שנים לאחר משלוח הדו"ח בדואר, פעולה המפסיקה את "מירוץ ההתיישנות".

אני טוען כי בין השנים 2005 ו- 2009 היה פרק של למעלה משלוש וחצי שנים בו לא נשלחו הודאות (וזאת על פי "דו"ח המצבים" של העירייה עצמה) ולפיכך חלה התיישנות לפי סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי.

 

מה שמטריד ביותר הוא שלמרות בקשתי, העירייה לא הודיעה למשרד הדס המשמש בא כוחה לעכב את ביצוע פעולות הגבייה ולפיכך אני ממשיך לקבל התראות.

לדברי עורכת הדין ממשרד הדס הם מייצגים את העיריה לצורך גבייה בלבד ואינם עוסק בבירורים עניניים . בכך משמש משרד הדס "גובה חובות" חסר כל שיקול דעת. ("אנחנו רק מבצעים את הנחיות העירייה").

 

מזכיר למישהו גובי חובות מן העולם התחתון? "זה הצ'ק שלך ואתה יכול לדבר ללמפה"

 

אני מתכוון לקבול על פעולות העירייה ובאי כוחה בפני משרד מבקר המדינה. זה כמובן לא ימנע מן העירייה לעקל לי את חשבון הבנק.

 

גובה הקנס אינו מצדיק פניה לעורך דין.

 

האם יש בפורום משפטן שיכול להציע לי כיצד למנוע פעולה חד צדדית של עיריית חיפה?