איך אתם מדרגים את המכוניות שלכם - מבראשית ועד היום?

[EliC25]

אני אתייחס רק לרכבים שהחזקתי כמודרניים ואתעלם מרכבי האספנות.

 

מקום אחרון: יונדאי לנטרה 99

קניתי אותה מחבר פורום, החזקתי בה כמה שבועות. רכב נחמד, פשוט, לא עשה לי שום דבר מיוחד. נמכרה לבחור חרדי קצת אחרי שרכשתי אותה, יצא לי לראות אותה כמה שנים אחר כך בכביש אבל כנראה שכבר מאז היא הפכה לפחית שימורים.

שישי: יונדאי אקסנט 95

הרכב הראשון שלי. אמנם מרגישה 'פחות' רכב מהלנטרה של אותה תקופה, אבל כמות החוויות והזכרונות שיש לי איתה משמעותיות יותר מחווית הנסיעה או כל דבר אחר. העצמאות שבבעלות על רכב משלך והיכולת להתנייד ממקום למקום. וגם יחסית להפחדות על רכב ישן (החזקתי אותה עד שהייתה בת 20 ועם 320 אלף קמ) - לא היו תקלות משמעותיות. נמכרה בעבור נזיד עדשים וירדה מהכביש כשנה לאחר מכן

הבאה בתור במקום החמישי: פיאסטה 2014 ידנית

הרכב אמנם היה של אשתי אבל כמובן שימש אותי באופן תדיר. מתכון של פעם - מנוע אטמוספרי וגיר ידני. הרכב פשוט, היה יחסית נוח לסופר מיני והמנוע הגיב טוב אם כי היה חלש. השלדה הייתה טובה. לא היה אבזור מיוחד ברכב או שום דבר מעבר. אחלה פתרון תחבורה חסכוני. נמכרה לחבר פורום שממשיך לטפל בה כראוי

 במקום הרביעי - גטס ידנית 2005

הרכב הראשון שבאמת העזתי לתחזק עצמאית, וגם בו צברתי חוויות לא רעות. מה לא עשיתי לו? מערכת סטריאו, צביעה, תוספות שלא היו קיימות בדגם הGLF הבסיסי, מערכת גז. רכשתי אותה מיד לאחר האקסנט והיה מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית מבחינת איכות הנסיעה וההרגשה שמדובר ברכב הרבה יותר חדש (באופן יחסי...) לבסוף נמכרה במחיר גבוה מאשר קניתי אותה, לבדואי מהפזורה שנסע בכביש 6 עוד לפני שהורדתי אותה מהמנוי. פגשתי אותה כמה חודשים לאחר מכן כשעצרתי לתדלק את המג'נטיס בתחנת דלק בנגב, והיא חנתה בחוץ כי הבעלים היה המתדלק... היה לה ג'אנט אחד שונה מהיתר וידית אחיזה אחת בתא הנוסעים הייתה שבורה. לא פלא שקצת יותר משנה לאחר מכן כבר לא חודש לה הרישיון. אין לי מושג מה איתה מאז.

במקום השלישי - סוזוקי גרנד ויטרה 2008

רכב השטח הראשון שבבעלותי, אליו הגעתי עם ידע רב כבר מבחינה טכנית, וגם כאן מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית מבחינת איכות החומרים.

הדירוג כאן די קריטי. הרכב לא נעים מדי לנסיעה. המרכב נח. אבל רעשי הכביש ומערכת ההנעה כמובן חזקים מאוד. בשטח הוא לא איזו עז קלילה שמקפצת, אבל גם לא חלבי. צריך לדעת לנהוג איתו. אמנם יש אבזור לא רע יחסית לשנתון, מושבי עור, סאנרוף, וכהנה וכהנה. אבל המושבים הלא אוחזים של היפנית הזו פשוט מונעים ממני לבחור אותה בנסיעות יום יומיות למעט במקרים בודדים.

במקום השני - קיה מג'נטיס דיזל 2010

הרכב שהחזקתי הכי הרבה זמן (7 שנים) ומעל ל100 אלף ק"מ ביחד. גם איתה עברתי הרבה, בעיקר מבחינת תחזוקה. התבגרתי איתה. נסעתי איתה בכל הארץ. התאמתי אותה שתהיה 'שלי'. מבחור צעיר בתחילת החיים, סיימתי 2 תארים בזמן שהחזקתי בה, התחתנתי, והיא נמכרה רגע לפני שהבת שלי נולדה. 

היא ממש הייתה underdog ורכב לא מוערך - נוח, חסכוני, חזק, מרווח, עיצוב טוב וכמובן ידנית עם 6 הילוכים. נמכרה גם כן לחבר פורום תוך 5 דקות מפרסום המודעה, מאז הוא ירד מהארץ ומכר לבחור אחר.

בדיוק אתמול מסרתי לבעלים הנוכחי שקית עם חלקים שנותרו לי במחסן. הוא מתקרב כבר ל400 אלף ק"מ. 

ובמקום הראשון איך לא? פיג'ו 508 סטיישן דיזל ידנית (בחצי מיליון שקל)

הרבה נאמר על הרכב הזה. אפשר להוסיף את כל מה שכתבתי על המג'נטיס עם תוספת: אבזור, נוחות צרפתית, שלדה שמתנהגת יותר טוב, שימושיות גבוהה פי כמה בגלל מרכב הסטיישן, וכמובן הניחוח הצרפתי.

בתאריך 14.2.2026 בשעה 19:05, דובצע כתב:

היי

עצה חברית - אפשר לחתוך את התמונות כך שלא יראו את כל התמונות מהגלריה שלך למטה. יש שם תמונות אישיות.

עריכה אחרונה ב-16 בפברואר על ידי EliC25

[mottis]

לפני 22 שעות, Buki כתב:

שני תאי מטען

היא חשמלית?

[Buki]

יש בחיפושית הקלאסית שני תאי מטען לא מאוד גדולים, אחד במקום ה"אין מנוע" מקדימה והשני לפני המנוע מאחורי המושב האחורי.

 

 

 

[baer]

טוב, זה עבר סינון מרכבי שטח סוזוקים למיניהם (חוץ מהדיסקברי) ורכבים בנאלים מהשנים האחרונות.

 

מקום 5 - פוקוס 2005, רמת אבזור הכי גבוהה (GHIA) נקנתה מיבוא אישי ושימשה כ-10 שנים עם אמינות סבירה.

הכי ביאס אותי שהגיר אוטומטי כי אחרת הייתי שומר לאספנות.

נמכרה לפני 4 שנים - זה שקנה השבית אותה אחרי חודש. אגב אין כבר פוקוס MK1 ביד 2.

 

מקום 4 - קיה פורטה 2015 נקנתה מליסינג והיתה אצלי 4 שנים באפס תקלות (הדבר היחיד מצלמה אחורית שהתמלאה במים).

מלא מקום, טיפה תחזוקה עצמית. נמכרה בקלות.

 

מקום 3 סקסו 1.4 2001 נקנתה בזול ונמכרה בזול, 4 שנים, מכל 200 אלף ק"מ, אמינות סבירה. לפני המכירה התחילה לעשן בטירוף, עשיתי לה לבד ראש מנוע (יש תיעוד איפשהו ברשת) ואז מכרתי אבל היא כנראה לא שרדה יותר מדי אחרי.

גיר ידני וזה אחד הרכבים הכיפיים שהיו לי. גורמת לי להבין באיזה מקום את אלה שמכורים לצרפתיות.. אבל אני נגמלי.

מה שאהבתי זה הפשטות, כל מיני תקלות חשמל נפתרו בקלות יחסית.

מן הסתם אין להשיג כבר כיד 2 בטח לא במחיר של אלפים בודדים שזה לא "וינטאג'".

לפני זה היתה AX - מאוד דומה אבל אהבתי יותר את הסקסו.

 

מקום 2 לנד רובר דיסקברי - שנת 97 מנוע TDI ידני. קניתי אותו כשגרתי בחו"ל (אפריקה) והוא היה ממש סבבה.

כרכב יומיומי עם כל הבורות בכבישים הכביש שם זה כמו שטח.

אמינות הפתיעה לטובה, נמכר כמעט באותו מחיר שנקנה (כ-50 אלף ש"ח).

 

מקום ראשון - 2 מזדות שהיו לי ביחד בקליפורניה והן השלימו אחת את השנייה:

מזדה 5 שנת 2014 שהיתה רכב משפחתי וחרשנו איתה את כל קליפורניה וקצת מעבר. לדעתי מזדה הפסיקו לייצר אותה אחרי כדי להעלות את המכירות של ה CX למיניהן שהן יותר יקרות ופחות פרטקיות.

פה בתמונה עם שרשראות שלג בטאהו.

 

וכמובן המיאטה שנת 96 רכב כיף שאין דברים כאלה, שימשה קצת לסופשבוע, פעם אחת לסופש בלגונה סקה, כולל טיולי אופניים עם מנשא אחורי.

מנוע 1.8, ידני (כמובן), רמקולים במשענת ראש וגג שנפתח עם שני קליפסים.

נקנתה ב 3000 דולר ונמכרה ב 2500. ביטוח כמעט כלום כרכב שני. להחזיק שם רכבים לכיף זה כ"כ קל שזה כמעט חובה.

 

[zvigolden]

לפני 13 שעות, zvigolden כתב:

אתחיל מהסוף :

1) הרכב הגרוע ביותר שהיה לי הוא מיצובישי L300 ידנית שנת 1992 , קניתי אותה ב 1997 כשגדלנו ל4 ילדים.

קניתי מסוחר בחולון (כן כן יודע שזו טעות חמורה , אי אפשר היה להשיג את הרכב הזה בזמנו)

זייף ק"מ , העלים תאונה ולאחר שהשגתי תיעוד , איימתי עליו בתביעה והחזיר חלק מהתשלום.

הרכב שתה 1 ל 5 , וסבל מתקלות רבות ויקרות.

 

2) סיאט מלגה 1989 שכל שנה היה צריך להחליף בה אגזוז , טימינג נקרע ב 70000 ק"מ והלך מנוע.

 

3) טויוטה קורולה ידנית 1993 שהחזקתי 10 שנים ומאזדה 3 2005 החזקתי 12 שנים .

בניגוד לתדמית היפנית שלא מתקלקלת הן משכו אותי למוסך יותר מהצפוי ובדיעבד הייתי צריך לחתוך קודם משתיהן.

 

נכון להיום אני סוגר 9 שנים עם ניסאן נוט 2013 שגמאה 142000 ק"מ

עשתה אצלי 120000 ק"מ והדבר היחידי מחוץ לטיפולים רגילים שהחלפתי הוא תושבת מנוע (מקורית) ומפוח מזגן

מעולם לא היה לי רכב כל כך אמין.

 

היו גם רכבי ליסינג מהעבודה והם ראויים להתייחסות נפרדת אולי בהמשך

 

 

רכבי הליסינג שהיו לי :

2000 - 2004 סיטרואן ג'אמפי. די אהבתי ,ידני גדול ונוח

מקום שני

 

2004 - 2007 פיז'ו 307 סטיישן 7 מקומות :

לא כל כך אהבתי כי הספסל מאחור מתאים רק לילד קטן , אין תא מטען ואם חלילה יש תאונה של אי שמירת מרחק , אין כמעט הגנה לילד

מקום אחרון

 

2007 - 2009 - פורד פוקוס : אהבתי , ירדנו פה מהרכבים הגדולים בגלל מחירם הגבוה

מקום שלישי

 

2009 - 2010 - מאזדה 2 : היתה רק שנה אחת עקב החלפת עבודה

לא בדירוג בגלל הזמן הקצר

 

2011 - 2014 - מיצובישי לאנסר 1.5 , קצת חלשה ורועשת אבל עבדה קשה וללא תקלות

מקום רביעי

 

2014 - 2016 טויוטה קורולה :

עבדה קשה , ללא תקלות והילדים חגגו עליה - מקום ראשון ללא עוררין

[amosbmw]

יש כאן בעיה בשירשור שהמטרות של המשתתפים והמדד שלהם לרכב טוב או מאכזב הוא לא אחיד. אחד מעניין אותו האמינות, כמה הוא ביקר במוסך, ואחר מעניין אותו הפרקטיות או ההנאה מהנהיגה, ברמת הנוחיות או הרגשת התגמול (לא מצליח להעביר בעברית במדויק את המילה rewarding).

עוד בעיה, שאמנם מצויין דגם הרכב אבל לא באיזו תקופה הוא נבחן. לדוגמה מישהו הזכיר כאן גולף 4 שהתאכזב ממנה. אני רכשתי גולף 4 כשהייתה בת 3, ובזמנו היא הייתה קפיצת מדרגה באיכות הפנים, איכות המרכב ומפרט הבטיחות לעומת כל מה שהיה מקובל ברכב עממי. אם אסתכל עליה במושגים של היום, היא באמת לא משהו.

הכנתי רשימה של 10 רכבים שהיו בבעלותי, בחלק גדול מהם אני לא מצליח לדרג ביניהם שאחד היה יותר טוב מהשני. כל רכב נקנה בהתאם לצרכים באותו הזמן והאפשרויות בשוק והתקציב שלי באותה תקופה. החסרונות היו ידועים מראש - למשל שלא נוח להוביל פריטים גדולים ברכבי סדאן.

אשתף כמה נקודות לגבי כל רכב, אני לא מדרג ואין לי זמן לחפש תמונות הפעם. המיספור הוא כרונולוגי.

10 פג'ו 405 1.6SR אוטומט, מודל 1989, נרכשה ב1997. בזמנו חשבתי שאוטומט זה דבר יותר מתקדם מגיר ידני ולכן ברור שצריך אוטומט. רק שהגירים האוטומטיים עדיין לא היו שם והיה להם רק 4 הילוכים. התיבה סירסה את הרכב לחלוטין עם 4 הילוכים בלבד ומנוע הקרבורטור הקטן היה חלש על גודל הרכב. מה שכן, נוחה מאוד, נתנה את ההרגשה של רכב "מנהלים" כמו שצרפתיות גדולות יכולות לתת. איכות ההרכבה לא הייתה טובה במיוחד. נמכרה מקולקלת כשהגיר נתקע.

9 פיג'ו 306 ST 1.8 ידנית, מודל 1995, נרכשה ב1998. הגיר הידני ומנוע ההזרקה הגדול יותר, על רכב יותר קל, הרגישו כמו שידרוג עצום. השילדה מצויינת אבל הרגשתי שהגודל קצת קטן לי. כנ"ל, איכות ההרכבה לא הייתה טובה במיוחד.

8 גולף IV 1.6 ידנית מודל 1999, נרכשה ב2002. רציתי להתקדם לרכב בטיחותי יותר עם 4 כריות אויר וABS. קפיצת מדרגה בנושא איכות ההרכבה. קצת פחות נמרצת מה306 אבל בזכות הגיר הידני ידעתי להנות גם איתה.

7 BMW E30 318i ידנית מודל 1987, נרכשה ב2005. כתבתי עליה כאן

6 BMW E46 318i מודל 2000 נרכשה ב2006. מבחינתי, כקורא אדוק של מגזינים גרמניים, הE46 הייתה הGold Standard באותה תקופה. ההתפשרות הייתה על מרכב סדאן, מנוע בסיסי וגיר אוטומט 4 הילוכים (שוב), בהתאם למצאי בארץ. 

השילדה וההיגוי פשוט היו מצויינים, איכות ההרכבה מעולה, והגיר היה מבאס. בגירסת מתיחת הפנים מ2002, שלא הייתה לי, אמנם הגיר שודרג ל5 הילוכים, אבל המנוע האמין והישן הוחלף במנוע מודרני, חזק ולא מוצלח.

5 פורד גלקסי אקובוסט, מודל 2012, נרכשה ב2013. הרכב הכי יקר שרכשתי אי פעם, מנוע טורבו חזק מאוד, מרווחת בצורה בלתי רגילה, תיכנון פנים גאוני - שורה שנייה ושלישית של מושבים נפרדים, שכולם מתקפלים לתוך הרצפה, ואפילו מהנה לנהיגה בשביל מיניואן. נמכרה אחרי שנה וחצי כי הייתי צריך את הכסף. בדיעבד הבנתי שהן לא מזדקנות יפה, אז זה נחסך ממני.

4 גולף פלוס 1.6 אוטומט, מודל 2007, נרכשה ב2015. תיכנון גאוני של המרכב  וחלל הפנים, איכות הרכבה טובה מאוד. המנוע קטן על המרכב הכבד. האוטומט 6 הילוכים פלנטרי, עושה את העבודה בצורה לא מרגשת. אם הייתה ידנית (אין בארץ) אני מניח שהייתה הרבה יותר טובה.

3. BMW E34 525i אוטומט מודל 1996 נרכשה ב2015. למעשה מדובר בדגם שהוצג עוד ב1988. כמה שנהניתי מהרכב הזה, עם מנוע 6 צילינדר גדול, מושבים ושילדה מעולה, וגיר אוטומט ראוי של 5 הילוכים. 

2. גולף דור 7.5, 1.4TSi עם 150 כ"ס, מודל 2017, נרכשה ב2023. טיל קומפקטי ומאובזר היטב. אני פחות אוהב מכוניות קטנות אבל כאן אני לא מרגיש בחיסרון. המושבים מעט פחות טובים משל הגולף פלוס, נראה לי שמושבים של GTi בול תפורים עליה אבל מאיפה אמצא דבר כזה? ממש הייתה צריכה את הגדלת גודל הצמיגים, ואני חושב להתקין לה בילשטיין B6 בקרוב.

1. BMW X3 28i, מודל 2011, מנוע N52, נרכשה ב2023. אם כל האנטי שהיה לי לSUV, נרכשה מאחר ואין מבחר של סטיישנים בארץ. פשוט רכב כמעט מושלם. מנוע 6 צילינדר עוצמתי, גיר 8 הילוכים. מהירה מאוד בכביש. בעלת יכולות שטח לא רעות שאני מנצל הרבה. כורסאות ספורט חשמליים, עם רוחב מתכונן, בידוד רעשים מעולה, סאונד אגזוז מצוין, צמיגים מעולים. מערכת שמע מקורית מפוארת. חסרונות? יקרה לתחזוקה, אבל שווה את זה.

 

[Buki]

@amosbmw 

ככה זה עם חברי פורום וותיקים שכותבים הודעות מפורטות ומסודרות. אחרי שקראתי הבנתי שיכלתי  לכתוב את כל הרשימה הזו שלך ככה מהזיכרון על בסיס פוסטים קודמים 😁 

[mcshmupi]

@amosbmw אני לא חושב שזאת באמת בעיה שאין כאן מדד אחיד. השאלה שלי היתה איך כל אחד מדרג את הרכבים שלו, בעיניו.

ההשראה לשרשור באה מדאג דמיורו שדירג את הלמבורגיני קונטאש מעל הקררה GT והפורד GT , למרות שסביר שמישהו אחר שיחזיק אחת מהן ביחד עם הקונטאש ידרג הפוך. 

 

[ברווז]

אשתתף, למרות שההיסטוריה המוטורית שלי דלה ולא להיט במיוחד. לא תמצאו פה דברים מגניבים או מיוחדים...

 

מקום רביעי, אחרון ולא חביב: מאזדה 3 בציר 2005 (להלן: המאזדהיינת).

 

מה אהבתי ברכב: עיצוב מאד יפה שנראה עדיין טוב גם בימינו. 

 

מה לא אהבתי ברכב: ממש. כל. השאר.

 

בין אם זה המושבים המHורבנים שלא מתאימים למישהו בגודל שלי, בין אם זה האין-אפשרות-להחליף-את-הרדיו ועוד הרבה הרבה. זוועה וסיוט של רכב. ציון: 0.5 מתוך 10, וגם זה רק כי הוא מדי פעם גם נסע מ-א ל-ב.

 

מקום שלישי: לאנסר (צורה ישנה) בציר 2008 (החליף את המאזדהיינת). 

 

מה אהבתי ברכב: הוא לא המאזדהיינת. מושבים נוחים (ולכן - אך לא רק בגללם -זכה לשם "נוח"). אמין ביותר. הטיפטרוניק היה משהו מצויין עבורי והשתמשתי בו הרבה לבלימת מנוע בירידות ולפעמים גם לעליות מסויימות, קשות.

 

מה לא אהבתי בו: עגלה ליסינגומטית טיפוסית- 4 הילוכים אוטומטי, זה היה רכב רעב ועצלן. עיצוב, במיוחד זה של הפנסים הקדמיים שהיה מבחינתי פשוט מזוויע. 

 

מקום שני: הרכב הראשון שלי, זה שהביא אותי לפורום הזה: פיאט מריאה, שנת 98. התמונה להמחשה, שלי היה בצבע זהב מחריד... והסמל היה הישן של ה-4 קווים.

מה אהבתי בו: צ'מעו, זה היה הרכב הראשון שלי. אהבתי במיוחד את הקונספט של יש לי רכב, כל זה- שלי!. 

הדש היה מעוצב היטב ומיוחד, על כל התאורה שלו (הכל היה בצבע ירוק, להבדיל מבעיקר כתום מזעזע שראיתי עד אז בכמעט כל הרכבים). הרגיש יחסית זריז, לנהג חסר ניסיון שכמותי. 

 

מה לא אהבתי בו: עיצוב לא להיט מבחוץ, והצבע. בעעע. עוד לא למדתי להבין מה באמת חשוב ברכב כשקניתי אותו, ולא ממש בדקתי ובחנתי מה מוצא חן בעיני ומה לא- פשוט נהניתי מהרכב. 

 

מקום ראשון: לאנסר ספורטבק 2016 (הנוכחי). 

מה אני אוהב בו: ממש כמעט הכל. כיפי יחסית לנהיגה. זריז ולא ממש עצלן (עד שמפעילים את המיזוג אבל לא חשוב). לא זולל יותר מדי דלק. מספיק חזק בשביל לנסוע בקלילות יחסית ברוב העליות של עירי (148 כ"ס כחדש). הכי חזק שהיה לי עד היום בפער (50% יותר)... יש לי סאנרוף! יש לרכב ג'אנטים! כמעט כל מה שרציתי אי פעם ברכב משפחתי. והדלת הנוספת. וואו. גיים צ'יינג'ר. 

מה אני לא אוהב בו: המערכת הארורה של גילקאר שמותקנת בו. הצעצוע המעפן הזה שנקרא מובילאיי שמותקן בו. החלון האחורי שלו לא באמת מאפשר לי לדעת עוד כמה יש לי לנסוע אחורה כי הטמבון שלו בולט מאד (מאד), לפחות יש מצלמת רברס. והכי גרוע, הוא דאקינג נמוך מקדימה. יותר מדי נמוך. לא יכול לחנות מעל רוב המדרכות בעירי עם הפגוש הקדמי, רק עם האחורי (מזל שככה אני ממילא מעדיף, אבל יש חניות שבהן זה לא אפשרי).

 

אזכור של כבוד: קנגו RT מודל 02 דומני שהיה במשפחה. דיזל, ידני. 

במלחמה של 2006, הכבישים בחיפה היו ריקים, כך שיכלתי ללמוד איתו איך לנסוע מהר.

בעליות...

היה מצויין בשביל ללמוד "קווים" נכונים, כניסה ויציאה מסיבובים וכדומה. 

מה אהבתי ברכב: גבוה ומרווח מבפנים, מושבים נהדרים, הרבה מקום אכסון. 

מה לא אהבתי ברכב: קובייה מגושמת ומכוערת, אמינות נמוכה משום מה, כשיש רוחות חזקות והרכב ריק הוא משמש כ"מפרש" בגלל שהוא גבוה- בכבישים מסויימים זה יכול להיות (והיה פעם אחת) ממש מסוכן.

 

עד היום אם יוצא לי לנהוג פה ושם על דיזל ידני אני מחייך. 

על בנזין ידני לא יצא לי, ולא נורא. לא ממש אוהב את הבנזין ידני, הוא עדין לי מדי. הדיזל הרבה יותר סלחני. 

[Lt. Dan]

לפני 3 שעות, amosbmw כתב:

לדוגמה מישהו הזכיר כאן גולף 4 שהתאכזב ממנה

זה אני 😅

מודל 2001, 1.6 אוט׳. נרכש ב 2007. וכן, אני זוכר שכשהגיע לארץ - התלהבו ממנו - התאורה הכחולה בלוח מכוונים, ריפודי קטיפה, פלסטיקה עם מגע נעים, מחזיקי ידיים עם ״טריקה שקטה״ וכו׳. רמת גימור Generation הייתה ״חביבת הנוער״ - עם ג׳אנטים גדולים ותאורה אחורית מושחרת.

כרכב משומש, חוויית הבעלות הייתה פחות טובה - בגלל פלסטיקים שלא החזיקו מעמד יפה, כל מיני רשרושים וקרקושים, צריכת דלק לא מי יודע, שיוט ב-100 קמ״ש על 3k סל״ד רועשים. חוויתי אותו יותר כרכב פוזה ופחות פרקטי.

עריכה אחרונה ב-17 בפברואר על ידי Lt. Dan

[itaysamurai]

מקום שלישי:

אלפא 159 1750 טורבו ידנית.

מהירה, נוחה ודי מהנה, רכב שארבתי לו מיומו הראשון על הכביש ו-3 שנים אחרי גם מימשתי.

תקלה אחת בדמות צינור מים קרוע, חוץ מזה שום כלום.

החזקתי אותה שנתיים, היה נמשך עוד אם לא הייתי מרשה לעצמי רכב חדש.

 

 

מקום שני:

אלפא 147 2 ליטר ידנית, 2002.

גם היא היתה יד ראשונה תקופה ארוכה ואני לא הבנתי איך היא כבר שבועיים ביד2 בלי חוטפים. אפילו המחיר היה טוב.

אם לא ה-B58 של הרכב מלמטה והאמינות המפוקפקת, היא היתה לוקחת את הכתר.

כי ה-TS הוא מנוע פצצה, צליל טוב, הגה מצויין, תנוחת ישיבה ומושב מעולים והיא פשוט יפהפייה לטעמי.

אבל גם ידעה לפרק לי משכורות במוסך, כולל שיפוץ מנוע היקפי.

3.5 שנים והיא נמכרה לחבר פורום. זוכר אותה ממש לטובה.

 

 

מקום ראשון:

BMW M240i 2018.

זה כאילו "קל" לבחור בה, אבל היא לא חפה מחסרונות.

ובכ"ז זה הרכב הראשון שקניתי לעצמי חדש והיה ביג דיל עבורי.

אולי המנוע הכי טוב בצד הזה של החצי מיליון, גיר לא פחות טוב, קצת שיפורים שעזרו למגבלות שהיא באה איתן והנה 8 שנים של בעלות.

היא לא M2, לא נועדה להיות, עושה טוב מה שהיא יכולה לעשות.

לא רואה כרגע החלפה, כפי שכתבתי לא מזמן בשרשור אחר, באמת לא מתעסק בזה.

 

 

בכוונה לא הכנסתי רכבי אספנות. גם עם משמעותית פחות כוח ונוחות הן מפרקות את כל הנ"ל בלי לעלות לזירה אפילו.

 

 

 

 

[kingcars]

למשפחה שלי היה מהיונדאים הראשונים בארץ,

יונדאי לנטרה 1994 ושירתה אותנו למשך 20 שנה

נוסטלגיה לשבת: יונדאי לנטרה - "הסטנדרט החדש שקוריאה את האחרים" - Wheel חדשות ומבצעי רכב

היום יש רנו פלואנס 2013 1.6

סבירה בסה"כ

עריכה אחרונה ב-12 באפריל על ידי kingcars

[גולדן191]

לפני 7 דקות, kingcars כתב:

למשפחה שלי היה מהיונדאים הראשונים בארץ,

יונדאי לנטרה 1994 ושירתה אותנו למשך 20 שנה (ראתה מוסך לא מעט)

גם לנו היה אקסנט 1994 או 1995

ידנית

לא חושב שראה מוסך יותר מדי, אבל הייתי ילד

נגנבה מתישהו סביב שנת 2004 מהחנייה.

 

איך אתה יודע שאתה מהראשונים בארץ אם נמכרו איזה 5K+ מכוניות? אמרו לכם בסוכנות שאתם מהראשונים? 

עריכה אחרונה ב-12 באפריל על ידי גולדן191

[kingcars]

לפני 4 דקות, גולדן191 כתב:

גם לנו היה אקסנט 1994 או 1995

ידנית

לא חושב שראה מוסך יותר מדי, אבל הייתי ילד

נגנבה מתישהו סביב שנת 2004 מהחנייה.

 

איך אתה יודע שאתה מהראשונים בארץ אם נמכרו איזה 5K+ מכוניות? אמרו לכם בסוכנות שאתם מהראשונים? 

האמת דוד שלי קנה את הרכב מבלי לעשות עליו נסיעת מבחן אבל זה היה ביולי 1994 הקניה בוצעה נראה אם אני זוכר שאמרו.

יונדאי יהוד לקחו אחרי שנתיים שהאוטו היה אז טיפול כמעט 5000 ש"ח אז.

[גולדן191]

לפני 5 דקות, kingcars כתב:

יונדאי יהוד לקחו אחרי שנתיים שהאוטו היה אז טיפול כמעט 5000 ש"ח אז.

איך 5000 ש"ח ? נראה לי הלך לו מנוע ולא אמר לך

אתה יודע מה זה 5000 ש"ח ועוד במונחים של אז ?

יש מצב לא בדק אף פעם שמן מים במשך שנתיים ואז הייתה נזילה שלא ראה והלך מנוע או משהו

 

אגב זה מה שקרה לנו עם יונדאי סביב 2015 אני חושב

ליסינג לא בדקו והלך מנוע אחרי שנתיים של נסיעות המון בתוך העיר

אם היו דואגים לרכב לא היה הולך מנוע

לא יודע מה הנהלים של הליסינג מאז, אני די בטוח שלא הרימו מכסה מנוע שנתיים אף אחד מהמשפחה

עריכה אחרונה ב-12 באפריל על ידי גולדן191