Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 1128 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלום חברים.

 

מרגיש אבוד,

 

בן 40, רווק וגר עם ההורים, די הכרחתי את עצמי לקנות דירה כדי לעבור לגור לבד, הפעם היחידה שגרתי לבד היתה בגיל 30 למשך שנתיים.

 

הדירה ריקה כבר חצי שנה, לא מצליח להחליט אם לעבור או להשכיר אותה בינתיים, מצד אחד מאוד מפחד לעשות את הצעד ומצד שני אני יודע שאני יכול להיתקע עם ההורים לעוד שנים.


עבדתי מאוד קשה וחסכתי במשך השנים כדי לחסוך לדירה והיא אפילו בלי משכנתא.

הדירה במרכז הארץ ובמרחק של 25 דקות מבית ההורים ו-30 דקות נסיעה לעבודה הנוכחית במקום 10 דקות כיום.

 

מצד אחד לא כ״כ שמח ונהנה בחיים, אין זוגיות, כמעט ואין לי חברים אך יש לי סוג של נוחות והרגל למצב הקיים.

מצד שני מפחד להרגיש את הבדידות, מרגיש שאני לא מספיק עצמאי ומוכן לחיים הבוגרים.

כל זה מוביל ללחץ בלתי נסבל, לייאוש, לדיכאון ולהתבייש מהתקיעות וחוסר קבלת החלטה.

 

ממש קשה לי לטפל בדברים שקשורים בסידור הדירה, היא ראויה למגורים אך רציתי לשפץ קצת, להחליף מטבח וריצוף אך בגלל חוסר הבטחון במעבר לא עושה, הדרך היחידה היא להכריח את עצמי ולקחת איתי מזרון וריהוט ממש בסיסי שיש לי ולעבור באותו יום.

 

נ.ב

נמצא בטיפול כבר 5 שנים, מייאש שזה לא מספיק עוזר.

 

אשמח לכל תובנה, עצה, חיזוק או כל תגובה אחרת.

 

תודה חברים.

Mazda 3 2.0 SPIRIT

פורסם

אין טעם להמשיך בטיפול שלא מקדם אותך.

זה לא תחליף לחברים.

 

במקומך הייתי קופץ למים.

תמיד אפשר לחזור להורים.

  • רעיון טוב! 2
פורסם
לפני שעה, shai82 כתב:

נ.ב

נמצא בטיפול כבר 5 שנים, מייאש שזה לא מספיק עוזר.

 

אשמח לכל תובנה, עצה, חיזוק או כל תגובה אחרת.

 

תודה חברים.

 

ניסית טיפול תרופתי ? אם לא פנה לפסיכיאטר לייעוץ.

איזה כייף לי :)

פורסם
לפני 36 דקות, מרק10 כתב:

 

ניסית טיפול תרופתי ? אם לא פנה לפסיכיאטר לייעוץ.

כן, ניסיתי לא מעט.

הדיכאון הוא לא קליני, נובע מהמצב שלי כנראה.

Mazda 3 2.0 SPIRIT

פורסם

לעבור לדירה שלך זה לא מחוייבות שאי אפשר להפר, תתחיל בלישון בה יום או יומיים בשבוע ואז תחליט אם להמשיך עם זה או לא

  • רעיון טוב! 1
פורסם (נערך)

תוכל לפרט בנקודות ממה אתה בדיוק חושש?

 

דבר ראשון, תתעודד! כי אתה במקום טוב ועוד לא מאוחר לעשות שינוי. יש לך דירה משלך, זה כבר פלוס רציני.

 

תתעסק בעשייה. נסה לדמיין איך היית רוצה לראות את דירת החלומות שלך, תכנן לך תוכנית ועשה זאת. תאמין לי ברגע שתתחיל, אתה תהנה מהתהליך וכבר לא תתעסק בחששות שמלוות אותך. דמיין את עצמך חוזר הבייתה, שם לך מוזיקת אווירה טובה, מכין לעצמך משהו קל לשתות/לאכול, צופה במשהו וגומר את הערב. כשתתחיל לעשות זאת בשגרה, תראה איך אתה יכול לשלב את זה עם בת זוג.

 

מבין לליבך ובמקום מסוים מסוגל להזדהות.

 

 

עריכה אחרונה על ידי Shmulik_Miata

המכוניות שלי : Lantis-F 98 -> מאזדה מיאטה 95

המכוניות של אשתי : יונדאי אקסט 95, מאזדה 3 2006, מיאטה NB 2003, סיטרואן C3 2017

המכוניות ליסינג שהיו לי : מאזדה 3 2010, סוזוקי סוויפט 2014, סוזוקי ויטרה 2016, רנו גרנד קופה 2019, סקודה קאמיק

החלום : RX8

פורסם

כפי שנאמר כבר להחליף מטפל במיידי.

לא מכירים וכו׳ אבל ממה שאתה מתאר - אתה תקוע במצב של לימבו ומייצר נבואה המגשימה את עצמה, שרק מעמיקה את הבור. אתה חייב לצאת מהבור (קונספטואלית), קונקרטית זה אומר לעבור מייד ולהפוך לעצמאי. אם אתה מחפש זוגיות אז לגור עם ההורים בגיל הזה לא יסייע יותר מדי.

 

ממליץ לחפש קבוצת תחביבים מסוימת, רכיבה על אופניים לדוגמא, ולהכנס לזה. תכניס עצמך לרוטינה שמערבבת אנשים אחרים, socialize, אולי זה ישחרר לך חלק מהלחצים הכלואים. אם תפתח תחביבים שמערבבים אנשים אחרים, תכנס לך קצת ׳תשוקה׳ לחיים, ומשם יתחיל הטיפוס החוצה מאותו ״בור״.

 

בהצלחה

  • אהבתי 1
  • רעיון טוב! 1

“Never wrestle with a pig - you'll both get dirty, but the pig likes it"

Model 3 P | Atom 3 | Palisade Calligraphy | Sportster Iron 883 | Scout Bobber 1100 | Monster 1200

פורסם
לפני 50 דקות, Shmulik_Miata כתב:

תוכל לפרט בנקודות ממה אתה בדיוק חושש?

 

מבחינה כספית אני במצב טוב, די מסודר.

בראש ובשכל אני יודע שאני חייב לצאת מההורים.

 

מצד שני קשה לי להחליט, גם על קנית הדירה קצת התפשרתי וקניתי ממש בלחץ וחוסר שלמות - למזלי מאז מחיר הדירה עלה בלפחות 400 אלף כך שזה קצת הרגיע אותי.

 

אני מסתכל רק על החסרונות:

כרגע גר במבשרת והדירה במודיעין - זה לשנות עיר מגורים.

זה להתרחק מבחינת הנסיעה לעבודה מ-10 דק לחצי שעה. (למרות שבעתיד ייתכן ואעבור לעבוד במרכז, אין לדעת)

 

 

הדירה במצב טוב יחסית, רציתי רק להחליף את הפרקט הקיים ואת המטבח הקצת מיושן - לא יודע אם יש לי כוחות נפשיים בשביל זה כרגע.

 

וגם לגבי הריהוט - בגלל שאני חושש ולא בטוח מהמהלך אז להשקיע במינימום ולא במיטה יקרה יותר למשל שרציתי?

 

ובאופן כללי חושש מדברים שאני לא יודע בתחזוקת הבית, אפילו לתלות תמונה.

 

 

 

 

לפני 50 דקות, Shmulik_Miata כתב:

דבר ראשון, תתעודד! כי אתה במקום טוב ועוד לא מאוחר לעשות שינוי. יש לך דירה משלך, זה כבר פלוס רציני.

 

תתעסק בעשייה. נסה לדמיין איך היית רוצה לראות את דירת החלומות שלך, תכנן לך תוכנית ועשה זאת. תאמין לי ברגע שתתחיל, אתה תהנה מהתהליך וכבר לא תתעסק בחששות שמלוות אותך. דמיין את עצמך חוזר הבייתה, שם לך מוזיקת אווירה טובה, מכין לעצמך משהו קל לשתות/לאכול, צופה במשהו וגומר את הערב. כשתתחיל לעשות זאת בשגרה, תראה איך אתה יכול לשלב את זה עם בת זוג.

 

מבין לליבך ובמקום מסוים מסוגל להזדהות.

 

 

 

Mazda 3 2.0 SPIRIT

פורסם

היי!

גם אני פחות או יותר באותו מצב, אני עוד זוכר את היום הראשון שלי בדירה שגרתי בה לבד, רק אני. על מיטה מאולתרת. בלי כלום, רק אני ותיק עם בגדים.

איך הכל היה מפחיד ומוזר ביותר. לא מכיר את הסביבה, לא מכיר את האנשים (ואיזה הזיה היה לגור באותה דירה). עד אותו רגע הכרתי את החיים שלי בתור אחד שתקוע בעוטף עזה.

כן, אני ממליץ לעשות את המעבר לדירה, בעזרת תמיכה מבחוץ, המעבר יכול לטלטל אותך ולמשוך אותך לכיוונים לא טובים.

 

 

אל תשכח להודות להורים שלך על כל מה שהם עשו ועושים עבורך. זה ממש לא מובן מאליו.

  • אהבתי 3
Ready To Rock
Ready To Rumble

"Hard times create strong men, strong men create good times, good times create weak men, and weak men create hard times." G. Michael Hopf

 Daihatsu Sirion 2007 1.3 automatic
פורסם

חביבי, אתה בן 40 ואין לך 10 ילדים להאכיל

 

תעבור לדירה שלך, תשקיע בשיפוץ ובריהוט ובזיווד בלי להתקמצן, מקסימום אם תחליט לעשות פרסה תמכור בחצי מחיר ותלקק את הפצעים

 

ולהחליף מטפל דחוף, או אפילו שיטת טיפול

 

ואולי לאמץ כלב

  • אהבתי 5
ציטוט

יבגניפ כתב:

 

אוף. למה אני מגיב פה? 

 

פורסם

בעבר (בילדות) עבר עלי משהו, בסופו של דבר, מכיר את הסיפור על הבחור שטבע ?

בקצרה, בחור נתקע בנהר סוער ונאחז בקושי באיזה ענף, מגיע מישהו מנסה לעזור לו, התשובה שלו "אלוהים יעזור לי"

עוד מישהו מגיע ורוצה לעזור, ההוא עונה "אלוהים יעזור לי"

ככה פעם שלישית, בסוף נפל וטבע.

 

עלה למעלה לאלוהים ושאל אותו "אלוהים, התפללתי כל כך הרבה, למה לא עזרת לי?"

אלוהים ענה לו "שלחתי לך 3 אנשים שיעזרו לך .."

 

האמת המרה היא, עד שאתה לא תחליט שאתה רוצה לעזור לעצמך, שום דבר לא יעזור.

הדרך הכי פשוטה היא פשוט לעשות את הצעד (המפחיד בשבילך) ולהחדיר לעצמך מחשבות חיוביות ולזרוק לפח מחשבות שליליות.

תעבור לדירה AS-IS, קודם כל תתרגל לאזור, תתרגל לדירה, תתרגל לחיות לבד, להיות אחראי לעצמך, לכבס לעצמך ולבשל לעצמך

תוכל לשים טלויזיה/מוזיקה בפול ווליום, תוכל להרגיש חופשי לעשות מה שבא לך מתי שבא לך בלי מגבלות של ההורים

לך תראה איזה כיף זה לקנות דברים חדשים לדירה החדשה שלך, טלויזיה גדולה, ספה חדשה..

 

אחרי זה, תוכל לחשוב על שיפוץ ושבצור.

 

 

 

  • אהבתי 4
פורסם

אני מאוד מזדהה עם מערך התחושות שציינת.

אנחנו אנשים מורכבים שצריכים להתאים את עצמנו למציאות די קשוחה.

ולא תמיד זה מצליח, וגם כשכן מצליח לתקופה - אז באה נפילה, וחוזר חלילה.

 

אבל ממה שכתבת ראיתי גם לא מעט דברים חיוביים.

אתה עובד ומתפרנס, יש לך קורת גג בטוחה, משפחה תומכת, חברים,

אבל יותר מכל יש בך פתיחות ושאיפה לשפר.

 

נתנו לך למעלה אחלה עצות, מצטרף בחום לזו של דובצע - ספורט!

אני נכנסתי לזה לפני 4-5 שנים, והשינוי הוא עצום וגדול.

בזמן פעילות ספורטיבית המוח משחרר אנדורפינים, ומשחרר אותך לזמן מה מהרגשות המפילים.

איך למנף את זה למציאות? קטונתי מלייעץ. מה שמתאים לאחד פחות יתאים לאחר.

 

דימיון הוא כלי מנטלי רב עוצמה. לא מכיר אותך, אז לא יודע כמה אתה שם.

על עצמי אני יכול להגיד שרק בשנים האחרונות הבנתי שאני 'דימיונר'. (מונח אישי שלי, אל תחפש בוויקיפדיה...)

העולם הדימיוני שלי פיתח פיגומים בהם הוא מחובר למציאות,

(להבדיל מפנטזיונר - אצלו רוב הסיכויים שהמציאות לא תיתן לו להגשים אותן)

ואני די מצליח לחיות בשני העולמות ואפילו לשלב ביניהם בצורה סינרגית.

 

לפני 3 שנים מצאתי את עצמי בנקודה מאוד נמוכה, כבר ממש בדלת לצאת החוצה מכאן.

שיחה עם אדם שאני מאוד מעריך שלחה אותי לקורס NLP.

חידד והגדיר לי טכניקות שבחלקן כבר השתמשתי בלי לדעת מה בדיוק אני עושה.

השיטה הזו מלמדת להגיע למטרות צעד אחרי צעד, לקחתי משם 'ארגז כלים' שאני משתמש בו מאז

כמובן עם הרבה התאמות אישיות, ובשילוב עם הרבה דימיון מוביל שמתורגם לאט לאט למציאות.

להגיד לך שהכל דבש וסוגה בשושנים..? ממש לא! אבל הרבה יותר טוב מפעם וזה כבר משהו.

 

באותה תקופה העליתי על הכתב התמודדות עם מצב בו הרגשתי שאני יותר מזיק מאשר מועיל,

שילוב של נסיבות חיצוניות יחד עם דיכאון שהוביל לזעם ואגרסיות. מצב שלא הייתי מוכן לחיות איתו.

זה היה בערך לפני 20 שנה, אז הייתי בערך בגילך. בדיעבד הבנתי שעשיתי 'ריסטארט'.

היום הריסטארטים שלי הרבה פחות דרמטיים ו/או מסוכנים - https://www.doogigim.co.il/ריסטארט/

 

חפרתי, אז אסיים עם שיר שהוא שיר המנטרה שלי:  (ארז הלוי מילים ולחן)

 

כך ברא אותך הטבע
עם קצת דמיון ומחשבה חופשית
אז תן לזה לגדול מהתחלה בבקשה

אל תנסה להילחם בזה
אל תנסה להשתנות
כי זה תמיד יבוא מהתחלה פתאום

כי כך ברא אותך הטבע...

 

https://www.youtube.com/watch?v=fH64t5J-Io0

 

 

אני מאחל לך הצלחה, נגעת ללב עם הפתיחות והכנות.

אחרי שתעבור ותסתדר,

אשמח להקדיש כמה שעות ואת כישורי כהנדימן, ולסייע במה שאוכל בסידור הדירה.

 

 

  • אהבתי 8
  • רעיון טוב! 1
×
×
  • תוכן חדש...