למה לא מציינים ולא חוגגים 9 למאי בישראל

[ליין מן]

של פוקס ניוז או של CNN?

,,,,

זה לא מושתק, זה מדובר ובגלוי, ממאג'יד נאווז ועד דאגלס מוריי, כולם מדברים על זה.

 

לטעון שהיום מישהו שולט בתקשורת...

,,,

 

 

 

זה כן מעורפל ונדחק קצת.. קצת.

במצב הנוכחי בבריטניה, זה כן נדחק קצת לשוליים, ומנגד הממשלה כן פועלת ונלחמת בתופעות הללו.

יש שתי גישות בנושאים הללו ופשרות.

 

גישה א' - גישת התקשורת הטהורה - האייטם שלי, הגילוי הראשוני והפרסום.

על אמצעי התקשורת חובה לפרסם ולידע את הציבור על הכל, כל הזמן. (לפי החשיבות)

אנו מודעים ומודיעים על הבעיה, והרתעה וההגנה ע"י הפרסום.

מזהירים את הציבור, עוקבים אחרי ההליכים, ומראים לציבור את התקדמות ההליכים.

מבחינת הממשל יש בכך להראות, כי הוא פועל ומעמידים לדין, ומגינים על הציבור.

 

גישה ב' - מבקשים להוריד פרופיל תקשרותי, לדווח קלות בלי להאשים ולפגוע בכל המגזר.

זה מבוצע בבקשה לאמצעי התקשורת הגדולים, ע"י פקידים רמי-דרג בממשלה.

הדלפות עם בקשות לא לפרסם, בישראל היה את ועדת העורכים שכונסה לבקשות כאלו.

גם כיום - בהרבה מדינות יש מסלול שקט ללא פירסום, המעדכן את מנהלי אמצעי התקשורת המרכזיים.

 

הרעיון הוא, לא ליצור רעש גדול - במקביל, מתחייבת הממשלה לטפל בבעיה.

ומדי תקופה, מעדכנת על הפעולות אשר בוצעו ( את המשפטים של מבצעי העברות אפשר לסקר)

ומנגד - פחות רצון כי הקורבנות יופיעו באמצעי התקשורת, והתלהמות ציבורית.

 

המבנה של הגישה הזו מופיע בעוד מערכות, כגון תקלות מבצעיות בגופים ממלכתיים, צבא וכו'.

כדי לשמור על המבנה ורצון אנשים לשרת במערכות הללו - ופחות חפירה ציבורית במערכות רגישות.

אבל שוב, יש דיווחי עידכון כיצד המערכת מטפלת בבעיות, והם מתפרסמים.

 

מחקרים גילו כי לעיתים פרסום ההתנהגות העבריינית, או השלילית אשר רצינו לפרסם ולמנוע

גורם לפעולה הפוכה.

עכשיו יותר אנשים מודעים לאפשרות, ובמקום להתריע ולהרתיע.

חלקם מנסים לחקות את ההתנהגות העבריינית, או השלילית אשר רצינו לפרסם ולמנוע.

 

מקרה מאצלנו - הדרישה לפרסם את משכורות הבכירים בחברות ציבוריות - מתוך רצון להוקיע

ולדעת את משכורות הבכירים - בוצע לאחר הגילוי של הפנסיה המנופחת של יפת בבנק-לאומי.

ובמקום שהמנהלים הבכירים יחששו מהלחץ הציבורי בעקבות משכורות מנופחות.

כפי שניתן היה להבין, מהדרישה שלהם שלא לפרסם את המשכורות - נוצר מצב הפוך.

הפרסום גרם למודעות המשכורות הגבוהות, בשכבות שונות של מנהלים.

ודרישה לעליה במשכורות אצל הרבה מאוד מנהלים.

 

כנ"ל פרסום עברות סמים פיגועים, ודרכי הביצוע - גרם למודעות אצל יותר צעירים.

וניסיון אצלהם לחקות את העבריינים ולבצע עברות, סחר בסמים ודרך קלה לכאורה להרוויח.

 

כנ"ל מהבחינה המגזרית - אוכלוסיה שלמה מרגישה אשמה, על פעולות עבריניות של בודדים מתוכה.

ולפעמים היא גם היא מואשמת ע"י אחרים כולל כתבות באמצעי התקשורת.

דבר הגורם לה להיסתגר, ולפעמים מאחר וממילא מאשימים ומזלזלים בנו.

המגדר / המגזר הנ"ל, חשוף כעת להשפעות יותר גרועות של מנהיגים קיצוניים מתוכו.

 

ושוב - השפעה רבה של הרגשת נחיתות לבני-הנוער, הגורם לחלקם לנקוט אמצעים קיצוניים.

מאחר ולהרגשתם הם סומנו מראש ע"י החברה, ואם כך מותר להם לפגוע בחברה.

מאחר והוטל כתם על כולם, הסיכוי שלהם להשתלב בחברה עקב הדיווחים באמצעי-התקשורת.

ירד עד בלתי-אפשרי.

 

ויש להבין - כאשר אמצעי התקשורת המרכזיים מדווחים , נוצרת הבנה כאילו הרבה מהחברה מאחוריהם.

כי אחרת הם היו נזהרים, או מקבלים תלונות מהקוראים / צופים - כך נראת הנורמה החברתית.

 

לכן כאשר אמצעי תקשורת המרכזיים מדווחים, יש להם את הזכות לפרסם, אבל גם חובת הבנה

כי זה נראה בעיני אחרים כדעות רוב, או הלך רוח ציבורי - כיום אנו יודעים כי זה לא תמיד נכון.

 

בריטניה בשנות ה 70-80 נלחמה בטרור של הצבא האירי הרפובליקני.

הרבה מהאירועים לא פורסמו - פגיעות בצבא הבריטי, ומנגד הותר לפרסום פיגועים באזרחים.

ובמיוחד הועלם ולא פורסם - הפעילות של יחידות צבא בריטיות, חלקן בלבוש אזרחי

ובמקומות רבים מחוץ לאירלנד ובריטניה, הוצאות להורג ווידוי הריגה של טרוריסטים שנתפסו.

העברת / גירוש, משפחות טרוריסטים מבוקשים מהערים למקומות מרוחקים - כעונש ומעקב.

 

כנ"ל ספרד עם מחתרת חבל הבאסקים.

 

אי הפרסום אמר, הכל-בסדר בממלכה אין בעיות -

הטרוריסטים היו מתוסכלים, כי לא מפרסמים על הפעולות שלהם - וכיצד פוגעים בהם.

אם אין פרסום, בעיני הציבור נראה כי אין הצלחה.

הטרוריסטים היו צריכים את אהדת ותמיכת הציבור, אשר בשמו הם פועלים.

ופעולות מוצלחות יגרמו לעוד צעירים להיצטרף, והכוח שלהם יגדל.

עקב העלמת המידע הנ"ל , או פרסום חלקי, לא קבלו הטרוריסטים במה ופרסום, ונחלשו.

 

אם פעולות אלו היו מתפרסמות באמצעי התקשורת המרכזיים בזמן אמת.

היה נוצר לחץ על הממשלה והצבא לתת תשובות ,ולפרסם את דרכי הביצוע.

לכן הממשלה הבריטית והספרדית, כן דיווחו על-כך בזמן-אמת.

אבל רק למנהלי אמצעי התקשורת המרכזיים.

עם בקשה שלא לפרסם, ובמקביל גם הדליפו להם חומרים בלעדיים בנושאים אחרים.

 

ומנגד - הרשום והמפורסם בתחנות תקשורת קטנות , פחות עומד לדיון על סדר היום הציבורי.

ומתקבל יותר כ מקרה שקרה, כי אם זה רציני - הרי הוא היה מתפרסם באמצעי-התקשורת הגדולים.

 

כיום בעידן רשת האינטרנט - הרבה יותר נושאים גלויים, אבל גם בהם יש משחקי דיווח.

פעם - האמצעי היה לא לדווח העלמת המידע, מדליקים את המסך.. הוא ריק , אין מידע.

 

כיום חלק ממשחקי הדיווח - הוא לפרסם הרבה, יש היצף מידע.

ולכן קשה לאתר את הנושאים היותר רגישים.

כמו בפעולת מיסוך יתר - מראים לצופים במסך הרבה נקודות והם לא מצליחים לברור, את דיווחי האיכות.

 

אבל - עדיין יש הדלפות לא לפרסום, וגורמים עלומי שם במשרד ראש הממשלה וצה"ל.

ויש גם, הדלפות כן לפרסום - הניתנים כבונוס.

לאמצעי תקשורת אשר לא פירסם ידיעה, או פרסם אותה בעדינות.

אמצעי תקשורת זה, יקבל הדלפות מידע מעניין לפני כולם, יוזמן לשיחות רקע ויחשף

למידע מכובד - ולפעמים דרכו תצא הדלפה כאיום או מידע כנגד מדינה אחרת.

 

אמצעי התקשורת המרכזיים, לפעמים משמשים גם כגורם העברת מסרים בין מדינות.

ועיתון אשר קבל מידע בלעדי זה - ירשום בכותרת ..לפי גורמים בירושליים, ישראל דורשת מלבנון.

מחר כאשר ירושליים תבקש ממנו, הוא ירשום מידע אחר בצורה עדינה יותר.

 

לא נלחמים בתקשורת, משתפים פעולה בחוכמה.

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-22 למאי, 2018 על ידי ליין מן

[falou]

זה כן מעורפל ונדחק קצת.. קצת.

במצב הנוכחי בבריטניה, זה כן נדחק קצת לשוליים, ומנגד הממשלה כן פועלת ונלחמת בתופעות הללו.

 

אין לי הבנה עמוקה בנושאי תקשורת במגוון המקרים שציינת, מעבר לזה שקצתי באייטמים שטחיים ומקוצרים ואני מעביר את זמני הפנוי בהאזנה לדיונים ארוכים ויסודיים ביוטיוב וכו'.

 

אבל, את סקנדל טלפורד אני קצת מכיר, והוא לא פרץ כי התקשורת לא דיווחה (למעט ביקורת ממוקדת על ה-BBC), אלא כי הממסד לא איבחן וטיפל בבעיה, והטענה היא שזה בגלל שהוא חשש שיואשם בגזענות, בין היתר (סיבות אחרות קשורות לרקע של הנערות שעברו התעללות).

 

[ליין מן]

גישה ב' - מבקשים להוריד פרופיל תקשרותי, לדווח קלות בלי להאשים ולפגוע בכל המגזר.

זה מבוצע בבקשה לאמצעי התקשורת הגדולים, ע"י פקידים רמי-דרג בממשלה.

הדלפות עם בקשות לא לפרסם, בישראל היה את ועדת העורכים שכונסה לבקשות כאלו.

גם כיום - בהרבה מדינות יש מסלול שקט ללא פירסום, המעדכן את מנהלי אמצעי התקשורת המרכזיים.

 

הרעיון הוא, לא ליצור רעש גדול - במקביל, מתחייבת הממשלה לטפל בבעיה.

ומדי תקופה, מעדכנת על הפעולות אשר בוצעו ( את המשפטים של מבצעי העברות אפשר לסקר)

ומנגד - פחות רצון כי הקורבנות יופיעו באמצעי התקשורת, והתלהמות ציבורית.

 

מתברר כי חלו התפתחויות בבריטניה - בימים אלו מתנהל המשפט של כנופיית המוסלמים

אשר חטפו ואנסו עשרות נערות אנגליות.

אמצעי התקשורת המרכזיים לא מסקרים את המשפט, כדי לא ליצור רעש.

אבל יש בלוגרים ועיתונאים מקומים אשר מגיעם לסקר.

 

המשטרה הבריטית בהוראה מגבוה - עצרה מחוץ לבית-המשפט, באמצע שידור חי את אחד העיתונאים

בלוגר ידוע, בשם : טומי רובינסון, התומך באיסור כניסת מוסלמים לבריטניה, והיד הרכה של השלטון

כנגד האלימות המוסלמית בבריטניה.

 

הוא נעצר כי הוזהר בעבר מספר פעמים, לא לסקר את המשפט ולהלהיט את הרוחות.

הוא הובל למעצר ונשפט בו ברגע, תוך 2 שעות ל 13 חודשי מאסר בפועל.

המשפט שלו התנהל בדלתיים סגורות, ולא הותר לו יצוג עורך דין אזרחי, מונה לו עו"ד מטעם המדינה.

ויש צו-איסור פרסום על כלל האירוע.

 

בחודשיים האחרונים יש סימן שאלה גדול באשר לחופש הביטוי בבריטניה.

קומיקאים נעצרים על בדיחות, בלוגרים ויוטיוברים ממדינות אחרות המוחים נגד האיסלאם

מורחקים מבריטניה וכניסתם למדינה נאסרת לכל החיים, אזרחים נעצרים על ביטוי עמדותיהם

נגד האיסלאם וההגירה.

טומי רובינסון, אקטיביסט המתנגד להגירה ההמונית לבריטניה, נעצר אתמול במהלך שידור ישיר

בערוצו ביוטיוב, שידור חי בו צפו כעשרת אלפים צופים.

בשידור, ניתן לראותו עומד ברחוב, בשטח ציבורי בקרבת בית משפט בו התקיים דיון

אודות מתן גזר דין לחבורות אונס מוסלמיות אשר אנסו לכאורה עשרות ילדות ונערות בריטיות.

לאחר כשעה של שידור שכלל בעיקר אותו מדבר לצופיו דרך מכשירו הנייד, הופיעה המשטרה

ועצרה אותו על הפרעה לציבור.

בתוך פחות משעתיים, הוא נשפט ל-13 חודשי מעצר ונכלא, ללא יכולת להביא עו"ד משלו

שייצגו (ניתן לו עו"ד מטעם המדינה).

זו לא הפעם הראשונה שעצרו את רובינסון, על פניו נראה כי רשויות החוק בבריטניה

סימנו אותו זה מכבר, כאשר בפעמים קודמות הוא נעצר באישון לילה כשישן בביתו עם משפחתו

וכשנכלא לא הפרידו אותו מעצורים מוסלמים, שהתנפלו עליו בכלא ושברו את כל שיניו.

 

הפרשה החלה להתפרסם בבריטניה ומיד הושתקה ע"י המדינה באמצעות צא"פ. (צו אחסור פרסום)

לינקים לכתבות באתרי העיתונות הבריטים הובילו במשך שעות לדפים ריקים שנמחקו,

הסרטון המקורי ביוטיוב גם הוא הוסר.

 

יוטיוברים בריטים אחרים לא יכולים לדבר על הפרשה מחשש לחירותם.

מנגד, יוטיוברים מכל העולם מעלים את המודעות לנושא.

 

קישורים לכתבות אשר הורדו, עקב צו-איסור הפרסום, מגיעים לדפים רייקים.

[TABLE]

[TR]

[TD]http://www.thelawpages.com/court-hearings-lists/crown-court-lists-hearing-results.php?page=25&limit=25

https://www.mirror.co.uk/news/uk-news/english-defence-league-founder-tommy-12594167

https://www.birminghammail.co.uk/news/uk-news/edl-founder-tommy-robinson-arrested-14705652

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

 

 

 

 

אייל.

[falou]

אמצעי התקשורת המרכזיים לא מסקרים את המשפט, כדי לא ליצור רעש.

 

 

מסקרים, גם מסקרים, ויש הרבה רעש. הבאתי דוגמא אחת למעלה.

 

המשטרה הבריטית בהוראה מגבוה - עצרה מחוץ לבית-המשפט, באמצע שידור חי את אחד העיתונאים

בלוגר ידוע, בשם : טומי רובינסון,

 

טומי רובינסון הוא לא עיתונאי, הוא בלוגר ואקטיביסט. יש הבדל. דבר שני, הוא לא נעצר "בהוראה מגבוה" ולא "כי הוזהר", הוא נעצר כי הפר צו בית משפט. הנימוק לצו בית המשפט, האוסר עליו לפעול באיזור, הוא כי יש פסול בהפעלת לחץ על מערכת המשפט בזמן שמתנהל משפט.

 

כשאתה מפברק/מחסיר פרטים אתה חוטא לאמת.

 

אפשר להתדיין לגבי הפסיקה נגדו, אבל אתה מציג את הדברים כאילו מדובר היתה בהחלטה מנהלית, שרירותית - ולא כך הוא.

 

הקישורים שהבאת הם לשידור החי שלו, שנאסר, לא "לכתבות בעניין". כתבות בעניין יש גם יש.

 

https://www.independent.co.uk/news/uk/home-news/tommy-robinson-protest-downing-street-whitehall-free-latest-arrest-police-a8371616.html

 

http://www.dailymail.co.uk/news/article-5777821/Tommy-Robinson-far-right-supporters-protest-Downing-Street-arrest.html

 

https://www.mirror.co.uk/news/uk-news/english-defence-league-founder-tommy-12594167

[ליין מן]

מסקרים, גם מסקרים, ויש הרבה רעש. הבאתי דוגמא אחת למעלה.

 

 

טומי רובינסון הוא לא עיתונאי, הוא בלוגר ואקטיביסט. יש הבדל. דבר שני, הוא לא נעצר "בהוראה מגבוה"

ולא "כי הוזהר", הוא נעצר כי הפר צו בית משפט.

הנימוק לצו בית המשפט, האוסר עליו לפעול באיזור, הוא כי יש פסול בהפעלת לחץ

על מערכת המשפט בזמן שמתנהל משפט.

 

כשאתה מפברק/מחסיר פרטים אתה חוטא לאמת.

 

,,,,

 

מדוע לאסור עליו או על אחרים, לסקר ולהגיב ולהביע את דעתם.

נראה לך הגיוני - כי בזמן משפט אלאור עזריה בישראל.

בית-המשפט בישראל, היה אוסר על עיתון הארץ.. או כל עיתונאי בלוגר - לסקר ולהביע את דעתו.

 

או להטיל איסור על שוברים שתיקה (יבגני עבורך)

בזמן משפט של חיילים, לא לפרסם מידע או לכתוב על-כך. (בנימוק של לחץ על בית-המשפט)

במידה וזה היה קורה בישראל הייתה צעקה - סתימת פיות, העלמת מידע.

 

ובבריטניה "ערס העיתונאות" - בית-משפט מבצע זאת כולל הוצאת צו-איסור פרסום על-כך.

מדוע הדרישה להוצאת צו-איסור פרסום על הפרשה - זו הבקשה של התביעה הכללית

והיא הונחתה לכך מצד גורמים בשילטון בבריטניה.

 

ברור כי זו הוראה מגבוה - בית-המשפט לא מבצע זאת על-דעת עצמו.(אם אין לכך בקשה)

בית-המשפט מוציא צו-איסור פרסום, רק לפי בקשת התביעה , והיא דרשה זאת

 

התביעה הראשית המייצגת את המדינה / השילטון, פועלת לפי הנחיות של גורמי השלטון במדינה.

והתביעה הראשית מנחה את המשטרה.

ונראה כי ההנחיה הייתה רצינית - מתברר כי עוד בלוגרים הוזהרו ע"י המשטרה.

וטומי רובינסון נעצר בעבר באישון לילה - הוצא מהמיטה ונעצר בתחנת המשטרה למשך הלילה.

בזמן המעצרים הללו - הוא הוכנס לחדר המעצר עם עצורים נוספים, חלקם מוסלמים.

אשר תקפו אותו ושברו לו את השיניים.

 

 

זה לא נראה לכם מוגזם, ולא בדיוק דמוקרטי.

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-28 למאי, 2018 על ידי ליין מן

[יבגניפ]

במקרה הזה רובינסון נעצר כשצילם ליד בית המשפט בלידס. בעבר הוא גם נעצר על רמאות כלשהי שקשורה למשכנתאות (כתוב באחד מהקישורים של פאלו).

העצור הוא לא עיתונאי. הוא פעיל פוליטי. זה שני דברים שונים.

במשפט של עזריה אכן היה צו איסור פרסום על פרטי החייל, אלא שהפרטים שלו פורסמו בדפי אינטרנט שונים. זה קורה בכל מיני מקרים, אפילו כש״סתם״ חוקריטם איזה שר בחשד לשחיתות - בדרך כלל לוקח זמן מה עד שפרטיו נחשפים. לא הכל זה קונספירציה.

 

תקרא שוב את התגובה של פאלו. אתה מבלבל בין שתי תופעות שונות.

[ליין מן]

אני לא מבלבל - אתה רוצה שזה יראה מבולבל.

עוד בלוגרים הוזהרו - בין אם בטלפון, או זימון לשיחת רקע בתחנת המשטרה באזורם.

 

לכן הם חוששים - ומעבירים מידע דרך רשתות בלוגרים, במדינות אחרות.

כדאי להשקיע קצת בנושא, לפני שקובעים קביעות.

 

ואבירי החופש.. תזכרו את התגובות שלכם עכשיו, יהיה מעניין לראות את התגובות שלכם.

(למעט עופר שבאמת מנסה לרדת לעומק)

כאשר בישראל יש מצבים מסויימים.

 

 

 

אייל.

[falou]

מדוע לאסור עליו או על אחרים, לסקר ולהגיב ולהביע את דעתם.

 

 

לא אסרו עליו לא לדווח ולא לסקר, לא עליו ולא על אף אחד אחר.

אתה ממציא.

כשאתה מנהל דיון, נהל אותו על מה שקורה במציאות, אל תנסה ליצור דיון סביב פנטזיה, זה לא מכבד את מי שאתה משוחח איתו.

 

ובבריטניה "ערס העיתונאות" - בית-משפט מבצע זאת כולל הוצאת צו-איסור פרסום על-כך.

 

צוי איסור מוצאים כאשר מדובר בפרשיות מין בהן מעורבים קטינים. זה דבר שבשגרה.

 

ברור כי זו הוראה מגבוה - בית-המשפט לא מבצע זאת על-דעת עצמו.(אם אין לכך בקשה)

 

אתה באמת לא יודע איך מערכת המשפט עובדת?!

 

בית המשפט לא מקבל הוראות, לא מגבוה, לא מנמוך ולא מהאמצע. יש תביעה מצד הפרקליטות, ובית המשפט מקבל החלטה.

 

אני חוזר, דבר על העובדות. לא ניתן לנהל דיון על פנטזיה מומצאת.

אפשר לבקר מהרבה כיוונים את היחס של הגורמים הממוסדים לפעילות, אבל כשאתה חוטא לאמת אתה מונע דיון רלוונטי.

[falou]

לגבי פרשות כנופיות המין, היה שם, כך מדווח, מחדל מתמשך של רשויות החוק והרווחה, שהתייחסו למקרים המדווחים כמו מקרים של זנות נערות, גם בגלל שיש חשש ברשויות מגזענות ממוסדת (היה על זה המון דיבורים כשאני גרתי באנגליה, על כמה שהמשטרה גזענית באופן מובנה), אבל גם בגלל שהנערות באו מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ולכן הניחו שהן זונות.

 

בתור מי שגר באנגליה, המאפיינים של נערות מרקע סוציו אקונומי נמוך בולטים מאוד, ונילווה להם סטריאוטיפ ברור של לא רק מתירונות מינית, אלא גם גסות מינית, ריבוי מקרי הריון וכו'.

אפשר לראות מזה הרבה בקומדיה המעולה Shameless (הגירסה הבריטית).

 

הנה מ-Little Britain:

 

 

הסיפור מורכב לא רק מפעילות של תרבות איסלמית, אלא גם מחוסר היכולת של הרשויות להגדיר נכון את הבעיה. חלק בגלל נטייה מופרזת לפוליטיקלי קורקטיות, אבל לא רק.

 

אני רוצה גם להעיר שבבריטניה חיים מוסלמים רבים במשך דורות, וזה אכן עניין שיש לגשת אליו ברגישות, כי במקרה הזה לא מדובר בסוגייה של הגירה, אלא בסוגיה תרבותית.

[ליין מן]

לדעתי.. מאחר ואני עוקב אחר המקרים בשבדיה ובבריטניה כ חצי-שנה.

קורה משהו בממלכה - והוא לא טוב.

 

אני מדבר על צו-איסור הפירסום על המעצר והשיפוט המהיר, עם מניעת עו"ד אזרחי מטעמו.

המדינה הציבה לטומי רובינסון פרקליט - דבר המתבצע רק במשפטים הפוגעים בביטחון המדינה.

 

וכרגיל - כל דברי.. בדוקים ואמת, אחת לאחת לאחד.

(למעט הפדיחה שבוע שעבר בפורום המשפטי - פיספסתי כי כבר נתנה החלטה)

והתנצלתי על-כך -

והתנצלות , זה דבר שאתם לא מסוגלים אפילו לרגע לחשוב, כי זה אפשרי..

 

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-28 למאי, 2018 על ידי ליין מן

[יבגניפ]

אני לא מבלבל - אתה רוצה שזה יראה מבולבל.

עוד בלוגרים הוזהרו - בין אם בטלפון, או זימון לשיחת רקע בתחנת המשטרה באזורם.

לא, אתה מבולבל. אם מחר פלוני יגיע למשפט של אלמוני ויאיים עליו, אבל גם ישדר את זה ביוטיוב בלייב, זה לא הופך את פלוני לעיתונאי. החבר שאתה מדבר עליו הוא לא עיתונאי.

אני לא יודע מה קרה לבלוגרים אחרים, מכיוון שאתה לא מגבה את הטענות שלך בכלום. לפני זה קישרת לשלושה לינקים. אחד לא עבד בכלל, אחר קישר לעמוד כללי של בתי משפט. יכול להיות שהמשטרה באנגליה רודפת בלוגרים ספציפיים. יכול להיות שלא. אני לא יודע. אני אפילו לא יודע מה המשמעות המשפטית של צו איסור פרסום שם ועל מי היא חלה. אתה יודע?

ואבירי החופש.. תזכרו את התגובות שלכם עכשיו, יהיה מעניין לראות את התגובות שלכם.

אתה ממש מבולבל. לא הבעתי דעה על צו איסור הפרסום בפרשה הזו. אני לא עוקב אחריה. רק הצבעתי על זה שגם במקרה של עזריה היה צו איסור פרסום כללי תחילה, ואני מניח שהוא כזה גם כאן.

 

וכן, צווי איסור פרסום מוציאים גם בארץ, ודי הרבה. ואם אתה רוצה להתווכח על האם יש מקום לצווי איסור פרסום - לא יודע, אני לא משפטן. מניח שכל מקרה דורש התייחסות נפרדת. אם לך יש דעה מוצקת שבשום מקום אף פעם אין מקום לצווי פרסום - זכותך. אם אתה חושב שבמקרה הזה אין מקום לצו פרסום - זכותך. רק קודם תבין מה כותבים לך או מה קורה בכלל.

וכרגיל - כל דברי.. בדוקים ואמת, אחת לאחת לאחד.

כמובן, כי אם אתה כותב שזה אמת ובדוק, אזי זה אמת ובדוק, הרי זה אתה.

 

הקטע הזה שבפורום אנונימי אתה לא בדיוק שמש העמים שאתה בעיני עצמך פשוט לא עובר, אה?

[falou]

לדעתי.. מאחר ואני עוקב אחר המקרים בשבדיה ובבריטניה כ חצי-שנה.

קורה משהו בממלכה - והוא לא טוב.

 

אל תהיה ניזון רק מבלוגרים, פרנואידים ואחרים.

יש תרבות של אינוס אצל מוסלמים מסויימים, ויש תרבות של גזענות אלימה, אצל לבנים מסויימים. יש גם גזענות וגם דתיות פנאטית.

הבעיה היא שלדבר על גזענות זה לגיטימי, ולדבר על דתיות פנאטית - פחות.

ועכשיו זה עובר תיקון תודעתי.

 

להזכירך, הברקזיט עבר בבריטניה...

 

לגבי רמת הבדיקה שלך, כבר הראיתי לך שהתקשורת מדווחת, והצבעתי על עוד אי דיוקים בדיווח שלך.

לא הכל בחיים זה קונספירציה...

[ליין מן]

אתם מפספסים, הנקודה העיקרית היא לא המשפט ואיך מדווחים.

 

הנקודה העיקרית - מדוע הם משתמשים בחוקי ההגנה, של ביטחון המדינה.

מדוע הם חוששים כי בלוגרים יסקרו את המשפט ויכתבו ברשת את דעתם.

מדוע הם עוצרים באישון לילה, מזמנים לשיחות התראה ומפחידים את המפרסמים מידע.

 

מעמידים למשפט מהיר ואוסרים על הנאשם, שימוש בעורכי-דין אשר יבחר.

מבקשים ומקבלים צווי איסור פירסום.

 

האם הם חוששים כי תוצאות המשפט יגרמו למהומות.

האם יש להם מידע, כי יש אפשרות לבעיות של מהומות מאחד הצדדים בעקבות המשפט.

ולכן הם מתאמצים להרגיע את השטח, באמצעים קיצוניים של שימוש בחוקי ביטחון המדינה.

 

נ.ב - המשפט הישראלי ברובו מתבסס על המשפט הבריטי, ובתוספת הקנדי והאמריקאי.

חוקי הביטחון די-תואמים, כירושה מזמן המנדט - לכן זה יותר מעניין.

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-28 למאי, 2018 על ידי ליין מן

[falou]

הנקודה העיקרית - מדוע הם משתמשים בחוקי ההגנה, של ביטחון המדינה.

 

איפה מצאת את זה?

 

מדוע הם חוששים כי בלוגרים יסקרו את המשפט ויכתבו ברשת את דעתם.

 

לא חוששים, בלוגרים אומרים את דעתם כל הזמן.

אוסרים דיווח פרטים, כי מדובר בקטינים.