התלבטות בקשר למעבר דירה תוך כדי התרחקות ממקום העבודה

[KoF-sHeLeG]

שלום לחברי הפורום החכמים והנבונים,

 

אני כרגע בהתלבטות כלשהי, ואשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

 

אנחנו גרים כיום בדירה שכורה בחולון. אני עובד בהרצליה פיתוח (מגיע לעבודה באמצעות קטנוע - 20-25 דק' נסיעה לכיוון), אשתי עובדת כמורה בבי"ס בחולון.

הגענו לנקודה בה אנחנו מעוניינים לרכוש דירה. העדיפות שלנו היא להישאר בחולון (מהסיבות שאפרט מיד), אך עקב המחירים הלא שפויים וההיצע שלא קיים כמעט של דירות בחולון, עלתה האופציה להרחיק מעט ולרכוש דירה חדשה ביבנה.

 

אני מתלבט אם ללכת בכיוון הזה ולעשות את המעבר, כאשר החשש העיקרי שלי הוא מהגדלת המרחק ממקום עבודתי, מה שיאריך לי את זמן ההגעה לעבודה לסדר גודל של 70-75 דקות לכיוון בשימוש ברכבת, או בסביבות ה-40-45 דקות על קטנוע (מה שאני לא בטוח שמומלץ לעשות על בסיס יומי). אני מפחד שהתוספת זמן הזו תכביד עליי ותבאס אותי, ותפחית לי מהזמן שאוכל לבלות עם משפחתי ביום יום (שהרי לעבוד פחות שעות זו לא אופציה). בקשר לעבודה של אשתי זה פחות קריטי, כי זו פחות בעיה מבחינתה לעבור ללמד בבי"ס אחר בעיר אחרת.

עוד פרמטר שנכנס למשוואה הוא שההורים של אשתי שגרים היום ממש קרוב אלינו בחולון, עוזרים לנו הרבה, בעיקר בכל מה שקשור לילד (במקרה שאנחנו צריכים בייביסיטר או מישהו שיוציא את הילד מהגן). זו עזרה משמעותית שאנחנו ככל הנראה נאבד אם נתרחק.

 

מנגד יש הבדל גדול מאוד בסדנדרט של דירה שאנחנו יכולים לרכוש ביבנה אל מול אחת שאנחנו יכולים לרכוש בחולון (תיאורתית, בפועל קשה מאוד למצוא משהו נורמלי אפילו, אין היצע).

עוד סיבה ללמה דווקא יבנה היא שאחותה של אשתי גרה שם, והילדים שלנו יוכלו לגדול בחברת בני דודיהם (היום לבן שלי אין קרובי משפחה בגיל שלו שגרים קרוב).

 

אשמח לשמוע טיעונים בעד או נגד מעבר שכזה, בהתחשב בנסיבות שהעלתי כאן.

 

תודה מראש,

זוג צעיר ואובד עצות.

עריכה אחרונה ב-15 לדצמבר, 2014 על ידי KoF-sHeLeG

[Dittohead]

אתה מתכוון לעבוד באותו המקום כל החיים?

[KoF-sHeLeG]

לא כל החיים, אבל כן בכמה שנים הקרובות.

וגם לאחר מכן במידה וארצה לעבוד במקום אחר, זו עדיין תהיה התרחקות מהמרכז בו קיימות מירב אפשרויות התעסוקה (לפחות מבחינת היי טק).

[לאון]

לאישתך אין בעיה במציאת עבודה ביבנה.

השאלה היא האם בתחום שלך אתה יכול להתקרב יותר ליבנה?

עניין העזרה מההורים הוא ללא ספק מהותי וקשה לכמת אותו. וזאת גם הבעיה הכי גדולה.

אולי תנסו לדבר עם ההורים לגבי זה ולמצוא פיתרון של להוציא מהגן או בייביסיטר (למשל לקחת את הילד שישן אצלם).

[flytomars]

או שאולי פשוט תישארו בשכירות?

מה הלחץ לקנות דירה?

[Derish]

~

עם מחירי הדו"ג של היום אפשר לשדרג לקטנוע כבד (400-600 סמ"ק) ולהגיע הביתה נינוח ורענן גם אחרי יום עבודה מלא ונסיעה ארוכה. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שעלויות האחזקה (טיפולים ודלק) יוכפלו, וזה לא נהיה זול יותר כשעולים בנפח. לשיפור הסיכויים שלך להגיע בשלום הייתי ממליץ לבדוק גם את מחירי התלת-גלגליים ועלויות אחזקתם. אופציה נוספת היא לעלות על אופנוע, אבל זה עולם אחר של עלויות וסיכונים.

 

לא ברור לי אבל למה אתם נעולים רק על שתי האופציות של חולון ויבנה. מה לגבי בת ים, מזרח ראשון, בית דגן והישובים הסמוכים? אפשרויות שעלו לא פעם במהלך דיונים דומים בפורום מהשנים האחרונות.

[natco]

עשינו את הצעד הזה לפני קצת יותר מחצי שנה.

אני יכול להעיד שזה לא כל כך נורא, במקרה הפרטי שלנו.

המשתנים המיוחדים שפועלים לטובתנו הם, שאשתי מסיימת את עבודתה ב14:00 וממילא עובדת 4 ימים בשבוע.

אני די גמיש בזמני ההגעה למשרד (יתרונות של עצמאי ).

השדרוג באיכות החיים היה עצום, הילדים מאושרים, יש לי שתי חניות פרטיות וחצר לשבת בה בערב עם הסיגריה והבירה

 

בתמורה:

א. שנינו נוסעים סד"ג של 75 דק' בבוקר, ו35-40 דק' חזרה. נו ביג דיל. שנינו אוהבים לנהוג.

ב. הוצאות הדלק תפחו מאד. (גם לא כ"כ רלוונטי במקרה שלנו, שכן ההוצאות של אשתי משולמות לה, ולי הן הוצאה מוכרת).

ג. פרוצדורה של מעבר גנים, בתי ספר, סניף קופ"ח, סופר לקניית המזון השבועית ועוד כאבי ראש בירוקרטיים.

 

אם לאשתך יש "משרת אם" במשרד החינוך, הרי שתנאיה זהים לאלו של אשתי. היא לא אמורה לסבול יותר מידי מהנסיעות הללו. אלא אם היא שונאת נהיגה ואין לה סבלנות לפקקים. גם אם כן, צריך תמיד לזכור לשים בטור הנגדי את השדרוג בפרמטרים האחרים.

לא יודע מה המצב ביבנה. לדעתי אם יש לה קביעות, היא יכולה לבקש העברה לבי"ס שם. (במקרה שלנו לא עבד. באגף הגיל הרך יש תור ממתינות באורך הגלות)

אני שקלתי מעבר לדו"ג, אך אצטרך לשם כך רשיון A1, וזה מה שמעכב אותי בנושא. אם אתה יכול לרכב על קטנוע אוטומטי חזק, לדעתי לא תרגיש שירדת ברמת החיים בעקבות המעבר.

[yuvk]

אופציית ההגעה להרצליה ברכבת היא די גרועה. אם לא ניסית עדיין, נסה אותה כמה ימים לפני שתחליט.

[point of view]

מנסיוני אני מציע אפשרות נוספת.

אני רכשתי דירה במקום שיכולתי להרשות לעצמי ואני משכיר אותה בכסף שהיא "מכניסה" אני משלם את המשכנתא וההוצאות , במקביל אני שוכר דירה שמתאימה לצרכי קרוב להוריה של אישתי שעוזרים עם הילדים. כך מצד אחד אני שומר על איזון עם מחיר הדירות שעולות ומצד שני לא נאלץ לשנות את אורך חיי ולבלות על הכבישים במקום לראות את ילדי ( גם ככה העבודה גוזלת הרבה זמן יקר)

[eitama]

אני מסכים עם point of view, בדיוק באתי להציע את זה. בנוסף, נהוג היום בעולם ההיטק לעבוד מהבית במינון מסויים. כל חברה ותפקיד והמינון המתאים. אני למשל עובד יום בשבוע מהבית סתם כי קל להתרכז בבית. אולי שווה כן ללכת על יבנה, להנות מחיי משפחה איכותיים יותר, ויום יומיים לעבוד מהבית.

[redroze]

נסה לחפש דירה בפ"ת. יש הרבה בנייה באזור והמחירים לא רחוקים ממה שמציעים ביבנה.

אני רכשתי דירה חדשה בפ"ת וחברים שלי רכשו בחולון. מבחינת מטראז' הדירות כמעט זהות. המפרט שלנו הרבה יותר טוב (הם יאלצו להוסיך כ-25K ש"ח על שינויים שלנו עלו 3K ש"ח כי רוב מה שהם רוצים להוסיף אצלנו זה מגיע כסטנדרט עם הדירה, אבל חשוב לציין שלא בכל הפרויקטים זה ככה). הם קומה ראשונה אנחנו קומה 7. ההפרש במחיר 10-15%, רק בשביל שתקבל פורפורציה.

אופצייה נוספת שכדאי לבדוק (שיש שם כרגע בנייה חדשה ומחירים טובים) זה ראש העין.

[natco]

אם המושבות ונווה גן מתחרדות בקצב מדאיג.

 

בכל מקרה, מהדיון כאן אפשר ללמוד, שאם מוכנים לצאת מעט לפריפריה, אפשר למצוא דיור הוגן בחצי המחיר מבמדינת ת"א.

יש שם היצע גבוה וביקוש נמוך.

הסיבה הראשונה היא, שהקונספציה הרווחת היא, שמדרום לחולון, ומצפון לנתניה, יש מדבר מלא בחיות טרף.

מי שרוצה לגור דדוקא ברוטשילד פינת מאז"ה, שיכין את ההון המשפחתי. ככה זה בכל העולם.

גם בבאטרי פארק מנהטן אין דיור בר השגה.

זה שגם חצי מחיר מת"א זה עדיין יקר, זה נכון, וזה נושא לטיפול.

זה שהאוכלוסיה במרכז המטרופולין חזקה יותר מבשוליו זה ממש חוק טבע. העניין הוא, שמר ישראלי אוורג' תופס מעצמו איל הון, ולא נאה לו לגור במה שמוגדר פריפריה, גם אם אמפירית, איכות חיו שם תהיה גבוהה יותר. מאותה סיבה הוא גם נוהג ברכב שהוא לא יכול להרשות לעצמו, יוצא לחופשות בחו"ל במימון הלוואה בריבית קצצה מחברת האשראי שלו, קונה אוכל בסופר בשישה תשלומים ואח"כ מיילל שהמדינה לא נותנת לו לחיות.

 

הסיבה השניה היא תשתיות. לפני ש"מטפלים במחירי הדיור" בכל מיני שיטות מלאכותיות, היה כדאי לטפל בתחבורה, שירותי בריאות וחינוך ותעסוקה בפריפריה. הקרובה והרחוקה.

זה היה מוריד את הלחץ מאיזורי הביקוש, והמחירים היו מתאזנים מעצמם.

 

אבל אלו תהליכים שלוקחים זמן. וזמן לפוליטקאי זה כמו מאסר. יותר ארוך=יותר מפחיד.

עד שהתהליכים יסתיימו, הוא כבר יהיה רק זכרון רחוק במסדרונות השלטון.

אז עושים כל מיני דברים פופוליסטיים, שעוזרים (אם בכלל) לטווח קצר, ולסקטור מצומצם.

[SLS]

אפשר גם לקנות דירה פחות גדולה, פחות טובה - אם ההורים שלנו גידלו אותנו בתנאים כאלו אז אני לא רואה סיבה לרכוש מראש את דירת החלומות

[fatboy1340]

אם המושבות ונווה גן מתחרדות בקצב מדאיג.

 

בכל מקרה, מהדיון כאן אפשר ללמוד, שאם מוכנים לצאת מעט לפריפריה, אפשר למצוא דיור הוגן בחצי המחיר מבמדינת ת"א.

יש שם היצע גבוה וביקוש נמוך.

הסיבה הראשונה היא, שהקונספציה הרווחת היא, שמדרום לחולון, ומצפון לנתניה, יש מדבר מלא בחיות טרף.

מי שרוצה לגור דדוקא ברוטשילד פינת מאז"ה, שיכין את ההון המשפחתי. ככה זה בכל העולם.

גם בבאטרי פארק מנהטן אין דיור בר השגה.

זה שגם חצי מחיר מת"א זה עדיין יקר, זה נכון, וזה נושא לטיפול.

זה שהאוכלוסיה במרכז המטרופולין חזקה יותר מבשוליו זה ממש חוק טבע. העניין הוא, שמר ישראלי אוורג' תופס מעצמו איל הון, ולא נאה לו לגור במה שמוגדר פריפריה, גם אם אמפירית, איכות חיו שם תהיה גבוהה יותר. מאותה סיבה הוא גם נוהג ברכב שהוא לא יכול להרשות לעצמו, יוצא לחופשות בחו"ל במימון הלוואה בריבית קצצה מחברת האשראי שלו, קונה אוכל בסופר בשישה תשלומים ואח"כ מיילל שהמדינה לא נותנת לו לחיות.

 

הסיבה השניה היא תשתיות. לפני ש"מטפלים במחירי הדיור" בכל מיני שיטות מלאכותיות, היה כדאי לטפל בתחבורה, שירותי בריאות וחינוך ותעסוקה בפריפריה. הקרובה והרחוקה.

זה היה מוריד את הלחץ מאיזורי הביקוש, והמחירים היו מתאזנים מעצמם.

 

אבל אלו תהליכים שלוקחים זמן. וזמן לפוליטקאי זה כמו מאסר. יותר ארוך=יותר מפחיד.

עד שהתהליכים יסתיימו, הוא כבר יהיה רק זכרון רחוק במסדרונות השלטון.

אז עושים כל מיני דברים פופוליסטיים, שעוזרים (אם בכלל) לטווח קצר, ולסקטור מצומצם.

 

נווה גן מוגדרת כשכונה דתית/חרדית וכך הייתה מיום הווסדה אי שם באמצע שנות 90. אם המושבות -שכונה עם תכנון הגרוע בארץ (אליבא דחבר שמשמש תפקיד בכיר באגף ההנדסה בעיריה). אם כבר פ"ת אז כפר גנים (על שלל נגזורתיה) או המרכז השקט - דירות גדולות בסטנדרט גבוה.ובאמת שקט שם

[Derish]

~

בשביל להבין שאם המושבות היא כשלון תכנוני מספיק להיכנס לשם בצהרי יום שישי, ועדיף ברגל. כמו שלא קשה היה להבין שעשרה "שטיפומטים" של בטר פלייס לא יצליחו להתמודד עם 30,000 מכוניות בשנה.

 

עם זאת, הסטנדרט של הדירות שם די גבוה, לפחות בחלק הישן של השכונה (לפני תקופת המגדלים).