גלעד שליט - הסיפור האמיתי

[dorki]

העם היהודי הצליח במהלך שנותיו לנפק שני סוגי גיבורים:

 

1. גיבורים ואנשי חיל שמורשתם של בר כוכבא, מאיר הר ציון וחבריהם נר לרגליהם.

 

2. גיבורים בנוסח האינקויזיציה אלה שלא ויתרו על יהדותם או בנוסח השואה של כאלה שהצליחו איך שהוא לשמור על צלם אנוש בזוועה.

 

כשמטפחים את המורשת הזו ביחד עם השנייה, שאיש לא יתפלא שמקרה שליט מצא את הרובריקה המתאימה (כמובן שהרוח הגבית מהתקשורת בהחלט עזרה, כי אי אפשר לפמפם יום אחרי יום את סיפור שליט בלי שאפילו הם התחילו להאמין בכך בעצמם).

[ST12345]

אין לי ולא יהיו לי שום טענות כלפי גלעד שליט. משום מה, באיזו שהיא דרך, הוא עלה לטנק הזה באותו ערב עם תחושה אמיתית של שאננות ואמונה מלאה שהאדם שבטנק ינצח. מישהו כשל בדרך לנער אותו ולהסביר לו את הסכנה האמיתית שאורבת לחייו. אם הוא היה באמת מעלה בדעתו שדבר כזה יתכן הוא לא היה מוותר על האפוד ולא חולם בתדריך.

עברו כבר 15 שנה מאז ששרתתי בלבנון בצוות שיירות ועד היום אני זוכר בראש כמעט כל פנייה, כל גבעה חשודה שממנה אמורים לתקוף אותי וכל נוהל לביצוע. היו תקופות של 3 בום (כל שיירה שלישית נתקלת) שהייתי משקשק כל הדרך. גם אני ולפי מיטב הבנתי גם כל מי שעלה לשיירה הבין את הסכנה האמיתית וחשש לחייו ומשום כך לא נצנץ (גזרה מזרחית). מישהו גרם להם לחשוב שעזה 2006 בטנק זה טיול בפארק.

אני מאמין בכל ליבי שגלעד שליט כבר שילם את המחיר המלא ומעריך אותו מאוד שהיה לו את האומץ לקום ולהגיד את כל מה שהיה בדיוק. אני בטוח שהוא כן גדל על סיפורים על המרכבה במשטח מתחת למוצב דלעת בלבנון קצת אחרי אסון המסוקים שחטפה RPG ,חיסלה מספר גדול של מחבלים ע"י דריסה שלהם ושימוש במקלעים ואח"כ המרכבה חטפה גם פאגוט, המט"ק נפצע קשה, חייל אחד בטנק נהרג והם עדיין הצליחו לתפקד, לירות ולחזור למוצב. אני מאמין שהוא גם קורא את מרבית הטוקבקים ואולי גם את זה וחשוב לי שהוא ידע ואתם תדעו שכל חייל הוא שלנו ואנחנו שלו, ללא קשר לביצועיו בקרב או בשגרה. לדעתי האחריות המלאה היא על על כל הסגל הפיקודי שלו ולצערי המפקד שלו כבר שילם את המחיר היקר ביותר.

[Accent Coupe]

מה שבאמת עצוב זה שלא מפסיקים לבלבל את המח על זה. הוא לא בסדר, הם לא בסדר, כולם לא בסדר.

כל כתב חושב שהוא איזה חוקר/ מנתח אסטרטגי בכיר של הCIA ומשפריץ כתבות על מקרה שהוא לא היה ולא ראה.

זה כמו "המומחים" האלה שמתווכחים איזה מכונית הכי טובה למסלול לפי נתונים טכניים שהיצרנים מפרסמים שפועל הדברים היחידים שהם התנסו בנהיגה עליהם זה פיאט אונו ואופני BMX.

 

אין לך מושג כמה אתה צודק.

יש לי חבר ממש טוב שהוא שירת בפלוגה של שליט בתקופה של החטיפה ויצא לו לתפור מחבלים עם 0.5, אז אפשר להגיד שהוא דיי מבין ומתמצא בכל ההתרחשות ומה שקדם לה, ויצא לי לשמוע ממנו סיפורים על מה שהלך שמה, ובכלל על הגזרה והדברים שהובילו לאן שהובילו.

מצחיק אותי איך אנשים (וגם ג'ובניקים שבקושי יודעים מה זה בכלל מדי ב' ובכו למפקד שלהם אם השאיר אותם דקה אחרי 5 בבסיס) מנסים לנתח אירוע כזה ולהביא מסקנות, שאין להם מושג איזה שטויות הם מדברים שזה פשוט עוול.

[Eily]

^^

ST

+1000

ביג לייק!

 

קם דור שהיתקלות היא משהו זר לו. השאננות היא אך טבעית!

שום טענה כלפי שליט עצמו. עולה מהתחקיר שהמחדל העיקרי היה ברמה הפיקודית (של הצוות ומעלה) אך גם כלפי מפקד הצוות שנפל חלל - אין לי כל טענה.

נותר רק להפיק לקחים!

ואני מאוד מקווה שאכן הופקו ויושמו.

 

כל הדברים אגב, היו ידועים גם לפני חזרתו מהשבי וכשם שלתקשורת היה טיפת טאקט לא לדון בכך בפומבי בעוד חייל שלנו יושב בשבי (וזו גאווה לאומית שזהו פצע מדמם!) כך בן כספית ואלפי טוקבקיסטים צריכים באמת לא לדון אדם עד שלא תגיע למקומו, ולא לכתוב את הפסוק הזה ומייד לאחר מכן, לתת דרור לחרצובות לשונם, להשתלח ולזבל כאוות נפשם!

[falou]

מכיוון שאנחנו חיים בדמוקרטיה, ומכיוון שמדינת ישראל נדרשה לשחרר את שליט בשם עיקרון הערבות ההדדית, ומכיוון שהמדינה (אני, אתה, כולנו) שילמנו מחיר לא פשוט בסיכון בטחוני כדי לשחרר את שליט, יש לכל אחד זכות מלאה לדון בו ולדון אותו.

[Eily]

לדון את המדינה על החלטותיה - בהחלט!

לדון את החייל עצמו - מתאים יותר לשנות השישים!

אני לא חושב שיש לך, לכתב כלשהו או למישהו זכות מוסרית או צידוק חברתי לבוא בטענות לחייל עצמו. מלבד כמובן הסקת מסקנות מבצעיות ושינוי התו"ל.

 

אני לא נגד פרסום התחקיר, אני נגד שורות סיכום מסויימות בו, אותן אני לא מעוניין לצטט.

ובעם הטוקבק - אני פשוט מתבייש!

[Derish]

עזוב, בוא פשוט נבטל את העיתונות, חבל על כל האנשים הנחמדים האלה שהיא פוגעת בהם...

[Eily]

תפקיד העיתונות בדמוקרטיה לבקר מדיניות, לבקר אנשי ציבור, אולי את מפקד הגזרה.

לא לתלות את הש"ג!

[אאוץ]

מחשבה שהתפתחה בראשי תוך כדי קריאת הכתבה,

שליט למיטב זיכרוני בין הבודדים שהוחזרו משבי ערבי בחיים. כל השאר קיבלנו במקום חיים, קיבלנו מתים.

 

יש לי סברה שעל פניה, אותם חיילים חזרו מתים. הם לא שיתפו פעולה. הם לא ששו לנדב מידע. ולכן מתו. האוייב אינו סבלני או סובלני מאוד.

מהכתבה נשמע ששליט קישקש כל מה שביקשו על מנת להישמר ללא סבל או מוות "מיותרים".

 

עם כל הכבוד לחום והאהבה הישראלים, מאות אלפי מפגינים למען שיחרור שליט דאז. הוא אינו ראוי בעיניי שלי.

הוא מכר אותנו לטובתו שלו, ואח"כ ישראל מכרה את עצמה לטובתו שלו ולטובת פופלאריותה.

 

הוא אינו גיבור. הוא אפילו אינו חייל.

אני רק יודע שחייל אמיתי היה מעדיף למות למען ארצו שלו. ואני רוצה להאמין בכל כוחי שזה מה שהייתי בוחר בו.

 

בלי קשר - תמיד התנגדתי לתנאים שיזם האוייב למען חילופי שבויים. כן הייתי בעד מבצע צבאי לשיחרורו - על הדרך לטהר קצת מי שפכים.

[Derish]

הוא אינו גיבור. הוא אפילו אינו חייל.

 

להפך, הוא החייל הישראלי הטיפוסי, זה שאומר "אני פה רק כי הכריחו אותי, אז על הז*ן שלי... אעשה מה שאומרים לי במשך שלוש שנים ואז אעוף לתאילנד".

 

כפי שכתבתי לעיל - ערכים.

[אאוץ]

אז נסכם שכל חייל מהסוג שאנחנו מדברים - אינו חייל אמיתי. תחפושת פורים במקרה הנחמד.

הוא לא היה שווה שיחרור של 400 רוצחים. רוצחים שאולי יחזרו לרצוח. אני מאמין שאתם מבינים קצת חשבון,

קרבן אחד לעומת.....

[Derish]

אתה צודק, אבל לצערי זה הנורמלי החדש.

חיילים שמבינים את גודל האחריות המוטלת עליהם, בין אם הם יושבים במשרד או במטוס או בטנק, הם החריגים.

 

אולי צבא של שכירים זה הפתרון, כך רק מי שרוצה להיות שם יהיה שם, אבל במציאות הישראלית זה לא כ"כ ישים.

[אאוץ]

הפתרון היותר ריאלי, זה הפתרון של היאקוזה.

גלולת מוות מוסתרת.

 

מכובד, יפה ומתחשב.

אלא אם אתה מאמין שתשרוד את הסבל - תתגבר, תתעלה כפי יכולתך.

 

כך או כך אתה גיבור.

[RK]

לא יבטיח לך כלום. גם לגארי פאוארס הייתה אחת, הוא לא השתמש בה.

[yulianx]

הוא היה חייל פשוט לא קצין בדרג גבוה,כמה ועל הוא כבר ידע?