NASCAR

[shaylis]

מישהו מוכן להסביר לי איך יכול להיות שזה אחד הספורטים הכי נצפים בארה"ב? נוסעים בעיגול במשך 500 סיבובים, מה הרעיון?

[דרור לסט]

צריך להפריד את העניין לשנים הצופים שמגיעים למסלול והצופים בטלוויזיה.

 

בשני המקרים הנאסקאר שם את השאו והחוויה של הקהל במקום הראשון.

כמי שכבר היה בשני מרוצים כאלו בחייו והיה גם בהרבה ארועים מסוגים אחרים כמו פורמולה-1 WRC אינדי ו-NHRA אני חייב להגיד שהם יודעים איך לעשות את זה ובגדול.

במרכז העניין מדובר על 43 מפלצות (כמעט פי 2 מבכל ליגה אחרת) עם מנועים גדולים ורועשים במיוחד שנוסעים על הקצה ומרבים להתנגש אחד עם השני ובקירות כשהצופה רואה בהרבה מקרים כמעט את כל המסלול.

מחוץ למסלול ובכל האזור יש קרנבל שלם של מתקנים מרצ'נדייס וחוויות שלא תתקל בהם בשום מקום אחר.

 

גם לצופים בבית משדרגים את החויה עם יכולת לראות את המרוץ מהרבה מכוניות שונות עם גישה חופשית לתקשורת הרדיו של הקבוצות. למדתי מהנסיון שאחרי שאתה חווה את החוייה במסלול גם הרבה יותר כיף לצפות בה בטלוויזיה אח"כ.

 

למרות כל האמור לעיל הנאסקאר נמצא בדעיכה כשגם המצב הכלכלי תורם לעניין. עד לפני כמה שנים כמעט כל המרוצים היו מכורים לחלוטין כשבשנים האחרונות אפילו מקומות כמו בריסטול שהיו מוכרים פעמיים בשנה את כל 160,000 המקומות בקולוסאום המדהים שלהם נשארים עם כמה עשרות אלפי כרטיסים ביד.

 

באופן אישי גם אני מגלה קצת פחות עניין השנה ולא פחות מהעובדה שמרוצי הנאסקאר הופכים לפחות מעניינים מרוצי הפורמולה-1 הופכים להיותר יותר מעניינים.

[דרור לסט]

לא הצלחתי למצוא את המקור ברשת אבל הינה מה שדובי מילר כתב על הנאסקאר לפני כ-7 שנים:

 

05/09/2005

 

75 מיליון אמריקאים לא טועים. 75 מיליון אמריקאים לא יכולים לטעות. מירוצי ה-NASCAR בארה"ב הם עניין של דת, אמונה וקהל המאמינים הולך אחרי הדת הזו בעיניים עצומות לרווחה. כוהני הדת – ג'ף גורדון ודייל ארנהרדט ג'וניור מובילים את קהל המאמינים והמעריצים מדי שבוע, במשך 36 שבועות בשנה בדרך בטוחה שמבטיחה להם עניין רב, סיפוק והרבה שואו. האל נמצא למעלה בשמיים, לפחות מזה 4 שנים, דייל ארנהרדט, אבל הדבר הזה רק מוסיף לכוח האלוהות שלו. גם אני אחרי כמעט חודש בארץ ה-NASCAR נשביתי בקיסמי הדת הזו. אי אפשר שלא. בכל מקום ובכל פינה מציץ אלייך כוהן דת או נביא אחר. פעם זה אחד הצעירים המבטיחים ג'ימי ג'ונסון, בן טיפוחיו של גורדון וממשיך דרכו ופעם זה מאט קנסט או קווין הרוויק. אתה נוחת בשדה התעופה ומיד אתה מקבל את זה במנות גדושות – פרסומות , עיתונים וספרים. ערוץ טלויזיה שלם שעוסק כולו רק בזה. 75 מיליון אמריקאיים לא יכולים לטעות. 75 מיליון אמריקאיים לא טועים. למרות מה שניתן לחשוב יש מחשבה מאחורי ה-NASCAR, בתחום המכונית אני מתכוון. אז נכון שמדובר במנועי V-8 מיושנים עם קרבורטור יחיד והגבלות רבות על השיפורים, דבר שנותן אתגר לצוותים בגבולות האוירודינמיים ובמשחקי הצמיגים וכמובן בטקטיקה תוך כדי מירוץ, שמשתנה בהתאם לכמות התאונות. ה-NASCAR מתקיימת כספורט מוטורי אבל השואו הוא חלק גדול מהעניין. כמו בכל דבר אמריקאי יש את הבחור הטוב והבחור הרע. נתחיל מהסוף. הבחור שכולם אוהבים לשנוא, זה שמתגלח פעם בשבוע ותמיד נראה כאילו פעם אחרונה שהתגלח היתה לפני יומיים (כמוני..) טוני סטיוארט. בזמן שהייתי שם מתוך 4 מירוצים הוא ניצח 3, תוך גיוון נצחונותיו. ניצחון היסטורי בבריקיארד 400 או כמו שאנחנו מכירים את זה – האינדי, והפעם לא היתה שום פדיחה, גם במסלול המירוצים בווטקינס-גלן, מסלול רגיל כמו שאנו באמת מכירים, אחד משניים שבו הנהגים פונים גם ימינה וגם שמאלה, ושוב סטיוארט מוכיח עד כמה הוא טוב ולסיכום הוא ניצח גם במסלול אובאלי קטן. 75 מיליון אמריקאיים לא יכולים לטעות. 75 מיליון אמריקאיים לא טועים. למרות מה שניתן לחשוב ב-NASCAR אין רק סוג מסלול אחד. בטלויזיה שלנו קצת קשה להבחין אבל ישנם 3-4 סוגי מסלולים אובליים, מהירים יותר ופחות, שיפוע צד גבוה יותר או מתון יותר, 4 פניות או 3, אספלט ובטון. לכל מירוץ הקבוצות נערכות אחרת ועם מכונית שונה. לקבוצות המובילות יש עד כ-30 מכוניות לעונה!!! לוחות פרסומת צבעוניים שנוסעים במהירות מטורפת כ-500 הקפות במירוץ. על פי נתונים אחרונים ה-NASCAR עלה למקום השני בדירוג הצופים השנתי, נשאר רק הפוטבול מלפנים . אני לא יודע מה אתכם אבל אני מתכנן בקרוב לראות את הדייטונה 500 מקרוב.

 

דובי מילר

[shaylis]

לי זה נראה כמו 75 מיליון אמריקאים שאוהבים לקבל סחרחורת. יחד עם זאת, אני אציין שוויל פארל עשה אחלה סרט על נאסקאר בשם "לילות טלדגה". ממולץ בחום, קורע מצחוק.

 

[lugnut]

מה אתה אוהב בפורמולה ?

[דרור לסט]

מה אתה אוהב בפורמולה ?

 

כשאנשים שלא מבינים כלום בספורט מוטורי שואלים אותי את השאלה הזאת אני תמיד שואל אותם אם הם היו פעם במפגן אוירי (של יום האצמעות) ומטוס F-15 פתח את שני המבערים שלו וזינק לשמיים.

זאת בערך הייתה ההרגשה שלי בפעם הראשונה שראיתי מכוניות פורולה רציניות על מסלול וזה לא היה בפורמולה-1 אלא באינדי.

מאז היה רק דבר אחד שריגש אותי יותר וזה היה מרוץ NHRA. לראות את מפלצות ה-TOP FUEL מזנקות מ-0 ל-500 קמ"ש בפחות מ-4 שניות זו חוויה מרטיטה בכל המובנים.

 

מה אני אוהב בפורמולה? את העוצמה הצבעים הריח האדרנלין התחרות על הקצה ומן הסתם גם את התאונות כשעוברים את הקצה (בתקווה שאף אחד לא נפגע פיזית) כמובן גם את ההפנינג מסביב.

[Overdrive]

הכול בעיני המתבונן, אני למשל לא אוהב מירוצי נאסקר ואינדי כי אני לא מוצא בהם עניין מסלול עגול בלי יותר מדי מקום ונוסעים מסביבו במעגל אין טוויסט אין מתח אין כלום, אוהבים לראות תאונות? למה לשלם כרטיס אם יש כאלה בשפע בכבישים?

בפורמולה המהירות יותר גבוה המתח יותר גבוה המסלולים שונים בפניות שלהם באורך שלהם, יש טוויסט! ובגלל זה מעניין לראות את המירוצים האלה.

[Yaron Edry]

בפורמולה המהירות יותר גבוהה

 

תחפש נתונים של נאסקאר/אינדי ותשווה. חלק מהשואו זאת מהירות מטורפת בחלק מהמסלולים בלי להאט כמעט.

[Overdrive]

תחפש נתונים של נאסקאר/אינדי ותשווה. חלק מהשואו זאת מהירות מטורפת בחלק מהמסלולים בלי להאט כמעט.

 

קודם כל תודה על התיקון שכחתי ה' אחת

דבר שני אני לא מתיימר להבין במירוצי נאסקר או אינדי ראיתי אולי פעם אחת בחיים שלי מירוץ מהסוג הזה ופשוט השתעממתי, אבל עד כמה שאני יודע למכוניות נאסקר אין מהירות מירבית של מעל 400 קמ"ש מה שלמכוניות פורמולה יש, תקן אותי אם אני טועה.

[דרור לסט]

קודם כל תודה על התיקון שכחתי ה' אחת

דבר שני אני לא מתיימר להבין במירוצי נאסקר או אינדי ראיתי אולי פעם אחת בחיים שלי מירוץ מהסוג הזה ופשוט השתעממתי, אבל עד כמה שאני יודע למכוניות נאסקר אין מהירות מירבית של מעל 400 קמ"ש מה שלמכוניות פורמולה יש, תקן אותי אם אני טועה.

 

מהירות סופית בפני עצמה היא לא העניין פה.

טויוטה עשו לפני כעשור נסיון להביא מכונית פורמולה-1 למהירות 400 קמ"ש במדבריות המלח של יוטה. נדמה לי שבסוף הם הצליחו בקושי וזה עוד היה עם מנועים חזקים יותר מאלו שיש היום. מה שמדהים במכוניות פורמולה-1 הן תאוצות הביניים שלהן מ-100 ל-300 והמהירות בהן הן יכולות לקחת פניות בשל ההצמדה והאוירודינמיות המופלאה שלהן.

 

בימינו ברוב המסלולים מכוניות הפורמולה-1 לא עוברות את ה-320 עד 330 קמ"ש בישורות המהירות ובמסלולים המהירים ביותר כמו מונזה בתקופות המהירות ביותר שיא המהירות עלה רק במעט על 360 קמ"ש.

 

לעומת זאת מכונית TOP FUEL ב NHRA עוברת בקלילות את ה-500 קמ"ש תוך פחות מ-4 שניות

מכוניות אינדי באינדי 500 עושות הקפות במהירות ממוצעת של 350 קמ"ש עם מהירויות שיא גבוהות עוד יותר.

מכוניות נאסקאר במסלולים המהירים ביותר בטאלאדגה, אינדי ודייטונה עוברות את ה 320 קמ"ש בממוצע להקפה.

 

אם כבר מדברים על מכוניות מסלול, בימים שבלה מאן הייתה ישורת אחת ארוכה ולא שברו אותה עם שיקיינים מכוניות הפרוטוטייפ עברו שם את ה-400 קמ"ש. מהירות שגם בוגאטי ויירון יודעת לייצר על חתיכת אספלט מספיק ישרה וארוכה.

 

אני זוכר את הפעם הראשונה בה ראיתי מכונית אינדי על מסלול אובלי בלאס וגאס 1996. כשרואים את זה במציאות והמכוניות מגיעות בפעם הראשונה במרוץ לפניה מספר 4 כשפיתחו כמעט את כל המהירות שלהן המוח פשוט לא מבין איך הן נשארות על המסלול. ברגע שראית את זה במציאות כל התפיסה שלך בצפיה בטלוויזיה משתנה גם. הדרך היחידה להבין בטלוויזיה עד כמה זה לא טבעי ופשוט הם אותם רגעים בהם הנהגים חוצים את הגבול ומאבדים את האחיזה....

[Overdrive]

מהירות סופית בפני עצמה היא לא העניין פה.

טויוטה עשו לפני כעשור נסיון להביא מכונית פורמולה-1 למהירות 400 קמ"ש במדבריות המלח של יוטה. נדמה לי שבסוף הם הצליחו בקושי וזה עוד היה עם מנועים חזקים יותר מאלו שיש היום. מה שמדהים במכוניות פורמולה-1 הן תאוצות הביניים שלהן מ-100 ל-300 והמהירות בהן הן יכולות לקחת פניות בשל ההצמדה והאוירודינמיות המופלאה שלהן.

 

בימינו ברוב המסלולים מכוניות הפורמולה-1 לא עוברות את ה-320 עד 330 קמ"ש בישורות המהירות ובמסלולים המהירים ביותר כמו מונזה בתקופות המהירות ביותר שיא המהירות עלה רק במעט על 360 קמ"ש.

 

לעומת זאת מכונית TOP FUEL ב NHRA עוברת בקלילות את ה-500 קמ"ש תוך פחות מ-4 שניות

מכוניות אינדי באינדי 500 עושות הקפות במהירות ממוצעת של 350 קמ"ש עם מהירויות שיא גבוהות עוד יותר.

מכוניות נאסקאר במסלולים המהירים ביותר בטאלאדגה, אינדי ודייטונה עוברות את ה 320 קמ"ש בממוצע להקפה.

 

אם כבר מדברים על מכוניות מסלול, בימים שבלה מאן הייתה ישורת אחת ארוכה ולא שברו אותה עם שיקיינים מכוניות הפרוטוטייפ עברו שם את ה-400 קמ"ש. מהירות שגם בוגאטי ויירון יודעת לייצר על חתיכת אספלט מספיק ישרה וארוכה.

 

אני זוכר את הפעם הראשונה בה ראיתי מכונית אינדי על מסלול אובלי בלאס וגאס 1996. כשרואים את זה במציאות והמכוניות מגיעות בפעם הראשונה במרוץ לפניה מספר 4 כשפיתחו כמעט את כל המהירות שלהן המוח פשוט לא מבין איך הן נשארות על המסלול. ברגע שראית את זה במציאות כל התפיסה שלך בצפיה בטלוויזיה משתנה גם. הדרך היחידה להבין בטלוויזיה עד כמה זה לא טבעי ופשוט הם אותם רגעים בהם הנהגים חוצים את הגבול ומאבדים את האחיזה....

 

הסנקציות שהגופים המפקחים עושים על מכוניות הפורמולה 1 הולכות וגדלות, אם זה הגבלת הסל"ד וגם הבגבלת המהירות.

ובכלל גם אם בלי הסנקציות מכוניות הנאסקר והאינדי מהירות יותר ממכוניות הפורמולה הפערים הם זניחים, אותי אישית זה לא ימשוך גם אם המהירויות יגיעו לאלף קמ"ש.

כמו שאמרתי הכול בעיני המתבונן, אותך מעניינות תאונות ומהירויות בלתי נתפסות, אותי מעניין מירוצים שמשלבים כישורי נהיגה שכוללים קווי רוחב אייפקסים פניות כאלה ואחרות וכד'.

העיקר ששנינו אוהבים ספורט מוטורי

[Yaron Edry]

עד כמה שזה לא נראה, למירוצים אובאליים נדרשים כישורי נהיגה לא פחות טובים משל מסלול רגיל. מי שיודע נהיגת מירוץ מה היא יכול לראות כיצד נהג בונה עקיפה בצורה מחושבת גם על מסלול אובאלי. לפני מספר שנים ארגנתי מירוץ אובאלי במסלול קארטינג, לא מעט נהגים אמרו שזה הפתיע ממש לטובה - כל המירוץ בפולגז כמעט ואו שאתה עוקף או נעקף.

 

ברגע שמכירים קצת יותר את הנהגים והתחרותיות מתחילים לאהוב יותר ויותר את הספורט הזה.

[איתמר.]

נאסקאר היא אחת מסדרות המירוצים המועדפות עליי, בין עם זה סבב הטנדרים, ה-Nationwide, או הספרינט קאפ. אני עוקב אחרי המירוצים, מסיבות העיתונאים ועוד כבר תקופה ארוכה, ואני עדיין מצליח למצוא בזה עניין.

על טעם ועל ריח אין להתווכח.

[shaylis]

אני שמח שהצלחתי להעלות פה דיון מעניין בנוגע לסוגי מירוצים שונים. אני חושב שבסופו של דבר האהוב עליי ראלי זה סוג המירוץ האהוב עליי, סיבובים מטורפים ומדוייקים, מהירויות גבוהות ואקשן באוקטן גבוהה.

גם כשזה לא במירוץ זה מדהים לראות, כאן תוכלו לראות את קן בלוק "משתעשע" (ספויילר: זה אדיר!):

 

[trynox]

וואו איזה סרטון !!!1

גבר על טעם ועל ריח אין להתווכח ...

אני עוקב אחרי מירוצים כבר זמן רב ועדין נהנה לצפות בזה