תנחומי לתושבי שד' רוטשילד והסביבה

[חן פרחי]

פנדוב, הסוד להצלחה מתחיל בהתהלות נכונה. אם כל אחד יחייה לפי צרכיו ויכולתו ולא לפי רצונותיו והצלחתו של השכן אנשים יחיו טוב יותר ובלי בעיות כל כך קשות.

מספיק להסתכל על כמות הרכבים החדשים (עד 4 שנים), כמות הנסיעות לחו"ל, המסעדות המלאות והקניונים. אלה הם אותם אנשים שזועקים על יוקר המחיה. לא קורה שום דבר אם נוסעים ברכב יותר ותיק, נוסעים פעם ב 3 שנים לחול במקום כל שנה, שותים קפה גם בבית ולא רק בבית הקפה השכונתי ומכינים ארוחות טובות גם בבית. זו כבר לא שאלה רק של יכולות אלא גם של אחריות כלכלית.

ללא ספק, המשפט הראשון שלך מתמצת את כל הדיון - התנהלות נכונה.

כדאי לזכור שלא רק יוקר המיחייה מכביד עלינו אלא גם צורת החיים שלנו.

לפני 30-40 שנה משתחרר צה"ל היה נכנס מיד לשוק העבודה כי היה חינוך טכנולוגי, כן פעם לימדו לחרוט ולכרסם, נגרות ומכונאות.

גיל הנישואין היה נמוך בהרבה, ובגיל 30-32 המשפחה הצעירה היתה מיוצבת כלכלית, פחות או יותר.

היום בחור צעיר משתחרר מהצבא, ובמעט שחסך נוסע למזרח.

חוזר מהמזרח ומתחיל ללמוד, ובינתיים מפסיד וותק במקום עבודה כלשהוא, כי ללא השכלה אין לו שום סיכוי למצוא עבודה שלא מלכלכים בה את הידיים, חלילה.

מסיים ללמוד בגיל 26-27 ומתחיל לעבוד במקצוע אותו למד, אם הוא בר מזל, כמובן.

ואז הוא מכיר את בחירת לבבו, ובגיל 29-30 מחליטים להנשא.

אבל לא בחתונה רגילה אלא במה שמכונה היום "הפקה", הרי מה לא יעשו על מנת להרשים את דודה חנה ודוד אברם, שכל ההפקה הזו מעניינת את הביצה השמאלית שלהם.

לא די בזה שלא כיסו את הוצאות החתונה, אלא נותרו עם חובות מכובדים.

וכמובן שאחרי החתונה יוצאים לירח דבש, רצוי באיי סיישל, כדי שהחיים יהיו מתוקים יותר, כמובן.

בקיצור, בגיל 30 לזוג הצעיר אין כלום, ובריבוע.

וזה מתסכל מאד.

מתי יגיעו לדירה, מתי יגמרו את החובות, בגיל 60 ?

ואז למי באים בטענות?

לא לעצמם חלילה, אלא לממשלה כמובן.

הממשלה חייבת לספק להם את כל צרכיהם, מיד ובדיעבד.

12 שנה אכלתי חרא עד שהיתייצבתי כלכלית, וזה מה שאף אחד לא רוצה להבין היום.

כל ההתחלות קשות, ומי שעשה שטויות בצעירותו יאכל חרא בבגרותו.

[XENON]

אפרופו צדק חברתי, חלק גדול מאוד מהבעיות שחן הציג יכלו להיפטר אם חיילי החובה בצה"ל היו מקבלים משכורת נורמלית.

אם אחרי 3 שנים חייל קרבי היה חוסך 180 אלף שקל, תומכ"ל 144 אלף שקל וג'ובניק 108 אלף שקל אז היה הרבה יותר קל להתחיל את החיים.

אבל במדינה סוציאלית הכסף הולך לחזירים הסוציאלים והעצלנים.

[חן פרחי]

חייל בשירות חובה אינו אמור לקבל שכר, אלא השתתפות בהוצאות, אולי בסכום גבוה יותר מזה המקובל היום.

ואם היו נותנים שכר ?

אז היה לשרוף יותר בטיול שאחרי השחרור..

[blavie]

באותה מידה, יכל פשוט להיות לאותו חייל יותר כסף "לשרוף" בחו"ל...

זה שתיתן לו סכום כסף גדול יותר כל חודש, לא אומר שזה יגרום לו פתאום להתעשת ולחסוך,

או להבדיל שפתאום לכאורה ישאר לו עודף אותו יוכל לחסוך לאחר כל הבזבוזים.

כשהחינוך קלוקל, הוא פשוט ישרוף עוד כסף ולא השגת בזה יותר מדי.

או שלא הבנתי אותך נכון, ואז אשמח אם תפרט למה התכוונת...

[urban.racer]

לא קראתי את רוב השרשור, אבל כן העמקתי בפוסט של חן. בתור בחור בן 28, אני מסכים איתך לחלוטין. בעול המצומצם של חוג החברים שלי וחברי לספסל הלימודים מתחילים לראות ניצנים של חזרה לשפיות שאתה מדבר עליה. החתונות נהיות לאט לאט צנועות יותר, הבילויים מצטמצמים דרסטית, חופשות זה לא על חשבון כלום ורק אם יש כסף.

 

אני חושב שאנחנו בשלב שבו המטוטלת נמצאת בתחילת החזרה למקום שבו היא הייתה בתקופה שאתה מדבר עליה, ולכן אנחנו נמצאים בתקופה הנוכחית. הגענו למסה הקריטית ועכשיו או שיגיע פיצוץ שיזרוק אותנו לצד השני בטלטלה או שנאזן את את המצב ונקרר אותו לאט לאט עד לחזרה לשפיות שתונהג על ידי אנשי רוח, פוליטיקאים ומובילי דעת קהל חדשים.

 

בקיצור, עולם כמנהגו נוהג. אנחנו עדים לתחילת שינוי כלשהו, קשה להגיד טוב או רע.

[Arilou]

cerberal - אתה טועה. למה טועה? כי ממוצע הילודה בחברה הערבית ישראלית זהה לממוצע הילודה בחברה היהודית ישראלית.

אז זה שקיים אדם מאום אל פאחם שיש לו 18 ילדים זה נחמד בתור אנקדוטה, אבל לא מלמד אותנו על הכלל.

 

הממוצע כן מלמד אותנו על הכלל.

במדינות רבות ב-OECD (גרמניה למשל, יפן וכו') יש בעיה של מחסור בדור צעיר שיתמוך בכלכלה ויתפוס את מקומות העבודה, אז גם להם יש בעיה כלשהיא.

ועדיין, בעבר בישראל ממוצע הילודה היה גבוה מהיום ועדיין מערכת הרווחה (חינוך, רפואה וכו') החזיקו מעמד.

נכון שאתם טוענים (ובצדק) שמערכת רווחה מפותחת מחייבת הטלת מיסים על האנשים, הנקודה היא שכיום המיסים בארץ הקודש גבוהים מאוד והממשלה מזניחה בכוונה את השרותים שהיא אמורה לתת לאזרח.

לא מאמין לי?

בסיכום השנתי בכל שנה יש משהו שנקרא "תת-ביצוע": הרעיון הוא שלכל משרד יש תקציב שנתי, ואם הם לא מבזבזים את כולו זה נקרא "תת ביצוע" והכסף חוזר לאוצר. כמה כסף כזה חזר בשמונה השנים האחרונות? 60 מליארד שקל. אז תגידו שכנראה הכסף הזה לא היה דרוש, אבל מי שמאשר כל הוצאה בכל משרד זה האוצר. אז האוצר יכול לתת תקציב למשרד הבריאות למשל בשביל בית חולים חדש, ואז לא לאשר אותו ובסוף השנה להגיד שמשרד הבריאות לא ביצע את התוכנית שלפיה הוא קיבל תקציב...

 

60 מליארד השקלים האלה היו אמורים לחזור אלינו האזרחים, ובמקום זה הם הלכו לצמצום החוב הממשלתי. אז נכון שלצמצם את החוב הממשלתי זה חשוב (ואנחנו רחוקים מאוד מהממוצע של ה-OECD לטובה דווקא) אבל חשוב גם לאזן את הדברים ושהממשלה והמדינה לא ישכחו שהתפקיד שלהן הוא לשרת ולדאוג לאזרחים.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000759663

 

בנוסף מחיר הירקות לא נקבע בגלל המיסוי, כי אחרת הירקות המיובאים לאנגליה (נניח עגבניות) היו יקרים משמעותית מבישראל, אבל במקום זה הם עולים אותו הדבר כמו בישראל. כנ"ל לגבי מלט, בגדים ושאר הדברים. כל אלה יקרים בגלל מחסור בתחרות.

 

בר - אין ספק שחברות הסלולר יפטרו עובדים ויהיו חייבות להתייעל. עובדים שהוחזקו סתם במערכת שכל תפקידה היה לרמות את הלקוח. נניח שמתוך 100% עוגת תקציב העובדים המפוטרים מהווים 20% (אחרי הכל הם הרוויחו שכר מינימום), שאר הכסף הלך למשכורות בכירים, הוצאות אחרות של החברה ודיבידנד שמן לבעל השליטה (ע"ע אילן בן דוב).

עכשיו לכל האזרחים יהיו 100 - 200 ש"ח פנויים בחודש אותם הם כנראה יוציאו על משהו אחר ויעודדו מגזר עסקי אחר שיזדקק לידיים עובדות. חברות הסלולר לא עבדו בוואקום.

[XENON]

מה איכפת לכם מה כל חייל יעשה עם הכסף? אסור לו לקבל משכורת נורמלית? יש מעט מאוד אנשים במדינה שעובדים יותר קשה מחיילי הסדיר, אז כן, מגיע להם.

שכל חייל יעשה כראות עיניו עם כספו, מי שירצה לחסוך שיחסוך, מי שרוצה לבזבז שיבזבז.

אבל אתם לא יכולים להתעלם מכך שמשכורת נורמלית יכולה לעזור לחייל משוחרר להתחיל את החיים בהרבה יותר קלות.

[blavie]

לא אמרתי שאסור לו או שלדעתי לא מגיע - חלילה.

מה שכן אמרתי הוא שאני לא מבין איך זה מה שיפתור את הבעיות שעליהן דיברנו.

כמו שחן כתב - הכל טמון בהתנהלות.

אם מדובר בחייל שמתנהל נכון כלכלית - אכן, זה יוכל לסייע לו.

לרוב המוחץ - זה פשוט יהיה ההבדל בין מלון שלושה לבין חמישה כוכבים בטיול אחרי הצבא \ לבחור יעד אטרקטיבי יותר \ לשרוף יותר כסף על הוללות דרום אמריקאית

[Keyser]

+מליון להודעה של חן. אנשים שורפים המון (המון) כסף על טיולים בחו"ל. זה אחלה ללכת לחצי שנה בחו"ל, אבל לא אחלה בכלל כשחוזרים לארץ ומגלים שאין שקל בבנק. ההחלטה לביטול בתי ספר מקצועיים גרועה ביותר. מה גם, שלו למשרד החינוך היה טיפה שכל, היו מכניסים שיעורי כלכלת בית - במובן הכלכלי (ולא איך לאפות עוגות) ובמסגרתו להסביר לאנשים על מיסים, חסכונות, השקעות וכד (ברמה של תיכון, כן? לא צריך להוציא ברוקרים משופשפים) ובגדול להקנות חינוך כלכלי לצעירים. בתור בנאדם שמנסה לתמרן עם הכנסה חודשית לא מהגבוהות בעולם וצריך לשלם ים של חשבונות (שכ"ד + שכר לימוד + השד יודע מה), הייתי מאוד שמח לו היה לי קורס כזה בתיכון ולא הייתי צריך ללמוד את הכל on the fly

[Arilou]

חן, סופסוף הבנתי למה אתה מתנגד למחאה.

אתה חושב שהמחאה היא על זה שיקר פה כי אנשים בזבזו את כל כספם על שטויות.

 

המחאה היא לא על זה, אלא על זה שהמדינה והממשלה באופן מכוון נוטשת את תפקידיה המסורתיים. המחאה היא לא על הזכות לשבת בבתי קפה או לא לעבוד, אלא על זה שהמדינה שאמורה לספק חינוך, תחבורה ציבורית, בטחון, רפואה ורשת תמיכה לאלו שנפלו בדרך משתמטת מההתחייבויות שלה.

המדינה שצריכה לדאוג לזה שהמשק יהיה בריא ולא ריכוזי משתמטת מהתפקיד הזה שלה.

המדינה שצריכה בבואה למכור אדמה לקבלנים להבטיח שהם יבנו בפועל ולא יאגרו את האדמות האלה מצד אחד, ומצד שני במקום לעשות מכרז לפי המחיר למשתכן עושה מכרז לפי המחיר הגבוה - גורמת במו ידיה לעליית מחירי הדירות

המדינה שבמקום לדאוג לציוד לחיילי המילואים דואגת לפנסיות של טבחים ואיך להעביר 10 בתים 500 מטר גם שכחה את מה שחשוב.

והמדינה שאיפה שלא נוח לה לא גובה מיסים (חלקים מהחברה הערבית, החרדית, אלו שעובדים בשחור, טייקונים וחברות ענק שמנהלים מו"מ על המס שישלמו) גם שכחה ונוטשת את תפקידיה.

 

על זה המחאה. אם אלה יתוקנו (לא היום ולא מחר, אבל נניח יפרסמו תוכנית חומש ויתחילו עם חלקים ממנה כבר היום ועכשיו) דיינו.

[blavie]

אז בקיצור - הבעייה היא עם שורש ההתנהלות, ואי לכך עם הכל...

ועכשיו קמו אנשים שטוענים שהם יודעים איך לעשות דברים יותר טוב.

קל מאוד לדבר מבחוץ,

אבל כל הבעיות שמנית נובעות ברובן בגלל שחיטות ברמה כזו או אחרת,

ולאור העובדה הזו הבעייה היא לא להגות את הפתרונות ברמה העקרונית,

אלא העדר פלטפורמה ראויה שדרכה אפשר ליישם אותם.

הרי גם אם נחליט שהגענו למסקנה שיש x צעדים שיש לנקוט ע"מ לצמצם ריכוזיות במשק לדוגמה.

אתה חושב שהשרים בממשלה יקפצו על ההזדמנות להצביע בעד או נגד?

אני חושב שמכיוון שהכל נמדד ע"פ נוחות הכיסא,

כל עוד שלמחאה כביכול אין תגמול פוליטי עצום שמתלווה בצידה (היום היא אמנם פופולרית, אך לא מספיק)

איני רואה סיבה ש"מחליטי ההחלטות" יחליטו להפסיק להיות פפיונים חובבי טייקונים ולקחת את עתיד המדינה בידיים.

אז מה הפתרון? להחליף קומפלט את כל 120 יושבי הכיסאות?

במידה וכן, אז תגיע שאלת מליון הדולר - כמה טהורי כפיים ישארו הטהורים אחרי שיכנסו למערכת? אלו שמיועדים להחליף את הנוכחיים?

האם תמיד הם ידבקו בטובת הציבור, או שכמו שההיסטוריה הפוליטית בישראל לימדה אותנו,

גם הם בסופו של דבר יטו את הכף לטובת עצמם?

לדעתי בשביל לטפל בנקודה הזו חייב -

א. לשנות את שיטת הבחירות הקיימת

ב. לחוקק חוק שקובע כי שר יהיה חייב להחזיק בהשכלה מקצועית רלוונטית לתיק שעליו הוא אמון.

ג. להנהיג נורמה של אחריות פוליטית. פישלת? שים את המפתחות.

כל עוד ששלושת אלו לא קיימים, איפה אנחנו ואיפה סוף התהום הזו.

[bar72]

bar72- מה קרה לך - נהייתה מדליק האש בשדה החיטה ..

אייל .

 

אני ממש לא מצדיק את התנהלות חברות הסלולר ו/או יבואני הרכב ו/או ... להיפך.

אני רק אומר שזה מדגים איך מדיניות "רווחה" עולה לנו כסף. ומי זה "לנו"? לאלה שעובדים... לא לאברכים ולא למלביני הכספים.

ניתנו פה דוגמאות של עלויות גני ילדים למשל, ואני רק הבאתי דוגמא "חיה" יותר, שהיא מוצדקת מאין כמוה, ועדיין מביאה לתופעה שאני משוכנע שאותם צעירים שביקשו הוזלה בסלולר לא חשבו עליה. ועכשיו הם יימחו כי הם מובטלים. בוודאי שהם לא אשמים בכלום, ובוודאי שמי שאשם זה השוק הלא-תחרותי ששרר כאן עד עכשיו (והממשלה, בעצם). אני בכלל חושב שצריך לתבוע את חברות הסלולר על התנהגות מסחרית לא-הוגנת עד היום.

[sperial]

עקרונית - אתה צודק, אך אני לא סוציאליסט. אם כבר "חברתי" (נניח). סוציאליזם זה גועל נפש אחד גדול, שרק יוביל אותנו לעברי פחת. א

 

אתה סוציאליסט, במובן המערבי, כלומר בסגנון המערב אירופי. ד"א - זה לחלוטין לא שולל כלכלת שוק ויוזמה חופשית, אלא רק קובע שהמשאבים יחולקו בצורה שוויונית. אתה חושש מהמונח בגלל אותן מדינות קומוניסטיות שקראו לעצמן סוציאליסטיות. הן ממש לא היו סוציאליסטיות, דווקא היו מושחתות לחלוטין. בעצם כן - הן דאגו שלכולם (כמעט) לא יהי ה כלום. רק המקורבים נהנו מהמנעמים.

 

תחשוב למשל מה קרה בגרמניה המערבית ההרוסה של סוף שנות ה-40. לא נתנו למעטים לשקם את ההריסות אלא דווקא חילקו את המשאבים המעטים לכל האוכלוסיה, וכל אחד היה יכול לבחור כיצד להשקיע את מה שקיבל. אצלנו מחלקים את המשאבים במתנה למקורבים לשלטון. זה לא שבמדינות אחרות זה לא קורה, אבל לא בהיקף שאצלנו.

 

 

אבל במדינה סוציאלית הכסף הולך לחזירים הסוציאלים והעצלנים.

 

במדינה שלנו הכסף הולכ לחזירים - הטייקונים. במדינה סוציאליסטית (כתומר - סוציאל דמוקרטית) הוא היה מחולק בצורה הרבה יותר שוויונית.

[Ave]

אנשים אתם חיים בחו"ל במקרה?

אני אומנם לא מבין גדול בכלכלה וכו.

אבל אני כן רואה את המחירים בחו"ל(אייביי) והמחירים לא סתם נמוכים ההפרש נמדד ב1000% לפחות.

מחיר רכב דיברנו? הבדל של יותר מ100%.

מחיר בית? הבדל של יותר מ100%.

 

עוד לפני טיול וחופשה על כול מוצר ושרות שאנחנו צורכים בארץ אנחנו משלמים מינימום כפול וברוב הפעמים יותר מכפול.

את האמת אין לי בעייה לשלם את המחיר המופרז, אבל בו זמנית אני רוצה גם משכורת בהתאם, אני לא מדבר על 20K בחודש, אבל אם 8K היתי מסתדר מצויין.

וזה בדיוק ההבדל בינינו לשאר המדינות, ואם משהו לא היה מצליח להסתדר אם 8K בחודש אז הוא באמת בזבזן, אבל לחיות מ4K בארץ בלתי אפשרי.

 

חן היה לך קשה אז אתה רוצה שגם לנו יהיה קשה?

תעשה חשבון פשוט דירה בסיסית בפריפריה עולה 600K גם אם אני יחסוך חצי משכורת 2K בחודש ויחיה על מים ולחם במערה עדיין אני יצטרך לחסוך 25 שנה בשביל דירה.

אז לא צריך לספר לנו סיפורים על איך חסכתה ועכשיו אתה חיי בדבש, חסכון נכון להיום לא מספיק.

זה פשוט בלתי אפשרי לקנות דירה בלי עזרה של ההורים/קרובים/קומבינות/זכיות בלוטו/וכו.

 

ובכלל אני יכול להיות צעיר נאיבי אבל אני לא מצליח להבין למה בית עולה מחיר מטורף בארץ.

תמיד חשבתי שמוצר צריך לעלות בהתאם לזמן שלוקח לבנות אותו, במקרה של בית נגיד 5 שנים אם אני יעבוד רק בחופשות וחגים וזה כולל אפיית הלבנים לבד על מדורה.

אז למה אני צריך לעבוד 30 שנה בשביל לקנות בית?

[urban.racer]

הבעיה מתחילה ברמת החינוך. אני לא מבין חלק מהמושגים היום יומיים של הכלכלה העצמאית שלי ואני בן 28. עד גיל 18 יכלתי להאשים את המערכת וההורים, היום אני מאשים רק את עצמיף החבר גוגל מאפשר לדעת הכל ויש את מי לשאול. הייתי ילד מפונק ורק עכשיו אני מתחיל להתנתק מההורים ברמה הפיננסית. הם עדיין מתעקשים לממן לי הרבה דברים, ואני אשקר אם לא אגיד שזה נוח לי, אבל רק לאחרונה ברמה של שנה-שנתיים הבנתי שזה שיש לי, לא אומר שאני יכול וצריך לשרוף הכל על הנאות החיים. למען האמת, תמיד הייתה לי רשת כלכלית תחת רגלי ועדיין יש לי, אבל היום אני חוסך יותר ומוציא פחות (ולא בגלל שאני לא יכול). אני טס באוג' לארה"ב ל3 שבועות ללא טיפה עזרה מההורים בכסף שחסכתי לבד, ומבחינתי זה ההישג הראשון שלי. הבא, יהיה לבצע השקעות נכונות ביחס לעתיד התעסוקתי שלי ולהכנסות שלי. להפתעתי הרבה מהמכרים שלי נמצאים במקום הזה, אבל כנראה שלי זה קרה בגלל שאני בחברתם. לעומתם יש הרבה כאלו שאני פוגש שחיים ברמת "חייה היום כי מחר תמות", חיים על פי משכורת שאמורה להיכנס ולא לפי מה שיש כרגע, לפי מושגים כמו "יהיה בסדר" ובכיו"ב.

 

הנקודה היא שחלק מההורים ומערכת החינוך פשוט אינה דואגת לחינוך הפיננסי של הילדים בעולם שלא יעזור מה, הוא קפיטליסטי עם זיק סוציאליסטי שרק עולה לנו כסף המקום לחזור אלינו ביחס שווה למה שאנחנו מזרימים למדינה. ישנה בעיה חמורה בתעדוף של אנשים, לדוגמה, אני רואה ילדים עובדים בזמן שנת הלימודים כדי לקנות מותגי ביגוד שכל אדם שפוי יבין שהם אינם נמצאים בסטטוס שבו כל אדם שמבין משהו יבין שזה הדבר האחרון שחסר להם (וזה לא כי יש להם עשרות זוגות כאלו בארון כי ילדי שמנת) במקום להשקיע בלימודים עצמם. אני שומע לא פעם על אנשים שלקחו משכנתא שנייה, הלוואות ועוד רק כדי לממן רכב כלשהו שאותו הם לא באמת יכולים להחזיק.

 

אם להתייחס למחאה עצמה, אני חושב אישית שהאלימות שפרצה היא סימן טוב, מכיוון שמהפכה אמיתית תבוא רק משם. ואני חושב שעד האדמה לא תרעד תחת המושבים בכנסת לא נתחיל לראות שינוי. הבעיה הגדולה, ופה אני מסכים עם בר, שסתם לצעוק קשה לנו זה לא מספיק. צריך אג'נדה, צריך יעדים צריכים הנהגה ראויה שיכולה להצעיד שינוי, ולא גברת שכל רצונה הוא חשיפה. העובדה שמחאות קטנות יותר, אך בעלות אג'נדה יצרו מודעות ולבסוף שינוי כזה או אחר, עיינו ערך מחאת הקוטג'. אין לי ספק שיש הרבה שצרי עבור שינוי. מחירי דירות, עלות מוצרי יסוד, אג'נדה לשינוי המיסים, נטל המיסים וכי"ב, אבל סתם לצעוק את הדברים זה לא מספיק. גם לשבת בשדרה.

 

אגב הגברת הראשונה של המהפכה, שמתן לב שהיא לבד? איפה כל מי שהיה איתה בקיץ שעבר?