איך להפחית עוצמת פגיעה בהתנגשות מאחור

[טווינגואי]

אם רכב נכנס בי מאחורה מה עדיף?

א. לשחרר את הברקס ולתת לרכב לעוף קדימה וכך למתן את עוצמת הפגיעה אך להתסכן בצליפת שוט?

ב. ללחוץ על הברקס חזק ולא לתת לרכב לעוף קדימה ככל הניתן ואז אולי העוצמת פגיעה והזעזוע יותר משמעותי?

[yuvk]

עדיף למי? למכונית שלך או לך?

[ozwrx]

אתה באמת חושב שיהיה לך את הזמן לחשוב איך להגיב בזמן שמישהו עומד להכנס בך?

[Adamm]

לתת גז לברוח הצידה הכי טוב. השאלה אם יש זמן לזה.

הגיוני שאם תמשיך לנסוע אז הפגיעה ברכב שלך פחות אכזרית.

[חן ג.]

לוחצים על הבלם כדי למנוע את דחיפת הרכב לפנים ואת פציעת "צליפת השוט" האופיינית לדחיפה זאת לפנים (ולא לשכוח את הסיכוי שהדחיפה קדימה תגרום לפגיעה נוספת מלפנים). באופן הזה בעצם אזור הריסוק האחורי סופג מכה חזקה יותר, על חשבון נוסעי הרכב. במצב של פגיעה חזקה מאחור ברכב קטן עם נוסעים במושב האחורי הפתרון הזה לא יעיל כיוון שהוא מסכן את היושבים במושב האחורי, שכן רכבים פרטיים לא תוכננו לספוג פגיעה חזקה מאחור. מעבר לכך כדאי להצמיד את הראש למשענת הראש (שחשוב שתהיה מכוונת כראוי מראש) וגם להימנע מלכווץ את שרירי הצוואר.

 

מעבר לכך, כדאי ליישם כמה צעדים די פשוטים כדי למנוע פגיעה מאחור: יש לבצע האטות באופן הדרגתי ועדין שיאפשר לתנועה מאחורינו להגיב (תוך מבט במראה כדי לראות שהתנועה מאחור אכן מאטה). אם אנו מאטים ועוצרים ואין תנועה מאחור, יש לעצור מוקדם עם הרבה מקום מלפנים, ולחכות שיגיע רכב מאחור. יש לוודא שהרכב מאחור מאט ועוצר, וגם שהרכב הבא אחריו מאט ועוצר. במידה ויש בעיה - יש לך שטח מילוט קדימה וגם הצדה. במצבים שבהם ניתן להימנע מעצירה "מוחלטת" (כמו עומסי תנועה) כדאי לזחול באטיות ובהתמדה במקום לעצור ולהאיץ וחוזר חלילה כל הזמן. מעבר לכך, יש להימנע בכל מחיר אפשרי מעצירה בשוליה של דרך בינעירונית או מהירה, שם הפגיעה היא שכיחה וקטלנית במיוחד. יישום כל הצעדים הללו, או שימנע את התאונה או שיפחית אותה לפגיעות פח קלות במקרה הגרוע ביותר.

[רוכב בודד]

אם יש שטח פנוי מקדימה ויש חלקיק שניה של תגובה מהירה - לתת גז לנסות להתרחק. תנועה הצידה תעזר אם אין מכשול או גדר או סכנת הדרדרות. קשה לענות מה פחות גרוע במצב כזה.

אם יש 'בום' והרגל על דוושת הבלם -לשחרר את הבלימה.

עוצמת הפגיעה והתנועה קדימה של הגוף החגור (והרכב) תפחת אם אין התנגדות של הרכב לדחיפה קדימה שהוא חוטף.

אם יש פה מישהו עם ידע בפיזיקה טרי יותר משלי - שיבהיר אם מהירות הפגיעה היא מהירות הרכב הפוגע מאחור פחות מהירות הרכב הנפגע.

[חן ג.]

עוצמת הפגיעה והתנועה קדימה של הגוף החגור (והרכב) תפחת אם אין התנגדות של הרכב לדחיפה קדימה שהוא חוטף.

אם יש פה מישהו עם ידע בפיזיקה טרי יותר משלי - שיבהיר אם מהירות הפגיעה היא מהירות הרכב הפוגע מאחור פחות מהירות הרכב הנפגע.

 

מה שאתה אומר נכון פיזיקלית, אך יש לזכור שהפגיעות הנפוצות לפגיעה מאחור הן תוצאה של דחיפת הגוף לפנים על ידי המושב, כאשר הראש שאינו נתמך על ידי המושב "נשאר מאחור" ומכאן פגיעה בגב, בצוואר ובראש (בעיקר "צליפת שוט") פחות דחיפה לפנים משמעותה יותר נזק לרכב, עקב התנגדות מוגברת, אך פחות פגיעה לנוסעי הרכב עקב הדחיפה לפנים, כפי שציינתי.

[raz2000]

במקרה שיש לך זמן להגיב להרים מיד את בלם היד ולא ללחוץ על דוושת הברקסים.

[nahum123]

לוחצים על הבלם כדי למנוע את דחיפת הרכב לפנים ואת פציעת "צליפת השוט" האופיינית לדחיפה זאת לפנים (ולא לשכוח את הסיכוי שהדחיפה קדימה תגרום לפגיעה נוספת מלפנים). באופן הזה בעצם אזור הריסוק האחורי סופג מכה חזקה יותר, על חשבון נוסעי הרכב. במצב של פגיעה חזקה מאחור ברכב קטן עם נוסעים במושב האחורי הפתרון הזה לא יעיל כיוון שהוא מסכן את היושבים במושב האחורי, שכן רכבים פרטיים לא תוכננו לספוג פגיעה חזקה מאחור. מעבר לכך כדאי להצמיד את הראש למשענת הראש (שחשוב שתהיה מכוונת כראוי מראש) וגם להימנע מלכווץ את שרירי הצוואר.

 

מעבר לכך, כדאי ליישם כמה צעדים די פשוטים כדי למנוע פגיעה מאחור: יש לבצע האטות באופן הדרגתי ועדין שיאפשר לתנועה מאחורינו להגיב (תוך מבט במראה כדי לראות שהתנועה מאחור אכן מאטה). אם אנו מאטים ועוצרים ואין תנועה מאחור, יש לעצור מוקדם עם הרבה מקום מלפנים, ולחכות שיגיע רכב מאחור. יש לוודא שהרכב מאחור מאט ועוצר, וגם שהרכב הבא אחריו מאט ועוצר. במידה ויש בעיה - יש לך שטח מילוט קדימה וגם הצדה. במצבים שבהם ניתן להימנע מעצירה "מוחלטת" (כמו עומסי תנועה) כדאי לזחול באטיות ובהתמדה במקום לעצור ולהאיץ וחוזר חלילה כל הזמן. מעבר לכך, יש להימנע בכל מחיר אפשרי מעצירה בשוליה של דרך בינעירונית או מהירה, שם הפגיעה היא שכיחה וקטלנית במיוחד. יישום כל הצעדים הללו, או שימנע את התאונה או שיפחית אותה לפגיעות פח קלות במקרה הגרוע ביותר.

 

ואם, כמו שקורה רבות, הרכב מאחור לא מאט פשוט? הצמדות פה לתחת מחלה כרונית

[יוסי פרנקוס]

בי נכנסה פוסטמה על 70 קמ"ש כשאני הייתי בעמידה מלאה כבר כמה שניות.

 

ראיתי אותה מתקרבת במראה האחורית והצמדתי את הראש למשענת הראש. זה מה שהציל אותי.

 

אחרי זה מצאתי שאני יושב על המושב שלי, והמושב שלי (שנקרע מהרכב לגמרי), נמצא על המושב האחורי.

 

לצוואר שלי שלום (בערך, הוא עדיין כואב ועברו 9 שנים), לרגליים שלה להתראות.

לאלפא 155 שהייתה לפני גם להתראות, כמו לרכב שלי ולרכב שפגע בי.

[ceyal]

מנסיון דומה ליוסי, גם בי נכנסה אינפנטילית שדיברה בסלולארי במהירות של בערך 90 קמ"ש כשאני עומד בפקק בשער הגיא.

הקטע המדהים הוא שראיתי את הכל בסלואו מושן כזה שעד היום אני זוכר בדיוק איך היא מחזיקה את הטלפון ביד אחת, מסתכלת בכלל לכוון השני ומתקרבת אלי.

ואני באותה שניה ורבע כבר הספקתי לחשוב מה עושים, איפה הטלפון של הביטוח, האם כדאי לעזוב את הבלמים (לא עזבתי, לא שינה כלום כי המכה פשוט העיפה אותי אחורה עם הכיסא והרגליים התעופפו מהבלמים) ואיך לשבת הכי טוב שאפשר.

בזמן שנשאר לי פשוט חיכיתי לחריקה של המטומטמת שלא הגיעה.

 

למזלי הרכב היה מסחרי ולמזלה לא היו נוסעים מאחור כי היא טיפסה לי לתוך הרכב.

שלומי טוב למרות שעד היום יש כאבי גב. הרכב טוטל לוס, הרכב של הפוסטמה גם, הרכב שלפני עם נזק של 30K והיא התפנתה לבית חולים ככה שאין לי מושג מה קרה איתה הלאה (למרות שאמא שלה ניסתה להאשים אותי בנסיעה ברוורס באמצע כביש 1)

מה שכן, הרדיודיסק שנעקר ממקומו פספס לי את הראש באולי סנטימטר (פצע לי את האוזן) כך שתאמינו לי שזה נגמר בנס. אפילו חלקים מהדשבורד התפרקו ועפו באוטו.

אז מה שאני אומר הוא שאם למזלכם הצלחתם להבחין במכה שמגיעה מאחור ואין לכם לאן/זמן לברוח, שבו צמודים למושב כשהראש דבוק למשענת וקוו לטוב.

[sagi.m]

ceyal vbmenu_register("postmenu_3141999", true); , לא ניסית לצפור? אולי הייתה מתעוררת.

[Pintos]

רק לי מתחיל לכאוב הגב מלקרוא את הסיפורים האלה?

[ceyal]

ceyal vbmenu_register("postmenu_3141999", true); , לא ניסית לצפור? אולי הייתה מתעוררת.

 

היו לי אולי 3 שניות. זה בדיוק הספיק להחזיק את ההגה, להשען אחורה וללחוץ על הברקס.

[ברווז]

אתה באמת חושב שיהיה לך את הזמן לחשוב איך להגיב בזמן שמישהו עומד להכנס בך?

או, אתה תתפלא. ברגע שאתה כבר קולט מה עומד לקרות, יש לך הרבה יותר זמן ממה שאתה חושב. אסביר עוד רגע.

הקטע המדהים הוא שראיתי את הכל בסלואו מושן כזה שעד היום אני זוכר בדיוק איך היא מחזיקה את הטלפון ביד אחת, מסתכלת בכלל לכוון השני ומתקרבת אלי.

 

אני איתך. עברתי שיטואצייה דומה מאד עם המריאה שלי ז"ל. הסלואו-מושן הזה, אני עד היום זוכר את רגע ההבנה של מה הולך לקרות, עמידה על הברקס (הייתי במהירות מאד נמוכה, אבל אספלט חלק לא השכלתי לשים לב לזה), המבט שהיה לשרמוטה על הפנים, שהשתנה לאט-לאט (האמת, מהר מהר... זה היה סלואו מושן, זוכרים?), ההידחסות לתוך המושב ע"י דחיפת ההגה בכל כוחי, הצמדת הראש למשענת, מבט אחרון לכל הכיוונים כי אולי יש לי עוד מה לעשות, רעש של פלסטיק מתעוות ונשבר (הרעש השנוא עליי בעולם. פשוט מחליא.), "שוק" שעובר בכל הרכב, עוד רעשים מוזרים, הכרית נגד וויפלאש באופן אירוני טסה לה מאחורי ראשי למעלה, לאוויר, הנהגת עפה לתוך ההגה (טוב, עפה זו הגזמה פראית. מוטלת לתוכו, זה יותר מדוייק), שקט, פיצוץ של אנדרנלין, וזהו...

שבריר שנייה (להערכתי לא עברו יותר מ-2 שניות בפועל. הזיכרון של המאורע הוא יותר כמו 10, 15 שניות באורכו, כמו מצלמת היי-ספיד- זו שמצלמת בהילוך איטי).

 

 

אז מה שאני אומר הוא שאם למזלכם הצלחתם להבחין במכה שמגיעה מאחור ואין לכם לאן/זמן לברוח, שבו צמודים למושב כשהראש דבוק למשענת וקוו לטוב.

 

פלוס אחד, לייק וכולי. היצמדו לפחות, במינימום של המינימום, עם הראש למשענת. לא יודע אם זה עוזר, אבל אצלי יש 2 כריות (נהג+נוסע) נגד וויפלאש, ממליץ לעגן אותן היטב- מניסיון... כך שאני לא יודע עד כמה זה יכול לעזור.

 

היו לי אולי 3 שניות. זה בדיוק הספיק להחזיק את ההגה, להשען אחורה וללחוץ על הברקס.

אותם 3 שניות, נמשכות כל כך הרבה זמן...