שאלה לגבי אמינותם של יצרנים בעלי מונטין רע

[איציק נ.]

2 דברים:

 

1. פחנועים יפאניים נעים על כבישי הארץ לא בגלל האמינות שלהם אלא בגלל המחירון שלהם.

אני חוזר לנושא הצ'ק הבנקאי: בכל תיקון הישראלי הממוצע שואל את עצמו "מה ערך הרכב בלוי יצחק" ומשם ממשיך הלאה.

זאת הסיבה היחידה לזה שיש פחנועים יפאניים מודל 90 ומטה כאן בארץ.

 

2. שכחתם דבר אחד חשוב: סוג הלקוחות ורמת הציפיות !!

 

יש הבדל גדול בין הלקוח הפוטנציאלי והציפיות שלו מרכב (כדוגמא) צרפתי ביחס לאחד שקונה רכב יפאני.

 

סיפור אמיתי:

כאשר שווקה ה 107 (הלכה למעשה טויוטה AYGO) ברחבי העולם, התקשו הלקוחות של פג'ו\סיטרואן לעכל את הרעש הבוקע ממערכת הפליטה - ומיהרו למוסכים בטענה שיש רעש מוזר ממערכת הפליטה. כמובן שלא היתה שום תקלה ברכב, אולם הלקוחות הפוטנציאליים הרגילים לפג'ו-סיטרואן, כאלה שרגילים למכוניות אמיתיות ולא לפחנועים בעלי 3 צילינדרים, סבור כי משהו לא תקין ברכב. היצרן "הוריד" הנחיה עולמית למוסכי הרשת להסביר ללקוחות שלא מדובר בתקלה והחלפת דוד אגזוז לא תפתור שום "בעיה" שלא קיימת, לכן גם לא להחליף שום חלק במערכת הפליטה של האוטו.

 

...וכמובן, כמו שכבר מישהו הזכיר פה (עוד הבדל בין לקוח של רכב יפאני לרכב צרפתי לצורך העניין); רוב המחזיקים במכוניות יפאניות יבליגו על תקלות קטנות בטענה שהרכב עדיין נוסע (ואם הוא נוסע, הוא אמין), לעומת לקוחות של מותגים אחרים שלא מצפים שמשהו שיש להם ברכב (בין אם זה פיצ'ר מסויים או רכיב כלשהו) לא יעבוד. תחזוקת שבר היא לרוב דבר שמאפיין הרבה אנשים שיש להם רכב "אמין" ביחס לתחזוקה מונעת אצל אנשים שיש להם רכב שהוא "מועד לפורענות".

 

איציק

[NINJMNKY]

איציק, תיקון קטן, igo זה תוכנת ניווט, הטויוטה המדוברת נקראת AYGO.

[איציק נ.]

איציק, תיקון קטן, igo זה תוכנת ניווט, הטויוטה המדוברת נקראת AYGO.

נו, זה בדיוק מה שרשמתי, AYGO.

 

:lol:

 

איציק

[Berserker]

מי שקונה אוטו יפני עושה זאת בין השאר מהסיבה שמרבית המשתתפים בדיון המוזר הזה חולקים, היינו שאוטו יפני אמין/עמיד ( מה שתרצו ) יותר מאוטו שאינו משם ובנובע שומר על ערכו יותר טוב. ומכאן שכל מה שעלול לפגוע באותה תפיסת אמינות ושמירת ערך פשוט לא ייצא החוצה, כי אז ימצאו עצמם הקונים הללו גם יורים לעצמם ברגל ומורידים את שמו הטוב של האוטו לטמיון וגם חלילה יוצאים טמבלים כי החליטו לקנות אוטו יפני שכידוע לא רואה מוסך וה"זבל" הזה דווקא פתאום כן אוהב מוסכים. מי שקונה אוטו אירופי מאידך, קונה אותו למרות שהוא מתקלקל כל היום ומאבד ערך כמו חלב בן חודש ולכן השאלה אם הוא מזיק לשם הטוב של האוטו שלו או לא פחות הרת גורל. כל זה מביא אותנו למין מעגל קסמים כזה ולפיו אוטו יפני קונים כי הוא אמין ולכן לא מדברים אם הוא לא ואם לא מדברים אז כנראה הוא באמת לא מתקלקל ולכן כולם רצים לקנות וחוזר חלילה.

 

רועי, עם כל הכבוד, אתה רציני?

אתה באמת מאמין שכל מי שקונה יפנית, אוטומטית מצטרף למועדון שומרי סוד שמפחד מירידות ערך?

אתה באמת חושב, שאדם שקנה רכב בעשרות ואף מאות אלפי שקלים, יפחד לדבר על האמינות הלקויה שלו עקב פחד מירידת ערך?

אתה מאמין שגם אחרי שבעל הרכב יפתר מהרכב, הוא ישמור בסוד את איכותו הירודה ובעיותיו עם הרכב?

זה פשוט לא הגיוני. אם האדם נכווה, הוא יספר לחבריו ובני משפחתו שהרכב בעייתי (ברור שאחרי שימכור אותו), ולא ימליץ לאף אחד לקנות רכב כזה (כך גם נוצרות "סטיגמות"). אתה חושב שבאמת יהיה לו אכפת מהשוק שלו? או מירידת הערך שלו? הוא מאוכזב מהרכב!

 

*קח דוגמא קיצונית:

 

מלבד זאת, קשה לי באמת להאמין, שאנשים קונים רכב בעייתי מרצון.

האדם הממוצע, לא מצפה לבקר במוסך יותר מפעם פעמיים, גג שלוש במוסך בשנה... לכן כשהרכב בעייתי, מתחילות התלונות, האזהרות לשכנים ולמכרים שזה חרא רכב, אנשים מתרחקים, לא קונים, הביקוש יורד ונוצרת ירידת ערך.

יש גם אנשים שמוכנים לקחת את הסיכון, ולא אכפת להם באמת לבקר קצת יותר במוסכים ולשלם יותר, אם זה בגלל מחיר רכישה נמוך במיוחד לעומת השנתון הגבוה (בעזרת אותה ירידת ערך), בגלל תמורה גדולה יותר לכסף, או הערך המוסף של השיק האירופאי, אבל יש גבול.

 

הדבר הזה גורם לצרכן הישראלי להסתכל על הדברים בצורה חד צדדית והוא "שוכח" מהר מאוד בעיות שהיו לו ברכב יפאני מאשר בעיות שהיו לו ברכב צרפתי. עניין שטומן בחובו גם הרבה מאוד פסיכולוגיה.

 

איציק

 

איציק, גם אותך אני מאוד מכבד.

אבל אתה באמת מאמין שאלפי שקלים שיורדים לטמיון מתקלות, ימי עבודה שלמים שנשרפים, הבאלגן שבנסיעה/ הגרר למוסך, האכזבה של להיתקע בצד הדרך, ולחזור שוב למוסך עקב עוד בעיה, פשוט "נשכחים" מלחץ של סטיגמות ופסיכולוגיה?

 

האם שניכם מאמינים שאנו חיים בעולם כה מניפולטיבי?

נכון, האירופאים באמת עושים מאמצים להשיב את תדמית האמינות שאבדה להם, אבל זה קורה רק לאחרונה, וגם נעשה בעזרת תמיכה מהיפנים- אם לא מנצחים אותם, מצטרפים אליהם.

רנו שהופכים לאמינים בזכות ניסאן, פג'ו 107 וסיטרואן C1 שנבנו בשיתוף עם טויוטה (AYGO), תיבות אוטומטיות תוצרת יפן ועוד שלל שיתופי פעולה, שלדעתי עושים רק טוב ליצרנים שמשתתפים בהם.

תגידו שהיפניות נחותות, אבל הם לא לוקחים סיכונים מיותרים במערכות שלא הוכיחו את עצמן כראויות למכירה. יש להם בקרות איכות מקפידות הרבה יותר מהאירופאים, הם פשוט לא מוציאים מוצר לא מוגמר או לא בדוק מהמפעל. מתי הייתה יפנית כה בעייתית כמו סיטרואן XM?

יודעים מה, שמעתי שבשנים הראשונות של הונדה, הרכבים שלהם היו בעייתיים בטירוף. אחרי שנים בודדות חל מהפך והונדה זכתה למוניטין אמינות בלתי מעורער, גם בעולם האופנועים.

 

כאשר שווקה ה 107 (הלכה למעשה טויוטה AYGO) ברחבי העולם, התקשו הלקוחות של פג'ו\סיטרואן לעכל את הרעש הבוקע ממערכת הפליטה - ומיהרו למוסכים בטענה שיש רעש מוזר ממערכת הפליטה. כמובן שלא היתה שום תקלה ברכב, אולם הלקוחות הפוטנציאליים הרגילים לפג'ו-סיטרואן, כאלה שרגילים למכוניות אמיתיות ולא לפחנועים בעלי 3 צילינדרים,

 

בדיוק באותה מידה אני יכול להגיד שהם רגילים לבוא למוסך עקב בעיות כאלה ואחרות, וכאשר חשבו שזו עוד הפתעה מבית פג'ו סיטרואן, ובאו כהרגלם למוסך, גילו שזו לא תקלה... זו סתם התחכמות...

 

התבלגנתי קצת, ויכול מאוד להיות שאני חוזר על דברים שכבר כתבתי, אבל זו היא דעתי האישית כתגובה על תרומתם לדיון של 2 חברי פורום מכובדים.

תודה ויום טוב.

[בנצי]

מאזדה 3 היא אחת המכוניות הכי מהנות לנהיגה בקטגוריה, זה שהיא נמכרת בכמויות לא עושה אותה למכונית רעה ולכן המילה פחנוע אינה במקום.

 

היצרנים האסיאתיים לא רק מציעים אמינות ועמידות אלא גם חדוות נהיגה, סאונד טוב ואיכות גבוהה, איציק, לצערי אתה מדבר כאילו אנחנו אי שם ב93.

 

יונדאי כבר 4 חודשים היא היצרן האסיאתי הכי נמכר באנגליה, למה?

 

יונדאי כבר לא נחשבת אלטרנטיבה זולה, היא ממוקמת באמצע סקאלת המחירים ועדיין, אנשים מקבלים שכל ורוכשים רכב שמתוכנן טוב ועובר בקרת איכות מוקפדת.

 

אני לא בא ומדבר על סיפורים, אני מדבר על היכרות אישית עם מותגים גרמניים, אפילו בקיימן של האשה, 100K מייל פחות מבאינפיניטי שלי, שנתיים חדשה יותר, מטופלת בפורש של בוורלי הילס, סוכנות הדגל של המותג, עדיין נדלקת נורת ה"צ'ק אנג'ין" אחת לחודש בממוצע, כל פעם זה איזה סנסור, משהו שמצריך איפוס ברוב המקרים. הרכב ננהג בזהירות, האינפיניטי היא זאת שמקבלת יחס רע, אני מתעלל ברכב, מטפל בו טוב אבל ללא ספק, הנהיגה תובענית פי 5 מהנהיגה בפורש.

 

איך אתה מסביר את זה?

 

 

באירופאיות, אתה תמיד תשמע איזה הסבר מתוחכם למה יש בעיה (השמן זה לא השמן שהיצרן ממליץ, זה בלאי טבעי וכד'), לא מקובל עליי, אם היפנים יכולים לייצר מנוע שיעבוד טוב עם שמן קנולה אז גם באירופיה הנאורה אפשר.

 

בעיות חשמל מעצבנות, זה הזכרונות שלי כמעט מכל רכב אירופאי שהיה ברשותי, בקוגר החלפתי את הMAF פעמיים בחצי שנה.

 

אם חשקה נפשך בשקט, קנה יפנית, דאג להחליף מה שצריך להחליף לפי הוראות היצרן ותישן טוב בלילה, הסחירות היא עניין חשוב אבל הוא מושפע רבות מעלויות תחזוקה.

 

ניקח את השוק האמריקאי כדוגמא, מה לעשות מוכרים פה קצת יותר מכוניות מבישראל, תשווה סחירות וירידת ערך של מותגים גרמניים למותגים יפניים, מה אתה מקבל ? את אותה התמונה, ואני לא מדבר רק על לקסוס, אינפיניטי ואקיורה אל מול מרצדס, ב.מ.וו ואאודי, אלא ג'טה מול אימפרזה, פאסאט מול אל לגאסי, הדוגמא של VW מול סובארו היא מצויינת מכיוון שVW מוכרים יותר, ועדיין ירידת הערך גדולה יותר? איך אתה מסביר את זה?

[ברווז]

לפני כמה שבועות יצא לי לראות מרצדס קופה, חדשה יחסית (3? שנים אולי), עם הכיתוב "עדיף כבר סובארו"

 

מאזדה 3 היא אחת המכוניות הכי מהנות לנהיגה בקטגוריה, זה שהיא נמכרת בכמויות לא עושה אותה למכונית רעה ולכן המילה פחנוע אינה במקום.

 

 

אני חולק על דעתך.

הכיסא של הנבלה לא נוח לחלוטין ללא "שיפורים" כלשהם, כגון תוספת של ספוג... לפחות לא לבחור במידות שלי.

לעומת זאת, יש מכוניות שהן נוחות באופן טבעי, ובהן זה תענוג לנהוג.

קחו לדוגמא 2 חביבות ליסינג: ה"נבלה" (מאזדה 3, דור אחד לפני אחרון) ומיצובישי לנסר "קלאסיק" (דור אחד לפני אחרון). שניהם שנת 2008.לשניהם מחירון של מעל 70K. ללאנסר יש (בגירסת הליסינג, כן?) 6 (!) כריות אוויר מול 2 בנבלה, אור מעל הראש (בנבלה, תהיו לבד, בחושך, בפינה), ועוד כמה פינוקים קטנים כמו בורר מהירות ווישרים לדוגמא, שאין בנבלה. כמו כן לי אישית הכיסא נוח במיצובישי הרבה הרבה יותר מבנבלה, עקב מידותיי שלא מכובדות מסתבר בנבלה, היא מעדיפה אנשים "ממוצעים".

הנבלה שומרת על המחיר שלה (עד שאתה מנסה למכור אותה), והמיצובישי צונחת מתחת לת*ת. חפשו ביד2 לנסר כזו, ותראו באיזה מחירים מוכרים אותה.

באיזו מכונית הייתי בוחר? מן הסתם, בלנסר.

הנוחות שבנהיגה בה היא ההנאה שלי מהנהיגה, למרות שהנבלה מעט "חדה" יותר ומעט חזקה יותר.

לעניין האמינות- שוב, צריך הרבה מזל כנראה.

דבר ששכחתי ממנו בנבלה- יום אחד נדלקה לי נורית "בדוק מנוע". מסתבר שנקרע אטם. למה? זה לא קרה לי בשום רכב אחר עדיין (למעט בקנגו של העבודה, לא כשאני נהגתי. שם כנראה תקלת חיישן...)

ואל תשכחו שלא כולם זוכרים את כל החר* שהם אכלו מהרכב, ולא כולם מחשיבים את אותם דברים כ"קילקול" או "תקלה".

[ch2856]

אני התכוונתי לדגמים החדשים, יצא לי לבצע מספר נהיגות על הc4 והc5 החדשות, על ה508 יוצא לי לנהוג ולנסוע די הרבה. הרכבים מאוד נוחים ומפנקים.

 

על ה-508 לא יצא לי לנהוג, אך על ה-C4 החדשה כן, וזו אחת המכוניות החדשות עם המתלים הכי גרועים שפגשתי!!. בסיטרואן לא החליטו אם המתלים צריכים להיות קשיחים או רכים ויצא להם משהו חסר אשיות וחסר אחידות בטיפול במפגעי הכביש. בגלל זה כנראה בסיטרואן דאגו להתקין לה מושבים מאוד מרופדים ונוחים. למעט השיפור בתא הנוסעים ואיכות החומרים, ה-C4 החדשה היא מכונית בינונית למדי.

 

ה-C5 החדשה זה כבר סיפור אחר לחלוטין, שנות אור נוחה מה-C4 ולדעתי יכולה לבייש כמול מכונית סאלון יקרה פי 5.

[dvirk11]

פיגו 308 בת שנה וקצת עם 65K.

רעש מוזר ומטריד מאזור השסתומים, ממיר קטלטי שהחזיר את נשמתו לבורא.

אבל כן נוחות, אחיזה יחסית טובה.

כמו כן אני מכיר גם 308 שהגיר הלך לעולמו אחרי 7K.

[יוסי פרנקוס]

כן אבל אתה אונס את ה308 שלך.

לא דוגמה טובה...

[SlowRide]

הסטיגמה שקיימת היום שייכת לעבר, שהיצרנים הארופאיים התחילו לרוץ עם הטכנולוגיה וכתוצאה מכך התקלות נסקו לשמיים, בעוד שהיפניות נשארו מיושנות ובסיסיות.

 

לפני זה, הרכבים היו יותר עמידים ופחות "מחושמלים".

שוב דוגמת החיפושית, חיפושיות יש בכל חור בכדור הארץ.

פיז'ו 504, עד 2005 (אני חושב) ייצרו את זה מדינות נחשלות באפריקה, בגלל העמידות של הרכב הזה.

כנ"ל גולף דור 1, אם אני לא טועה, עד היום מייצרים במקסיקו.

זה מה שנקרא, סוס מנצח לא מחליפים.

 

לדעתי, לא משנה מאיפה בכדור הארץ, יפנית צרפתית וסינית.

1.הרכב שעמוס ביותר טכנולוגיה (בד"כ טכנולוגיה שמנסה להקדים את זמנה) יהיה פחות אמין. ככל שיש יותר מה שיתקלקל כך פוטנציאל התקלות גדול יותר.

2.תחזוקה מקצועית נכונה.

3.תוסיף לזה את איכות הרכיבים וההרכבה כמובן, שגם הם גורם קריטי.

 

דוגמאות בודדות מניסיון אישי לא מייצגות, אולי אתה מזלזל באחזקה? אולי חברת הליסינג שלך מטפלת בחאפריות?

תמיד יהיה זה שיגיד שיש לו C5 והוא נוסע בה 6 שנים ברצף בלי תקלה, ולשכן שלו יש קורולה והוא עשה פעמיים ראש מנוע.

[dvirk11]

ליוסי:אני?!מה פתאום?!

רוב הזמן היא מבלה ברצעות הכוח, אבל רק אחרי שהמנוע חם.

SLOWRIDE:אני לא מזלזל באחזקה, לא נראה לי שחברת הליסינג מזלזלת הרכב נשלח למוסך מורשה בפעם האחרונה שהתלוננתי על רעשים מוזרים(ואז החליפו את הממיר).

[רוכב בודד]

אני סבור שסיטגמות מקורן בדברים שמישהו שמע, ואותו מישהו שמע מהבן דווד של השכנה של סבתא שלו. מעט מאוד מקובעי הדעות הנחרצות האלו החזיקו ברכב כזה. ואם נשקלל גם את ההשקעה בחיפוש אחר רכב משומש במצב טוב מאוד, ואת הטיפול הסביר בו - נקבל מעט מאוד אנשים שיכולים להעיד על ההתנסות.

מי שרוכש רכב בזול או במצב לא משהו - צפוי שיתאכזב ויהיו לו הוצאות יותר מהממוצע.

מי שאוהב יצרן או דגם מסויים - עושה זאת בגלל המאפיינים יחודיים של הרכב כרכב, למען עצמו ולא למען דעת הקהל.

אני בוחר מכונית בשבילי, שתתאים לצרכים והציפיות שלי - ואלו פרמטרים שמשתנים עם הגיל ונסיון החיים. לא איכפת לי המצב בשוק, כי כל אוטו יספג ירידת ערך, ועל מכונית יש הוצאות ולמעט דגמי בודדים ויחודיים - מכונית אינה אפיק השקעה. היא רכב שישמש אותי ואת מי שאיתי, ואני מקווה שגם יגרם הנאה בדרך.

 

בשנות ה-80 במאה הקודמת רכשתי אלפא סוד. היה לה שם של קטסטרופה בגלל החלודה. עם מיגון מתאים נגד חלודה - הרכב היה אצלי כ-10 שנים מענגות, שום בעיה מיוחדת, טיפולים סנדרטיים לפי ההנחיות, והפעם היחידה שפחח נגע ברכב היתה אחרי כ-9 שנים לתיקון כמה סנטימרים של חלודה שהתחילה בחיפוי הגלגלים האחוריים. תיקון פשוט וזול. היתה החלפת מצמד בסביבת ה-150,000 ק"מ. היה צורך בהחלפת דוד כל שנתיים ולהחזיק רפידות 30,000 ק"מ היה חריג. אלו הוצאות לא משמעותיות, בעיני, וכל השאר היה בלאי של שנתון או מרחק. עד היום אני מצטער שמכרתי אותה. מעל המחירון, אם זה משנה.

אחריה קניתי ZX. מהראשונות בארץ. אז היה לסיטרואן מוניטין לא משהו בגלל ה-BX. גם היא היתה כ-10 שנים, מהנות ובלי חריגי אחזקה משמעותיים. כשנעים (נעים כהרגשה ונעים כתנועה) עם האוטו - יש סלחנות להוצאה כזו או אחרת שאינה משמעותית. גם היא נמכרה מהר ומעל המחירון, והזוג שרכש אותה ונסע מייד מהשרון לירושלים התקשר להגיד תודה.

בשנים האחרונות אני עם רנו סניק. אפילו שתיים. לא בדיוק אהבת הקהל - כייף והנאה בשבילי. שימושיות, מרווח ואיבזור נדיבים, והבטיחות ברמה היותר גבוהה שהיתה באותן שנים, וכשיש ילדים השיקולים אחרים לגמרי.

בין לבין נהגתי בלא מעט רכבים - מאלו שהיו לרשותי בישראל והיו טובים יותר ופחות - בכל זאת טוב לחזור הביתה לרכב שלי.

 

אולי אפשר לקבל דוגמה לדעות ממקור לא ברור, משירשור שהיה באוף טופיק על תנורי בישול ואפיה. לפחות שלושה חברים שיבחו תנור של חברה אחת, גם אני, מנסיון של שנים רבות אבל פותח השירשור קיבל את דעתו של מכר שהוא מוכר שחנות שסיפר לו שהחברה הזו לא אמינה. מעניין כמה אנשים חוזרים לחנות לספר על התנור שלהם. מה עדיף - בעל הנסיון או מישהו ששמע?

 

לסיכום: אני מעדיף את דעתם של כאלו שאוהבים את הרכב שלהם, מחפשים בו יחוד מסויים וגם מחזיקים בו שנים רבות.

[Skins]

אני אשתף אותכם קצת בידע האישי שלי לגבי הצרפתיות:

 

1. רנו אקפרס - מודל 96 - 1.4 ידני 80 כ"ס. מה כבר לא הוחלף באוטו הזה ?! מנוע, גיר, רדיאטור, מצבר, אלטרנטור. האוטו בצבע אפור והוא כבר בשישה צבעים. מבחינת הסלון הפנימי כל המושבים קרועים, ההגה נהיה בעובי של עיפרון, גיר עומד לצאת החוצה, דלתות חורקות וצריכות שימון כל שבת שלישית, ח"ח הלכו שתי המנועים, מרימי חלונות כבר מזמן אין, נעילה מרכזית מתה, חלונות אחוריים לא מצליחים להיפתח, המזגן מת תשעה פעמים בערך, כל הלוח שעונים הלך בזמנו אחד אחרי השני וזה רק חצי מהרשימה... אבל, ויש אבל גדול ! האוטו הזה היה סוס עבודה !! עם בגאז' מפוצץ, כל יום היה עושה את ראשון-רמלה-שוהם כמו גדול! היה מטופל על הפנים, רק כאשר צצות בעיות. צמיגים משומשים היה נוהל קבוע ועץ ריח בשביל שלא יעלה הריח של השמן השרוף

 

2. פג'ו 307 - שנת 2006 - 1.6 אוט'. תוך יומיים חזר לליסינג. גרוטאה שלא סוחבת, עושה צרות, אוטו ענק וצפוף מבפנים. גועל נפש!

 

3. פג'ו 206 - שנת 2004 - 1.4 ידני. חלום! אוטו שהתחזוקה שלו לא זולה, טיפולים בזמן לפי הספר אבל איזו תמורה! כל חנייה בת"א הוא נכנס, כביש מהיר כמו גדול ופוזה בשפע! היה האוטו הכי נפוץ בת"א והייתי חלק מהנוף! החלפתי פעם אחת מצבר כי שלי התרוקן והיה מבצע מלקוח שקנה ולא התאים לו. חוץ מכך וטיפולי 10K אני לא חושב היה כלום. לא עולה לי כלום.

 

4. סיטרואן C6 - האמתי ? CANT GET BETTER THEN THIS! בהמלצה חמה של דוד שלי, שהחזיק את האוטו בצרפת. במחיר מעולה נקנה ללא מחשבה מרובה. סוגר שנה בקרוב והאמתי ? כלום. פשוט כלום ! טיפולים שגרתיים וסה טו !

 

הניסיון היחידי שיש לי עם האסיאתיות זה יונדאי I30 שקיבלתי לכמה ימים ממכרית כי נתקעתי בלי אוטו. האוטו דווקא הפגין ביצועים לא רעים וקיבלתי תחושה די מהנה. נסיעה שקטה, טיפרטוניק נוח לחלוטין, מערכת סראונד נחמדה והאצה מקובלת על הדעת. אבל אין שום השוואה ליופי הצרפתי! VIVA LA FRANCE !!!

[בנצי]

הסטיגמה שקיימת היום שייכת לעבר, שהיצרנים הארופאיים התחילו לרוץ עם הטכנולוגיה וכתוצאה מכך התקלות נסקו לשמיים, בעוד שהיפניות נשארו מיושנות ובסיסיות.

 

לפני זה, הרכבים היו יותר עמידים ופחות "מחושמלים".

שוב דוגמת החיפושית, חיפושיות יש בכל חור בכדור הארץ.

פיז'ו 504, עד 2005 (אני חושב) ייצרו את זה מדינות נחשלות באפריקה, בגלל העמידות של הרכב הזה.

כנ"ל גולף דור 1, אם אני לא טועה, עד היום מייצרים במקסיקו.

זה מה שנקרא, סוס מנצח לא מחליפים.

 

 

אני מדבר על מכוניות פרימיום אירופאיות בהשוואה למכוניות פרימיום יפניות.

 

האסיאתיות אינן מיושנות ובסיסיות, תלך גם כמה שנים אחורה, אתה יודע שברכב היפני שלי, שנת 91 יש מערכת סונר שקוראת את הכביש ומתאימה את כיול המתלים למצב הכביש? 20 שנה אחורה ברכב שהוצג לפני 25 שנה.

 

כן טכנולוגיה לא טכנולוגיה, באירופה אין שימת דגש אמיתית על בקרת איכות, אני מדבר מניסיון אישי עם מספר מרצדסים בנות פחות מ5, מספר ב.מ.וו בנות אותו הגיל, וכמה ריינג' רוברים. הריינג' רובר הוא הדוגמא הכי טובה למוצר לא מוגמר, היה לי אחד שנת 2003, 60K מייל על השעון, מערכת המתלים הוחלפה פעם אחת במסגרת האחריות, כשהרכב הגיע אליי המערכת הייתה תקועה כשצד שמאל של הרכב נמוך יותר בכ4 ס"מ מצד ימין, החלפתי את המערכת לבולמים רגילים.

אח"כ דאגתי לחפש כאלו שכבר הוציאו את המערכת החוצה מהם, מה קיבלתי? ריינג' רובר 2006 עם בעיות התחממות, מיד ראשונה, טופל במרכזי. חרא של אוטו, אמנם מפואר וחזק מאוד בקטע של השופוני אבל שק של חרא על גלגלים.

היה לי ריינג' רובר ספורט שיום אחד החליט שלא בא לו לעבוד כמו שצריך, זה כבר היה רכב חדש יותר, שנה וחצי על הכביש ובערך 20K מייל, המזגן הפסיק לעבוד ביום הכי חם של השנה, בסוף זה היה איזה חיישן מחורבן, אח"כ זאת הייתה הנורה של הכרית אוויר שנדלקה, למרות שיש 2 נוסעים חגורים מלפנים.

 

מה עוד? רוצה לשמוע על בעיות מתלים במרצדס S הקודמת? לספר לך אולי על החרא שאכלתי מ745 שמורה מאוד ?

הייתי קונה רכבים ומוכר רכבים, בעיות תמיד היו, נכון גם ביפניות נתקלתי בבעיות, ניסאן ארמדה שמשתגעת לי באמצע נהיגה, האמר H2 שהחליט להחזיר ציוד באמצע נסיעה של 300 מייל. אבל לרוב החרא הגיע מאירופה, הוא מגיע עטוף בעור, מצופה בעץ, קצת כרום ותג מחיר גבוה, אם חשבתי שהאינפיניטי שלי תוחלף לאיזו בווארית אחרי תקופה אז טעיתי.

הרכב הבא שלי יהיה ככל הנראה יונדאי ג'נסיס 5.0\יונדאי אקווס\אינפיניטי M56S.

לא צריך להתפשר על איכות, העץ הוא עץ, העור משובח, מערכת השמע מעולה (ביונדאי יש את המערכת הכי טובה בעולם), יש הרבה כוח והאמינות היא הבונוס, הדובדבן שעל הקצפת, מה צריך יותר מזה?

 

היום מגיעות מאסיה מכוניות שמכות שוק על ירך את התוצרת האירופאית, ומי נלחץ? האירופאים, זה למה הם מפרסמים כמה קשה הם בדקו כל רכב טרם יציאתו, או כמה האיכות השתפרה, יותר טוב מזה, תראה את הפרסומת שיצאה עם השקת הE הנוכחית, הציגו דגמים ישנים של מרצדס, דגמים אמינים של מרצדס, בכדי להראות את המורשת, שכחו להראות את הבעייתים יותר. ובצדק.

[sperial]

סטיה קלה מהנושא - אבל מישהו זוכר את מקור הביטוי "פחנוע"?

 

להזכירכם - מדובר דווקא ברכב צרפתי למהדרין, במידה רבה מאוד פאר תעשיית הרכב, לא בגלל ההדר שבו אלא דווקא משום פשטותו ועמידותו - הסיטרואן 2CV (ובהמשך גם מקבילו הקצת יותר צעיר - הרנו 4).

אבל - מדובר בדור מקביל לחיפושית של VW שבו עדיין לא היה תחכום, וכנראה שגם דרישות האמינות היו פחותות, פשוט כיון שהתעשיה לא הגיעה לדרגת הבשלות הנדרשת. ובאותה תקופה ייצור יפאני נחשב לזול וירוד, בכל התחומים, כמו שאנחנו מתייחסים היום לסיני.