הכתבה על מפגש הרכבים הישראליים - עכשיו

[Benni Haspel]

ברדיו "קול חי" היום בצהרים...

[tzionkr]

תודה על הקישור, פספסתי את השידור בטלויזיה

[נהגת שודים]

במעריב של היום בשער האחורי...

 

 

למי שטרם ראה בקשה:

 

http://img181.imageshack.us/my.php?image=41905941wu3.jpg

 

 

 

 

 

*אושר להעלות בצורה כזו על ידי roee.

 

 

 

ל'

[magician]

כתבה נחמדה שלחדי עין וידע הייתה חסרת איזון מסויים - חלקה הגדול עסק ברכבים שיוצרו ע"י יצחק שובינסקי ז"ל (אוטוקרס) שלימים התחרה במייסד תעשיית הרכב בארץ, אפרים אילין.

בחלקה הראשון והקצר הוזכר אפרים אילין שלכל הדעות היה ממקימי תעשיית הרכב בארץ.

הכיתוביות ששולבו בקטעי הוידיאו, חלקם מיומני גבע (ללא ציון זכויות יוצרים) לא "תוזמנו" בהתאם וחלק מהצופים (הצעירים) קישרו את מפעל אוטוקרס לאילין אפרים.

מתוך הכרות אישית של אפרים אילין, פועלו בתחום וחקר תעשיית הרכב בארץ, אציין שהיה ראוי לאזן את הכתבה (בערוץ 2), באמצעות איזכור נאות של הדגמים הרבים שיוצרו במפעלים שהוקמו ע"י אילין אפרים (בתחילה מפעלי קייזר פריזר בישראל בע"מ).

יוזם\עורך הכתבה מסיבותיו (בכוונה או מחוסר ידע ) לא התמקד אפילו על דגם אחד מהדגמים הרבים שיוצרו במפעלי אילין אפרים (מנהטן, ג'יפ וויליס, קונטסה ואחרים).

הוצגו מס' דגמים מתוצרת מפעלי אילין אפרים כמו הקאטר שבו ולארק, ללא כל התייחסות מילולית או כותרת ראויה.

כמו כן, הקביעה של אי הצלחה של התעשיה במבט היסטורי היא קביעה לדעתי מוטעית, לפחות מהיבט השיווקי\מכירות ורווח בהתייחס לאותם שנים - בהתייחס לאילין אפרים לעומת פשיטת רגל וסגירת מפעל אוטוקרס של יצחק שובינסקי וספיחיו.

 

מריוס

[Benni Haspel]

אתיחס רק להערתך בנוגע לסיבות לאי הצלחת התעשיה כאן.

אילין בפירוש נכשל כלכלית וכל הקונצפט היה מוטעה.

המכוניות של אילין היו ישראליות פחות מאילו של שובינסקי. אילין, למזלו הרע התקשר עם מפעל אחרי מפעל שהיו כושלים בתעשיה העולמית ועל סף סגירה. הסיבה ידועה: המפעלים הגדולים לא באו הנה מסיבותיהם הם.

לכן קייזר, שנסגר שלוש שנים אחרי התחלת ההרכבה בחיפה, הינו, שהפסיקו לייצר פרטיות כחמש שנים אחרי התחלת ההרכבה בחיפה וסטודיבייקר (כנ"ל) לא איפשרו המשכיות.

תעשיית הרכב היא תעשיה כבדה שדורשת עורף כלכלי ותעשיתי ומסורת של ייצור. השוק הישראלי של שנות החמישים והששים היה קטן והייצוא נכשל, זאת עובדה. לכן מפעל שנועד לייצר 6000 מכוניות בשנה כדי להגיע לאיזשהו איזון, ייצר כ 2000 בשנה...

התוצאה היתה שהמכונית שנוצרו או הורכבו כאן היו הרבה יותר יקרות ממכוניות מיובאות. כדי לאזן את המחיר סיבסדה הממשלה את המכונית. כלומר הממשלה אז סיבסדה לחם, עגבניות ומכוניות... כל מכונית מהרכבה מקומית סובסדה בערך ב 2000 לירות. אז לארק 1960 עלה כ 11000 לירות ופלקון 1960 עלה כ 14000 לירות אבל מלכתחילה עלות ייצור הלארק היתה גבוהה יותר כך שהוריי וכל בני דורם נתנו מתנה מעשית של כ 5000 לירות (כמעט 50 אחוז!) לכל רוכש רכב רק על מנת להנשים איכשהו את המפעלים האלה.

העניין הסתבך עם המונופול של ליילנד בנוגע למשאיות והאוטובוסים אבל על זה אולי פעם אחרת..

[magician]

לא התייחסתי של מי המכונית יותר ישראלית , רק אציין שיש דעות שונות.

לדבריך "אילין בפירוש נכשל כלכלית"...

אנסה להתייחס עניינית ובתמצית לקביעתך.

 

חצי כוס מלאה או ריקה?

בתחילת שנות החמישים (יש לזכור כ3 שנים לאחר הקמת מדינת ישראל) הצליח אפרים אילין להקים את מפעל "קייזר פריזר לישראל בע"מ", אגב לצורך דיוק הוא לא הוקם בחיפה, אלא בתל חנן שליד חיפה.

באותה שנה של חתימת החוזה (1950) היה קשה לצפות את סגירת מפעלי קייזר פריזר בארה"ב וקל מאד כיום לציין עובדה זו כחלק ממדיניות כלכלית כושלת של אילין.

המפעל הוקם ללא סבסוד ממשלתי או סיוע בנקאי כלשהו ממשלת ישראל (הון הושקע ע"י ארה"ב, אילין ומשקיעים אחרים מחו"ל) -להבדיל מערבויות מדינה שניתנו להלוואות שלקח יצחק שובינסקי ז"ל – ממקימי חב' אוטוקרס.

לימים, יסתבר שהערבויות המדינה שניתנו לצורך קבלת ההלוואות ע"י שובינסקי, היו ללא פיקוח ועקב התנהלות זו הוקמה ועדת חקירה במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת, שבדקה את המדיניות ש"תרמה" לפשיטת רגל של מפעל אוטוקרס וספחיו ופטורי מאות עובדים.

 

"נהפוך הוא"

ממשלת ישראל דאז הטילה הגבל מסחר על שיווק המכוניות של אילין בארץ וכתוצאה מהגבל זה חלק גדול כ 60% שווק לארצות כמו צרפת, טורקיה, סקנדינביה, ארגנטינה, טוניס ועוד.

גם בנקודת זמן זו ממשלת ישראל לא הפסידה, אלא להפך, נהנתה מהכנסות של מטבע זר.

חלק מרווחי המפעל של אילין הושקעו במהלך הזמן בהקמת מפעל "עשות" באשקלון והלוואה שניתנה לו

בערבות המדינה, הוחזרה במלואה (בתנאי הצמדה) בזמן שהלוואות ניתנו לקידום מגזרי תעשיה אחרים ללא הצמדה או כמענק ואף במקרים מסוימים נמחקה כל הלוואה.

 

הצלחה במצב אבסורדי

מן הראוי להאיר את המצב המיוחד בו היה נתון אילין בבואו לקיים תעשיית רכב בישראל על מנת להסיק מסקנה שאכן הצליח ולא נכשל?

3 שנים לאחר הקמת מדינת ישראל, ללא כל בסיס מקצועי ותעשייתי בתחום הרכב, משכנע אילין את אחד היצרנים החשובים בארה"ב – קייזר פריזר שיש כדאיות בהקמת מפעל הרכבה ויצור של מכוניות ארץ.

יצור ושיווק של מותג מצליח כמו הג'יפ בארצות שונות בעולם.

יצור ושיווק של הנרי ג'י ומנהטן (קייזר) בצרפת בירת הרכב של אירופה.

מעבר להרכבה ויצור של דגמים שונים אחרים, לאחר סגירת מפעל האם –קייזר פריזר בארה"ב.

שכנוע של אחד מותיקי (1902) יצרני הרכב בעולם – "סטודבקר" שקיימת כדאיות הרכבה ויצור בארץ של הלארק .

תחילת החרם הערבי (1957) על כל מדינה שסחרה עם ישראל –מצב שגרם להפסקת קשרים עסקיים קיימים בין מדינות אלו לישראל.

 

לא נסגרו

יפן וצרפת היו בין המדינות שהושפעו מהחרם הערבי וכתוצאה מכך הופסקו הקשרים בין אילין ל"הינו" היפנית יצרנית "קונטסה" וטנדר הינו ובין אילין ורנו הצרפתית.

 

מדיניות ופוליטיקה

מדיניות הממשלה השלטת דאז בישראל, הטילה מיסוי כבד על תוצרת מפעליו או לחילופין בחרה לקנות תוצרת זו לאחר שנמכרה לארה"ב, לא בארץ, אלא בארה"ב!

העדפה פוליטית ותמיכה ביצחק שובינסקי שבסופו של דבר הובילה כמעט לחיסול תעשיית הרכב בארץ.

בספר שלי (שאמור לצאת לאור בלי נדר) מובאים האירועים בתחום מוטוריקה ותעשיית הרכב בישראל ומעבר לכך, בהרחבה מבוססת על מחקר, מסמכים ואירועים השופכים אור מעניין וצבע גם על הפוליטיקה שמאחורי התעשייה הזו וגם על האנשים שעשו ובנו אותה, לטוב ולרעה.

 

מריוס

[Benni Haspel]

בוא נסכים שאנחנו חלוקים מאד בדעתנו.

יש גם הבדל בין שנות החמישים והשבעים.

קייזר פרייזר/אילין וכו' לא השיגו את יעדי היצור שלהם בשום שנה ולכן הפסידו.

הממשלה שכל כך התנכלה כביכול סבסדה כל מכונית ומכונית שיצאה מהמפעל כי אחרת לא היה לו זכות קיום.

הממשלה אילצה את שובינסקי לקנות את המפעל של אילין וזה מה שגרם לנפילתו כי הקונצפט של שובינסקי היה נכון יותר.

והעיקר: אין הצדקה כלכלית לייצר רכב נוסעים פרטי בארץ. גם מכשירי תנועה הבינה זאת והפסיקה את הרכבת האסקורטים בנצרת.

מחיר הדולר הנחסך היה מאד גבוה וזאת בהתאם לאותה ועדה (ועדת ברטל) שהזכרת. ולכן יותר זול לקנות אלמרה אפילו מיפן מאשר לייצר אותה או להרכיב אותה כאן.

[magician]

שלום בני,

 

ראשית אבקש להאיר מספר נקודות לצורך הדיוק ההיסטורי, לא תמיד תהייה לי הזדמנות כזו...

 

ועדת ברטל - כוונתך לועדת ברתל הראשונה שמונתה ע"י הממשלה בסוף 1964 , כדי לבדוק את מדיניות יצור הרכב בארץ והיא לא עסקה כלל בפשיטת הרגל של חב' אוטוקרס בראשות שובינסקי בשנת 1971.

 

הועדה שהזכרתי בהתייחסותי הקודמת, היא ועדת הכלכלה של הכנסת משנת 1971 , שבמסגרת דיוניה בנושא חידוש החוזה בין ליילנד הבריטית לבין ממשלת ישראל, עסקה בנושא פשיטת הרגל של חב' אוטוקרס של שובינסקי ובפיטורי העובדים כתוצאה מפשיטת הרגל.

 

באשר לסבסוד כל רכב שיצא מהמפעל של אילין אפרים, אם תוכל, אנא הצג את הבסיס העובדתי שממנו ניתן להסיק מסקנה זו.

נושא כדאיות\הצדקה יצור רכב בארץ חייב להיבחן בהתייחס למצב בו הייתה נתונה מדינת ישראל באותם שנים, מה התועלת החברתית, מה התועלת הביטחונית, האם סיפקה מקומות עבודה, מה היו הכנסות וכו'?

לפי הנתונים שבידי ולאור כך שבשנות ה50 - כ25% מהכנסות המדינה נבעו מתעשיית הרכב, ניתן להסיק שאכן הייתה הצדקה בהקמת תעשיית רכב בישראל.

 

מריוס

[חן פרחי]

ראשית,הקשרים בין אילין להינו היפנית לא הופסקו בשל החרם הערבי,אלא מהטעם הפשוט שהינו הפסיקה בתחילת 66' לייצר מכוניות פרטיות כשנימכרה לטויוטה,וחלק לא מבוטל מהקונטסות שנימכרו בארץ ב 66' מקורן בערכות הרכבה שהיצטברו במיפעל.

אין ספק,בניית מכוניות פאר כמו הקייזר פרייזר או אפילו הסטודיבייקר לארק היו בדיוק מה שהמדינה הצעירה שלנו היתה זקוקה לו יותר מכל..

מה שהנחה בזמנו את שרי המסחר והתעשייה של שנות ה 50' היה אפשרות תעסוקה של מה שיותר עובדים,גם כשהיה ידוע לכל שזה לא כלכלי בעליל.

העיקר שיעבדו.

אין כמעט חולק על כך שאפריים אילין לא היה חביב המימסד המאפ"יניקי של אותם שנים,ששלטו אז ביד רמה,ושובינסקי שהיה קרוב לצלחת לא בדיוק יצא ניפסד מכך,בלשון המעטה.

ועם כל הכבוד לחזונו של שובינסקי,למעט,אולי,הסוסיתא 12,רוב המכוניות שייצרה אוטוקרס היו מכוניות גרועות למדי ומיותרות בעליל.

מישהו רוצה להשוות כרמל דוכס לרנו 12?

או רום כרמל 1301 לאלפא-סוד?

[magician]

ראשית,הקשרים בין אילין להינו היפנית לא הופסקו בשל החרם הערבי,אלא מהטעם הפשוט שהינו הפסיקה בתחילת 66' לייצר מכוניות פרטיות כשנימכרה לטויוטה,וחלק לא מבוטל מהקונטסות שנימכרו בארץ ב 66' מקורן בערכות הרכבה שהיצטברו במיפעל.

אכן חב' הינו הפסיקה את יצור הקונטסה ועל אף קשריה עם חב' טויטה, היא עדיין קיימת כחב' המייצרת משאיות ואוטבוסים עצמאית וסחירה בבורסה היפנית, מאז ימי אילין אפרים תחת שמה המקורי.

כאמור בשנות ה 60, חב' "הינו" היפנית סיפקה ידע ומכלולים להרכבת הקונטסה והטנדר בריסקה למפעל של אילין אפרים.

החרם הערבי מצא את ביטויו באותם שנים במקביל להפסקת יצור הקונטסה, כאשר נעשו נסיונות להמשיך את הקשרים כדי לאפשר הרכבת משאיות של חב' הינו וזו לא הסכימה לספק את המכלולים והידע הנדרש.

 

מריוס

[Benni Haspel]

שלום בני,

 

ראשית אבקש להאיר מספר נקודות לצורך הדיוק ההיסטורי, לא תמיד תהייה לי הזדמנות כזו...

 

ועדת ברטל - כוונתך לועדת ברתל הראשונה שמונתה ע"י הממשלה בסוף 1964 , כדי לבדוק את מדיניות יצור הרכב בארץ והיא לא עסקה כלל בפשיטת הרגל של חב' אוטוקרס בראשות שובינסקי בשנת 1971.

 

הועדה שהזכרתי בהתייחסותי הקודמת, היא ועדת הכלכלה של הכנסת משנת 1971 , שבמסגרת דיוניה בנושא חידוש החוזה בין ליילנד הבריטית לבין ממשלת ישראל, עסקה בנושא פשיטת הרגל של חב' אוטוקרס של שובינסקי ובפיטורי העובדים כתוצאה מפשיטת הרגל.

 

באשר לסבסוד כל רכב שיצא מהמפעל של אילין אפרים, אם תוכל, אנא הצג את הבסיס העובדתי שממנו ניתן להסיק מסקנה זו.

נושא כדאיות\הצדקה יצור רכב בארץ חייב להיבחן בהתייחס למצב בו הייתה נתונה מדינת ישראל באותם שנים, מה התועלת החברתית, מה התועלת הביטחונית, האם סיפקה מקומות עבודה, מה היו הכנסות וכו'?

לפי הנתונים שבידי ולאור כך שבשנות ה50 - כ25% מהכנסות המדינה נבעו מתעשיית הרכב, ניתן להסיק שאכן הייתה הצדקה בהקמת תעשיית רכב בישראל.

 

מריוס

הבסיס העובדתי פשוט.

מכוניות שיוצרו כאן זכו להנחת מס.

מה היה מחיר הדולר הנחסך?

[oldcar]

מדיניות ופוליטיקה

העדפה פוליטית ותמיכה ביצחק שובינסקי שבסופו של דבר הובילה כמעט לחיסול תעשיית הרכב בארץ.

 

מריוס

העדפות או לא; לנשיא המדינה, יצחק בן צבי ,היתה, בתחילת שנות החמישים ,קייזר "הנשיא" שיוצרה במיוחד עבור הנשיא. זו היתה קייזר משופרת קוסמטית שעליה היתה כתובת בניקל בכתב יד עברי "קייזר הנשיא". בתחילת שנות השישים יוצרה ע"י קייזר אילין בחיפה לארק 4 דלתות פתוחה עבור הנשיא שז"ר.

גם הנשיא בן צבי וגם הנישא שז"ר היו אנשי ממסד שבחרו לתת צ'נס לתעשית הרכב הישראלית.

 

נשכח בתכנית יצור/הרכבת הסטנדרט בחיפה בשנות השלושים.

 

בכל מקרה התוכנית העלתה את נושא אספנות הרכב "על המפה" וזכתה לתהודה מרשימה. עשרות אנשים דיברו איתי אודותיה ואמרו שציפו לראות אותי כחבר במועדון החמש. כלומר אצל האדם הסביר לא היתה הבנה שמדובר רק במכוניות מתוצרת הארץ והיתה הבנה כי הענין שייך לעסקי מועדון החמש ואספנות כלי רכב קלאסיים.