מתווך
עפ"ת 29215-06-11 סאלחה נ' מדינת ישראל
קישור
צדק בימ"ש לתעבורה עת קבע כי גם אם המרחק של מעבר החציה עולה על 30 מטר ממקום חציית המערערים את הכביש, יש בכך כדי לבסס את הרשעתם בדין, וכי לטעמי, בנסיבות העניין, גם אם המרחק בין מקום חציית הכביש על ידי המערערעים לבין מיקומו של מעבר החציה היה עולה על 100 מטר, עדיין היה ראוי שהמערערעים יצעדו 100 מטר או אותו מרחק סביר ויחצו את הכביש במקום שיועד לכך הן למען בטחונם והן למען מניעת שיבוש התנועה בכביש ויצירת סיכונים מיותרים לנוהגים ברכב.
המונח "בקרבת מקום", יכול לקבל משמעות שונה ממקום למקום ובניסבות אחרות ושונות, הכל תלוי בסוג הכביש, המהירות המותרת בו, עומס התנועה ונסיבות אחרות ונוספות שיכולות להשתנות ממקום למקום וממקרה למקרה. טענת הצדדים שבמרחק של 30 מטר ממעבר חציה, יוכל הולך רגל לחצות את הכביש שלא במעבר חציה שנבנה לכך, עלולה ליצור מצבים מסוכנים שיביאו לפגיעה בחיי אדם ובדרך זו יהפוך הכביש, שיועד לנסיעת מכוניות, לקטעים, קטעים במרחקים של 30 מטר שבהם יטענו הולכי הרגל לזכות מעבר, ובדרך זו להפריע לתנועה בכביש ואף לשבש אותה.
התכלית של תקנה 110 לתקנות לאפשר להולך רגל לחצות כביש בביטחה, בזהירות ומבלי להפריע לתנועת כלי הרכב כשבקירבת מקום אין מעבר חציה, ובלבד שלא יהופך הכביש לקטעים קטעים של מעברי חציה דימיוניים והמרוחקים האחד מהשני מרחקים קצרים, בין אם המרחק כטענת המערערים 30 מטר ובין אם זה במרחק גדול יותר. תקנה זו באה להקל על הולכי הרגל, אך אינה משחררת אותם מחובתם לעבור במעבר חציה המצוי בקרבת מקום ובנסיבות העניין מעבר חציה המצוי במרחק של 30 מטר או קצת יותר ואף בנסיבות העניין, לטעמי, גם מרחק של 100 מטר, אינו פוטר את המערערים מחובתם לציית לתקנה.