התקפי לב בזמן נהיגה

[gadik6]

לא, אני לא מדבר על "אוטם בשריר הלב", אלא על אותם המצבים בזמן נהיגה שבהם הלב ירד לתחתונים וכמעט ועשיתם במכנסיים.

חשבתי שיהיה מעניין לשמוע מה גרם לכל אחד מאיתנו להיבהל עד מוות בזמן נהיגה (בין אם זה משאית שמתקרבת לכיוונכם בלילה, שוטר שהבחנתם בו כשאתם על 150+ קמ"ש או "בריון" שרדף אחריכם עם אלה על הכביש).

 

אני אתחיל.. אתמול בזמן המשמרת שלי הייתי צריך להביא ארוחת צהריים לשומרים בבית חולים (שמירות על חשוד בפעילות טרור). כמה דקות לפני שיצאתי, אחת הפקידות ביקשה לבוא איתי לסיבוב, וכמובן שלקחתי אותה איתי (גם להעביר את הזמן, וגם מישהי שתחזיק את האוכל כדי שלא יפול). הבאתי את האוכל בחמגשיות, העמסתי אותו + הפקידה לרכב ויצאתי לדרך.

נסענו כמה דקות, דיברנו, ואז הגענו לכביש עירוני עם 3 נתיבים, נסעתי בערך על כ80+- כשבמרחק של עשרות מטרים מלפני ומאחורי ישנן עוד מכוניות. פתאום באמצע נסיעה היא מתחילה לצרוח בקולי קולות (וכשאני אומר לצרוח אני מתכוון כאילו שחותכים אותה) "אמא אמא אמאל'ה" וכדומה. אני לא הבנתי מה קורה, ואחרי שכמעט ושמטתי את ההגה מהידיים, ישר התחלתי לחפש משהו חשוד על הכביש (חשבתי אולי איזה כלב רץ לכיוון הרכב או ביגפוט או אנערף), וכשלא מצאתי כלום הבטתי לכיוון שלה תוך כדי שאני בודק שאני לא עומד להיכנס באף אחד, והיא המשיכה לצרוח "אמא אמאל'ה תעזור לי" ונצמדה אלי. חשבתי תחילה כי היא מצאה דרך מקורית להתחיל איתי , אבל אז שאלתי אותה מה קרה, והיא הצביעה בבעתה לכיוון החלון ואז שמתי לב על מה הרעש. עכביש ש"מעופף" באיזור החלון שלה. ישר פתחתי את החלון, והעפתי אותו מהרכב, ובזה פחות או יותר נגמר הסיפור (למרות חשבתי להעיף גם אותה על זה שהיא הפחידה אותי).

מיותר לציין שאחרי זה במשך כמה דקות עדיין הלב שלי היה למטה, עד שנרגעתי מהמקרה.

 

 

זה המקרה שלי, שתפו גם אתם .

[Ivgeni]

טוב, המיקרה שלי קצת יותר מפחיד, (אבל ממש בטיפה).

אצלנו באשקלון, ליד הכניסה לחנייה של החוף יש פניה:

הפנייה יותר חדה ועיוורת מאשר במפה, ובלילה בקושי וניתן לראות משהו.

אז הינה המיקרה,

אני וחברים שלי (2 חברים כי אני נהג חדש - בערך חודשיים אחרי שניגמר המלווה)

באים לעבור באותה הפנייה,

ושניה לאחר שניכנסתי לאותה פנייה הבחנתי בכמה חברה שהולכים על הכביש,

כולם זזו לצד, ואז אחד החברים שם החליט שיהיה מצחיק לדחוף את חברתו לכביש.

עצרתי מטר ממנה.

אם הייתי נוסע שם 50קמ"ש היא הייתה נימרחת על הרלינגו שלי.

(האטתי ל-40 לפני הפנייה),

כי כמו שאמרתי לא ניתן ליראות דבר כי אין שם תאורה והפנייה יחסית חדה.

אחרי אותו מיקרה עצרתי לשנייה והרמתי את הלב שנפל באותו רגע לתחת.

כמובן שבאשקלון מפגרים לא חסר והיו עוד מיקרים מפחידים, אבל אף אחד לא הגיע לרמה כזאת שהייתי צריך לעצור כדי להתאושש .

 

אגב, אחלה שירשור

[neon turtle]

נושא מעניין.

לי תמיד קורה שאני בעומס תנועה כבד(נוסעים 20 קמ"ש ועוצרים לסרוגין)מסתכל על רכב יפה(או סתם משהו ברחוב שמושך לי את העין)מחזיר את המבט לכביש,וקולט שאני ס"מ ספורים מאוטו!למרות שלא קרא כלום בתאכלס אני ניהיה לי חם אני אדום כולי ומזיע,בטח קורה לכולם..מצחיק אותי[בנסיעה רגילה אגב אני לא עד כדי כך "מסטול"]

 

האמת שאני לא מתרגש מכלום בחיים האילו.

גם לא כשהורידו אותי מהכביש(!!)ועליתי על המדרכה,פינצ'רתי שני גלגלים ועיקמתי ג'אנט אחד או שניים.

[maatrixx]

שעות הערב נסעתי בכביש בין עירוני עם חלונות פתוחים כמו שאני אוהב, פתאום משהו מדגדג אותי בצוואר, נותן כאפה וממשיך בנסיעה של 70 קמ"ש, עוד פעם דיגדוג, בסדר עוד הפעם כאפה וממשיכים בנסיעה, אחרי כמה שניות עוד הפעם מדגדג וכבר הבנתי שמשהו לא בסדר, אני מסתכל על הגב\כתף ורואה דבורה, הגה שמאלה, על מנת לתקן הגה ימינה, הרכב מתחיל לזרק על שתיי נתיבים, לבסוף נעצר לרוחב הכביש ועם הגלגים הקדמיים נוגעים בהפרדה, אני קופץ מהרכב מוריד את המעיל, את החולצה עד שאני נשאר רק במכנסיים.

 

המסקנה: אני פוחד מוות מדבורים!

[שומאכר]

לי הלב ירד לתחתונים, כשהסעתי את אמא לת"א. עמדנו ברמזור(ליד בלומפילד למי שמכיר איפה החניה מול המאפיה שם), והוא התחלף לירוק, ולפניי יש כמה רכבים. הם התחילו לנסוע, וגם אני כמובן עוזב את דוושת הברקס. פתאום שומע צילצול, ואני מציץ בקטנה מי זה. שניה אחרי זה אמא שלי צועקת "גייייייאאאאאאאאא!!!!!!!" ואני כבר בפאניקה שאני דורס מישהו! ישר דפקתי ברקס (ועוד לא לחצתי על הגז), ואז ראיתי שהאוטו שלפניי עצר כמובן שבגלל הצעקה שלה הלב ירד לתחתונים, ואולי היה מצב שהייתי פשוט מביא לו איזו קטנה מאחורה (באשמתי כמובן) אם לא היא. מקרה פשוט, אבל הלב היה בתחתונים(זה הכי חשוב, לא? ).

[KoF-sHeLeG]

במקרה יש לי אחד (שעד עכשיו ניראה לי לוקח את המצעד ):

איילון צפון, שעת לילה מאוחרת.

אני נוסע ברכבי עם עוד 3 חברים. בקטע שקצת אחרי היציאה למחלף חולון (בעליה לגשר, 2 נתיבים ללא שוליים) אני נוסע לתומי במהירות סבירה (יחסית ).

פתאום אני מבחין באורות ממולי. לקח לי זמן להבין מה אני רואה ושאני לא מדמיין, ועד שעיקלתי שאני הולך להיכנס פנים מול פנים ברכב שנוסע מולי הוא כבר היה ממש קרוב, כך שהייתי צריך ממש לחתוך חד לנתיב הימיני על מנת להימנע מפגיעה.

מסתבר, שמישהו הזוי מסיבה לא ברורה החליט שהא נוסע בכיוון ההפוך באיילון! וזה לא שהוא נסע באיטיות ע"מ למזהר את הסיכון... הוא טס באיזה 100 קמ"ש לפחות!

אפשר לומר שהיו לי קצת דפיקות לב במשך כמה שניות אחרי...

[Kernel]

אתמול בקרית אונו,

 

צומת רייספלד/בזק/איך שתקראו לה,

אחרי נסיעה חזרה מתל אביב,

ברכב חבר נוסף,

כאשר אנחנו בנתיב הימני, בנתיב האמצעי עומדת אודי A4,

כנראה ננהגת על ידי בן דוד,

 

החליט ששני אנשים שמדברים עם היידים ברמזור זה משהו שלא נתפס, ולאחר מכן התחילה מסכת האיומים,

 

מה אתה מסתכל, אני פה אני שם אני קוסם.

 

 

פתאום הוא יוצא מהרכב עם איזה כלי, לא הספקתי להתסכל אפילו,

 

 

הרמזור אדום, מבט זריז על הרמזורים השונים ולראות מה המצב מוצא/איזה רכבים/קטנועים/בימבות יש על הכביש,

בשנייה שאני מכניס לראשון למזלי הרמזור מתחלף לירוק,

 

 

זריקת קלאצ' הכי מהירה שהייתה לי איי פעם ועפתי משם.

[מנחם פ]

נסענו עם חבר, באונו 88'. הבנאדם, בירידות ממעלה החמישה/הר אדר, נוסע כמו מטורף. הבנאדם החליט שבא לו להפחיד אותנו. הבנאדם נתן ברקס, שלא מבייש ברקס של מטוס בעוצמה, אני בשמשה, יש לציין כי הייתי חגור, אבל לא עזר...

המ***ק המשיך כאילו כלום, ואז הוריד משלישי לראשון. פתאום הרכב נתן 'קפיצה' בזמן שהמנוע בלם את האוטו (האוטו שוקל כמעט טון, ועוד שלושה אנשים בריאים... תעשו חשבון לבד..) והאוטו נכנס בניידת קרטון...

 

יש לציין כי ירד לי הלב ממש לתחתונים. למה? כי חשבתי שעוד דקה אני מחוץ לרכב...

[X plane]

אתמול בקרית אונו,

.

.

.

.

.

.

זריקת קלאצ' הכי מהירה שהייתה לי איי פעם ועפתי משם.

 

 

עכשיו רק תחשוב כמה הלב שלך היה פועם (או שלא) אם היית זורק את הקלאץ' מהר מדי והמנוע היה כבה...

[שומאכר]

במקרה יש לי אחד (שעד עכשיו ניראה לי לוקח את המצעד ):

...

לקחת בקל. זה כבר לא לב בתחתונים, זה בדרך לגן עדן

[שרגאמן]

נוסע בכביש ליד כרמיאל

לבד באוטו, כמה מכוניות על הכביש, פתאום שומע פיצוץ והאוטו שלי סוטה הצדה מיישר הגה מנסה להבין מה קרה

לא רואה שום דבר , כמה שניות ופתאום עוד פעם רק הרבה יותר קרוב ואני עם חלון פתוח, אוזן כואבת

 

2 קטיושות כמה עשרות מטרים ממני

[mcyossi]

אתמול בקרית אונו,

 

צומת רייספלד/בזק/איך שתקראו לה,

אחרי נסיעה חזרה מתל אביב,

ברכב חבר נוסף,

כאשר אנחנו בנתיב הימני, בנתיב האמצעי עומדת אודי A4,

כנראה ננהגת על ידי בן דוד,

 

החליט ששני אנשים שמדברים עם היידים ברמזור זה משהו שלא נתפס, ולאחר מכן התחילה מסכת האיומים,

 

מה אתה מסתכל, אני פה אני שם אני קוסם.

 

 

פתאום הוא יוצא מהרכב עם איזה כלי, לא הספקתי להתסכל אפילו,

 

 

הרמזור אדום, מבט זריז על הרמזורים השונים ולראות מה המצב מוצא/איזה רכבים/קטנועים/בימבות יש על הכביש,

בשנייה שאני מכניס לראשון למזלי הרמזור מתחלף לירוק,

 

 

זריקת קלאצ' הכי מהירה שהייתה לי איי פעם ועפתי משם.

 

 

 

באיזו קלות אנשים מחפשים להרוג, ממש בשביל שטויות! אנשים כאלה לא צריך סתם להרוג, צריך לזרוק אותם לכרישים, שתהיה איזשהי תועלת מהם לפחות בחיים שלהם על כדור הארץ.

[Derish]

נתניה. יצאתי מהבית... (את השאר תשלימו לבד, כל יום יש פה אקשן)

[פליקס]

נסענו עם חבר, באונו 88'. הבנאדם, בירידות ממעלה החמישה/הר אדר, נוסע כמו מטורף. הבנאדם החליט שבא לו להפחיד אותנו. הבנאדם נתן ברקס, שלא מבייש ברקס של מטוס בעוצמה, אני בשמשה, יש לציין כי הייתי חגור, אבל לא עזר...

המ***ק המשיך כאילו כלום, ואז הוריד משלישי לראשון. פתאום הרכב נתן 'קפיצה' בזמן שהמנוע בלם את האוטו (האוטו שוקל כמעט טון, ועוד שלושה אנשים בריאים... תעשו חשבון לבד..) והאוטו נכנס בניידת קרטון...

 

יש לציין כי ירד לי הלב ממש לתחתונים. למה? כי חשבתי שעוד דקה אני מחוץ לרכב...

 

אונו שוקלת 800-750 קילו ליתר דיוק, זה לא ממש טון.

 

מקרה הכי מפחיד שקרה בינתיים: אצלנו ברחוב יש איזה זקנה מטומטת שכל פעם באה לבקר את הזקנה החברה שלה, והיא חונה כשחצי רכב שלה חוסם נתיב אחד מכביש דו סטרי. כלומר היא לא יודעת לחנות, וזה לא עניין של חוסר מקום, גם אם יש מקום לסמיטריילר היא תחנה עקום ורחוק מאוד מהמדרכה. כנ"ל הצורה שבה היא נוהגת, נוסעת חצי נתיב פה חצי נתיב שם, בולמת ללא שום סיבה נראית לעין, איתות בשבילה הוא רק המלצה, היא בעצמה בקושי הולכת (לא צוחק) ובקושי שומעת, אז לא מספיק לכך היא שומעת רדיו על רשת ב' בפול ווליום :\. יש לה קליאו סדאן בת שנה וחצי שנתיים שנראית יותר גרוע מהאונו בת ה17 שלי, הקליאו שלה חבוטה ושרוטה מכל צד, עדות לצורה שהיא חונה. בקיצור אני סימנתי אותה ונזהרתי לא לחנות לידה.

יום אחד אני יוצא לרכב, מתחיל לנסוע, מגיע לכיכר וקולט שאני נוסע מאחוריה. או קיי, התכוננתי לשמור מרחק כפול, ולהתחיל לזחול לפי הקצב שלה. היא כמובן מזגזגת ובולמת ללא שום סיבה, או קיי אני שומר מרחק כפול, אנחנו מגיעים לרמזור לפניה שמאלה, 2 נתיבים, היא בשמאלי ואני באמצעי, אמרתי אני לא אעמוד שוב פעם מאחוריה. הרמזור מתחלף לירוק ואני משום מה עושה משהו שאני אף פעם כמעט ולא עושה, מזנק יחסית לאט מהרמזור(וזה עוד אחרי שאמרתי לעצמי שאני חייב לזנק מהר כדי לא להתעסק עם הזקנה) ופונה לאט יחסית, באמצע הפניה אני קולט במראה הימנית שלי את הזקנה המטומטמת הזאת שכמובן לא מצליחה לשמור את הרכב שלה בתוך הנתיב שלה מתחילה לחתוך לנתיב שלי (נסעתי כל כך לאט שהפרונט שלה התיישר יחד איתי בערך באמצע הפניה) ופאקינג נכנסת בי בכנף הימנית, אני מזהה את זה,דופק בלימה ותוך כדי סוטה ימינה לכיוון האי תנועה, ככה שאני לא עולה עליו ומצליח להתחמק ממנה ותוך כדי,המטומטת קולטת סוף סוף שהיא נכנסת בי (המרחק בין הכנף שלה לשלי היה אולי 30 סנטים) וגם דופקת בלימה. תוצאה, היא שיפשפה את מראה ימין שלה במראה שמאל שלי, אין נזקים למראה שלי. אני כמובן צועק עליה ומתחיל להתחמם, היא צועקת עלי ומסמנת לי משוגע אחד, היא ממשיכה לנסוע בנונשלנטיות, ואני עוצר בצד להרגע קצת.

 

מסקנה: אני טיפש, בעיקר מכיוון שידעתי שהיא בעייתית, הייתי צריך לזנק מהר לפנות מהר ולא להתחיל להסתבך איתה. אין לי מושג למה באותו הזמן החלטתי לפנות לאט.

[Matan g]

מסכים עם אבנר. אין הרבה אנשים שיצא להם לנסוע באיזור כביש הצפון לבד בלילה באמצע מטחי קטיושות, למזלי לא קרה לי שום נזק מלבד דופק מהיר, ונסיעה מאוד מהירה חזרה לרמה"ג..