רנו 4 כדאי?

[shaielad]

אבי, אני לא חולק על אקסיומות בהידרוסטטיקה.

אך אני מסיק שהקטנת שטח החתך של הצינור תהווה התנגדות נוספת למשאבה.

כי הלחץ הוא כוח ליחידת שטח.(ופסקל ואני לא ההינו חברים).

[avibartuki]

הסרת המאוורר הקדמי בחזית הרדיאטור היתה עצת אחיתופל של מכונאים רבים

אולם היוותה מסך ומפרס חסימה ,הסרתו ובדיקה למשך שעה הוכיחה לאחר מדידות חוזרות כל דקה שהיתה עוד טעות שנפלתי לעצה זו.

אולם למדתי מכך רבות מתוך כך הגעתי לגילוי תקלה נוספת !!!

שהמיקום של המצבר בחזית הרדיאטור מהווה חסימה של 18 עד 20 אחוז בחסימת האוויר והקטע המוסתר על-ידי המצבר ברדיאטור

רותח ולא ניתן ולו לגעת בו.

מעיון בתמונות של חברי המועדון ומידיעה כללית הבחנתי שבמודלים רבים המצבר יושב על קיר האש, ואילו במודל 1100 אומנם הוא יושב באותו מקום, כמו אצלי, אולם שם הרדיאטור מוצב בקידמת הרכב והוא עוקף את המצבר. שוב טעות של המתכנן

פתרון וביצוע:

פרוק המצבר הנחתו על האדמה ובדיקה חוזרת כשעה הביאה לשיפור ניכר ,לאחר העתקת מיקום המצבר למיקומו החדש יצירת מיבנאות חדשה,גם לכויל וכן למיכל העודפים, ונסיעת מבחן הביאה לשיפור הורגדת טמפ נוסף.

תמונות בתמונה הראשונה המיקום הישן אואים היטב שהוא מפריע בהולכת האוויר החיצוני והיה טעות למקמו שם כבר בצרפת.

[avibartuki]

הסרת המצבר ממקומו מאפשרת תנועת אוויר מלאה גם בנסיעה וגם בעת עמידה , הואיל והסרתי גם את תושבת המצבר ,חודר אוויר גם מלמטה כי הגיר בקטע זה לא חוסם כלפי מטה והכל משוחרר לתנועת אוויר.

 

תמונות נוספות

[avibartuki]

אבי, אני לא חולק על אקסיומות בהידרוסטטיקה.

אך אני מסיק שהקטנת שטח החתך של הצינור תהווה התנגדות נוספת למשאבה.

כי הלחץ הוא כוח ליחידת שטח.(ופסקל ואני לא ההינו חברים).

 

אמת ויציב :lol: מסכים איתך ,שלחץ ליח שטח אכן חוק פסקל !

 

כדי לחדד ,שרוב הלחץ על ציר המשאבה, לא נובע מהלחץ של כפות המים באימפלר , בעת הניסוי שהמנוע עבד ,ללא האלטרנטור וללא כל רצועה

 

נתי שוונג עם היד למאורר והוא הסתובב די בקלות כמעט ללא התנגדות, רוב הלחץ על ציר המשאבה בהתקנה רגילה נובע מעומס שנוצר, בעת נטילת הספק מהאלטרנטור ממתיחת שתי הרצועות ומאמץ תנועת המאוורר לסניקת האוויר.

[avibartuki]

כפי שסיפרתי בתחילת השירשור מצאתי 10 בעיות שתרמו לחום המנוע עד כה מניתי 7 ונותרו עוד 3

כאן המקום לציין שכבר בתחילה עלה בי חשד סביר ,

שיש מקום לבחון את נושא החום שמפתח המנוע עצמו ,כלאמר החום שמיפקים דווקא הסילבים ומקרינים אותו למים בהם הם טבולים, זאת אומר נבע מכך שמרבית הרכבים שברשותנו אלו שנסעו בממוצע 200 אלף הרי שרמת השחיקה של תנועת הבוכנות והרינגים לעולם לא תהא לרמת השחיקה והצמידות של מערכת חדשה, כאמור אני החלפתי סט סליבים,בוכנות ,רינגים חדשים והערכתי שרמת הצמידות טובה יותר מרכב שעשה 200 אלף, פיתה אותי מאוד לנסות לראשונה בחיי תוסף מיוחד שהומלץ ונחטף בשוק עתיק,תוך כדי הדגמה במקום על יכולתו המופלאה של התוסף ,להקטנת החיכוך, וכך האמנתי יוריד חום עד שהאותו יעשה נאמר 50 אלף, אציין ואומר שאינני חסיד של תוספים ,לא תוספי מזון גם לא תוספי דלק ,שמן וכד'

ביצוע : רוקנתי את השמן הישן מילאתי 2050 והוספתי מהתוסף 200 סיסי פחית על-פי היצרן מתאימה ל5 ליטר שמן .

ניסוי ובדיקה. למשך שעה הוריד את הטמפ ' ב1.2 מעלה עד 1.5 לערך.

רצ"ב שיוך

 

[avibartuki]

לא נכון, כאשר יש תנועה הלחצים לא שווים, יש מפל לחצים. בלי הפרשי לחץ לא היתה תנועה!

 

רם שלום !

יתכן שיש היגיון במה שאתה אומר ,למרות שמערכת המים ברנו 4 היא מערכת סגורה בלחץ וכן יש תנועה !!

 

בהחלט ניתוח קר ,של פרופלור במערכת לחץ הרי שהלחץ על הכנפים מכל צד של הכנף ,אכן יהיה זהה ויהווה קושי לסובבו, או שאפשר יהיה לסובבו אולם המים לא ינעו ??

 

לפי תאוריה זו , השאלה ,אם במעמקי הים שם יש לחץ עצום, האם לא מתקימת תנועה של זרמים תת-מימיים ??

 

 

שווה מחשבה !!:lol: אתה יודע מה זה מסקרן אותי ? ןשווה בהחלט בדיקה !!

 

עכשיו אני מבין למה הדגים באקוורים נתקעים 1 ס"מ מעל הקרקעית :roll::-D:-D

[avibartuki]

רם מילון

 

אני נוטה לקבל את קביעתך, מאחר ואם מערכת מים זהה להתנהגות מעגל חשמלי, הרי שעל פי חוקי קירכהוף סך מפלי המתח על העומסים שווה למתח המקור, מכאן אפשר להשליך גם על מערכת מים שמספר מפלי הלחץ על החסמים השונים שווה ללחץ שמיצרת המשאבה.

אם כן גם על הטרמוסטט נופל מפל לחץ ! מכאן , אם אנו לא טועים ,ניתן להסיק מכך ,שהלחץ בכניסה לרדיאטור

 

לא שווה ללחץ לאחר הרדיאטור !

[רם מילון]

רם מילון

 

אני נוטה לקבל את קביעתך, מאחר ואם מערכת מים זהה להתנהגות מעגל חשמלי, הרי שעל פי חוקי קירכהוף סך מפלי המתח על העומסים שווה למתח המקור, מכאן אפשר להשליך גם על מערכת מים שמספר מפלי הלחץ על החסמים השונים שווה ללחץ שמיצרת המשאבה.

אם כן גם על הטרמוסטט נופל מפל לחץ ! מכאן , אם אנו לא טועים ,ניתן להסיק מכך ,שהלחץ בכניסה לרדיאטור

 

לא שווה ללחץ לאחר הרדיאטור !

 

אכן חוקי הפיזיקה דומים בזרימת נוזל ובזרם חשמלי.

אבל מי שמייצר את מפל הלחץ היא המשאבה. ביציאת המשאבה יש לחץ גבוה מבכניסה.

 

נכון שבמערכת סגורה יש השפעה על הלחץ גם לגורמים נוספים כמו הטמפרטורה.

אבל זה לא סותר שיש הפרשי לחץ בתוך המערכת עקב הזרימה.

[avibartuki]

רם מילון

 

אני נוטה לקבל את קביעתך, מאחר ואם מערכת מים זהה להתנהגות מעגל חשמלי, הרי שעל פי חוקי קירכהוף סך מפלי המתח על העומסים שווה למתח המקור, מכאן אפשר להשליך גם על מערכת מים שמספר מפלי הלחץ על החסמים השונים שווה ללחץ שמיצרת המשאבה.

אם כן גם על הטרמוסטט נופל מפל לחץ ! מכאן , אם אנו לא טועים ,ניתן להסיק מכך ,שהלחץ בכניסה לרדיאטור

 

לא שווה ללחץ לאחר הרדיאטור !

 

או במילים אחרות הלחץ הכללי עולה עקב הוספת כל חסם !!

[avibartuki]

סיכום ביינים ותוצאות

לאחר : קידוח ראש סתום, החזרת טרמוסטט, הוספת תוסף MOA ,הסרת מאוורר עזר בחזית

הרדיאטור, סילוק מצבר ותושבתו, כל אלה יחדיו יצרו שיפור ניכר והביאו לטמפ' קבועה ללא תלות בזמן.

של 81מעלות ל-82 תלוי בטמ' הסביבה .

 

כאמור כל אלה במצב בו הרכב חונה, עם מכסה מנוע פתוח או במצב נסיעה בכביש פתוח !!

 

המטרה הבאה היתה לחקור מדוע לאחר סגירת מכסה המנוע, או מדוע בעת תנועה בפקק החום עולה ??

[avibartuki]

המשך חקירת מכסה מנוע

לצורך החקירה קבעתי 2 מדדי יחוס.

1. טמ' תחתונה קבועה 82 מעלות.

2. טמפ' עליונה נקבעה על 93 מעלות . מדוע ? זאת משום , שמאוורר העזר היה מופעל באמצעות טרמו חשמלי על הרדיאטור

שהפעיל להזכיר ,את מאוורר העזר אותו כבר הסרתי, אולם נורית הבקרה שהתקנתי במקביל אליו ,נותרה ושימשה אותי בתור בקר לצורך המדידה בלבד.

 

כעת :כל ניסוי ימדוד זמן ,בין שתי נקודות אלה המטרה להגדיל למקסימום את טווח הזמן בין שתי נקודות ייחוס אלה !!

[avibartuki]

סגירת מכסה המנוע לראשונה ,לאחר כל ההישגים שהושגו הרכב חונה מופעל,לדמות פקק תנועה.

נמצא שבעת סגירת מכסה המנוע .

טווח הזמן שנמדד בין 82 מעלות ל-93 מעלות עד הדלקת נורית ,הינו 6 דקות.

נמצא שבעת פתיחת תא המנוע.

טווח הזמן שנמדד בין 93 מעלות לכיוון 82 מעלות בדיוק זהה 6 דקות.

מסקנת ביינים :המנוע יודע לתקן את עצמו ומכסה המנוע הוא הגורם לתופעה!!

 

לשם כך ניסיתי להבין ,או לאתר את המקום במנוע ,בו המכסה גורם לתופעה ,לשם כך פתחתי את מכסה המנוע לרווחה, וכיסיתי בשלב ראשון באמצעות פלטות עץ את המנוע ,במספר שלבים

פעם מקו השמשה הקדמית עד הרדיאטור,לאחר מכן ,הוספתי מסתור נוסף מהרדיאטור לקו הפנסים, ובסוף מקו הפנסים ומטה באמצעות שטיחים לרכב גמישים. כך קיבלתי מכסה מנוע פריק ,שעשוי מחומרים מבודדים לחום.

אציין שכל שלב כזה ,נערכו מדידות ביכדי לאתר את הנקודה שגורמת להחמרה.

תמונות לרשותכם:

,

[avibartuki]

התמונות הבאות סגירת מכסה מנוע מהרדיאטור לקו הפנסים

 

והתמונה השנייה סגירה מקו הפנסים מטה.

 

תמונות:

[MGB ROADSTER]

המלצה קטנה

להאריך את צינור הדלק ולהזיז את מיקומו של מסנן הדלק ( שלא יהיה מעל המנוע ).

החיבור עם שני אזיקונים ו/או בנדים מועד לפורענות .. טפטוף דלק על מנוע חם מהווה סכנה.

לשיקולך.

[avibartuki]

מדידות, תוצאות, מסקנות ,ופתרון ביינים.

הערה: ברכבי התקנתי מזגן חשמלי מופעל קומפרסור 12 וולט וכן עוד 2 יח' הגברת קרור טרמוקולר (פלטייר) שמיצרות קור נוסף ,אולם פולטות חום נוסף למנוע .לשם כך בזמנו הרכבתי 2 מאווררי מחשב קטנים ,על הכנפיים מבפנים הם כמובן לא נועדו לקרר את המנוע ,אולם הערכתי בזמנו,שהם יסלקו חום חדש של המזגן רואים אותם בכל התמונות הקודמות. יש באשרותי להפעילם ידנית ללא הפעלת מזגן.

 

תוצאות

1.סגירת מכסה הדמה ,עד קו הרדיאטור הראתה שיפור משמעותי,מ82 מעלות ל-86 מעלות לקח 6 דקות

אולם כאן נעצר ולא המשיך ,התייצב על 86 עלה וירד בחצי מעלה ללא הגבלת זמן.

2. סגירת מכסה הדמה עד קו הפנסים הראתה נסיגה ולמרות שהפעלתי את מאווררי הכנף הקטנים לא עזרו כלל. !!! מ82 מעלות עד 94 מעלות לקח 9 דקות.

מסקנה: מבחינים כבר עכשיו ,שיש בקטע זה מהרדיאטור עד קו הפנסים בעיית אורור שנובעת לא מחום הבלוק ,אלא מהעדר איורור נאות לרדיאטור. אולם עדין שיפור של 3 דקות לעומת ה-6 דקות עם מכסה פח סגור.

3. סגירה מכסה הדמה בשיפולים כלפי מטה ממש זהה למכסה קומפלט ללא גריל.

תוצאות: כאן לפתע חל שיפור טוב יותר ,ממצב 1. לקח למנוע להגיע מ-82 ל-85.5 מעלות 14 דקות

והוא התייצב על-85.5 מעלות ולא זז.