Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

דיס המלצה - מוסך לירון יהוד


פוסטים מומלצים

חברים יקרים,

אנא היזהרו, מוסך לירון ביהוד. 

 

חוויה ממש לא טובה לצערי. הבאתי את האוטו לביצוע צביעה קטנה ופשוטה.

קיבלתי צביעה חובבנית ולא מקצועית, הרכב נצבע עם מברשת צבע, ונותרו סימני משיכת מברשת צבע.

חזרתי עם האוטו למחורת, הבעלים זילזל ואמר שהוא לא רואה כלום למרות שהיו מספר רב של בעיות אבל הוא ידאג לתקן.

 

למחורת חזרתי שוב, הצביעה הייתה סבירה, נותרו המון לכלוכים סביב הצביעה, ניקל של הרכב התלכלך, פסי קישוט פלסטיים נצבעו.. פשוט הזוי, אולי המוסך הזה טוב בתיקוני רכב, טיפולים תקופתיים הרי ציון 8.9 באיזי לא בא סתם.

 

אבל בביצוע עבודות צבע מגיע להם אפס עגול. כדאי שתעשו בדק בית. ממש ממש מפתיע איך שהם מתנהלים. בושה. 40 שנות נסיון? לא נראה לי.

  • אהבתי 1
  • מבאס 1
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני אספר סיפור עתיק שהיה שכר לימוד עבורי...לפני המון המון שנים, קניתי את הרכב הראשון בחיי אחרי הצבא - רנו 5 אדומה. משומשת, שנת 1977. דווקא מכונית חמודה, יחסית אמינה וכמובן חסכונית.  אבל הפריע לי בעיניים שהצבע האדום דהוי. בקיצור, קיבלתי המלצה ממישהו שעובד עם אבא שלי לצבעי רכב "מעולה". המלצה רק מאדם אחד. בלבד. לא ראיתי תוצאות על מכוניות שנצבעו, ואפילו מוסך לא ראיתי (שלא לדבר על תנור...) כי פשוט לא היה! בדיעבד התברר שהצבעי היה אדם תמהוני שנראה הזוי על סף הנרקוטיות, הוא זה שצובע את המכונית, כך, בשכונה, מתחת לעצים ולאבק. ומקבל רק מזומן כמובן, אבל זה היה מקובל עלי. כמובן שהימים התארכו, אבל כשבאתי לראות את התוצאה, חשכו עיניי...המכונית נצבעה במברשת! ואפילו האומלל לא פסח על הפגושים ועל מסגרות החלונות. ממש פרארי לתפארת. כמעט בכיתי. וגם שילמתי. וכעסתי מאד על עצמי. לבדי הצלחתי גם לתקן את הרוב, כולל החזרתי את הפגושים לצבעם השחור. ומחקתי נזילות וכו'.לימים המכונית נראתה טוב ואף הצלחתי למכור אותה די מהר לחייל משוחרר כמוני... 

 

את המסקנות קיבלתי כבר אז והפנמתי אותן לעשרות השנים הבאות. אנחנו עובדים מספיק קשה בשביל להוציא את הכסף שהועדנו למטרה מסוימת בצורה חכמה ויעילה. כלומר, עד כמה שניתן, ובמיוחד כשזה רק צבע רכב (ולא מקרה חירום של מכונאות או קלקול משבית שנופל בלי יכולת לבדוק יותר מדי), חובה לחפש ממליצים, לפגוש את המוסך, לא לעבוד עם חאפרים. לראות תוצאות ואז להחליט. ועדיף לשלם מעט יותר, בשביל להבטיח עבודה יסודית יותר (במיוחד עבודות הכנה של פירוק קישוטים,  פנסים וכו'). הרי שום דבר לא בוער! אבל אז הייתי נמרץ ופזיז...

עריכה אחרונה על ידי thebaron
  • אהבתי 6

הכלכלה הישראלית אלצה אותי לעלות לארבעה גלגלים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...