האם בקרוב נזכה לראות צעירים שזופים מלח הארץ עובדים בקטיף או בבניין בארץ הקודש ?

[Derish]

לפני 5 שעות, מרק10 כתב:

 הבת שלי

 

ממתי יש לך ילדים, מה קרה לאמא שלהם, ואיך זה שלא הזכרת אותם במשך עשור וחצי של דיונים בפורום? פה חשדתי...

 

 

לפני 3 שעות, מרק10 כתב:

אצלי משהו אחר פעיל רוב הזמן 

 

האצבעות על המקלדת? 😉

 

[sperial]

תשמע, יש בעיה קשה. אנחנו יודעים על איזה פעולה שמרק10 ביצע לפני כעשור, אבל השרשור האיקוני נעלם. נראה לי שבמעבר הפלטפורמות פעלה כאן צנזורה.

[hans]

לפני כשעה, yosi05 כתב:

לאו דווקא במקצועות שציינת, אבל עבודה בגינון כדאית מאד.

אני לא יכול להעיד לגבי הצד הכספי - אני מניח שכמו שאר המקצועות העצמאיים מדובר במאבק עיקש על כל שקל.

 

מה שכן, תחביב נהדר, וכמו שהיטבת לתאר בהודעה, מקיף שלל תחומים שדורשים הבנה טכנית, פתירת בעיות והפעלת ראש בנוסף לידיים. בתור בונוס, יש גם פידבק מהיר יחסית לעבודה - רואים מיד תוצאות בעיניים שגורמות לתחושת סיפוק.

[sorvall]

לפני כמה שנים הייתי בטיול בחו"ל. באחת מעצירות המנוחה עצרה לידנו משפחה מגרמניה עם 6 ילדים בגילאי עשרה. מסתבר שהיא ואשתי עוסקות בחינוך והשיחה קלחה. מהשיחה עלה שמששת הילדים 5 לומדים למקבילה שלנו לבגרות ואחד לומד נגרות בבית ספר מקצועי. ואף אחד כולל אמא שלו, אחיו והוא לא עושים מזה עניין. הוא יסיים, יהיה שוליית נגר ואם ירצה, יהיה נגר.
מתי בפעם האחרונה היו פה תלמידי בית ספר לנגרות/אינסטלציה/מסגרות?
אין בכך שום פחיתות כבוד. בין הטיול של אחרי צבא והלימודים האקדמיים גם אני הוצאתי תעודה מקצועית מהסוג שמלכלך את הידיים ולפעמים כואב בגב. פרנס אותי לא רע במהלך התואר.


Sent from my MI MAX 3 using Tapatalk

[sperial]

נתחיל בכך שבגרמניה כל מערכת החינך בנויה אחרת , ובגיל 14 או משהו כז נכנסים למסלול עיוני או מקצועי. זה די סוגר את הדרך בעתיד, אם כי לא לגמרי.אצלנו החינוך המקצועי חוסל לחלוטין משיקולים פוליטיים, כולל החינוך המקצועי האיכוני שנקרא מסמ"ת. בסופו של דבר מי שאינו מתאים למסלות בגרותי סובל מחוסר אפשרויות, וחסרים בתי ספר המתמחים באוכלוסיה הזו. כאשר הכרתי את אשתי היא עבדה בבית ספר שעיקרו היה "מסלול תעשייתי" (3 ימים בשבוע בביה"ס, 3 ימים בתעשיה כמו מוסכים ומפעלים וגם מספרות וכו', כולל כמה יחידות בגרות) והיה גם מסלול חניכות (יום אחד בביה"ס, 5 ימים במפעלים). בית הספר הזה נסגר. אז היא עברה לבית ספר מקצועי בגרותי מלא. הוא הפך ל"בית ספר מאסף" (כלומר כזה שאוסף את הנוער מהרחוב), וגם הוא נסגר כעבור עוד איז 15 שנים. הכל בגלל הגישה שעבודת כפיים היא עבודה בזויה, וכולם צריכים תעודת בגרות. כמובן גישה בעייתית כיוון שהחברה זקוקה לעובדי הכפיים, ואנשים אוהבים את העבודה הזו. אבל כאש היא מצטיירת כעבודה בזויה, ובנוסף גם בעלת תקרה כלכלית נמוכה, יש בעיה.

 

בעבר האתוס הישראלי היה בנוי על עבודת האדמה. לדעתי (מתוך שיחות פה ושם) רבים מהחקלאים, אלה שהם בעלי ומנהלי משקים, בהחלט אוהבים את עבודתם וגאים בה. אבל יש בעיה קשה לבחור צעיר ללכת ולעבוד הרבה שעות בחום ובשמש הישראליים תמורת שכר מינימום ובלי אופק לקידום .

עריכה אחרונה ב-13 ליוני, 2020 על ידי sperial

[Potato]

יותר קל לשבת במוקד של סלקום או באולם מכירות של יונדאי/מחסני חשמל במכופתרת נקיה מאשר להתעסק בעבודה פיזית.

 

[yosi05]

כשאתה מסתובב בין בתים פרטיים או בתים משותפים תמיד ימצא מישהו שנזקק לעזרה, לתיקונצ'יק וכדומה. כשלומדים לסנן את האנשים ניתן די מהר לבנות 'תיק' לקוחות. מכיר מישהו שגרף 1000 ש"ח עבור איתור קומקום מקצר בששי בערב אצל מישהי בגבעתיים (ולחובבי הקנספירציה, זה לא חרג מכך). יש לי ידיד (מהנדס מכונות) שיש לו אוסף ידידות נרחב (כיום זה רק אפלטוני) והוא מתקן ומתחזק עבורן דירות ובתים, החל בניקוי מרזבים, דרך תיקוני צבע וכלה בהחלפת שקעים וכדומה (ולא, הוא לא חשמלאי, סתם ברנש עם ידיים ימניות). וכשהוא נתקע מה שקורה פחות ופחות הוא מרים טלפון ומתייעץ.

תמיד ההתחלה לא חלקה אבל אם המובטל אמין ובעל ראש וידיים, ובטח באזורי וילות ובעלי אמצעים, פרנסתו מובטחת.

הכרתי פעם מישהי שמצאה איש עסקים שחי בצפון ופועל במרכז כיום בשבוע. הוא נהג להגיע ברכבת לתל-אביב ומשם היא אספה אותו ושימשה עבורו כמונית, שליחה (נבונה) ונציגה לעת מצוא. השרות שלה התאים לו והוא לא טרח לבקש חשבונית, הסכום היה קטן עליו.

שכנים שלי העסיקו (בעבר) עובד משמרות שעבד אצלם בכל הנדרש, מגינון ועד תחזוקה וחשמל (והוא כן היה חשמלאי מוסמך), וזאת בשתי וילות.

אז אין גבול לאפשרויות.

 

יוסי

[yossy]

רציתי להוסיף שהשרשור ו או הטופיק הזה הזכיר לי נשכחות בשנות ה 90

נקלעתי במקרה לעבודת טפסנות בניין בטוקיו יפן, והחזקתי מעמד יפה,

משך מעל לשנה עד שקרתה לי תאונת עבודה שהכניסה את המנהל ללחץ

וככה סיימתי. בערב גם מכרתי צעצועים ותמונות. גם אז התייחסו אלי הישראלים

כאל עוף מוזר שעובד בעבודת כפיים שהיא לא מכניסה כמו המכירות...

אבל,

מהר מאד למדתי לדעת שעבודת תפסנות בניין (דייק סאן ביפנית) נתפסת כעבודה

מאד מכובדת שם, השכר מצויין, היחס גם, ובמקביל קיבלתי יחידת מגורים אישית פרטית,

באיזור האתר בניה, שזה אומר הון תועפות עלות ובחינם.

היחס לפועל ביניין הוא מדהים, הותיקים מקבלים משכורות שמנות ויש טקס ממש יפה

שנקרא פיי דיי שנערך בד''כ במסעדה. כל עובד שלא לקח חופשה במשך החודש (לא זוכר אם

שכר היה חודשי או דו שבועי) קבל בונוס שמן וזה היה בשבילי סוג של הלם חיובי מאד,

גם החברה היפנית היתה מתגאה שאני  עובד 'בדייק סאן'. המון כבוד יש לענף שם.

 

העבודה לא קשה אחרי שמתרגלים איליה, יש קידום ויש הרבה מקום להתפתח למשל,

היה איתנו בחור יפני שעשה השתלמות למנופאי בניין, והיו שני קשישים שחצו את גיל הפנסיה 

והתעקשו להמשיך לעבוד על הפיגומים, ואחראי עבודה, אחד מהם היה הספונסר שלי.

 

המגילה שכתבתי באה לדעתי שהכל עיניין של מנטליות.אין שום סיבה שבארץ לא יאמצו טיפה

מהמנטליות הזו .....תנאים טובים+קידום+מנטליות של כבוד למקצוע יכולים לתרום רבות לנושא העסקת יוצאי צבא/צעירים בבניה כחול לבן.

 

 

 

 

[sperial]

יוסי - ציינת כאן לפחות ארבעה פרטים שמשנים לגמרי את התמונה:

1. שכר הוגן, כולל תנאים נלווים.

2. אופק קידום.

3. כבוד למקצוע.

4. יחס המעסיק.

 

לגבי הפריט האחרון ברשימה: אמא שלי מתגוררת בבית אבות. ממה שלמדתי ממנה - במקום תחלופת עובדים נמוכה מאד. הסיבה היא יחס המעסיק, שיודע לכבד את העובדים ולהודות להם.

[David32]

לפני 39 דקות, sperial כתב:

זה די סוגר את הדרך בעתיד, אם כי לא לגמרי

פה אתה טועה. זה לא סוגר את הדרך בעתיד, בכלל.

תמיד אפשר להשלים וללכת ללמוד לימודים ברמה גבוהה יותר.

קשה? בטח. במיוחד אם יוצאים מנקודת הנחה שאדם שהלך ללימודים מקצועיים עשה את זה כי התקשה בלימודים "לבגרות" , ושהוא יצתרך להשלים הכול בגיל יותר מאוחר.

אבל זה אפשרי ואדם שלמד לימודים מקצועיים לא מוגבל.

[Night Driver]

לפני 38 דקות, sperial כתב:

1. שכר הוגן, כולל תנאים נלווים.

2. אופק קידום.

3. כבוד למקצוע.

4. יחס המעסיק.

עבודות מקצועיות בבנין מאוד מתגמלות וכישראלי תתקדם די מהר לראש צוות ומנהל עבודה.

 

הכבוד למקצוע הוא הבעיה אבל לי אישית אין שום בושה ללכת עם בגדי עבודה.

עריכה אחרונה ב-13 ליוני, 2020 על ידי Night Driver

[garicho]

עם כל הכבוד לעבודות כפיים, אנשים רואים היום איך נראים משרדי הייטק, עם שולחנות ביליארד וטורנירי פלייסטשן, וזה מה שהם רוצים.

עבדתי 4 שנים בזמן הלימודים שלי לתואר ראשון בפריקת מכולות באיזור באר שבע. חוויה נוראית (למרות שהתקדמתי מהר וגם הוצאתי רשיון למלגזה).

[bobi]

אם תהיה משכורת גבוהה, בטחון תעסוקתי ויחס נעים והוגן שבו לא משמשים כעבדים שעומד מאחוריהם קבלן עם שוט, אז כן אין סיבה שלא.

[Night Driver]

בובי, אתה זוכר שר בממשלה שאמרהלא לפני הרבה שנים שהבן שלך יהיה פחח?

 

אז פחח טוב מרויח שכר יותר גבוה מהרבה אקדמאים.

 

 

צריך להבין שלא כולם יכולים ורוצים לעבוד בהיי טק והאקדמיה לא מתרימה לכולם. אתה יכול להחזיק נער,שלא ימשיך ללימודים גבוהים שיחמם כיסא ואתה יכול למד אותו מקצוע, יזמות וכלכלה שימושית (לבדוק דף במק, לחשב ריבית וכו'). איפה אתה חושב הוא יגיע יותר רחוק?

[יבגניפ]

שני שקלים וחצי:

מבלבלים פה בין עבודה שחורה לביו מקצוע. כל אחד יכול להיות מנקה. לא כל אחד יכול להיות נגר. אני לא יודע מה היה לפני 50 שנה, אבל לשלוח ילדים שלא יכולים להגיע לתעודת בגרות ללמוד משהו כמו נגרות, לא מבטיח להם דבר. גם לזה צריך כישרון. חוץ מזה, אני לא מומחה אבל כנראה קשה להשוות את מצב התעשייה בארץ (ובעולם) למה שהיה לפני 40 שנה. 

מעבר לעניין השכר, עבודה בהובלות או חקלאות או בניה יכולה להיות גם מסוכנת יותר. פעם אולי אף אחד לא חשב על זה. היום לאנשים יש יותר מודעות.

חסרים עובדים גם בתחומים אחרים, שלא דורשים השכלה, אבל שכר מינימום לא מפתה כנראה אנשים לצאת מהבית.