מגפה ישראלית: שימוש בטלפון בזמן נהיגה

[EliC25]

אם הוא לא מאותת, גם אם הוא מרוכז זה לא יעזור לו למנוע תאונה.

נניח 2 דושבגים, אחד בתוך מעגל תנועה והשני בכניסה.

הדוש שבמעגל נכנס כדי לפנות שמאלה אבל לא מאותת.

הדוש השני נכנס מולו למעגל ורוצה להמשיך ישר.

השני חושב שהראשון ממשיך ישר בגלל שלא אותת ולא נותן לו זכות קדימה.

בום.

הצהרה על כוונות זה א-ב של נהיגה. צריך להיות כמה שיותר צפוי, אם לא אתה לא רק דושבאג כלפי אחרים אלא גם דופק את עצמך.

אז אני מוסיף לחוסר האיתות גם שיקול דעת נכון.

יש כאלו שלא מאותתים, כמו המנהל שלי, שהוא טוען כי כל עוד אין לו למי להודיע שהוא עובר נתיב, אין לו למה לאותת. אני לא מסכים איתו ותמיד אומר לו שעצם העובדה שהוא בכלל לוקח איתות בשיקול דעת כלשהו וחושב על הפעולה זה גרוע, משום שזו פעולה שאמורה לקרות בלי חשיבה, אינסטנקטיבית.

 

Sent from my SM-J700F using Tapatalk

[SlowRide]

אינסטינקטיבית וגם לפני הפעולה עצמה. להתחיל לאותת תוך כדי שעוברים נתיב לא שווה כלום.

[EliC25]

אינסנקטיבית ברגע שבא לך או שאתה חושב לעבור. פעולה ראשונה במעבר נתיב היא איתות. לאחר מכן מבט במראות ואז מעבר במידה ופנוי.

 

Sent from my SM-J700F using Tapatalk

[היו זמני בומבה]

כולם בלי יוצא מן הכלל מתעסקים עם הטלפון בנהיגה, ברמה כזו או אחרת. מי שטוען אחרת הוא שקרן

 

זה עובדתית לא נכון

[רועי5]

באופן אישי מאוד קשה לי עם הסיסמאות שמופרחות לאוויר, בעיקר על ידי גורמים ממשלתיים - "אל תתעסקו בטלפון בזמן נהיגה!",

יש בזה כל כך הרבה התכחשות למציאות, כל כך הרבה פומפוזיות ריקה - בעיקר כי זה בלתי אפשרי.

כן, פשוט בלתי אפשרי כיום לדרוש מאנשים שלא להתעסק בכלל בטלפון בזמן נהיגה. הרי כל הדוגמאות פה מצביעות על כך. מיעוט שבמיעוט מסוגל באמת להתנתק לחלוטין מהטלפון.

הדרישה הזו היא בת הדודה מנישואי קרובים של הסיסמה "כשאתה נוהג - פשוט תנהג!" כן, שלום לך מר נהג פורמולה 1 מגבעתיים שמסוגל להיות מרוכז נונסטופ בנהיגה שלו.

 

האמת?

אני גם קורא הודעות בנהיגה וגם עונה בחזרה. א-ב-ל וזה א-ב-ל גדול ומודגש - אני עושה את זה כמו כל פעולה אחרת שלי בנהיגה (חוקית, או פחות) אחרי שיקול דעת, אחרי שאני לוקח אחריות על המעשים שלי.

בשעה אחת וחצי בצהריים, בכביש 6, עם ראות של שני קילומטרים קדימה בהם הכביש ריק, ואין אף אחד לידי, אני מרים את הטלפון ועונה בקצרה "כן", "לא", "בסדר" וממשיך - רמת הסיכון שלי? נמוכה מאוד.

בשעה אחת וחצי בצהריים, בעיר, ליד בית ספר - כולם יודעים מה הולך... אז לא רק שאני לא מסתכל על הטלפון, אני גם דואג לסיים את השיחה 50-100 מטרים לפני כן ונוהג לאט כאשר אני דרוך לגמרי למה שקורה מסביב.

אני לא עושה את זה בעיר, אבל כאשר אני עומד ברמזור, התנועה מאחורי עמדה וגם מצדדי, אני מרים את הטלפון, קורא ועונה במידת הצורך וממשיך הלאה, שוב, רמת הסיכון? נמוכה מאוד.

 

ואני מודע לחלוטין לסיכון, אני גם יודע שאפשר בלי, על האופנוע למשל - אני אף פעם בלי טלפון. הוא נמצא בכיס הפנימי של המעיל, כך שאין לי אפילו אפשרות גישה אליו - למה? כי שם רמת הסיכון שלי גבוהה מאוד ואני לא יכול להרשות לעצמי גם היסח דעת מהטלפון.

לא ברור מאין הבטחון הזה שלך, אפשר בהחלט להמנע משימוש בטלפון בזמן נהיגה, פשוט האכיפה צריכה להיות רצינית והענישה כבדה, זה לענין ההתכנות, אשר לנחיצות, יש לא רק מחקר אחד, גם לא שניים הקובעים ששימוש בטלפון בעת נהיגה והשפעתו הקשה על הריכוז הנדרש למלאכת הנהיגה, אינו נופל מזה של נהיגה בשכרות. ואיני מדבר על שימוש אסור על פי החוק, אני מדבר גם על שימוש מותר. כל מי שרואה כלי רכב מזגזג, או נוסע באיטיות מופלגת בכביש מהיר, יודע שמרבית הסיכויים שנהגו פשוט לא נמצא באוטו, הוא נמצא בליבה של שיחה שפשוט "מוציאה" אותו ממושב הנהג. גם האופן הזה שבו אתה קובע שאתה תחליט מתי מסוכן ומתי לא לקרוא הודעות או סתם לדבר, מאוד מטריד. אין שום סיבה להתעסק ברכב במשהו שאינו נהיגה כשאתה על ההגה, נהיגה היא מלאכה מספיק מורכבת, מספיק קשה ודורשת לא פעם תגובות מידיות, בכדי שלא להפריע לה בהתעסקויות צדדיות ונוטלות ריכוז.

[קרמבו]

קרא שוב את ההודעה שלי.

בוודאי שאפשר שלא להתעסק בטלפון בזמן נהיגה - כמו שכתבתי, אני עצמי באופנוע לא רואה ולא שומע אותו. אבל, במציאות של היום לדרוש את זה מהציבור הרחב זה פשוט לא אפשרי. להסביר איך נכון לעשות את זה, מתי, לאילו שימושים - חינוך לאחריות.

אכיפה וענישה זה פשוט להגיד, אבל אז אנשים לא יעשו את זה רק ליד ניידות, מה שיפרנו?

 

האם תסכים איתי שמצבי נהיגה שונים דורשים רמת ריכוז ותשומת לב שונה?

 

האם תסכים איתי שאף אחד בארץ ובעולם לא מסוגל פיזית להתרכז כל הזמן בנהיגה בלי הפסקה?

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[פישיק]

פעם זה היה רדיו בלבד , אחרי זה הופיעו מכשירי ניווט, סמארטפונים ,טאבלטים וכנראה היד עוד נטויה - התפתחות המולטימדיה ברכב היא נושא מעניין ונרחב .

כמות הפיתויים גדלה כל הזמן, חוץ מחינוך ,לדעתי אין דרך להתמודד עם זה .

[ALÞћÃ]

זה עובדתית לא נכון

 

עובדתית לא נכון לטעון שאדם מסוגל לעסוק במשך 100% מהזמן בנהיגה. מכונה יכולה לעשות זאת, בן-אדם לא.

ראה את תגובתו של פישיק -

 

פעם זה היה רדיו בלבד , אחרי זה הופיעו מכשירי ניווט, סמארטפונים ,טאבלטים וכנראה היד עוד נטויה - התפתחות המולטימדיה ברכב היא נושא מעניין ונרחב .

כמות הפיתויים גדלה כל הזמן, חוץ מחינוך ,לדעתי אין דרך להתמודד עם זה .

עריכה אחרונה ב-8 לאוגוסט, 2016 על ידי ALÞћÃ

[היו זמני בומבה]

עובדתית לא נכון לטעון שאדם מסוגל לעסוק במשך 100% מהזמן בנהיגה.-

עם זה אני יכול להסכים. אבל זו טענה שונה לחלוטין מ"כולם בלי יוצא מן הכלל מתעסקים עם הטלפון בנהיגה", שכנגדה יצאתי.

[חן ג.]

יש כאלו שלא מאותתים, כמו המנהל שלי, שהוא טוען כי כל עוד אין לו למי להודיע שהוא עובר נתיב, אין לו למה לאותת. אני לא מסכים איתו ותמיד אומר לו שעצם העובדה שהוא בכלל לוקח איתות בשיקול דעת כלשהו וחושב על הפעולה זה גרוע, משום שזו פעולה שאמורה לקרות בלי חשיבה, אינסטנקטיבית.

 

זה לאו דווקא נכון.

 

איתות הוא פעולה שדורשת חשיבה. לפעמים דווקא איתות מוקדם יגרום לבלבול (שני צמתים רצופים, למשל) ולעתים איתות ממושך יגרום לבלבול (מעבר נתיב בודד בכביש מרובה נתיבים).

 

גם השארת האיתות דולק בזמן עמידה בטור ברמזור יכולה לגרום לבלבול, למשל איתות לקראת פניה שמאלה מהנתיב החיצוני לפניה מבין שניים.

 

כשאין מכוניות או אפילו כשאין מכונית שהאיתות יכול להועיל לנהג שלה - לכאורה אין צורך (מעשי, לא חוקי) לאותת.

 

בבריטניה ובחלק ממדינות אירופה נהוג במצב כזה לתת איתות קצר וסמלי, ובמכוניות אירופיות רבות ניתן לעשות זאת בנגיעה קלה בידית האיתות. גם אני נוהג כך.

עריכה אחרונה ב-8 לאוגוסט, 2016 על ידי חן ג.

[EliC25]

זה לאו דווקא נכון.

 

איתות הוא פעולה שדורשת חשיבה. לפעמים דווקא איתות מוקדם יגרום לבלבול (שני צמתים רצופים, למשל) ולעתים איתות ממושך יגרום לבלבול (מעבר נתיב בודד בכביש מרובה נתיבים).

 

גם השארת האיתות דולק בזמן עמידה בטור ברמזור יכולה לגרום לבלבול, למשל איתות לקראת פניה שמאלה מהנתיב החיצוני לפניה מבין שניים.

 

כשאין מכוניות או אפילו כשאין מכונית שהאיתות יכול להועיל לנהג שלה - לכאורה אין צורך (מעשי, לא חוקי) לאותת. בבריטניה ובחלק ממדינות אירופה נהוג במצב כזה לתת איתות קצר וסמלי, ובמכוניות אירופיות רבות קיימת פונקציה לכך בידית האיתות. גם אני נוהג כך.

אבל כמובן שלא דיברתי על מצבים כאלו שמטעים כשיש נסיבות שונות לשימוש באותה פעולה (מעבר נתיב שמאלה למשל).

אני מסכים איתך לגבי הכל.

 

Sent from my SM-J700F using Tapatalk

[SlowRide]

עם זה אני יכול להסכים. אבל זו טענה שונה לחלוטין מ"כולם בלי יוצא מן הכלל מתעסקים עם הטלפון בנהיגה", שכנגדה יצאתי.

כולם מתעסקים.

גם להרים את הטלפון לשניה כדי לראות את המסך זו התעסקות.

הטלפון צילצל בנסיעה ולא נגעת בו? אתה לא מרוכז בנהיגה כמו מקודם. אתה חושב מי התקשר וכמה זה דחוף.

אין איך לברוח מזה. ההתמכרות לסלולרי לא תדעך, היא רק תתגבר. הטלפון זה אישתך, הילדים שלך, הבוס שלך והחברים שלך. "בזכות" הטלפון הם כאילו לידך כל הזמן, מסיחים את דעתך ואתה מרגיש מחוייב לתקשר איתם, כי ככה זה בני אדם.

[EliC25]

הטלפון צילצל בנסיעה ולא נגעת בו? אתה לא מרוכז בנהיגה כמו מקודם. אתה חושב מי התקשר וכמה זה דחוף.

בגלל זה ה מסך אצלי הפוך והמוזיקה גבוהה, לא שומע ולא רואה.

[רועי5]

זה לאו דווקא נכון.

 

איתות הוא פעולה שדורשת חשיבה. לפעמים דווקא איתות מוקדם יגרום לבלבול (שני צמתים רצופים, למשל) ולעתים איתות ממושך יגרום לבלבול (מעבר נתיב בודד בכביש מרובה נתיבים).

 

גם השארת האיתות דולק בזמן עמידה בטור ברמזור יכולה לגרום לבלבול, למשל איתות לקראת פניה שמאלה מהנתיב החיצוני לפניה מבין שניים.

 

כשאין מכוניות או אפילו כשאין מכונית שהאיתות יכול להועיל לנהג שלה - לכאורה אין צורך (מעשי, לא חוקי) לאותת.

 

בבריטניה ובחלק ממדינות אירופה נהוג במצב כזה לתת איתות קצר וסמלי, ובמכוניות אירופיות רבות ניתן לעשות זאת בנגיעה קלה בידית האיתות. גם אני נוהג כך.

איתות צריכה להיות פעולה אוטומטית, לא חשיבה ולא נעליים, גם השארתה לשיקול דעתו של הנהג אינה נכונה. אתה פונה, אתה עוקף, אתה משנה מסלול, תאותת, השאלה אם מישהו רואה אותך או לא אינה רלבנטית. ברגע שבו האיתות יהפוך לטבע שני והכל ענין של נורמה והרגל, לא שום דבר אחר, תתפלא כמה מעט מחשבה תקדיש לו וכמה תפסיק להתבלבל. כל פעם שאני נמצא באירופה למשל, שם מלאכת האיתות פשוט מתלווה לסיבוב ההגה באופן טבעי, אי אפשר שלא להשוות את המצב מהבחינה הזו לקטסטרופה הארצישראלית, זו שבה צריך לנחש מה הנהג השני מתכוון לעשות, דבר שמצידו תורם באופן חד משמעי להעדר התקשורת בין המשתמשים בדרך, מחלה מקומית ממארת ומתכון בדוק לריבוין של התאונות.

[היו זמני בומבה]

כולם מתעסקים.

גם להרים את הטלפון לשניה כדי לראות את המסך זו התעסקות.

הטלפון צילצל בנסיעה ולא נגעת בו? אתה לא מרוכז בנהיגה כמו מקודם. אתה חושב מי התקשר וכמה זה דחוף.

אין איך לברוח מזה. ההתמכרות לסלולרי לא תדעך, היא רק תתגבר. הטלפון זה אישתך, הילדים שלך, הבוס שלך והחברים שלך. "בזכות" הטלפון הם כאילו לידך כל הזמן, מסיחים את דעתך ואתה מרגיש מחוייב לתקשר איתם, כי ככה זה בני אדם.

 

יכול להיות שזה כי אני נמצא בשלב אחר בחיים. אני סטודנט ואין לי בוס, אין לי אישה ואין לי ילדים. חברים שלי יכולים לחכות. קורה לי שמתקשרים אלי בזמן נסיעה. אני לא יודע מי התקשר אלי עד הצומת הבאה, וזה באמת לא מעסיק אותי. אני בטוח שאני לא היחיד שככה (גם הורי נוהגים כך לדוגמא, אבל אני מדבר גם על רבים אחרים, לא בודדים, למרבה המזל).