תובנת בטיחות לתפרנים מס' 2.

[DJI]

אני מאמין שהחשש הבטיחותי הראשוני של מי שקונה רכבים במחירים כאלו בארץ צריך להיות- האם הרכב מרותך משני רכבים שונים ו/או מרותך לעצמו בצורה ארצישראלית ו/או אי אילו קומבינות אחרות שקיימות בארץ.

[חן ג.]

לכל רכב גם הבטיחותי ביותר יש נקודת תורפה שתרסק אותו (אני חושב שקראתי על זה אי שם בשנות התשעים בירחון "אוטו") שתלויה בכמה גורמים - כגון זווית המכה/מהירות/סוג הרכב/תנאי הכביש ועוד -למקרה זה קיימת בטיחות פסיבית.

 

מאז שנות התשעים זרמו הרבה מכוניות אל עבר הקיר ב-Euro NCAP וב-IIHS. שני המבחנים ביחד בוחנים את בטיחות הרכב כמעט מכל זווית (חזיתית, צדית, אחורית והתהפכות על הגג), בכל פרופיל (פגיעה בעצם רחב כמו מכונית או צר וחודרני כמו עמוד) ובמהירויות גבוהות למדי.

 

ישנם אולי שני מצבים שהמבחנים עדיין לא בוחנים בצורה מספיק מעמיקה: פגיעה בצד שלא בדלתות הקדמיות (שפחות חשובה כי למיטב ידיעתי זה בכל מקרה חלק עמיד יותר), ופגיעה מאחור במהירות גבוהה מאוד.

 

אבל חוץ מזה - אין כזה דבר (למשל) שרכב שקיבל ציון טוב יותר במובהק בפגיעה מהצד, יתמודד עם פגיעה כזו פחות טוב מרכב שכשל במבחן זה רק מכורח שינוי בזווית או בהיסט. אחרת לא היו למבחנים הללו תכלית...

[Eily]

פות"ש, אני מסכים בגדול עם מה שכתבת בשרשור הראשון, נכון להסתכל על אבזור בטיחות ועל ציוני ריסוק, אבל לא כמסקנה מתאונה בודדת. אני אישית ראיתי דיהטסו שרייד מהדור של סוף שנות ה-90 מתהפכת ממהירות עד 70 קמ"ש. הנהגת נשרטה רק בזמן החילוץ מהרכב, הייתה קצת מבוהלת, שתתה קצת מים שהצעתי לה, והובלה למיון לבדיקות שגרתיות. אני לא חושב שזאת דוגמה למשהו. לדעתי ההתהפכות נגרמה ממפגש עם מדרכה משופעת, אבל אין לדעת. לא חקרתי את התאונה.

 

אף אחד שקונה רכב בכמה אלפי שקלים בודדים אינו משלה את עצמו שהרכב יספק לו הגנה מיטבית בשעת תאונה. מי שקונה רכב כזה נזקק נטו לתחבורה בסיסית, זמינה, זולה ואמינה. שום דבר מעבר לזה כנראה כלל אינו נכנס למערכת השיקולים.

גם מי שהולך לאכול מנת פלאפל אינו בונה על הוזלה בפרמיית ביטוח הבריאות או החיים - רק על מזון שימלא בזול את הקיבה ויהיה טעים.

 

סליחה, הח"מ כן משלה את עצמו (לדבריך. ובמילים אחרות ממש לא מסכים איתך. רובם אולי כן, אבל ממש לא כולם!).

 

אחד השיקולים במעברי מקסנטיה ל-C5 דיזל היה שהקסנטיה, עם כל הכבוד לצרפתים, תוכננה ב1993 (עברה מתיחת פנים בלבד כמה שנים לאחר מכן, ונוספו ABS שאולי היה גם בדור ראשון ועוד זוג כריות אוויר במשענות, כמה שנים לאחר מתיחת הפנים) נדמה לי שהיו לה רק 2 כוכבים ונקודה רעה בהגנה על ברכי הנהג, ופגיעות בפלג גוף עליון בתאונות צד, אם כי אלה נרשמו לפני הוספת זוג הכריות הנוסף למיטב ידיעתי.

 

אני לא נוסע כל כך הרבה ק"מ, אבל המעבר לדיזל כן הוזיל עלויות בעבורי. הC5 עם שש כריות אוויר ותכנון מודרני יותר מהקסנטיה זכתה ב2004 בחמישה כוכבים. יחד עם הקטגוריה שלה (משפחתית גדולה) אני לא חושב שהיא נופלת בבטיחות מהרבה רכבים מודרניים, בפרט רכבים קטנים יותר. אם כי הרכב חסר ESP וכרית שביעית לברכי הנהג (שלא נפוצה גם ברכבים זולים מודרניים).

 

בגדול הקסנטיה בנזין לדעתי בנויה יותר טוב מה-C5, המנוע מגיב זריז יותר, והשיקול המרכזי במעבר היה בטיחות עדיפה (ומעט הוזלת עלויות הדלק, שעלה יותר בתקופת המעבר).

 

את שני הדגמים קשה מאוד למצוא במצב תחזוקה משביע רצון, אבל שתיהן נמכרות תמורת אלפים בודדים (הC5 כבר הראתה שש שלשות על מד הק"מ ויש לה עוד ק"מ רבים לשרת).

 

מצד שני, עדיין תמצא כאלה שישלמו יותר על הונדה מאותה תקופה ללא כריות אוויר וללא ABS רק בגלל הסמל של הונדה.

 

חבר של הח"מ רכש לא מזמן 307 בצעד קצת פזיז, גם כן באלפים בודדים. הח"מ והחבר מודאגים מאבזור הרכב בזוג כריות בלבד בעוד אותו דגם משנתונים קודמים צויד בשש כריות אוויר כמעט בכל רמות האבזור האחרות. הן אינן עולות הרבה אלפים יותר, רק קשה למצוא במצב טוב.

 

השוק די מוצף במכוניות מהשנים האחרונות שהמחירון שלהם כבר ברצפה, ויכולות לנסוע עוד ק"מ רבים (ע"ע מגאן דור II שמותגה בארץ כ-מגאן ESP). הבעיה שלצד המכוניות האלה המון מכוניות במצב תחזוקה רעוע, וצריך לכתת הרבה את הרגליים כדי למצוא אחת שלא תעשה לך צרות, או להכיר את האנשים הנכונים, או להתמקד בלוח של הפורום.