איך מערכת קירור ברכב עובדת?

[מרק10]

אכן זה קיים במנועי TSI אבל במקרה של מנועי ה-TSI מערכת הקירור מורכבת הרבה יותר בגלל תוספת של קירור לטורבו וגם משאבת סיחרור חשמלית וגם רדיאטור נוסף.

[_DownLoaD_]

תרמוסטט שתקוע במצב סגור מונע מנוזל הקירור להגיע לרדיאטור ולמעשה מנטרל את מערכת הקירור, מה שיגרום להתחממות יתר של המנוע בכל מצב.

תרמוסטט שתקוע במצב פתוח גורם למערכת הקירור לעבוד במלוא התפוקה גם כשלא צריך, יאריך את הזמן שלוקח למנוע להגיע לטמפרטורת עבודה ובמצבים מסויימים המנוע לא יגיע לטמפרטורת עבודה כלל.

תודה על התשובות, עונה לי על הכל.

יש לי עוד שאלה שארצה ללמוד עליה, איך בדיוק עובר הנוזל הזה? הרי תמיד כשאתה מעביר נוזלים נשארים טיפות שלבסופו של דבר אחרי הרבה מחזורים של כניסה -חזרה למיכל הטיפות נשארות והכמות נשארת נכון? ואיך בדיוק זה עובר בבלוק מנוע? יש להם צינור משלהם או פלטה שבה עוברים הנוזלים שמקררת את הבלוק?

[מאור30]

בבלוק מסביב לצילינדרים קיימים מעברי מיים שבהם זורם נוזל הקירור. כחלק ממערכת הקירור קיימת משאבת מיים שמיתחברת לבלוק ותפקידה הוא ליצור את הזרימה של נוזל הקירור בכל המערכת.

[חן פרחי]

עד תחילת שנות ה 50' ברוב המכוניות כלל לא היתה משאבת מים; הקירור התבצע בשיטת תרמו סיפון.

כתוצאה משינוי בצפיפות החומר, המים החמים היו נדחפים למעלה, וכך בעצם הם היו מונעים ומסתחררים.

צינור המים העליון היוצא מהרדיאטור היה חייב להיות גבוה יותר מבלוק המנוע.

כמובן שהמערכת הרבה פחות יעילה ממערכת שמבוססת על משאבה, ואם חסרים מים ברדיאטור, אזי לא היה סחרור כלל והמכונית היתה רותחת.

[רועי עוזרי]

בוקר טוב,

חן,מרק ובוקי תודה על המידע!

לא ידעתי את הדברים שרשמתם.

 

בהמשך לחברי הטוב מאור, למעברי המים בבלוק קוראים ''חלוקי מים''.

אם ישאלו אותך את זה במבחן אל תרשום ''חלוקי נחל'', מורידים על זה נקודות, מניסיון. (התבלבלתי)

[Buki]

מעניין שבשפות שונות מכנים את זה על שם של פריט לבוש שונה [emoji3]

 

בעברית זה "חלוק מים".

באנגלית water jacket - "ג'אקט מים".

ברוסית זה "חולצת מים".

[רועי עוזרי]

תודה על השיתוף, אכן משעשע

[חן פרחי]

והיו כמובן גם מנועי מקוררי אוויר, שלפחות במכוניות היו תמיד במבנה בוקסר (מנוע V שטוח).

קירור המנוע נעשה ע"י צלעות קירור שהגדילו את שטח הפנים, וזרימת האוויר דרכם ציננה את המנוע.

מאוורר מנוע יעיל היה צורך חיוני במנועי קירור אוויר, וללא המאוורר המנוע היה מתחמם עד כדי התעוותות תוך דקות ספורות.

מנועי קירור אוויר יכולים לפעול בטמפרטורות קיצוניות שמנועי קירור נוזל אינם מסוגלים לפעול בהם.

אולם הם סובלים מרעש גבוה ויעילות תרמודינאמית נמוכה יחסית, ולכן עברו מהעולם.

פולקסווגן ייצרה מנועים מקוררי אוויר עד 83' וסיטרואן עד סוף 89'.

פורשה המשיכה עוד כמה שנים עם ה 911, ואז עברה אף היא לקירור מים.

[רועי עוזרי]

תודה על המידע,

אז למה אופנועים (כבדים לא קטנועים) גם בשנים האחרונות הוציאו בקירור אוויר?

[חן פרחי]

כי אין בעיית רעש באופנועים, ובשל העובדה שמנוע האופנוע חשוף ברובו, אין בעיית קירור.

[רועי עוזרי]

הבנתי, תודה רבה

[חן פרחי]

אחת המכוניות הכי מעניינות שהיתה בעלת קירור אוויר, היתה הטטרה 700, מכונית פאר צ'כית שהיה לה מנוע V8 אחורי בנפח 4.4.

שימו לב למאוורר המיוחד בחזית המנוע.

[danniel]

אם נעבור לצד הקיצוני השני, מערכות קירור לרכב המודרני עברו שדרוג רציני בשנים האחרונות עם בקרות שונות כמו תרמוסטטים כפולים נשלטים מחשב בשיטות שונות, כנ"ל משאבות מים עם ספיקה משתנה, מאוורר מנוע עם בקר לשליטה על מהירות וצנרת מים מסועפת ומסובכת בעלת קטרים שונים והצרות מוזרות, כל זאת רק לשפר נצילות תרמית ושורה תחתונה להוריד זיהום אויר.

אבחון מערכות קירור כאלו מסובך ודורש ידע מעמיק של מערכת וכמובן סורק תקלות או בקיצור... נגמרו הימים של לשם את היד על הצינור רדיאטור העליון והתחתון ולדעת אם יש בעיה או לא.

[רועי עוזרי]

תודה על השיתוף.

המאוורר הסתובב גם בנסיעה או שהיה לו ''פולי קלאץ'''?

[Igalz]

ברוסית זה "חולצת מים".

לא סתם חולצה, חולצה מכופתרת