הדור האבוד - כתבה מכלכליסט

[[פנדוב]

מי צריך רמת חיים או איכות חיים כשאין חיים? כמה מילים על מערכת הבריאות.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000882502#fromelement=hp_daily_news

אני לא חושב שזה נורא שמהנדס ישראלי נוסע בגולף משומשת כשעמיתו האירופי בבמוו חדשה, אבל בכך לא נגמרים הדברים, לצערנו.

[אייל]

אייל לפי מה שאני מבין מתגובתך

אתה טוען שכל בן אדם צריך השכלה אוניברסיטאית בדרג א במקצועות ריאליים , ולמי שאין את היכולת והכישורים לא משנה מאיזה סיבה נגזר עליו לחיות בשרידות כל ימי חייו במדינת ישראל?

כל בן אדם צריך לרכוש השכלה בשביל להצליח לחיות בכבוד ובתנאים בסיסים במדינה הזאת?

אם זה המצב עדיף כבר לסגור את המדינה, כי היא לא יכולה להקראות מדינה לפי התאוריה שהנך חושב.

יום טוב

 

דיברתי לגופו של עניין לגבי כל בוגרי מדעי הכלום אשר מופיעים בסדרת הכתבות ולכאורה מדגימים שלמרות שיש להם תואר אקדמי (או שנים) הם לא מצליחים לסגור את החודש ומאשימים את המדינה בלי לחשוב רגע אולי גם הם אשמים.

אם אדם הולך לכיוון תואר אקדמי ומצפה שתארים כאלה יפרנסו אותו אז הוא חי בבועה.

 

אז מי שיש לו תואר מהטכניון שורד, אולי חוסך כמה פרוטות. לא יותר (וגם זה מגיל 27 לכל המוקדם ועד גיל 45 לכל המאוחר). כשעלויות הדיור, התחבורה והתשתיות הן מהגבוהות בעולם, עם כוח קניה שמדורג אי שם בסביבות מקום 30 בעולם, יש לכולם בעיה. אתה מהנדס אלקטרוניקה עם תואר מאוניברסיטה רצינית ואתה נוסע בגולף בת 8. בארה"ב היית קונה 335i בלי לחשוב פעמיים וחי בבית פרטי ומרווח בפרברים, עם חופשות ארוכות פעמיים בשנה.

 

בכלל לא מדוייק.

בדרך כלל העשירים ביותר הם כאלו שלא סיימו תיכון.

 

בנוגע לGTI בת 8 , בניגוד לחלק ניכר מהציבור (ומעמד הביניים) , אני לא חי כאילו אין מחר ,

מאחר והרכב הפסיד את רוב ערכו ומאחר והתחליפים לא מספקים שדרוג מהותי אם בכלל ומאחר והינו במצב MINT מכאנית וקוסמטית ואני נהנה מכל רגע , אין באמת סיבה להחליף. מצד שני אני לא חוסך עליו שקל .

 

אם באמת ארצה אני יכול מחר להחליף אותה באחת חדשה יותר (או חדשה), אבל כמוך (שנוסע באחת בת 7) , אבל לא מוצא סיבה אמיתית לכך כרגע.

[SurfHigh]

אני חושב שהבעיה היא לא עם אלה שלמדו משהו שאין לו דרישה בשוק ועכשיו מתלוננים שאין להם עבודה.

הבעיה היא אצל אלה שלמדו מקצוע, עובדים, אבל עדיין לא מצליחים לשים כסף בצד או להרשות לעצמם רמת חיים סבירה וטובה.

יש לא מעט כאלו, תחשבו על משפחת ישראלי, אבא, אמא ושני ילדים.

שתי משכורות ממוצעות - כלומר סביב ה 14,000 ש"ח הכנסה נטו. וזה עוד המצב הטוב, כי המשכורת החציונית היא 5000 ש"ח.

[נהג מתחיל]

כמו שאמרתי כבר בעבר, גם כאן, הבעיה היא שמלמדים אותנו שכל זה עדיף מהשואה ומפוגרומים, ושבכלל בסומליה גרוע הרבה יותר.

 

ברגע שזה הפריים אוף מיינד שלך הציבור בישראל אין מה לצפות לשינוי לטובה.

[ITSIK86]

אני רואה שהנושא הזה תופס תאוצה,זה דיי אותו סגנון של המחאה החברתית (שהייתה מאוד מוצדקת כן , והיא עדיין).

,ב "YNET" ממש יש עמוד נושא שכל יום מתווספים אליו עוד ועוד טורים של בטלנים שרק מתלוננים,כל טור זוכה במיידי למאות טוקבקים זה מראה הזדהות מאוד חזקה של רוב הציבור עם הבכיינות הזו...

נאמר כבר הכל, אני רק הוסיף מעט מאוד, רוב האוכלוסיה מתבכיינת במקום ללכת ולהתאמץ ולהפעיל את הראש,ללמוד כמו תוקי כמה שנים באקדמיה זה לא להפעיל את הראש יותר מדיי(לא רלוונטי לתארים ה"אמיתיים") , זה לעשות מה שכולם אמרו לך ולקוות לטוב כי זאת ה"דרך הבטוחה",אני מציע לכל הבינוניים האלה להתאמץ יותר ולא להתייאש אחרי 10 כשלונות גם.

[יבגניפ]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4435587,00.html

 

כל מלה בסלע בכתבת התשובה הר"מ.

 

מי שכתב את זה הוא עוד אידיוט, שכותב על דברים שלא מבין בהם.

אחזור על עצמי בפעם המאה: הפקולות למדעי הרוח שהוא מזכיר שוממות וחלקן גוססות.

הוא כותב על זה ש"לומדים שקר כלשהו" ואז מסביר בעצמו למה ארכיאולוגיה זה חשוב, סתם לדוגמא, אז אני מבין שלוגיקה זה לא הצד החזק שלו. בכל מקרה, מבין הכותבים שם בטור הזה של ווינט לא ראיתי אף היסטוריון, אף ארכיאולוג, אף אחד שלומד לימודים קלאסיים או ספרות. האנשים שהולכים לחוגים אלו (ואני מכיר עשרות מהם) לא מצפים להתעשר או לקנות דירה במרכז או להיות באלפיון העליון. ממש לא. אנשים הולכים ללמוד את הדברים האלו מתוך עניין ואהבה לתחום. זה הכל. מי שבאמת מאוד רוצה להצליח ולהיות, נניח, איש אקדמיה בתחום תולדות האומנות כנראה מלכתחילה יכוון את עצמו לדוקטורט, ולא יבוא לבכות על מעמדו אחרי ה-b.a או ה-M.A, ואת הדוקטורט ישתדל לעשות אי שם באירופה או אמריקה הרחוקה (שם גם יש סיכוי כלשהו להקלט לעבודה במחקר לאחר מכן).

 

מה שכן יש בשפע בטור הזה של ווינט, זה אנשים שלומדים מקצועות "חדשים" (אם אפשר לקרוא להם ככה) - מקצועות חצי פיקטיבים, אם איזו קריצה לשוק האזרחי, שכל בן אדם עם מעט ניסיון בחיים יכול לפסול די מהר. אני, אישית, חושב שנח להעמיד אנשים מהסוג הזה בקדמת הבמה לכל מי שרוצה להציג את הדור שלי כדור כבכיינים, בדיוק כמו שהיה נח לשים את דפני ליף בקדמת הבמה במחאה החברתית.

 

יש בארץ מספיק אנשים שקשה להם מבחיהנ כלכלית, ויש להם מקצועות או השכלה יותר רלוונטים מ"תקשורת עם ילדים בני 5, התמחות בילדים עם שיער ג'ינג'י, ממכללת ויקטור חסון", או כל דבר פיקטיבי דומה. והבעיה אפילו לא רק כלכלית. הבעיה בחוצפה ובגישה של המדינה. הבעיה במנהיגים, שמבלים 90% מזמנם בחו"ל, בין אם בעבודה לבין אם בעוד מסחור של השואה, ואז מטיפים לנו על זה שאנחנו חייבים אבל ממש חייבם לחיות כאן, וכל מי שחולם על חיים טובים יותר הוא בוגד. והבעיה היא גם באזרחים הפשוטים, אלו שהופכים התנהגות בהמית במיוחד לנורמה, אלו שלא למדו שאפשר לתת לאנשים לצאת ממעלית, לפני שנדחפים אליה, שאפשר לעשות פיקניק בגינה ולא לכלכלך, לא לצעוק, לא לרמוס את האנשים סביב רק כי הם אולי במקרה יותר חלשים וכו'.

 

מציע לכם להסתכל בשרשור השכן שעוסק במשפט של האיש שדרס את טל שביט ז"ל. הוא בסך הכל אזרח ישראלי ממוצע, ובגלל אנשים כמוהו אני, בסופו של דבר, כמעט כל בוקר חושב על ירידה מהארץ. לא בגלל שאין לי סיכוי לקנות דירה במקום בו גם תהייה לי עבודה (וזה גם דבר רע מספיק בפני עצמו).

[amir74]

בואו נניח שמחר בחירות והגברת שלי יחימוביץ' מקבלת 61 מנדטים על מנת לתקן את השוק הקפיטליסטי שנוצר פה. מה הסיכוי שלה לתקן עיוותים שנוצרו פה ב-40 השנים האחרונות ?

 

זוכרים את השאלה שלי ?

כתבה מעניינת בנושא שמעידה על כך שהכוח של העובדים נשחק בגלל שאינם מאוגדים וכל הצמיחה הולכת לבעלי ההון ולחברות ענק שמחוייבות רק לבעלי המניות.

 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3613326,00.html

[חן פרחי]

לא מדוייק, ןפחות רלוונטי למשק הישראלי.

עובדי המגזר הציבורי מקבלים תוספת וותק מיד שנה, וגם כך שכרם מכובד למדי (אנשי קבע, מורים, שוטרים, עובדי רשויות מקומיות וכדומה), 300,000 בעלי עסקים קטנים ובינוניים שלא סובלים מהבעיה, ועובדי ההי טק ששכרם ראוי ומעלה.

אז נותרנו עם עובדים לא מקצועיים ששכרם אכן נמוך, אבל תמיד זה היה כך.

[sperial]

חן - איפה אתה חי? משכורת מכובדת למורים? לשוטרים? לאנשי הקבע? מרביתן עובדים בתנאים גרועים עד מחפירים (למעט שערורית הפנסיה המוקדמת של רבים מאנשי הקבע).

המדינה מפקירה עובדים על ידי שכירת עובדי קבלן בתנאים לא תנאים, חוסר יציבות תעסוקתית (עובד שלא יודע אם תהיה לו פרנסה יחסוך כל אגורה ויצמצם הוצאות). וגם עובדים מקצועיים סובלים משכר ירוד.

[חן פרחי]

חי בישראל.

אשתי מורה ומרווחיה סכום בן 5 ספרות, נטו כמובן, גיסי קצין משטרה בדגרת פקד ומרוויח אף הוא סכום בן 5 ספרות.

כנ"ל גם נגדים בעלי וותק, שלא לדבר על קצינים.

אם יש בעיה, ויש בעיה, היא נעוצה בשכר ההתחלתי של העובדים האלו, מה שמקשה עוד יותר על זוגות צעירים בתחילת דרכם.

אבל כך זה היה תמיד.

[sperial]

כנראה שאשתך לא מורה מן השורה אלא בעלת תפקיד וותק. וגיסך קצין משטרה - אבל כמה שוטרים מהשורה יש על כל קצין, אשר משתכרים מעט מאד. ועוד דבר - אשתך כנראה מועסקת על ידי רשת\עירייה\משרד החינוך. חלק נכבד מהמורים שנכנסים היום למערכת מתחילים כעובדי קבלן בתנאים ירודים וללא קביעות או מסלול קידום כלשהו. וכך גם עובדים במערכות ציבוריות אחרות שלא לדבר על מעסיקים פרטיים.

הזכרת את השכר ההתחלתי - לא רק שהוא נמוך, אלא שגם עקום הקידום שטוח מאד. כמה מבין המורים המתחילים יתקדמו לעמדות ניהול שיביאו להם פרנסה סבירה, וכמה שנים הם יצטרכו להמתין עד שיתפנה תפקיד? כמה שנים צריך לשרת במשטרה על מנת להגיע לקצונה? בעיית הפרנסה היא זו של דור צעיר שאינו רואה את קידומו גם בטווח של די הרבה שנים. הזוג הצעיר שרוצה להוליד ילדים צריך לחשוב כיצד יפרנס אותם בגיל 30, הוא לא יכול להמתין לגיל 50.

יש בעיה חמורה נוספת - מבנה השכר. מכל מיני סיבות היסטוריות השכר מורכב מהרבה מאד רכיבים שחלקם אינם מקנים זכוית סוציאליות, ולכן אם עובד חולה או נפצע הפגיעה הכלכלית קשה מאד, שלא לדבר על הפרישה לגמלאות.

[חן פרחי]

אשתי מורה מן השורה, רק עם תואר שני ו 20 שנות וותק.

כל המורות בבית הספר שלה הן עובדות משרד החינוך, מורות עובדות קבלן זו תופעה בשוליים, בעיקר בתחום מילוי המקום.

ב 10 שנים הראשונות היא הרוויחה משכורות רעב, אין מילה אחרת להגדיר זאת, אז עבדתי בשתי עבודות, ולא היתבכיינתי ב YNET למה אין לי כסף, כי ידענו שעם הוותק והשנים יגיע גם השיפור בשכר.

ואני שילמתי עבור שני גנים לילדי סכום של 4,500 ש"ח בחודש, מה שהיום ניתן בחינם, וחלקה של המשכנתא בהכנסה היה פי 3 מחלקה היום, כך שמי שחושב "שהיה פה שמח לפני שנולדנו" טועה ומטעה.

ההבדל היחד הוא שאני התחלתי את חיי בגיל 23, לא בגיל 35 כמו "הדור האבוד".

[sperial]

חן - אם כך אתה כבר לכ כל כך צעיר - אם כי צעיר משמעותית ממני. גם גם אשתי מביאה הביתה משכורת מכובדת - אבל עם ותק של למעלה מ-30 שנה מתוכן 20 בתפקידי ניהול, מה שמשנה את כל התמונה. וגם אני לא בחלתי בעבודה, בשנים הראשונות לנישואין עייתי עושה גם 3-4 משמרות לילה בשבוע. וגם לילדים שלי שילמתי שכר לימוד גבוה הן בגנים והן בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה (שלחתי אותם ל"ריאלי" בשכ"ל שמגיע לכ-12,000 ש"ח לשנה לילד).

העניין הוא ששנינו הקמנו משפחות באוירה כלכלית שונה לחלוטין מזו שבה נמצאים הזוגות הצעירים היום: עלויות המחיה, ובמיוחד מרכיב הדיור, עלו באופן חד בעוד שהשכר עלה במידה מתונה מאוד. כמוכן השינוי בשיטת ההעסקה - יותר חוזים אישיים ופחות עבודה מאורגנת - גורמים להרבה פחות בטחון תעסוקתי, כך שגם אם מישהו משתכר ברמה סבירה הוא מתקשה להתחייב לטווח ארוך שכן חרב הפיטורין מונחת על צוארו באופן יום יומי.

לכן קשה מאד להקיש ממצבי וממצבך לדור של בני ה-30 היום. אני נחרד מהמצב שבו יהיו הילדים שלי כאשר יצאו לדרך עצמאית בעוד מספר שנים. אני פחות או יותר יכול להתחייב לשלם להם שכר לימוד לתואר ראשון, אבל אח"כ יהיה עליהם למצוא עבודה מתאימה ליכולותיהם ולצאת לעצמאות, ואם, למשל, אחד מהם ימצא עבודה באיזור המרכז כבר תהיה בעיה קשה של מגורים. וכאן כבר אתקשה לסייע להם למרות שאני דואג לחסכון סדיר - הרי גם אשתי ואני אמורים לצאת לגמלאות, ואז "לאכול" את החסכונות במהלך זמן לא ידוע., ואם לא נכלכל צעדינו הכלכליים ב זהירות גם אנחנו עלולים להכנס לצרות.

[חן פרחי]

אף פעם מצבם של הזוגות הצעירים לא היה טוב או קל.

ההבדל היחיד שהזוגות הצעירים של "פעם" היו באמת צעירים, 22-23, היו הזוגות הצעירים בני 30+, ובאמת, להתחיל את החיים בגיל כזה, אחרי שנים של בזבוזים וטיולים, זה לא קל.

כל 12 הדירות בקומות הראשונות בביניין שלי אוכלסו בזוגות צעירים, ולכולנו היה קשה בהתחלה, והיום כולם מסודרים יחסית.

דירה תמיד היתה מוצר יקר, ונתתי דוגמא אישית ממני.

תשלום המשכנתא הראשון שלי היה 2,612 ש"ח, והיום, לאחר 17.5 שנה התשלום הוא 3,180 ש"ח.

בשנים האלו השכר שלנו כמעט שילש עצמו, כך שעלויות הדיור הולכות ויורדות ביחס להכנסה עם השנים.

הרבה דברים הוזלו משמעותית עם השנים - מוצרי חשמל, מוצרים לתינוק, הנעלה והלבשה, ומנגד היו גם היתייקרויות, בעיקר בענפי המזון והדלק.

ב 15 שנה האחרונות האינפלציה היתה נמוכה מאד, וגם אם הנתונים מעוותים, הם לא יכולים להיות שיקריים 15 שנה, תסכימו איתי.

הצעירים של ימינו, שהם דור אחרי, רוצים הכל, ועכשיו, וזה לא עובד ככה.

[sperial]

אני לא יודע באיזה גיל אתה התחלת להקים משפחה. אני התחתנתי בגיל 32 - וזה היה לפני כ-24 שנה - אבל כייקה טוב לא בזבזתי כסף אלא חסכתי את מרבית הכנסותי, כך שהיו לי חסכונות שכיסו כשליש עלות דירת 4 (פורמלית, מעשית 3.5) חדרים חדשה באזור טוב בחיפה. אם הייתי מתרגם את אותו סכום למחיר דירה דומה באיזור דומה היום הייתי מקבל במקרה הטוב 15% מערך הדירה. וזה ההבדל הגדול בין הדור שלי לבין הדור שמקים משםפחה היום.

האינפלציה בשנים האחרונות נמוכה, אבל לא ב-15 השנים האחרונות. כאשר בדקתי את שינוי ערך הדירה שרכשתי ב-1996 ומכרתי לפני כשנה היה מדובר בעלית מדד של כ-75% (על פני 16 שנה).

עלית מחירי הדיור בשנים האחרונות הינה בלתי פרופורציונית לעלית השכר, ושום ירידת מחירים בתחומים אחרים לא מקזזת את עלות הדיור בימים אלה. וזאת בלי להתיחס לצרכים חדשים שהתפחו במהלך השנים - אם כילד המכשירים החשמליים בביתי - שהיה די early adopter - כללו שני מקלטי רדיו, פטיפון אחד, מקרר ומכונת כביסה (והה גם תנור אפיה על גז) - נסה להסתדר היום בלי טלפונים, אינטרנט, טלויזיה, שורה ארוכה של כלי מטבח וכו'. וכל אלה עולים כסף, ולא מעט - גם ברכישה וגם בשימוש. אני מקוה שאתה מסכים אתי שמדובר בכלים חיוניים בניהול חיי היום יום ב-2013, וקשה מאד לוותר עליהם.