הדור האבוד - כתבה מכלכליסט

[roee]

מן הסתם הסיכון לא הוערך נכון: אם בגין מצג שווא של הלווה, אם בגין אנליזה לא מספקת של המלווה או ניגוד אינטרסים אצל המלווה.

תומחר נכון: לא, בדיעבד כמובן. אך במאמץ קל תמצא גם היום כמה שמתומחרים גבוה מדי.

תספורות: לא נעים אף פעם אך עדיין יש הדל מוסרי בין מי שהעסק כשל למי שפשוט רוקן את הקופה וברח בצל רגולציה כושלת.

עשו כסף טוב ללא טענות: אתה מבין בדיוק כמוני שזה לא טיעון. אגב היא[מישהי] נהנתה עם בעלה עד שהוא התחיל להרביץ, היא לא בסדר...

 

שמע, אין בדעתי להאריך עוד ועוד מסיבה פשוטה: גם אם אשכנע אותך לא יצא לי מזה כלום... לא אתה ולא אני מחליטים.

אם יהיה לך פנאי כמה המלצות: קרא על דלק נדל"ן של תשובה, על זיסר, דנקנר, אילן בן דוב, הרצל חבס ואחרים והבן את הדינמיקה.

כדי לראות שלעתים ניתן גם אחרת קרא על פישמן וקרו רונית שלו משנות השמונים וכן על כלכלית ירושליים.

כדי לראות שאצלנו לא הומצא שום דבר, ממליץ על"וולסטריט" מאת צירלס גייסט.

 

נ.ב קרא גם על דירוג האגח הכושל של מעלות[מתקנים בדיעבד שגיאות קריטיות] קרא גם כיצד מקודמת היום יו"ר מעלות דאז גברת סלינג'ר, בימים אלו ממש.

 

אם גם לך המלצות, בשמחה.

 

העובדה שהאג"ח בהסדר חוב לא אומרת שהוא לא תומחר בצורה טובה. סיכון הוא דבר סטטיסטי. לשיטתך, כל אג"ח שמוחזר במלואו תומחר בצורה שגויה שכן הסיכון בדיעבד היה אפסי.

זה מקבל פרספקטיבה הגיונית בהסתכלות על השוק ולא על אג"ח בודד.

 

אני לא אומר שיש לי את הכלים לחוות דעה על תמחור האג"ח, ואני בטוח שגם לך לא. מי שיש לו כלים לעשות זאת במדוייק נקרא "משקיע פנומנלי" ולא כותב כאן אלא עסוק בלעשות כסף. זו בעצם כל מהות ההשקעה - לאתר מקומות בהם השוק לא מעריך נכון נכס מסויים.

 

לגבי "רוקן את הקופה וברח", ממליץ לך להעמיק קצת במחקר על אותם טייקונים שהבאת כאן. דנקנר הכניס את היד לכיס בשביל לקניות מניות של IDB ומינף את עצמו עוד יותר, וזיסר מאבד את ביתו. כל מי שברשימה שלך יצא בנזק אדיר עם עסקים שהם צל חיוור של מה שהיה לפני הקריסה (אם בכלל נותר משהו), כך ש"רוקנו את הקופה וברחו" זה לא תיאור לגמרי מדוייק של מה שקרה שם. יש מעט מאוד מצבים בחסות החוק שבהם כלכלי לאדם לגרום לעסק לקרוס, וכאן אף אחד מהמצבים האלו לא הופיע. המינוף של רובם (כולם מלבד תשובה, למעשה) היה כלכך גבוה שלא משנה כמה עמוק הם היו מכניסים את היד לכיס, את משבר החובות הם לא היו פותרים. כאמור, אני לא בעדם אבל לא הם הבעיה שלי. אגב, הרגולציה מתמרנת את המשקיעים המוסדיים לרכוש אג"ח כזה שכן קרנות הפנסיה חייבות באחזקות "סולידיות" בשיעור גדול מהתיק. לך תמצא אג"ח כזה שלא קשור לטייקונים, במצב בו המשק נשלט על ידי 18 משפחות?

[[פנדוב]

בקצרה, רועי:

1. לא מה שאמרתי ואין סיכון ב"דיעבד".

2. לא מתיימר לדעת איפה כן להשקיע, אך יש כמה מקומות ואגרות שגם אתה תדע להתרחק מהן.

3.אני מכיר את הדברים לא רע, לכן כתבתי.

 

כתבת ליבגני שלהבנתך הבעייה העקרית היא במנגנון המדינה ואולי בטייקונים בעייה שולית, יחסית כמובן.

אז:

1.דעותינו על תפקיד המדינה חלוקות, לגיטימי וממילא שנינו לא קובעים.

2. לטייקונים כוח רב.

3. הכי חשוב, לא ניתן לנתק בין המדינה לטייקוניה. דברים אינם מתרחשים בחלל ריק והממדינה היא מכשיר. ככזו היא יותר מכשיר בידי קבוצות מסוימות מאשר בידי אחרות[אגב, כאן אנו כנראה מסכימים, אך לא בדבר זהות הקבוצות]

 

אני כותב בנקודות, אך מניח שאתה ומי שרוצה, מבין.

 

יאללה הלכתי להתאוורר ב...מקום עם אנשים שקטים....

[SLS]

רועי, כלכלה זה דבר שמשתנה לאט ברמת כל חברה.... רק ארוע קיצוני יכול לשנות מצב של כלל השוק (9.11) או של חברות מסויימות (צונמי ביפן) אבל בכל מקרה אחר החישוב של הסיכון חייב להלקח בחשבון באופן הדרגתי.

 

ישנן חברות שזה תפקידן, לכאורה תפקיד שדורש אמון מלא ויכולת לתת ביטוי אמיתי למצב החברות, בפועל הן לא ראו/הסתירו/שקרו/זייפו/טעו ויחד איתם כל בעלי האג"ח הגדוטלים (דווקא אלו שאמורים להיות מקצוענים).

[[פנדוב]

לאן הולכים המשכילים? ממתי זה קורה? מה צומח במקומם? עוד נהייה מרכז רוחני גדול עם קמעות ולחשים.

http://www.themarker.com/news/education/1.2134444

[roee]

לאן הולכים המשכילים? ממתי זה קורה? מה צומח במקומם? עוד נהייה מרכז רוחני גדול עם קמעות ולחשים.

http://www.themarker.com/news/education/1.2134444

 

ושאלה שעוד יותר מעניינת אותי היא, אם הסגל האקדמי כלכך מצומצם, מדוע האוניברסיטאות בישראל מצויות במשבר פנסיות שמאיים על קיומן? (למשל בעברית). האם זה יכול להיות שתנאים מופלגים של מרצים ותיקים בעצם גרמו למוסדות להצטמצם וחנקו אותם כלכלית?

[bagira]

אדם ממוצע יודע שהוא מפקיד כל חודש סכום לפנסיה, הוא לא ממש יודע מה קורה עם זה ופשוט מקווה שעוד X שנים יקבל את הסכום המובטח.

 

בניגוד לפעם, היום אין שום קרן פנסיה שיודעת להגיד (שלא לדבר על להבטיח) מה יהיה הסכום שתקבל.

 

פעם זה היה פשוט, שים X כסף במשך Y זמן ובפרישה לקבל סכום קבוע כל חודש.

 

היום זה איזה נגזרת של רווחים בקיזוז הוצאות תפעוליות (זה הפנטהוס של החברה בקורסאו, נו, זה שטסים אליו בג'טסטרים של החברה) וריבית ניהול נשכנית.

[roee]

בניגוד לפעם, היום אין שום קרן פנסיה שיודעת להגיד (שלא לדבר על להבטיח) מה יהיה הסכום שתקבל.

 

פעם זה היה פשוט, שים X כסף במשך Y זמן ובפרישה לקבל סכום קבוע כל חודש.

 

היום זה איזה נגזרת של רווחים בקיזוז הוצאות תפעוליות (זה הפנטהוס של החברה בקורסאו, נו, זה שטסים אליו בג'טסטרים של החברה) וריבית ניהול נשכנית.

 

פעם זה היה פונזי. צוברים חובות אקטואריים שאין שום סיכוי לעמוד בהם, ואז משעבדים את הדור הצעיר לשנים בשביל לממן את השברולט מאליבו החדשה שקנה סבא.

[bagira]

הסתדר בחיים המניאק, פתח חברת ביטוח?

 

[יבגניפ]

אם רק הוא היה מתמודד לראשות הממשלה כאן..

 

ובאגירה, לגבי פנסיה זה יותר בעייתי, קרן השתלמות אבל כן אפשר בערך לדעת באיזה סכום מדובר. וכן לראות, כמו שכבר קרה לאנשים, איך הוא נחמק והסוכן מסביר לך גם למה.

 

רועי, אולי אני מעריץ את האקדמיה הערצה עיוורת, אבל דווקא זה התחום היחיד בערך שבו אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע כל סכום שלא נדרש כדי לשמר את האנשים כאן, ולהבטיח שגם בעוד עשור יהיו כאן מועמדים לנובל, או מי שידחוף גם את ההתפתחות הטכנולוגית קדימה.

[roee]

רועי, אולי אני מעריץ את האקדמיה הערצה עיוורת, אבל דווקא זה התחום היחיד בערך שבו אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע כל סכום שלא נדרש כדי לשמר את האנשים כאן, ולהבטיח שגם בעוד עשור יהיו כאן מועמדים לנובל, או מי שידחוף גם את ההתפתחות הטכנולוגית קדימה.

 

התנאים המפליגים של הסגל הבכיר באקדמיה לא השאירו שום מקום לגיוס חוקרים חדשים. ואגב, לא חוכמה להשוות למספר החוקרים הישראליים בארה"ב - שוק ההשכלה הגבוה שם שונה לחלוטין מבארץ (או כל מקום אחר, לצורך העניין) ומסתובבים בו מאות מיליארדי דולרים, שחלקם גם זורם לכיס המרצים. כל זה ממומן על ידי הלוואות עתק של הסטודנטים (וזו בועה בפני עצמה וסופה להגמר). ההשוואה למצב החוקרים הישראליים בארה"ב פגומה מהיסוד.

 

כל זה לא אומר דבר על נכונות תקצוב המוסדות להשכלה הגבוהה כאן; אלו רק העובדות הכלכליות היבשות. אין לי ספק שכמו בתחומים רבים אחרים שבאחריות השלטון, גם כאן חלוקת המשאבים לא מיטבית.

[יבגניפ]

אם התנאים המפליגים זה מה שצריך כדי שאנשים יהיו כאן - מבחינתי אין שום בעיה עם זה. כמובן שאי אפשר להתחרות עם ארה"ב, לא יודע גם אם צריך לנסות. אבל צריך לפחות לוודא שמי שבאמת טוב נשאר כאן, גם אם זה עולה כמו משרה של מנכל באיזו חברה פרטית.

עם זאת, חשוב להדגיש שכמו שכבר ציינתי, חלק ניכר מהעוזבים הם חוקרים בתחום מדעי הרוח. עם כל החיבה היתרה שלי לתחום והרצון לראות כאן חוגים משגשגים ולשמוע על אסכולות שנקראות על שמות בתי הספר כאן, ברור שאני לא באמת מצפה שישלמו סכומי עתק לחוקרים בתחומים האלו, או שהחוגים יצמחו כשיש בערך 0 סטודנטים בהם.

[יבגניפ]

בהמשך לאותו הנושא, עוד כתבה באותו הנושא בכלכליסט, הפעם גם עם קצת יותר מספרים.

[bagira]

כל זה ממומן על ידי הלוואות עתק של הסטודנטים (וזו בועה בפני עצמה וסופה להגמר).

...אלו רק העובדות הכלכליות היבשות. אין לי ספק שכמו בתחומים רבים אחרים שבאחריות השלטון, גם כאן חלוקת המשאבים לא מיטבית.

 

 

כבודו שכח שבעובדות הכלכליות היבשות יש מאות מליונים שהסגל הבכיר מכניס לאוניברסיטאות בעבודות מחקר.

 

עבודות המחקר ותקציבים ממשלתיים הם מה שמממן אוניברסיטאות ולא הגרוש וחצי שהסטודנט משלם.

[roee]

כבודו שכח שבעובדות הכלכליות היבשות יש מאות מליונים שהסגל הבכיר מכניס לאוניברסיטאות בעבודות מחקר.

 

עבודות המחקר ותקציבים ממשלתיים הם מה שמממן אוניברסיטאות ולא הגרוש וחצי שהסטודנט משלם.

 

דיברתי על הסטודנטים בארה"ב, לא בארץ. בארץ התקציב הממשלתי מממן, אני בספק אם חברות היישום של האוניברסיטאות מכניסות יותר מ10%-20%.

[bagira]

מסתבר שהדור האבוד הזה לא טיפש כמו שחשבנו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4437381,00.html

 

בשנים האחרונות נמצא מספר הנרשמים למדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל בירידה מתמדת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים 1989/90 נרשמו ללימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות כ-6,000 סטודנטים, שהיוו 25 אחוז מכלל הנרשמים. עשר שנים לאחר מכן נרשמה עלייה קלה לכ-6,900 תלמידים, שהיוו 21 אחוז מכלל הסטודנטים. אבל ב-2009/10 כבר הורגשה ירידה דרמטית: 4,900 סטודנטים שהיוו 15 אחוז בלבד מכלל הנרשמים.

המגמה המשיכה ובשנת הלימודים 2011/12 עמד מספר הנרשמים על 4,500 בלבד, נתון שהיווה רק 14 אחוז מכלל הנרשמים. במקביל, גם חלקם של בוגרי מדעי הרוח מכלל מקבלי התואר הראשון באוניברסיטאות ירד בשנים האחרונות: מ-26 אחוז בשנת 2000 ל-17.9 אחוז ב-2010 ו-16.5 אחוז בלבד ב-2012.