הדור האבוד - כתבה מכלכליסט

[roee]

מנהל טוב יודע לאזן בין טובת העסק בטווח הקצר (שכר נמוך) לטובת העסק בטווח הארוך (עובדים איכותיים ומרוצים). הרי יש לא מעט שכירים שמרוויחים היטב, ועוד בגופים היעילים ביותר (מי יודע מה השכר הממוצע בגוגל ישראל?).

השכר הוא רכיב ההוצאות העיקרי בעסק וככזה, רק טבעי שהוא נמצא בשליטה הדוקה.

 

אני לא חולק על דברייך. בעיקרון, אתה צודק. קונקרטית, קרו שני דברים מאז המאה ה19 שמחייבים את המצב: הפיכת החברות לציבוריות (כלומר הנהלה שמחוייבת למחיר המניה, כלומר הצגת רווח שוטף ועולה במיוחד בשוק קשה), והתקדמות הטכנולוגיה\גלובליזציה שלא הותירו אף תחום בלי תחרות. לכולם יש מתחרים, כולם מנסים לדחוף את העסקים שלהם לקצה גבול היכולת, וכן, העובדים סובלים. אבל לא מדובר כאן בקנוניה או החלטה מודעת של גורם בודד, זה פשוט מבנה השוק. אין כאן "בעלי כוח".

[יוסי פרנקוס]

אחת הבעיות של ישראל באופן ספציפי היא שלמרות שהמצב לא זהה לרוב המדינות ולמעשה אולי יותר טוב, הממשלה לא עושה את שלה בשביל להקל על הצעירים, פשוט כי השיקולים שלה הולכים לכיוון המשקיעים היותר מבוססים (בכל התחומים).

 

בהקשר של הדיור, המדינה לא מוכנה לשחרר קרקעות בשביל שיהיו יותר דירות חדשות בשוק, כי למרות שזה יעשה טוב לכלכלה וגם לממשלה (מבחינת המון מיסים שייגבו על הדירות האלו), האינטרס (המוזר) של הממשלה הוא לשמור על המחירים הנוכחיים גבוהים כדי שבעלי הנכסים הנוכחיים לא יפסידו.

בעצם לפיד, עם המהלך המוזר וה"לא ממש תקין" שלו, הוא היחיד שניסה לעשות משהו בנידון.

 

בהקשר של הורדת עלויות המחייה, הממשלה צריכה להוריד את ההגבלות על חלק מהדברים שביבוא, ככה שלייבא יהיה יותר זול מאשר כיום. ראיתי מה דורשים מיבואנים, והעלויות של היבוא, פלוס העלויות של הובלה (דלק יקר) ועוד המון מיסים ישירים ועקיפים, גורמים לעליית מחירים לא פרופורציונאלית למשכורות.

 

שיהיה ברור, אני כרגע לא ממש סובל.

סיימתי את הלימודים במקצוע לא ממש רווחי, אני קורע את התחת במה שאני עושה ומרוויח מספיק. אני לא מאלו שסתם ייתלוננו כל היום שאין להם מה לאכול. לי יש מה לאכול, אז מותר לי להתלונן כי אני לא איזה בטלן ש"לא מוצא את עצמו ומתבכיין".

 

הבעיה היא שלחלקים גדולים מהדור שלי אין את היכולת לפתוח עסק או למצוא את הכישרון שלהם שעושה אותם למקצוענים בתחום שלהם.

האם זה אומר שהם צריכים לסבול בגלל זה?

האם זה אומר שהמקצוע שלהם שווה פחות במהות שלו?

אני חושב שלא.

[roee]

בהקשר של הדיור, המדינה לא מוכנה לשחרר קרקעות בשביל שיהיו יותר דירות חדשות בשוק, כי למרות שזה יעשה טוב לכלכלה וגם לממשלה (מבחינת המון מיסים שייגבו על הדירות האלו), האינטרס (המוזר) של הממשלה הוא לשמור על המחירים הנוכחיים גבוהים כדי שבעלי הנכסים הנוכחיים לא יפסידו.

בעצם לפיד, עם המהלך המוזר וה"לא ממש תקין" שלו, הוא היחיד שניסה לעשות משהו בנידון.

 

מבחינת גביית מיסים, המצב הנוכחי עדיף בצורה חד משמעית. היקף העסקאות בשוק לא ירד, רק עלה. המצב הנוכחי הוא מכונה להדפסת כסף על ידי הממשלה, חד וחלק.

אל תשכח שמול הצעירים ללא הדיור, חלק גדול - אם לא רוב - מהציבור מחזיק בנכסים ולא רוצה לראותם מתרסקים. הם גם מצביעים וגם אותם המדיניות לוקחת בחשבון. בסוף אף אחד לא עושה כלום.

[יוסי פרנקוס]

הבעיה היא שזה מייצר בעצם מצב שבו אלו שכבר יש להם דירה יכולים לקחת משכנתא על עוד דירה, או אפילו על כמה דירות, כי התנאים שדורשים מהם יותר נמוכים.

בעצם מי שיש לו הרבה יכול למנף את עצמו הרבה יותר (ברמה לא פרופורציונלית) ביחס למי שרק לקח משכנתא, או מי שעדיין מנסה להשיג את הסכום ההתחלתי.

 

אולי כיום זה לא נוח לאנשים, אבל עוד 30 שנה זה יהיה אסון לאומי.

בטווח הארוך זה מאוד מסוכן כי יהיו המון בעלי נכסים שדורשים שכירות גבוהה אבל לא יהיו שוכרים כי הם לא יהיו מסוגלים לשלם גם את העלות של המחייה וגם שכר דירה.

 

תוצאה?

עוד 20-30 שנה השוק מתמוטט.

עוד 30-40 שנה כמעט כל הדירות לשכירות יהיו במצב רעוע מאוד, כמו בדרום תל אביב כיום.

[liav12]

זה כבר מזמן לא נחלתם של "מדעי הדשא"

 

כול מי שלא למד הנדסה/מחשבים/תוכנה, דינו הוא להרוויח 5.5-6.5 ברוטו בחודש.

 

ואם נחשיב את יוקר המחייה בארץ, מקבלים תמונה עגומה במיוחד.

 

אני מה"ברי מזל" שלא למד הנדסה ומרוויח 7K ברוטו, ויש לי מזל שאני חי בתנאים שלא הרבה היו חיים ככה, ולכן אני מצליח לשים 1000-1500 שקל בצד. אחרת אין סיכוי.

 

על דירה בכלל לא נתחיל לדבר אפילו. זה אפילו לא בכיוון.

 

אני גם חושב ככה, אבל עצמאים יכולים להרוויח יפה, אני אישית עובד ללא תואר ומרוויח כ 8.

כמובן שבקושי מצליחים להשאיר בצד איזה 2000. אז בשביל זה הולכים ללמוד.

[bagira]

המנהל לא חמדן, הוא מקבל את מה שהבעלים חושב שהוא שווה.

הבעלים לא חמדן, זה העסק שלו. אתה מכיר את הקונספט שבו כשמשהו שייך לך, אתה יכול לעשות בו מה שאתה רוצה? הבעלים רשאי לשרוף את העסק שלו מחר, למכור אותו למרבה במחיר או לפטר את כולם. הוא אפילו יכול לפטר את כל העובדים ולהביא בכיר אחד שיגרוף את כל המשכורות ביחד ויעמוד מול חברה ריקה. הוא יכול לעשות את כל זה כי הוא הבעלים. זה שלו, כמו שהבית שלך הוא שלך.

 

עד כאן שיעור "זכויות קניין 101". הבעיה כמובן קצת יותר מורכבת. יש לך בסך הכל שלושה סוגי עסקים:

 

"שלו או לא" זה אחד העקרונות הבסיסיים בחברה האנושית (זכות הקניין). אבל בסדר, עזבתי..

 

זכות הקניין היא זכות ראשונה במעלה, אבל אתה לא יכול לחלק משכורות/ אופציות ודיבידנדים במליוני ש"ח בטענה שזה "העסק שלך ואתה תעשה שם מה שבז' שלך" וכשצריך לשלם אג"חים או כשהמשק נקלע להאטה תרוץ מהר לממשלה ותבקש מענקים/תמלוגים/עזרת דחופה לפני פיטורין המוניים וכל זה בזמן שהכסף הדרוש לך לא נעלם ולא נבלע, הוא פשוט פוזר בנדבנות מופרכת לבכירי החברה, שוכב בחשבונות הבנק, במכוניות הפאר, בוילה בסביון, בבית הקיט בפרובנס, ב"דירה של התאגיד" בפנטהאוז של אקירוב, בתכשיטים והדירה של המאהבת, ביגואר של האשה, וכו' וכו' וכו'

 

יש לי חבר שהוא בכיר אצל זאבי, ביום שמישהוא יסביר לי מאיפה לעזאזל הוא מקבל 25K נטו+ כמעט כל הטבה שקיימת,, שיבוא להסביר לי.

[[פנדוב]

ההוויה קובעת את התודעה

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000883310#fromelement=hp_firstarticle

[יבגניפ]

סלחו לי על הציניות, אבל זה לא חדש ש"ציונות" זה מושג שמשמש בעיקר את מי שנהנה היום מהמצב בארץ, כדי לשכנע אחרים למה הם צריכים לסבול. לא משנה אם זה מגיע מאלוף במיל' או מכתב ב"במחנה", שחי כמה שנים טובות בחו"ל בעצמו.

[SlowRide]

לא זכור לי שחתמתי לתמוך במדינה ולהישאר בה עד יומי האחרון. במה בדיוק מתבטאת הבגידה?

המדינה צריכה לשרת את האזרחים וכשהיא לא עושה את זה כמו שצריך, טבעי שאזרחים שיכולים להרשות לעצמם יחפשו מדינה טובה יותר.

[יוסי פרנקוס]

בתור מישהו שעלה לארץ מטעמי ציונות בשביל לשרת בצה"ל, אני אומר בקול גאה:

 

Eat shit, asshole!

 

ברגע שהוא קורא לנו בוגדים, הוא איבד כל זכות לתת ביקורת.

שיילך נאחוי.

זה כמו להעלות את הנאצים בכל שיחה ערכית שאתה לא מסכים איתה. פשוט שמוק.

[יבגניפ]

יוסי, גם לפיד עשה את זה לאחרונה

וזה מנהג נפוץ. כבר כתבתי על זה הרבה פעמים. זה תרגיל מאוד זול ונלוז.

[itamarg]

ההוויה קובעת את התודעה

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000883310#fromelement=hp_firstarticle

 

קראתי את הכתבה והתמלאתי זעם. גם ככה אני עצבני על המדינה ועל משרד הביטחון שבשביל שיכירו בפציעה שלי שהתרחשה בצבא למרות שהיו הרבה עדים הייתי צריך להשים פאקינג 40K כדי שמשרד הביטחון לא ינפנף אותי (אגב כל הפיצויים הלכו לעו"ד)

והיוקר המחיה לא מוסיף בדיוק לפטריוטיות שכבר אין לי ובמיוחד לא כתבות כאלו.

אנשים כאלה לא יודעים מה זה קושי בגלל זה הם מדברים ככה.

[יוסי פרנקוס]

לא אכפת לי שהוא עשה את זה, למיטב ידיעתי הוא לא קרא "בוגדים מאוסים" לאלו שרוצים חיים יותר טובים.

 

ואל תכניס שוב את הקטע של "לפיד X" או "לפיד Y".

זה לא שאני מגן עליו בעיוורון, אני פשוט מאמין שהוא באמת רוצה לשנות והוא היחיד שעושה את זה.

אני מסכים עם המדיניות הכלכלית שלו, לא עם כל דבר קטן שיוצא לו מהפה.

[sperial]

המנהל לא חמדן, הוא מקבל את מה שהבעלים חושב שהוא שווה.

הבעלים לא חמדן, זה העסק שלו. אתה מכיר את הקונספט שבו כשמשהו שייך לך, אתה יכול לעשות בו מה שאתה רוצה? הבעלים רשאי לשרוף את העסק שלו מחר, למכור אותו למרבה במחיר או לפטר את כולם. הוא אפילו יכול לפטר את כל העובדים ולהביא בכיר אחד שיגרוף את כל המשכורות ביחד ויעמוד מול חברה ריקה. הוא יכול לעשות את כל זה כי הוא הבעלים. זה שלו, כמו שהבית שלך הוא שלך.

 

עד כאן שיעור "זכויות קניין 101". הבעיה כמובן קצת יותר מורכבת. יש לך בסך הכל שלושה סוגי עסקים:

 

1. העסקים הפרטיים במדינת ישראל לא מלקקים דבש. אחוז אדיר של העסקים הקטנים והבינוניים מרחפים על סף תהום תמידית, ועליה במשכורות (סעיף ההוצאה הגבוה ביותר של כל עסק) תגמור אותם. היצואנים מביניהם מתחרים מול חברות זרות וייצור במזרח. אז אם החברה במצב טוב (מה זה טוב, מדהים) ומרוויחה נטו 10% מהמחזור, עם עלויות של 40% מהמחזור בכוח אדם, ועכשיו העלית את המשכורות ב20%, שחקת כמעט את כל הרווח. ומה קורה במחזור המיתון הבא, עם עלויות כוח אדם אדירות אבל בלי מכירות?

 

2. העסקים הגדולים, המונופוליסטיים והרווחיים ביותר הם חברות ציבוריות, שנסחרות בבורסה וחייבות בתשואה לבעלי המניות (בטח כשהן חלק מחברת פרמידה שצריכה להזרים כסף למעלה). הבעלים הוא לא (רק) טייקון אחד, אלא הציבור. למה שלא תתקשר מחר לקרן הפנסיה שלך ותבקש מהם להפעיל את ההשפעה שלהם בדירקטוריונים בשביל להעלות את משכורות העובדים בחברות הציבוריות? כי הרווחים ירדו? כי המניה תרד? כי הפנסיה שלך תישחק? זה המצב ידידי.

 

3. ואז יש לנו עוד כמה חברות גדולות וחזקות באמת. חברות רב לאומיות, כמו טבע, אינטל וישקר. שם בעלי המניות הם בכלל זרים. מה תעשה, תכריח אותם לשלם יותר? תכפה עליהם עוד מיסים? היום הם כאן, ומחר הם לא. ואולי הם ישארו, אבל מה זה ישדר לחברות שמתלבטות אם בכלל להגיע?

 

לגבי המנהלים - כנראה שבעלים חושבים שהם שוים הרב גם כשהעסק מפסיד. אין כל קשר בין ביצועי העסק לבין שכר המנהלים.

לגבי הבעלים - הבעיה היא שהבעלים יכול לעשות בעסק מה שהוא רוצה, אבל להטיל על אחרים את ההפסדים. הוא יכול למשוך דיוידנדים מרווחי החברה, אבל הרווח יכול להיות לא אמיתי - מאיזו הנפקה שבמקום להיות מושקעת בעסק עוברת לידי בעליו, אבל התנערות ממחוייבות וביצוע "תספורת" כאשר העסק מפסיד. הרעיון של חברה בע"מ פשוט גאוני: בעל העסק יכול רק להרויח, וכאשר הוא מפסיד שיסבלו הספקים, הלקוחות והעובדים. הוא ימשיך לנהל את המסיבות בבריכה בסביון.

"שלו או לא" זה אחד העקרונות הבסיסיים בחברה האנושית (זכות הקניין). אבל בסדר, עזבתי.

מיקסום הרווח יכול להפסק רק בתנאי שהתחרות מפסיקה להתקיים. שני מפעלים לא יכולים להתחרות זה בזה כשאחד צריך לשלם משכורות כפולות מהשני.

 

בוא נפתח לרגע את דוגמת שני המפעלים. בוא נניח לרגע ששניהם רווחיים. הראשון משלם לעובדיו X, ומרוויח 10% מהמחזור. השני משלם לעובדיו 1.5X ומרוויח 2% מהמחזור. אם מדובר בעסקים פרטיים, הרי ששווי המפעל הראשון הוא פי 5 מהמפעל השני. בעל המפעל הראשון יכול לקנות את המפעל השני חמש פעמים. בעל המפעל הראשון יכול להשקיע הרבה יותר בפיתוח העסק מהמפעל השני. בעל המפעל הראשון אפילו יכול לחתוך את מחירי הסחורה ולדחוק את המפעל השני החוצה מהשוק.

ואם מדובר בחברות בורסאיות, ההנהלה של המפעל השני תישלח הביתה כלאחר כבוד על ידי בעלי המניות שיתלוננו על ביצועי המניה הגרועים. רווח הוא תוצר של יעילות. מיקסום הרווח הוא מיקסום היעילות. רווח, בשוק תחרותי, הוא לא אופציונלי ולא חמדנות, הוא הדלק שמאפשר לעסק להמשיך ולהתקיים. לשיקולים הומאניים ואלטרואיסטיים אין מקום בניהול עסק אלא אם הרווח שלך מלכתחילה גדול מספיק בשביל שתוכל לוותר על חלקו.

 

אנחנו לא נגיע למצב שבו רק לבעלי ההון יש כוח קניה. אנחנו נגיע למצב שבו השוק נחלק לשני סוגי שחקנים: האקטיביים והפאסיביים. האקטיביים יהיו בעלי ההון, היזמים, הכוכבים בתחומם (עצמאיים או שכירי על), והפאסיביים יהיו כל היתר. אין שום דרך לעצור את זה, ואני לא יודע מה יקרה מבחינה חברתית עוד עשור או שניים. החלק האירוני הוא שאלו לא הבונים החופשיים או אחוות skulls and bones שמכתיבים את הדרך הזו; זה הציבור עצמו. אתה צורך יותר מוצרים מתקדמים, יותר שירותים אוטומטיים, יותר קניות דרך האינטרנט, במחיר זול מאי פעם. הצרכן נעשה מתוחכם יותר ויותר ומי שיוותר מולו הם רק העסקים המתוחכמים, היעילים ועתירי הידע. את כל היתר אף אחד לא יצטרך.

 

אף אחד לא יכול לעצור את זה מלבד הצרכנים עצמם, אבל לעצור את זה אומר להקפיא את הזמן ואת זה אף אחד לא יעשה לעולם.

 

גם אני לא יודע מה יקרה מבחינה חברתית בעוד עשור או שניים. אבל אל תתפלא אם זה יהיה איזו מהפיכה קומוניסטית שבה יתלו את הטייקונים בככר העיר, או השתלטות של איזה חמר-רוז' שירצח את כל מי שיראה לו שייך למעמד הגבוה ואפילו הבינוני (עד כמה שישאר כזה). ואולי נהיה בני מזל והשינוי יהיה בדרך דמוקרטית, וסתם יטילו על אותם טייקונים מיסוי כבד מאד, כולל על רווחי הון.

[amir74]

האם חלק מהבעיה היא שיש יותר מדי אנשים בעולם ?

 

אני מצרף את הקישור ולא בשביל הכתבה אלא בשביל שתקראו את טוקבק מספר 2.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4436684,00.html

 

ממחיש מה קרה פה ב30-40 שנים האחרונות ואיך מדיניות ממשלתית שמעודדת ריכוזיות גורמת לאובדן מקומות עבודה (זליכה מדבר על זה בהרצאות שלו).

חייבים לשנות את השיטה ואני חושב שעושים צעדים בנושא בממשלה הזו.