מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[proxima]

טוב שיש מישהו שבודק הצהרות ישנות:

 

"אחרי ששי אגסי הפחיד אותנו ממלחמות בגלל הנפט וממחסור הוא גם הבטיח לנו בנובמבר 2007 בבלוג שלו שאנחנו נשלם רק 1000 שקל לשנה אם ניסע את הממוצע הישראלי השנתי של 15000 ק"מ. השבוע התבשרנו שהתשלום לממוצע השנתי של 15000 ק"מ בבטר-פליס יגיע ל 9750 שקל . "

[yehuda-k]

מספר תיקונים יהודה.

-השקעה גדולה (אפילו מאוד) בהפקת חשמל מאנרגיית השמש ע"י השיטות הקונוונציאליות כגון חימום שמן במראה פרבולית, המרת החום לקיטור תהייה משתלמת כאשר מדובר על טווח פעילות של עשרות שנים.

ציטטתי קודם לפי http://en.wikipedia.org/wiki/Cost_of_electricity_by_source#Estimates

בטבלה הראשונה מעריכים שיצור חשמל solar thermal עולה יותר מפי 3 מהיצור הזול.

בכל זאת, האם תוכל להרחיב את הערתך המענינת עם המראה הפרבולית?

-מחלפי חום קיימים בלא מעט תחנות כח בחו"ל, אני לא בטוח כי בארץ הם משתלמים כלכלית (טמפרטורת מחלף חום בסיסי היא מתחת לנקודת העיבויי של קיטור)

לפי משרד האנרגיה:

קוגנרציה היא טכנולוגיה המשלבת בין שני תהליכים, ייצור חשמל והפקת חום, במטרה להשיג ניצול יעיל יותר של הדלק או הגז. ייצור חשמל בדיזל או בטורבינה מתאפיין בנצילות נמוכה ובאובדן חום עקב פליטת גזים וקירור המנועים. קוגנרציה מנצלת מקורות חום אלו וממחזרת אותם לטובת תהליכים תרמיים. כך מושגת נצילות כללית של 65%-85% לעומת 20%-40% בתהליך חד-תכליתי...

באתר מפעלי נייר חדרה בחדרה פועלת תחנת כוח פנימית המשרתת את מערכי הייצור של כמה מחברות הקבוצה. בשנת 2007 הוסבה התחנה משימוש במזוט כבד להפעלה בגז טבעי בטכנולוגיית קוגנרציה, והפכה לאתר התעשייה הראשון בישראל המופעל כולו בגז טבעי ומספק גם את הקיטור הדרוש לתהליך ייצור הנייר."

כלומר כן כדאי להפעיל בארץ תחנות כוח בשיטת קוגנרציה.

האם תוכל להרחיב על מחליפי החום והקיטור.?

 

-אין צורך להחזיק במלאי גדול של סוללות לתחנת החלפה, תחנת ההחלפה תצוייד במטען מהיר (אוליי אפילו יחודי להם) כדי להקטין את הזמן המת של הסוללה למינימום. (בהנתן כמות הסוללות הנדרשות להחלפה ומהירות הטעינה ניתן לחשב את מלאי הסוללות להחלפה)

נניח ביום שבת שמשי בחורף, כל הארץ ואשתו נוסעים לטייל רחוק. תחנות החלפת המצברים מוכנות לתסריט הזה ומחזיקות מלאי גדול של סוללות. כמה גדול? המרחק ת"א חרמון הלוך וחזור הוא 480 ק"מ כלומר לפחות 3 החלפות מצבר (אם להיות אופטימים) לכל הרכבים החשמלים. (לעומת רכב בנזין שיכול לנסוע אף ללא תדלוק). גם אם בתחנות אלה המצבר נטען בחצי שעה בלבד (מצריך קירור המצבר) עדיין במשך החצי שעה יתכן שמאות רכבים חשמלים יבואו לתחנה (בהנחה שאגסי אכן הצליח למכור מאות רכבים לפחות).

בשורה התחתונה לתחנות ההחלפה יהיה צורך במלאי רב של מצברים.

-התחשיב הכלכלי (שמדובר עליו כבר מהתחלת השירשור) לא נראה כדאי ללא סיבסוד ממשלתי (ישיר/עקיף)

נכון, ויותר מזה: גם עם סבסוד ממשלתי מסיבי זה לא כלכלי.

-מבחינת איכות הסביבה (הורדת זיהום במרכזי הערים) הפתרון האופטימלי (עלות/זיהום) הוא רכבים הברידיים עם אפשרות טעינה ביתית.

לא מסכים. אמנם רכבים היברידים הם חסכונים בעיר, אבל עדיין רחוק מאוד מהיעילות של תחבורה ציבורית. בנוסף גם לא יתכן שעם הגידול הרצוף של כמות הרכבים עדיין יוכלו להמשיך להיכנס כל בוקר לעיר הגדולה. לדוגמא מה שקורה בכבישים ביום גשם לאחר ימים יבשים, כשכולם יוצאים לעיר ברכבים שלהם, וכתוצאה יש פקקי תנועה איומים.

חיבים לגבות אגרה מהנהגים הנכנסים עם רכב פרטי למרכז העיר , כמו בלונדון ובסינגפור. הפוליטיקאים יודעים זאת, אבל אין להם אומץ לצעד כל כך לא פופולרי. בעצם, אם נראה הגיוני לשלם על החניה, מדוע לא לשלם אגרת כניסה?

 

יהודה

[dny]

מישהו חייב להיכשל כדי שנדע באופן מעשי שמכונית חשמלית זה לא הפתרון

העצוב הוא שמנוע חשמלי זה פתרון מצויין. כל מה שצריך זה שני דברים:

1. סוללה הרבה יותר חזקה (פי 10 בערך).

2. שהמדינה לא תפריע (לא תאסור טעינה ביתית וכדומה).

 

מנוע חשמלי אינו חלש כלל וכלל, במכוניות חשמליות כרגע מרכיבים מנועים חשמליים חלשים בגלל שהסוללה אינה מספיקה ומנוע חזק יגמור אותה מהר מדי.

 

זו בפירוש לא תכונה הכרחית של רכב חשמלי.

 

דני

 

http://www.youtube.com/watch?v=NqTY9y3cECI דרך יוטיוב

[bagira]

התפתחויות מעניינות

 

 

כבלים זה פאסה: רנו מציגה טעינה אלחוטית רנו העולמית הודיעה על חתימת מזכר הבנות עם חברת קוואלקום הבריטי, לפיו החברות יבצעו ניסוי בהטענת המכוניות ללא כבל טעינה; החברה זוכה לתמיכת הממשלה הבריטית

[wil]

לא משנה אם בארצות אלה אחוז גבוה של יצור חשמל נקי, אלא איך ייוצר החשמל הנוסף הדרוש לרכבים החשמלים. בהנחה (לא נכונה לדעתי) שהרכב החשמלי יצליח, יהיו הרבה רכבים כאלה ויהיה צורך להגדיל את יצור החשמל.

השאלה היא האם החשמל הנוסף ייוצר בצורה נקיה?

לא בטוח בכלל. עלויות יצור חשמל מרוח הם גבוהות. יצור חשמל בכור גרעיני אינו באמת נקי, בהתחשב במוטות הדלק הרדיואקטיבי המשומש שצריך לשמור בצורה מאוד יקרה למשך 10000 שנה !

http://en.wikipedia.org/wiki/Cost_of_electricity_by_source#Estimates

 

יהודה

אתה מדבר על חשמל נקי או חשמל זול?

חשמל מכור גרעיני הוא נקי (מבחינת פליטת המזהמים וגם מבחינת פליטת CO2) הרבה יותר מכל דלק מאובנים.

גם מבחינת זיהום רדיואקטיבי אגב - תחנת כח פחמית פולטת לאטמוספרה הרבה טונות של חומרים רדיואקטיביים כל שנה.

לגבי מחיר - נורא תלוי איך מחשבים את זה (כי בכור גרעיני העלות העיקרית היא ההקמה ואז השאלה היא על כמה שנים אתה פורס את זה), אבל כנראה שזה לא יותר זול מחשמל ממקורות מאובנים, אבל גם לא הרבה יותר יקר.

 

לגבי רוח ושמש - גם יותר יקר משמעותית פר kWh מאשר מקורות מאובנים, וגם בעיה של חוסר יציבות האספקה (שדווקא כן יכולה להיפתר ע"י מערכת טעינה מנוהלת חכמה)

 

בסופו של דבר (עשרות שנים) מחירי הגז הטבעי יעלו והפחם לא יהיה אופציה קבילה בגלל הזיהום,

ואז נישאר (אני מדבר על העולם הנאור - לא ישראל) רק עם הגרעיני/רוח/שמש/הידרואלקטרי.

בישראל אין לי מושג מה יעשו אחרי שייגמר הגז הטבעי לקראת סוף המאה הנוכחית.

 

טוב שיש מישהו שבודק הצהרות ישנות:

 

"אחרי ששי אגסי הפחיד אותנו ממלחמות בגלל הנפט וממחסור הוא גם הבטיח לנו בנובמבר 2007 בבלוג שלו שאנחנו נשלם רק 1000 שקל לשנה אם ניסע את הממוצע הישראלי השנתי של 15000 ק"מ. השבוע התבשרנו שהתשלום לממוצע השנתי של 15000 ק"מ בבטר-פליס יגיע ל 9750 שקל . "

 

1000 שקל זו הערכה לא רעה לעלות החשמל.

לפני עלות השכרת הסוללה, עלות השימוש (שמגלמת את עלויות התפעול וההקמה) של תחנות ההחלפה, ואיזשהו רווח...

[yehuda-k]

אתה מדבר על חשמל נקי או חשמל זול?

התיחסתי לטענה הלא נכונה שכאילו אגסי צודק שהרכב החשמלי שלו "נקי". התשובה שלי היא שכדי לענות על הביקוש הנוסף לחשמל (של רכבים חשמלים) צריך לבנות עוד תחנות כוח. אם רוצים שתחנת כוח נוספת כזו תהיה נקיה, היא תיצר חשמל יקר, ולכן לא בטוח שיוסיפו יצור נקי של חשמל אלא אולי חשמל לא נקי.

חשמל מכור גרעיני הוא נקי (מבחינת פליטת המזהמים וגם מבחינת פליטת CO2) הרבה יותר מכל דלק מאובנים.

גם מבחינת זיהום רדיואקטיבי אגב - תחנת כח פחמית פולטת לאטמוספרה הרבה טונות של חומרים רדיואקטיביים כל שנה.

לגבי מחיר - נורא תלוי איך מחשבים את זה (כי בכור גרעיני העלות העיקרית היא ההקמה ואז השאלה היא על כמה שנים אתה פורס את זה), אבל כנראה שזה לא יותר זול מחשמל ממקורות מאובנים, אבל גם לא הרבה יותר יקר.

לגבי עלות חשמל מכור גרעיני, הערתי שלא מחשבים כמה עולה לשמור את מוטות הדלק המשומש הרדיואקטיבי למשך סדר גודל של 10000! שנה. אם היו מחשבים זאת, המחיר היה מתיקר.

לגבי פליטה לאטמוספרה של חומרים רדיואקטיבים בשריפת פחם, לא מתמצא אבל סביר שאין בזה נזק אם מאפשרים את שריפת הפחם.

לגבי רוח ושמש - גם יותר יקר משמעותית פר kWh מאשר מקורות מאובנים, וגם בעיה של חוסר יציבות האספקה (שדווקא כן יכולה להיפתר ע"י מערכת טעינה מנוהלת חכמה)

טורבינות רוח נפוצות בדנמרק וכדי לפתור עודף יצור זמני, הם בנו בנורבגיה מערכת שמעלה מיים לגובה ההר כאשר יש יותר מדי חשמל, ונותנת למיים להישפך חזרה דרך טורבינת מיים כשיש חוסר חשמל. בשורה התחתונה הסידור הזה עולה הרבה לדנים.

בסופו של דבר (עשרות שנים) מחירי הגז הטבעי יעלו והפחם לא יהיה אופציה קבילה בגלל הזיהום,

ואז נישאר (אני מדבר על העולם הנאור - לא ישראל) רק עם הגרעיני/רוח/שמש/הידרואלקטרי.

בישראל אין לי מושג מה יעשו אחרי שייגמר הגז הטבעי לקראת סוף המאה הנוכחית.

לא צריך לדאוג. אומרים שבכל רגע נתון יש עתודות נפט שיספיקו רק ל 20 / 30 / 40 שנה, וזה נכון לכל נקודת זמן ב 100 השנה האחרונות, אלא שעם הזמן מגלים עוד שדות נפט.

 

יהודה

[Haim_gds]

יהודה:http://www.tashtiot.co.il/2011/09/18/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99/

מערכות תרמו סולאריות מרכזות. החברה הראשונה שמסחרה את הטכנולוגיה הייתה חברת לוז מירושלים, שבנתה 9 שדות סולאריים תרמיים בטכנולוגיה של שוקת פאראבולית בשלושה אתרים הממוקמים במדבר מוהבי ( MOJAVE ) שבקליפורניה בשנות ה-80. הייתי איש פיתוח בפרוייקט הספציפי הזה... כולן עדיין פעילות.

הייתרון הגדול של מערכות אלה הוא אורך החיים הגדול שלהם עקב המבנה הפשוט שלהן. ישנה מראה פרבולית (בצורת חצי צינור) שבמרכזה עובר צינור שחור המזרים בתוכו שמן וריכוז קרני השמש על הצינור מעלה את טמפרטורת השמן לכ 300 מעלות צלזיוס. השמן עובר דרך מחליף חום ומחמם מים לקיטור המפעיל טורבינה המוסובבת גנרטור. כפי שכתבתי, לאחר ההשקעה הראשונית הגבוהה עלות התחזוקה (הווה אומר מחיר החשמל לאחר החזר ההשקעה) נמוכה מאוד. להבדיל, תחנת כוח פוטוולטאית זולות יותר להקמה וגמישות יותר בהוספה/הסרה של אלמנטים אך נכון להיום אורך החיים (המוחלט והייחסי) של תאי שמש קצר בהרבה.

בטבלה הראשונה מעריכים שיצור חשמל solar thermal עולה יותר מפי 3 מהיצור הזול.

לא מובנים לי המספרים האלה. במערכות מערכות תרמו סולאריות מרכזות ישנם מספר יתרונות למיטב זיכרוני:

-מבנה פשוט, עלות הקמה נמוכה ושימוש בתת-מערכות מוכנות/סטנדרטיות.

-העברת האנרגייה ללקוח בצורה יעילה יותר. הגנרטור יכול לספק מתח חלופין גבוה (יחסית) ישירות אל הרשת, אינוורטרים מוגבלים מעצם מבנם.

-שימוש ישיר בחום/אנרגייה/קיטור למטרות תעשייתיות.

-תוספת מערכת "לילה" (חימום המים לקיטור באמצעות דלק פוסילי, לדוגמה) בעלות שולית נמוכה.

 

קוגנרציה היא טכנולוגיה המשלבת בין שני תהליכים, ייצור חשמל והפקת חום, במטרה להשיג ניצול יעיל יותר של הדלק או הגז. ייצור חשמל בדיזל או בטורבינה מתאפיין בנצילות נמוכה ובאובדן חום עקב פליטת גזים וקירור המנועים. קוגנרציה מנצלת מקורות חום אלו וממחזרת אותם לטובת תהליכים תרמיים. כך מושגת נצילות כללית של 65%-85% לעומת 20%-40% בתהליך חד-תכליתי...

באתר מפעלי נייר חדרה בחדרה פועלת תחנת כוח פנימית המשרתת את מערכי הייצור של כמה מחברות הקבוצה. בשנת 2007 הוסבה התחנה משימוש במזוט כבד להפעלה בגז טבעי בטכנולוגיית קוגנרציה, והפכה לאתר התעשייה הראשון בישראל המופעל כולו בגז טבעי ומספק גם את הקיטור הדרוש לתהליך ייצור הנייר."

כלומר כן כדאי להפעיל בארץ תחנות כוח בשיטת קוגנרציה. לא ממש

האם תוכל להרחיב על מחליפי החום והקיטור.? מחליפי החום כשמם הוא, מחליפים את החום בין שני תווכים (מים/אוויר, שמן/מים, קיטור/מים וכו') ללא עירבוב שלהם. טמפרטורת היציאה של מחליפי החום נמוכה תמיד מטמפרטורת הכניסה שלהם. ברוב המקרים מחליף חום קיטור/מים להעברת החום העודף (+100 צלסיוס) למים ולא לקיטור. החום העודף המועבר משמש ברוב המקרים לחימום, (לדוגמה, חימום פנימי ברכב המנצל את חום נוזל הקירור של המנוע) במקרים מסוימים ניתן להשתמש בו להפקת אנרגייה אך זהו אינו היישום העיקרי של החום העודף. בחו"ל (רוסיה, אוקראינה ולטבייה לדוגמה) מעבירים את החום העודף (ישירות כקיטור המנוצל או בעקיפין כמים המחוממים באמצעות מחליפי חום) של תחנות כח לחימום בתי מגורים.

בשורה התחתונה לתחנות ההחלפה יהיה צורך במלאי רב של מצברים.

לא מדוייק. מבחינת BP כל מצבר שאינו מצוי ברכב הוא הוא הפסד כספי (אם X מצברים נמצאים כל הזמן מחוץ ל Y רכבים משמעו הוא שחישוב עלות המצבר שברכב תהיה גבוהה ב X/Y * 100 אחוזים ממחירו האמיתי). מבחינת BP עדיף להחזיק את המספר המינימלי מצברים ותחנות ההחלפה ולנייד אותם כאשר יש צורך. פיתרון אחר אינו כלכלי (למעט מיקרים בהם המצברים העודפים משמשים כמאגר אנרגייה בתשלום לח"ח).

Haim_gds כתב:

-מבחינת איכות הסביבה (הורדת זיהום במרכזי הערים) הפתרון האופטימלי (עלות/זיהום) הוא רכבים הברידיים עם אפשרות טעינה ביתית.

לא מסכים. אמנם רכבים היברידים הם חסכונים בעיר, אבל עדיין רחוק מאוד מהיעילות של תחבורה ציבורית. בנוסף גם לא יתכן שעם הגידול הרצוף של כמות הרכבים עדיין יוכלו להמשיך להיכנס כל בוקר לעיר הגדולה. לדוגמא מה שקורה בכבישים ביום גשם לאחר ימים יבשים, כשכולם יוצאים לעיר ברכבים שלהם, וכתוצאה יש פקקי תנועה איומים.

חיבים לגבות אגרה מהנהגים הנכנסים עם רכב פרטי למרכז העיר , כמו בלונדון ובסינגפור. הפוליטיקאים יודעים זאת, אבל אין להם אומץ לצעד כל כך לא פופולרי. בעצם, אם נראה הגיוני לשלם על החניה, מדוע לא לשלם אגרת כניסה?

יעילות של תחבורה ציבורית? מושג נפוץ אך מתעלם מהמציאות. נסה לחזור מהקניון/סופר עם הקניות, להתנייד עם תינוק בעגלה ועוד ילד או תסריטים דומים בתחבורה ציבורית. לטעמי הפתרון האופטימלי (עלות/זיהום) מבחינת איכות הסביבה (הורדת זיהום במרכזי הערים) במצב בו אנו נתונים היום (התחילו כבר את הרכבת התחתית בת"א?) ללא שינויי תשתית הוא רכבים הברידיים עם אפשרות טעינה ביתית.

[wil]

לגבי פליטה לאטמוספרה של חומרים רדיואקטיבים בשריפת פחם, לא מתמצא אבל סביר שאין בזה נזק אם מאפשרים את שריפת הפחם.

 

לא צריך לדאוג. אומרים שבכל רגע נתון יש עתודות נפט שיספיקו רק ל 20 / 30 / 40 שנה, וזה נכון לכל נקודת זמן ב 100 השנה האחרונות, אלא שעם הזמן מגלים עוד שדות נפט.

 

יהודה

 

1. אתה מאוד נאיבי אם אתה חושב שלא היו מאפשרים פעולה של תחנות כח פחמיות בגלל פגיעה בבריאות.

 

2. לגבי עתודות הגז והנפט - אני לא חושב שצריך להיות כל כך רגועים.

נכון שמגלים שדות גז/נפט חדשים.

אבל הביקוש רק עולה וברור לגמרי שכמות הגז/נפט הקיימת היא סופית.

שדות הנפט החדשים שמתחילים לפתח כיום הם בשיטות הפקה יותר ויותר יקרות ומסובכות, את כל השדות ה"קלים" כבר מצאו.

נשארו מקורות נפט קשים להפקה כמו חולות זפת בקנדה, שבנוסף לנזק הסביבתי העצום בהפקה שם, גם העלות האנרגטית של כל חבית היא הרבה יותר מאשר בסעודיה.

בסופו של דבר כשיישאר רק נפט שכדי להפיק אותו צריך להשקיע אנרגיה ביחס 1:1 אז כבר אין טעם לעשות זאת.

[נהג רגוע]

אני לא בטוח אבל יכול להיות שעלות ההפקה של נפט כיום היא דולרים בודדים לחבית.

המחיר הוא 100 דולר לחבית בגלל שזה קרטל ואין ברירה אלא לקנות.

 

אם זה כך, הרי שגם הכפלה או שילוש של עלות ההפקה לא תשפיע כמעט על המחיר הסופי.

[ch2856]

אמרו גם לפני משבר הנפט בשנות ה-70 שחבית נפט לא תעלה אף פעם מעל ל-40 דולר. עד לפני 10 שנים, בסין מכרו כ-1 מיליון כלי רכב בשנה. ב-2011, הם כבר עברו את ארה"ב עם מעל ל-14 מיליון רכבים והשנה המספר צפוי לעמוד על מעל ל-15 מיליון רכבים חדשים שמישהו צריך לספק להם נפט.

 

אבל האבסורד בכלל הוא שהרי אין באמת קשר ישיר בין כמות הנפט בעולם לבין מחיר חבית נפט בדיוק כמו בכל הסחורות הנסחרות בבורסה: קפה, חיטה וכו'.

 

לגבי מספר הסוללות בתחנת החלפה, עקרונית ישנן לפחות 12 סוללות (אם אני זוכר נכון את מה שאמרו לי פעם). זמן טעינה של סוללה בתחנת החלפה הוא כ-50 דקות (טעינה מהירה).

[zvit]

ע"פ העובד בתחנה - זמן טעינה של סוללה הוא כשעה, והסיבה לטעינה המהירה היא העובדה שמבצעים אותה בטמפרטורה נמוכה (מתחת לאפס)

[yehuda-k]

תודה על הפירוט.

הייתרון הגדול של מערכות אלה הוא אורך החיים הגדול שלהם עקב המבנה הפשוט שלהן.... לאחר ההשקעה הראשונית הגבוהה עלות התחזוקה (הווה אומר מחיר החשמל לאחר החזר ההשקעה) נמוכה מאוד....

לא מובנים לי המספרים האלה....

הסתמכנו על הויקיפדיה, ששם טוענים שעלות היצור של חשמל אלטרנטיבי היא יקרה. אני מבין את השיקולים ההנדסים שהצגת, אבל עד כמה שידוע לי מבין השיטות ליצור חשמל אלטרנטיבי, היצור התרמו סולארי פחות בשימוש לעומת שיטות אחרות, כך שכנראה הוא פחות כדאי. (או שמי שמוכן לסבסד חשמל "נקי" לא נמצא באיזורים שמשים).

לא מדוייק. מבחינת BP כל מצבר שאינו מצוי ברכב הוא הוא הפסד כספי (אם X מצברים נמצאים כל הזמן מחוץ ל Y רכבים משמעו הוא שחישוב עלות המצבר שברכב תהיה גבוהה ב X/Y * 100 אחוזים ממחירו האמיתי). מבחינת BP עדיף להחזיק את המספר המינימלי מצברים ותחנות ההחלפה ולנייד אותם כאשר יש צורך. פיתרון אחר אינו כלכלי (למעט מיקרים בהם המצברים העודפים משמשים כמאגר אנרגייה בתשלום לח"ח).

לדעתי אנו מסכימים כי "כל מצבר שאינו מצוי ברכב הוא הפסד כספי". הבעיה של מיזם אגסי שיהיו חיבים להחזיק מלאי כזה, וגרוע יותר, שהמלאי מוכתב ע"י שיאי צריכה נקודתים.

לגבי מספר הסוללות בתחנת החלפה, עקרונית ישנן לפחות 12 סוללות (אם אני זוכר נכון את מה שאמרו לי פעם). זמן טעינה של סוללה בתחנת החלפה הוא כ-50 דקות (טעינה מהירה).

ע"פ העובד בתחנה - זמן טעינה של סוללה הוא כשעה, והסיבה לטעינה המהירה היא העובדה שמבצעים אותה בטמפרטורה נמוכה (מתחת לאפס)

כפי שכתבתי, למשל בשבת כשכולם יוצאים לטיל לחרמון, כולם יצטרכו להיכנס לתחנת "דלק" (כלומר החלפת מצברים) כמה פעמים. במצב הקיים ( 12 סוללות בתחנה, 1 שעה לטעינה מהירה), רק 12 רכבים יוכלו להחליף סוללה, כשכל האחרים יצטרכו לחכות לפחות שעה לסיבוב הבא.

מצב כזה לא יתכן בפרויקט מתפקד, ולכן יצטרכו להיות הרבה יותר סוללות בתחנה.

כמובן שהסוללות הנוספות יעמיסו עלות לא מבוטלת על הפרויקט.

יעילות של תחבורה ציבורית? מושג נפוץ אך מתעלם מהמציאות. נסה לחזור מהקניון/סופר עם הקניות, להתנייד עם תינוק בעגלה ועוד ילד או תסריטים דומים בתחבורה ציבורית. לטעמי הפתרון האופטימלי (עלות/זיהום) מבחינת איכות הסביבה (הורדת זיהום במרכזי הערים) במצב בו אנו נתונים היום (התחילו כבר את הרכבת התחתית בת"א?) ללא שינויי תשתית הוא רכבים הברידיים עם אפשרות טעינה ביתית.

לא צריך להגיע לקיצוניות של החלפת כל הרכבים בתחבורה ציבורית או רכבים היברידים. מספיק שהרבה משפחות עם 2 רכבים יעברו לרכב אחד במשפחה והשאר בתחבורה ציבורית.

1. אתה מאוד נאיבי אם אתה חושב שלא היו מאפשרים פעולה של תחנות כח פחמיות בגלל פגיעה בבריאות.

בבקשה, האם יש לך איזה בדל רמז שלמרות שהמצב חמור מרשים פעולה של התחנות הפחמיות?

2. לגבי עתודות הגז והנפט - אני לא חושב שצריך להיות כל כך רגועים.

נכון שמגלים שדות גז/נפט חדשים.

אבל הביקוש רק עולה וברור לגמרי שכמות הגז/נפט הקיימת היא סופית.

מה זה כמות סופית? אם התגלו עד עתה רק 10% (מספר היפותטי) משדות הנפט בעולם, הכמות הסופית עדיין רחוקה מלהדאיג אותנו. (ברור שצריך לחסוך באנרגיה אבל ללא קשר אם הכמות סופית)

שדות הנפט החדשים שמתחילים לפתח כיום הם בשיטות הפקה יותר ויותר יקרות ומסובכות, את כל השדות ה"קלים" כבר מצאו.

נשארו מקורות נפט קשים להפקה כמו חולות זפת בקנדה, שבנוסף לנזק הסביבתי העצום בהפקה שם, גם העלות האנרגטית של כל חבית היא הרבה יותר מאשר בסעודיה.

בסופו של דבר כשיישאר רק נפט שכדי להפיק אותו צריך להשקיע אנרגיה ביחס 1:1 אז כבר אין טעם לעשות זאת.

האם ידועות לך עלויות הפקה במספרים?

כל זמן שעלות ההפקה נמוכה גם בשדה נפט חדש, אין לנו בעיה, גם אם העלות גדולה יותר מאשר בחלק מהשדות הקימים.

בנוסף, כפי שכתבתי, מתברר שארה"ב למשל (ועוד מדינות בדרך) יש רזרבות גז טבעי עצומות. מכיון שגז יכול להחליף נפט בחלק גדול של השימושים, מצב רזרבות הנפט \ גז העולמי לא כזה רע.

 

יהודה

[ch2856]

כפי שכתבתי, למשל בשבת כשכולם יוצאים לטיל לחרמון, כולם יצטרכו להיכנס לתחנת "דלק" (כלומר החלפת מצברים) כמה פעמים. במצב הקיים ( 12 סוללות בתחנה, 1 שעה לטעינה מהירה), רק 12 רכבים יוכלו להחליף סוללה, כשכל האחרים יצטרכו לחכות לפחות שעה לסיבוב הבא.

מצב כזה לא יתכן בפרויקט מתפקד, ולכן יצטרכו להיות הרבה יותר סוללות בתחנה.

כמובן שהסוללות הנוספות יעמיסו עלות לא מבוטלת על הפרויקט.

 

 

יהודה

 

יהודה, תעצור רגע ותחשוב. אם לוקח להטעין סוללה שעה ויש 12 סוללות (לפחות) ולוקח להחליף סוללה 5 דקות, מה זה אומר? 12 רכבים בשעה, כלומר לאחר שעה כבר לרכב ה-13 יש סוללה טעונה שנלקחה מהרכב הראשון שנכנס וכך הלאה.

תן קצת קרדיט לאנשים שעובדים בבטר פלייס. אולי הפתרון שלהם לא מושלם ואולי הפתרון שלהם מתבסס על תחזית עתידית שתממש או שלא, אבל זה כבר הסיכון שהם לקחו על עצמם.

[נהג רגוע]

אחת הבעיות של רכב חשמלי, בין אם בשיטה של עמדות טעינה מהירה או תחנות החלפה- זה שעת שיא הביקוש. למשל שבת בבוקר, בה אנשים רבים יוצאים לנסיעה ארוכה מדי לטווח המצבר. גרוע מזה זה חגים. יום העצמאות למשל (גם דתיים נוהגים). לכן מספר התחנות חייב להיות מותאם לזה. אם יגיעו 16 בשעה והתחנה מתוכננת ל 12, אז יווצר תור של 4 רכבים, ותוך שעתיים תור של 8 רכבים.

[Arilou]

1. אם בתחנה יש 12 מצברים, כל החלפה לוקחת 5 דקות, אז המצבר שנפרק מהרכב הראשון יהיה מוכן בזמן לרכב ה-13

2. כמות הנפט (כמו כמות הברזל, כמו כמות הזהב וכו') בעולם היא סופית. אם גילינו 10% מהשדות עד היום, המצב לא נורא כל כך. אם גילינו כבר 80% מהשדות אז המצב דיי נורא. אני לא יודע באיזה מצב אנחנו.

3. הטכנולוגיה להפקת נפט מפצלי שמן ידועה כבר עשרות שנים, עד היום (כלומר מחיר חבית של 80 דולר) זה היה לא כדאי להפיק אותם, כי עלות ההפקה עלתה על מחיר הנפט.

4. עלות הפקת הנפט מביטומן אפילו יקרה יותר. הנה הסבר קל:

http://www.hayadan.org.il/alberta-oil-sand-070312/

5. גז טבעי לא יכול להחליף את הנפט בכל השימושים שלו, שכן נפט לא משמש רק כמקור אנרגיה אלא כחומר גלם בתעשיה. צבעים, איפור, פלסטיקה, חומרי ניקוי, הדברה, דשנים ועוד הרבה דברים אחרים משתמשים בנפט כחומר גלם.

6. גז טבעי מאוד יקר להובלה, שכן הוא צריך להיות מובל בלחץ גבוה.