Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

זעם כבישים (Road Rage) בארץ


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 759 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
לפני 5 שעות, CorenUtz כתב:

מאמין שאם זה היה קורה בסופר, או בדואר, בבנק או בכל מקום אחר זה לא היה קורה. למה? כי יש כאילו שקופסת הפח הזו שהם יושבים בתוכה גורם להם להרגיש גיבורי על! 

עשו על זה מחקר והסיבה היא שאתה לא רואה את הפנים של הבנאדם (ניסו לשחזר התנהגות מוזרה\בוטה של הולכי רגל, פעם כשרואים את הפנים של הבנאדם ופעם שלא, משקפי שמש נגיד, ושאלו את הנבדקים אם הם כעסו בגללו)

לפני 4 שעות, amosbmw כתב:

אולי אנשים הצליחו לראות שלפניהם בכביש יש בנאדם שאולי עבר שכול או אירוע קשה אחר, או שהוא מגיע מפעילות מבצעית של יממות רצופות.

מזכיר לי סיפור של אדם שמתנהל עם קביים, שמישהו יצא מהרכב והגיע לרכב של האדם עם הקביים והתחיל לצעוק וברגע שראה את הקביים השתתק ואמר סליחה

והבחור עם הקביים אמר, שלכולנו יש קביים. לכל אחד יש הורה שנפטר לאחרונה, או מחלה שאבחנו אצל הילד, או שפוטר מעבודה, או מה שזה לא יהיה. לכל אחד. וצריך לתרגל בלזכור את זה עם איך שאנחנו מתייחסים לאנשים אחרים, גם כשהם מתנגים חרא. לא שזה מוצדק, אבל גם זה לא קרה סתם כך. יש להם קביים

  • אהבתי 1
פורסם

אני משתדל לא לצפור. רק במקרים נדירים. וגם אז מתחיל בצפירה קטנה.

גם כהולך רגל. במעבר חציה מתחשב בנהגים. זה שצריכים לעצור לי. לא אומר שאני צריך לקפוץ.

החיים יותר חשובים.

בעברי כנהג חדש. האיתי עוצר אנשים ומעיר להם. היו מתנצלים. אבל הפסקתי דיי מהר.

 

זעם בכביש זכור לי. שעבדתי בחיפה. היה רחוב שקשה להשתלב. אני בעצמי נתתי לאנשים להשתלב.

בקיצר היה אחד שלא נתן לי להשתלב. אני נדחפתי לו.  הוא התרגז. ורדף אחרי. כמה מטרים.

עליתי על הרמפה של המוסך. יצאתי אלו וצעקתי לו נו בו תן מכות.  משהו מהמוסך רץ למעלה.

והוא אמר לי אני מרחם עליך.

היה לי מזל גדול. אני כולה שלד. אבל נראה מפחיד. כשמתעצבן.

 

ביום יום אני מוותר.  אם כולנו נעזור אחד לשני.  התנועה תזרום.

 

עוד דבר שזכור לי. שעקפתי משאית. על כביש החוף. היה נהג ממהר. ואני נלחצתי.

אז סגרתי את המשאית. היה מזל שהנהג נתן לי להיכנס. כמעט גירדתי תתמבון.

מי אז. אם אני לא רואה תמגבים של משאית. לא חוזר לנתיב. אז האיתי נהג חדש.

 

מה שסמתי לב אלו.  אם רכבים כמו מרצדס. BMW. מנומסים ונותנים לסיים תעקיפה.

אני אדם דסלקט ולכן יופיעו שגיאות כתיב וחסר סימני פיסוק    נקודות  מקווה שתקבלו זאת 

תודה🙂

פורסם
לפני 22 שעות, CorenUtz כתב:

בקיצור... זעם הכבישים חוגג פה בארץ. 

 

צריך לציין שלא מדובר בתופעה שקיימת רק בארץ, או אפילו חוגגת רק בארץ.

אפילו המינוח בא מאנגלית - road rage ולא מעברית.

 

מדובר בתופעה כלל עולמית שאם מסתכלים קצת בגוגל רואים שהיא בעלייה בכל העולם בשנים האחרונות.

×
×
  • תוכן חדש...