רקטות משנות מסלול נגד כיפת ברזל ועוד הירהורים על הרקטה שנורתה לבאר שבע

[khc]

פשוט, לא היתה סוללה מבצעית באזור. לא היתה כוננות.

גם אם היתה ולא הצליחה ליירט, על מה המהומה? עד לפני מספר שנים אף אחד לא חשב שיהיה פלא טכנולוגי ישראלי שכזה, ועכשיו אנשים חושבים שיש כיפה בכל עיר ומוכנים תמיד ליירוט?!

לדעתי, ולדעת רבים, חסרונה העיקרי של הכיפה הוא יתרונה, האפשרות ליירט מורידה לחץ פוליטי מעל מקבלי ההחלטות. ובכך מבליגים ונזהרים בכל תגובה צהלית כנגד קן הצרעות.

 

 

Sent from my ONEPLUS 3T using Tapatalk

[roee]

לדעתי, ולדעת רבים, חסרונה העיקרי של הכיפה הוא יתרונה, האפשרות ליירט מורידה לחץ פוליטי מעל מקבלי ההחלטות. ובכך מבליגים ונזהרים בכל תגובה צהלית כנגד קן הצרעות.

Sent from my ONEPLUS 3T using Tapatalk

 

בהנחה שהסטטוס קוו משרת את ישראל (והוא משרת את ישראל היטב), בלי כיפת ברזל אין לך כמעט מרחב תמרון בקבלת ההחלטות, מה שאומר שחמאס מנהל לך את המדינה. זה לא טוב לאף אחד. בניגוד לדעה הרווחת, תגובות חריפות בעזה לא משרתות את האינטרס הישראלי בשום צורה, מלבד פריקת כעסים. יש להן מחיר אדיר - כלכלית, מדינית ובחיי אדם, גם אם בסוף הצד השני יוצא על ארבע. בסופו של דבר, התוצאה הכי טובה שאפשר לקבל במלחמה בעזה היא שקט - אין להם שטח או משאבים שאפשר לכבוש - כך שאם אתה יכול להשיג שקט בלי המלחמה, מוטב לך.

ומצד שני, כיפת ברזל כן מאפשרת תגובות מדודות בלי לפחד ממטחי רקטות של חמאס.

[Dark Muse]

כשהציבור מונע מפחד על מחירים והאידיאולוגיה חלשה כאשר מה ששולט זה נוחות ושקט, אתה מקבל מדיניות של ספיגה, התגוננות, תבוסתנות, ריבונות חלשה וערכי כבוד לאומי עלובים.

 

אנשים כבר שכחו שבחומת מגן צה"ל כבש את כל יהודה ושומרון כמעט ומשנת 2002 כמעט ולא היו פיגועי תופת אחרי שכל חודש נהרגו עשרות ישראלים. גם אז היו קולות תבוסה שכאילו זה כורח המציאות - אז היום כיפת ברזל מונעת את "מלון פארק" אבל ברור שכשזה יגיע, הרי שלא יהיה מנוס. מי גם שחושב שחמאס יוותר על האידיאולוגיה שלו (שנתמכת על ידי רוב הציבור הפלסטיני) כאשר נספוג ונספוג ונתגונן, הוא קצר רואי. אידיאולוגיה מנצחים על ידי זה שמנפצים אותה ואת החלום מאחוריה.

[gbguy]

אתמול לא הייתה כיפת ברזל בבאר שבע, ולכן לא הייתה הגנה בפני מבנים מטילים.

[tzahico]

מה מטרת הדיון שפתחת?

 

אני יכול להבין דיון על המלצות לשבוע האופנה במילאנו, מסעדות כשרות באמזונאס, רופא טוב למנדבושקס או המלצה על מצלמה טובה.

אני מתקשה להבין את מטרת הדיון? להוכיח לכל הגולשים ידע? סתם לפתוח שרשור (הודעות באוף טופיק לא נספרות למניין ההודעות)?

לכתוב כאן במקום טוקבק ב YNET?

 

מה מטרת ההודעה הזו? יש כאן דיון מעניין (לטעמי) - היכן בדיוק הבעיה?

[roee]

כשהציבור מונע מפחד על מחירים והאידיאולוגיה חלשה כאשר מה ששולט זה נוחות ושקט, אתה מקבל מדיניות של ספיגה, התגוננות, תבוסתנות, ריבונות חלשה וערכי כבוד לאומי עלובים.

 

אנשים כבר שכחו שבחומת מגן צה"ל כבש את כל יהודה ושומרון כמעט ומשנת 2002 כמעט ולא היו פיגועי תופת אחרי שכל חודש נהרגו עשרות ישראלים. גם אז היו קולות תבוסה שכאילו זה כורח המציאות - אז היום כיפת ברזל מונעת את "מלון פארק" אבל ברור שכשזה יגיע, הרי שלא יהיה מנוס. מי גם שחושב שחמאס יוותר על האידיאולוגיה שלו (שנתמכת על ידי רוב הציבור הפלסטיני) כאשר נספוג ונספוג ונתגונן, הוא קצר רואי. אידיאולוגיה מנצחים על ידי זה שמנפצים אותה ואת החלום מאחוריה.

 

אנחנו מהלכים על הגבול הדק של פוליטיקה, אז בוא נשאר בתחום של בלי מפלגות ושמאל וימין. ואם נשאר בגבולות הדיון הזה, אז אני אגיד לך שבגדול-בגדול, אם אני אקח את ההודעה שלך, אני אסיק ממנה שאנחנו מתנהגים כמו מדינה מערבית ליברלית בזמן שאנחנו צריכים להתנהג כמו אחת ממדינות ערב. הבעיה היא שלאורך זמן, הגישה הליברלית-מערבית עובדת, ובשביל שנהיה מדינת OECD עם כלכלה פורחת ונציגות של חברות רב לאומיות ומרכזי מחקר ופיתוח, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקדש את הכבוד הלאומי יותר מדי, ואי אפשר שיהרגו יותר מדי אזרחים וצריך להקפיד על הוראות הפתיחה באש. האפשרות האחרת היא חורבן של כל מה שטוב כאן. כי לבנות כאן מדינה מערבית משגשגת זה נצחון יותר גדול על האוייבים שלנו גם מכיבוש השטח עד הפרת והחידקל והקמת בית המקדש השלישי.

 

תמיד בשיחות סלון של יום שישי יש את אלו שאומרים "לא מבין למה לא מוחקים את עזה" אבל הנה, מגיע לך אחד כמו ליברמן למשרד הביטחון ופתאום ההתלהמות שלו נפסקת לגמרי והוא נהיה פרגמטי להפליא. כשרואים את כל התמונה בצורה שאחראית לאינטרס הלאומי, זה עושה לבנאדם דברים. עכשיו, ברור שבתוך מערכה טקטית שבה מתפוצצים אוטובוסים כמה פעמים בשבוע, התגובה היא כשל מלחמה לכל דבר. אבל מול בלוני תבערה וטיל אחד או שניים, קצת יותר קשה לנקוט בפעולה קיצונית - כשבסופו של דבר, אף אחד לא רוצה לשלוט בעזה כך שההישג הגדול ביותר שנוכל להרוויח הוא שתשלוט שם כנופייה שתשליט שקט.

[ZiggyMan]

אחד החסרונות של של כיפת ברזל מול מיירט מבוסס לייזר.

הנה אנו שוב משלמים על טעויות של פוליטיקאים קצרי רואי (תרתי משמע...) שהעדיפו משיקולים כאלה ואחרים להשקיע בפיתוח כיפת ברזל לעומת החלופות.

[sperial]

זיגי - למיירט מבוסס הלייזר לא מעט חסרונות. מי שבחר ברקטות עשה עבודתמטה רצינית לפני קבלת ההחלטות.

 

דרך אגב - הרבה שנים לא שמעתי על המיירט מבוסס הלייזר המוטס שהאמריקאים ניסו פעם לפתח.

[Pika007]

אחד החסרונות של של כיפת ברזל מול מיירט מבוסס לייזר.

הנה אנו שוב משלמים על טעויות של פוליטיקאים קצרי רואי (תרתי משמע...) שהעדיפו משיקולים כאלה ואחרים להשקיע בפיתוח כיפת ברזל לעומת החלופות.

 

סלח לי, אבל מה שכתבת פה הרגע זה קשקוש. גם הלייזר לא יכול ליירט אם הוא לא......מוצב שם.

אגב הלייזר- לא פועל בגשם/עננות כבדה/ערפל, מאבד יעילות עם לחות/אבק באוויר, טווח קצר בהרבה. למרות שזה נראה סופר מגניב, כן.

 

אגב הלייזר #2- המערכת המקורית שנבחנה סבלה מטריליון בעיות, רובן לנוכח העובדה שזה לייזר כימי. ישראל מפתחת מערכת לייזר שייעודה יהיה בעיקר קסאמים/פצמ"רים ושאר איומי טווח קצר שכיפת ברזל לא ממש נועדה ליירט, שמה בישראל "קרן ברזל", לייזר מצב מוצק בניגוד לנאוטילוס.

[ZiggyMan]

יש הרבה דברים שניסו למכור לציבור על חסרונותיו. ולגבי עבודת מטה רצינית.. תרשה לי לפקפק. זה לא שהלינק שאני מצרף הוא מקור מהימן (ובטח הוא גם מוכר לבאי הפורום כי כותב השורות האלו גם מסתובב כאן) אבל הוא נותן מושג על דרך קבלת ההחלטות שהובילה לטעות.

https://lulisml.wordpress.com/2012/03/17/האינטרסנטים/

 

ולא, לא גשם, לא ערפל ולא עננים עוצרים לייזר כימי.

https://lulisml.wordpress.com/2013/01/12/בין-פנס-כיס-ולייזר-כימי-רב-עוצמה/

עריכה אחרונה ב-17 לאוקטובר, 2018 על ידי ZiggyMan

[sperial]

טוב, מתברר שכנראה שתיק דבקה לא צודק. מדובר במריבה עם האמריקאים על המימון של הלייזר שנמצא לא מתאים להם, ואז החלטה שהוא לא מתאים לצרכי ישראל בגלל חוסר ניידות וסרבול בהפעלה. זה היה לפני לבנון השניה, ואז, אחרי לבנון השניה הלכו לכיוון של כיפת ברזל. כלומר היה תהליך של פסילת הלייזר, ואחרי כן תהליך של בחירת המערכת האחרת.

עריכה אחרונה ב-17 לאוקטובר, 2018 על ידי sperial

[Dark Muse]

אנחנו מהלכים על הגבול הדק של פוליטיקה, אז בוא נשאר בתחום של בלי מפלגות ושמאל וימין. ואם נשאר בגבולות הדיון הזה, אז אני אגיד לך שבגדול-בגדול, אם אני אקח את ההודעה שלך, אני אסיק ממנה שאנחנו מתנהגים כמו מדינה מערבית ליברלית בזמן שאנחנו צריכים להתנהג כמו אחת ממדינות ערב. הבעיה היא שלאורך זמן, הגישה הליברלית-מערבית עובדת, ובשביל שנהיה מדינת OECD עם כלכלה פורחת ונציגות של חברות רב לאומיות ומרכזי מחקר ופיתוח, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקדש את הכבוד הלאומי יותר מדי, ואי אפשר שיהרגו יותר מדי אזרחים וצריך להקפיד על הוראות הפתיחה באש. האפשרות האחרת היא חורבן של כל מה שטוב כאן. כי לבנות כאן מדינה מערבית משגשגת זה נצחון יותר גדול על האוייבים שלנו גם מכיבוש השטח עד הפרת והחידקל והקמת בית המקדש השלישי.

 

תמיד בשיחות סלון של יום שישי יש את אלו שאומרים "לא מבין למה לא מוחקים את עזה" אבל הנה, מגיע לך אחד כמו ליברמן למשרד הביטחון ופתאום ההתלהמות שלו נפסקת לגמרי והוא נהיה פרגמטי להפליא. כשרואים את כל התמונה בצורה שאחראית לאינטרס הלאומי, זה עושה לבנאדם דברים. עכשיו, ברור שבתוך מערכה טקטית שבה מתפוצצים אוטובוסים כמה פעמים בשבוע, התגובה היא כשל מלחמה לכל דבר. אבל מול בלוני תבערה וטיל אחד או שניים, קצת יותר קשה לנקוט בפעולה קיצונית - כשבסופו של דבר, אף אחד לא רוצה לשלוט בעזה כך שההישג הגדול ביותר שנוכל להרוויח הוא שתשלוט שם כנופייה שתשליט שקט.

 

אין אף מדינה מערבית שנמצאת במצב לחימה במשך שבעים שנה רצוף ובטח שאין מדינה מערבית שזהותה ובסיס קיומה, מוטלת בספק על ידי גורמים עוינים, הן בפן התודעתי והן בפן המלחמתי - לכן להשוות אותנו לאירופה המערבית זאת טעות מחשבתית. אני לא אומר שאני צודק, אבל צריך לצאת מהקונספציות ש"אין מה לעשות ועדיף המצב הקיים". מאחר ושנינו יודעים שהחמאס לא ירים נשק ויוותר על פלסטין השלמה מהים ועד הירדן, מה הטעם להתכתש איתו (נעזוב את המטרה של פילוג העם הפלסטיני שזה בעצם כל הסיפור של נתניהו כנראה מתוך כוונה להימנע מהסדר)?

 

לגבי פסקתך השניה - אני מסכים איתך. אבל כשהתנאים מבשילים למבצע צבאי, ראוי לא לדשדש ולחפש שקט והפסקות אש עם מטרות לא ברורות וכן להכריע צבאית. דם החיילים לא נועד להישפך כדי לזכות בשקט לשנתיים. שליטה על עזה לא מפחידה אותי, גם כי היא כנראה לא נחוצה גם אם החמאס יפול, וגם כי כבר היינו שם והמצב הבטחוני היה משמעותית טוב יותר.

 

הבעיה שכמו היום, כיפת ברזל מאפשרת את המשך המצב הקיים, עד שהיא תפספס ואז תוביל בין כה וכה למבצע צבאי רחב היקף.

[Pika007]

ננים עוצרים לייזר כימי.

https://lulisml.wordpress.com/2013/01/12/בין-פנס-כיס-ולייזר-כימי-רב-עוצמה/

 

הם לא צריכים לעצור אותו, רק להפוך אותו ללא יעיל בטווח הגיוני. לייזר דאוטוריום פלואוריד מפיק פוטונים באורך גל שנמצא ב near infrared, קצת פחות מ 4 מיקרומטר או משהו כזה.

אורך הגל הזה נבלע נפלא במים, בלחות שבאוויר, באוויר עצמו. אין לי מושג מי הכותב, אבל הוא גם טעה בעוצמת הקרן שאותה מערכת מפיקה, וגם לא צודק בכתוב. זה אפילו מופיע במאמר שהוא עצמו קישר אליו. כל לייזר יסבול מהחזרות, הפסדים ופיזור, לייזר DF במיוחד.

 

אבל הנה הבעיה הגדולה ביותר בנושא: העקיבה. הסיבה שהנאוטילוס לא עובדת בתנאים כאלו ואחרים היא בעיקר העובדה שהטיווח נעשה בעזרת לייזר בעצמה נמוכה, ברגע שמערכת הבסיס קולטת שהלייזר על המטרה- מופעל הפולס העוצמתי שאמור לחסל את המטרה. שלא כמו הפולס, הטיווח הוא בעזרת לייזר מצב מוצק רגיל, שעננים, אבק וכדומה הופכים בקלות ללא שמיש.

 

האמת שאין טעם בכלל לדון בזה, טווח המערכת היעיל הרשמי בתנאים רגילים הוא 5-7 ק"מ, זה נחמד כניסוי, בשטח די חסר שימוש.

עריכה אחרונה ב-17 לאוקטובר, 2018 על ידי Pika007

[roee]

אין אף מדינה מערבית שנמצאת במצב לחימה במשך שבעים שנה רצוף ובטח שאין מדינה מערבית שזהותה ובסיס קיומה, מוטלת בספק על ידי גורמים עוינים, הן בפן התודעתי והן בפן המלחמתי - לכן להשוות אותנו לאירופה המערבית זאת טעות מחשבתית. אני לא אומר שאני צודק, אבל צריך לצאת מהקונספציות ש"אין מה לעשות ועדיף המצב הקיים". מאחר ושנינו יודעים שהחמאס לא ירים נשק ויוותר על פלסטין השלמה מהים ועד הירדן, מה הטעם להתכתש איתו (נעזוב את המטרה של פילוג העם הפלסטיני שזה בעצם כל הסיפור של נתניהו כנראה מתוך כוונה להימנע מהסדר)?

 

לגבי פסקתך השניה - אני מסכים איתך. אבל כשהתנאים מבשילים למבצע צבאי, ראוי לא לדשדש ולחפש שקט והפסקות אש עם מטרות לא ברורות וכן להכריע צבאית. דם החיילים לא נועד להישפך כדי לזכות בשקט לשנתיים. שליטה על עזה לא מפחידה אותי, גם כי היא כנראה לא נחוצה גם אם החמאס יפול, וגם כי כבר היינו שם והמצב הבטחוני היה משמעותית טוב יותר.

 

הבעיה שכמו היום, כיפת ברזל מאפשרת את המשך המצב הקיים, עד שהיא תפספס ואז תוביל בין כה וכה למבצע צבאי רחב היקף.

 

בגלל שהקיום שלנו מוטל בספק, אנחנו צריכים להיות מדינה חזקה - וחוזק של מדינה נמדד כלכלית, טכנולוגית וחברתית. שוויץ היא מדינה חזקה, טורקיה לא. דרום קוריאה היא מדינה חזקה, פקיסטן לא. אמנם פקיסטן גרעינית, ואמנם לטורקיה יש את אחד מהצבאות הגדולים בעולם, אבל הן מדינות חלשות ולא יציבות. הן מדינות עם משטר "חזק" שבעצם מכסה על מוסדות לא מתפקדים. גם בתוך ארה"ב, תראה פעם את התפלגות הכוח הכלכלי בין הגושים: האיזורים החזקים ביותר הם גם הליברליים ביותר. יש משהו בנפש האדם שעובד טוב בתוך סביבה ליברלית.

 

האם זה אומר שאנחנו צריכים להבליג? בוודאי שלא, אבל יש דרכים יותר מתוחכמות להתמודד מאשר לשטח את עזה. אותם נוחות ושקט שהזכרת בפוסט המקורי שלך, נמצאים בבסיס של חברה יצרנית וטכנולוגית.

 

אף אחד לא ישנה את חמאס. גם נסיון לכפות שינוי ממשל הוא, איך נאמר, לא פתרון מוצלח היסטורית. המדיניות שעובדת היא הכלה. בעשור האחרון המצב שלנו השתפר לאין ערוך אל מול הפלסטינים, בכל צורה שרק תבחר: טרור המתאבדים עצר, יש פתרון טכנולוגי למנהרות ולרקטות, הכלכלה שלנו משגשגת, אנחנו קרובים מאי פעם למדינות ערב המתונות וכבונוס יש ממשל בארה"ב שהוא המשיך ישיר של ממשלת ישראל. כל זה קורה בלי לשטח את עזה.

 

אני מאמין שהעניין הפלסטיני קרוב לפתרון, זה יקח עוד עשור - לכל היותר שניים - אבל העניין הזה נבלע בתוך סערה גיאופוליטית גדולה בכמה סדרי גודל. העניין הוא כזה: העולם נכנס לתוך תהליך חדש של חלוקה לגושים. מסוף המלחמה הקרה ועד עכשיו היינו בPax Americana, עולם רגוע יחסית שחוסה בצל נושאות המטוסים האמריקאיות.

בעולם החדש, סין היא שחקן, רוסיה חזרה מהמתים, אירופה על קרקע לא יציבה, איראן מתחזקת. שוק האנרגיה, שמימן את המזרח התיכון על מלחמותיו במשך כמעט מאה שנה, משתנה לחלוטין. הערבים הסונים רוצים להשאיר מאחורה את ההיסטוריה של 70 השנה האחרונות ולעבור תהליך מודרניזיציה. הם מפחדים מאיראן פחד מוות ומפחדים להחנק עם הנפט שלהם כשהעולם עובר הלאה לחשמל ואנרגיה מתחדשת (ע"ע החתימה שלי - הם יודעים שזה מגיע כבר הרבה מאוד זמן). בשביל זה הערבים הסונים צריכים להשיל מעל עצמם את עול הקונפליקט עם ישראל: זה משהו ששייך ל1960, לא ל2020.

כולם רואים במדינות המפרץ כמודל למה שהם אמורים להיות. הסעודים, מובלים על ידי יורש העצר MBS, רוצים להפוך לדובאי. המצרים והירדנים תלויים באמריקאים להשרדות שלהם. העיראקים אוכלים מהיד של האמריקאים. המשותף לכל המדינות הערביות האלו, כמו גם למדינות המפרץ, הוא שהן רואות בישראל שותפה ובעלת ברית למאבק מול השיעים; אבל בשביל להוציא את שיתוף הפעולה מהמחשכים אל האור, הם צריכים קודם כל לפתור את העניין הפלסטיני. מה שיקרה - וכבר קורה - הוא שארה"ב תספק תוכנית והסעודים והאחרים יתמכו בה וישמטו את היכולת של הפלסטינים להתנגד. תהיה דירקטיבה לפלסטינים לסיים את הסיפור. אז אני לא מניח שחמאס יקבל על עצמו עסקה כזו בין לילה, אבל מצד שני, מי יממן אותם? הפלסטינים יזהרו מאוד לא למצוא את עצמם בצד הלא נכון של ההיסטוריה ביחד עם איראן וחיזבאללה.

 

אז זה מה שאני חושב. עוד כמה שנים של הכלה וכוחות גדולים מאיתנו כבר יכפו פתרון, בשביל להמשיך הלאה. מזרח תיכון חדש או לא מזרח תיכון חדש?

[צביקי]

אין לי כ"כ הרבה ידע, אבל כתבת מרתק ואופטימי!

בגלל שהקיום שלנו מוטל בספק, אנחנו צריכים להיות מדינה חזקה - וחוזק של מדינה נמדד כלכלית, טכנולוגית וחברתית. שוויץ היא מדינה חזקה, טורקיה לא. דרום קוריאה היא מדינה חזקה, פקיסטן לא. אמנם פקיסטן גרעינית, ואמנם לטורקיה יש את אחד מהצבאות הגדולים בעולם, אבל הן מדינות חלשות ולא יציבות. הן מדינות עם משטר "חזק" שבעצם מכסה על מוסדות לא מתפקדים. גם בתוך ארה"ב, תראה פעם את התפלגות הכוח הכלכלי בין הגושים: האיזורים החזקים ביותר הם גם הליברליים ביותר. יש משהו בנפש האדם שעובד טוב בתוך סביבה ליברלית.

 

האם זה אומר שאנחנו צריכים להבליג? בוודאי שלא, אבל יש דרכים יותר מתוחכמות להתמודד מאשר לשטח את עזה. אותם נוחות ושקט שהזכרת בפוסט המקורי שלך, נמצאים בבסיס של חברה יצרנית וטכנולוגית.

 

אף אחד לא ישנה את חמאס. גם נסיון לכפות שינוי ממשל הוא, איך נאמר, לא פתרון מוצלח היסטורית. המדיניות שעובדת היא הכלה. בעשור האחרון המצב שלנו השתפר לאין ערוך אל מול הפלסטינים, בכל צורה שרק תבחר: טרור המתאבדים עצר, יש פתרון טכנולוגי למנהרות ולרקטות, הכלכלה שלנו משגשגת, אנחנו קרובים מאי פעם למדינות ערב המתונות וכבונוס יש ממשל בארה"ב שהוא המשיך ישיר של ממשלת ישראל. כל זה קורה בלי לשטח את עזה.

 

אני מאמין שהעניין הפלסטיני קרוב לפתרון, זה יקח עוד עשור - לכל היותר שניים - אבל העניין הזה נבלע בתוך סערה גיאופוליטית גדולה בכמה סדרי גודל. העניין הוא כזה: העולם נכנס לתוך תהליך חדש של חלוקה לגושים. מסוף המלחמה הקרה ועד עכשיו היינו בPax Americana, עולם רגוע יחסית שחוסה בצל נושאות המטוסים האמריקאיות.

בעולם החדש, סין היא שחקן, רוסיה חזרה מהמתים, אירופה על קרקע לא יציבה, איראן מתחזקת. שוק האנרגיה, שמימן את המזרח התיכון על מלחמותיו במשך כמעט מאה שנה, משתנה לחלוטין. הערבים הסונים רוצים להשאיר מאחורה את ההיסטוריה של 70 השנה האחרונות ולעבור תהליך מודרניזיציה. הם מפחדים מאיראן פחד מוות ומפחדים להחנק עם הנפט שלהם כשהעולם עובר הלאה לחשמל ואנרגיה מתחדשת (ע"ע החתימה שלי - הם יודעים שזה מגיע כבר הרבה מאוד זמן). בשביל זה הערבים הסונים צריכים להשיל מעל עצמם את עול הקונפליקט עם ישראל: זה משהו ששייך ל1960, לא ל2020.

כולם רואים במדינות המפרץ כמודל למה שהם אמורים להיות. הסעודים, מובלים על ידי יורש העצר MBS, רוצים להפוך לדובאי. המצרים והירדנים תלויים באמריקאים להשרדות שלהם. העיראקים אוכלים מהיד של האמריקאים. המשותף לכל המדינות הערביות האלו, כמו גם למדינות המפרץ, הוא שהן רואות בישראל שותפה ובעלת ברית למאבק מול השיעים; אבל בשביל להוציא את שיתוף הפעולה מהמחשכים אל האור, הם צריכים קודם כל לפתור את העניין הפלסטיני. מה שיקרה - וכבר קורה - הוא שארה"ב תספק תוכנית והסעודים והאחרים יתמכו בה וישמטו את היכולת של הפלסטינים להתנגד. תהיה דירקטיבה לפלסטינים לסיים את הסיפור. אז אני לא מניח שחמאס יקבל על עצמו עסקה כזו בין לילה, אבל מצד שני, מי יממן אותם? הפלסטינים יזהרו מאוד לא למצוא את עצמם בצד הלא נכון של ההיסטוריה ביחד עם איראן וחיזבאללה.

 

אז זה מה שאני חושב. עוד כמה שנים של הכלה וכוחות גדולים מאיתנו כבר יכפו פתרון, בשביל להמשיך הלאה. מזרח תיכון חדש או לא מזרח תיכון חדש?

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk