טוב, זה היה יום הזוי במיוחד

mayrun · ב-12 לפברואר, 2005

הכל התחיל בצהריים, מזג אוויר נורמלי לשם שינוי, אבל משעמם. אני וידידה החלטנו להפגש במתחם "פולג" בנתניה כדי לשבת על איזה כוס קפה

הגענו לשם, עשינו סיור במקום והחלטנו שפה אין מה לחפש וכדאי שנסע עם האוטו שלי להרצליה כדי להעביר קצת זמן איכות,

נכנסים לאוטו ומתחילים לנסוע לכיוון הרצליה, כעבור 5 דק' הידידה נזכרת שיש מצב שהיא לא נעלה את האוטו... טוב, אם הבחורה אומרת, הבחורה יודעת מגיעים לאוטו, ומסתבר שהוא באמת נעול ונסענו לשווא. טוב, אם האוטו נעול אז אפשר להמשיך לנסוע להרצליה, לא? מסתבר שלא.

בדיוק כשעמדתי לנסוע עוצרים אותי 2 אתיופים, שואלים אותי אם איבדתי את הארנק? אני אומר בביטחון שלא, אבל בכל זאת בודק ולא מוצא את הארנק, מסתבר שהוא נפל מהכיס ו-2 הבחורים האלה רשמו את מס' הרכב של בן אדם שעבר ואסף את הארנק.

בזמן שידידה שלי מחנה את האוטו כולי מתחיל לרטוט מעצבים, איך יכלתי לאבד דבר כזה? כל הארנק! זה אומר תעודת זהות, זה אומר חוגר, זה אומר ימבה כסף, ולא פחות מ-2 כרטיסי אשראי!

נכנסו לאוטו שלה, והתחלנו לנסוע לכיוון תחנת המשטרה כדי לדווח על אובדן ארנק ולנסות למצוא פרטים נוספים ע"י מס' הרכב, באמצע הנסיעה אנחנו מרגישים רעש מוזר מכיוון הגלגלים, עוצרים בדרך, ונחשו מה? לא פחות ולא יותר מפנצ'ר! טוב, יש פנצ'ר, אז מישהו צריך לטפל בו, ומי הגבר בכל הסיפור הזה? כמובן שאני מחברים ג'ק, מרימים ת'אוטו, מחליפים גלגל ונוסעים! [וכל זה סיפור של 45 דק', צרפתייה נו מה ]

מגיעים לתחנת משטרה, מנסים לשכנע את אחד השוטרים שינסה לברר לי פרטים על אותו הבן אדם אך ללא הצלחה, הוא מתעקש שאגיע מחר. [מחר? תחנת משטרה? נתניה? אבל יש צבא! ]

לאחר שיחה קצרצרה מדודי אל תחנת המשטרה השתכנע אדון שוטר כי מחר לא אוכל להגיע, ואולי ניתן לוותר על תהליכים ביוקרטיים שכאלה, לאחר בירור ארוך אותר האדם, ונוצר איתו קשר ולמזלי יוחזר אליי מחר הארנק.

ביציאה מהתחנת משטרה לכיוון מתחם פולג עמדנו ברמזור, מצידנו השמאלי Audi 80 שעולה באש,

אנחנו עומדים בנתיב המרכזי. אין באפשרותנו לנסוע אחורה וקדימה [תנועה זורמת], ומרוב עשן ואש שיוצאים מהמכונית כל שדה הראיה שלנו נחסם, ותאמינו לי שלעמוד מטר ממכונית שעולה באש והולכת להתפוצץ עוד שנייה זה לא הדבר הכי נעים..

בקיצור, אולי לא ישבנו בבית קפה, אבל היום הזה בהחלט יזכר כחוויה!