לקיחת הלוואה - מה לא הבנתי נכון?

[איציק נ.]

לצורך הלוואה של 75 אלף לתקופה של 10 שנים נאמר לי שאני אחזיר ריבית של 2.4 אחוז לא צמוד למדד, שזה יוצא 1800 שקל.

החזר חודשי יעמוד על 703, אם להכפיל את זה בכמות החודשים של ההלוואה יוצא שאני אשלם 84,360 שקל שזה כמעט 10,000 ריבית.

מה לא הבנתי ואיך זה עובד?

ואם כבר, איך לקחת נכון הלוואה בסדר גודל כזה לתקופה כזאת? תודה.

 

את כל הנתונים מסביב כבר הסבירו לך. תכל'ס מה שדופק אותך כאן זה התקופה, 10 שנים.

תקצר את התקופה = תקצץ את התשלום על הריבית באופן משמעותי. נניח ל 5 שנים היית משלם על כל התקופה 4600 שח ריבית (בחתך פשוט זה יוצא 920 שח לשנה, 77 שח לחודש).

אופציה נוספת היא: אם מדובר ברכישה של נניח רכב חדש, אז הייתי יורד מהרעיון ולוקח הלוואה שפויה יותר לזמן קצר יותר (רד לכיוון ה 50-60 אלף לתקופה של 5 שנים. לצורך העניין על 50K ל 5 שנים תשלם בחודש 885 שח אבל הריבית שתשלם על כל התקופה היא 3100 שח שזה בערך 50 שח לחודש או כ-620 שח לשנה).

 

איציק

[oryo]

אני חושב שזה שקול לאדם ששם את הרכב שלו במוסך ולא יודע מה זה בולם, וכשאומרים לו שצריך להחליף אז הוא חושב שמחליפים לו בלמים (מבחינת התפיסה, לא מבחינת התוצאה).

 

אני חושב שזה חובה אישית של כל אחד מאיתנו ללמוד ולהבין כל תחום שיש לנו נגיעה בו, בין אם זה רכב, בין אם זה בית וכמובן כל הפן הכלכלי. בלי ההבנה (ויש אנשים שלא יודעים, לא מבינים את המשמעויות, ויש גם אנשים שלא רוצים להבין) אז אנחנו נסמכים על אחרים שלעיתים טובתנו לא מעניינת אותם, ואז אין לנו את מי להאשים חוץ מעצמנו.

אני מסכים, ואני גם פרואקטיב בנושא.

וזה עדיין מעצבן, מאוד, לשמוע את הדברים האלו.

אנחנו התרגלנו לחוסר מקצועיות בתור סטנדרט, ומקבלים את זה כחלק מהחיים...

 

כשאתה הולך למרפאה, למוסך, לבנק - אתה אמור לקבל שירות לפי הצרכים שלך, ולא לפי פוטנציאל הרווח שאפשר לחלץ ממך. היות ואין בארץ תרבות צריכה מי יודע מה (ואני עדין), אין לעסקים בחלק מהתחומים מספיק אינסנטיב בשביל להיות מקצועיים - ואז אתה בעצם נשען על שיקולי המוסר האישי של בעל העסק.

אני מקווה שעם כניסת המדיה החברתית בתור שחקן למגרש הצריכה הדברים יתחילו להתאזן, ואני סבור שניתן לראות סיפור מסוים בשנים האחרונות. נחיה ונראה.

[phpclub]

אני לא הייתי קורא לזה חוסר מקצועיות, הייתי קורא לזה אינטרסים.

כי בסופו של דבר, הישראלי הממוצע לא רוצה לשלם, זה גורם לירידה בשירות שאתה מקבל, ובאינטרס של נותן השרות העומד כנגד כדי למקסם את הרווח שלו.

 

סתם לדוגמא, בארה"ב תזמין מנעולן, תשלם לו 150 דולר בלי בעיה, כאן תנסה להוציא מישראלי 300 שקל נראה כמה קומבינות הוא ינסה לעשות, קודם ינסה לפרוץ בעצמו עם כרטיס אשראי ינסה להוריד את המחיר ולשכנע בלי חשבונית וכו'.

אני לא שונה אגב, זה טבע החיים כאן, אבל בתמורה לכך יש נותן שירות מנגד שינסה למקסם את הרווח שלו, אנחנו רוצים מקצועיות עם מחיר, אבל נותן השירות לא יכול לעשות מחיר על מקצועיות כי פשוט הוא לא ירוויח.

[סאמי]

שתידע ש2.4 לא צמוד זה רבית מצויינת, ממש זול.

[oryo]

אנחנו התרגלנו לחוסר מקצועיות בתור סטנדרט, ומקבלים את זה כחלק מהחיים...

נותן השירות לא יכול לעשות מחיר על מקצועיות כי פשוט הוא לא ירוויח.

i rest my case.

 

אני יכול לתת לך כל מיני דוגמאות נגדיות לנותני שירות בארה"ב (לדוגמא) שמפריכות את הטענה. אנחנו כאמור רגילים לסטנדרטים אחרים (ותרבות הצריכה שלנו היא תורם משמעותי לכך)

[ישה]

אין כאן שום שיטה. תשאלו שאלה מדוייקת ותקלו תשובה מדוייקת.

שאלה מדוייקת "מה יהיה סכום הריבית הכולל שאשלם לאורך כל חיי ההלוואה?"

שאלה לא מדוייקת "אז כמה יצא לי לשלם ריבית?"

 

בשתי השאלות התשובה צריכה להיות זהה.

 

כאשר בכל הבנקים למשכנתאות כל המחשבונים אינם מראים את ההשפעה של המדד על החזר מסלול צמוד, מדובר בצחוק מהעבודה במקרה הגרוע , ובהונאה רמיה במקרה היותר גרוע.

 

או מה תהיה ההשפעה של לקיחת מסלול בריבית משתנה, על ההחזר כאשר נגיע לתחנה הראשונה השניה וכו'.

 

כן צריך להניח הנחות בכמה יעלה המדד או בכמה תעלה הריבית.

 

דרישה כבדה מצד הלבלר היושב מולך אבל לא בעיה בכלל למחלקת המחקר שיושבת בכל הנהלת בנק ואלה , צריכים לתת את ההנחיות לפקידים.

 

אבל למה לקלקל את התמונה , ולהראות בכמה יסתכמו השינויים, שיכולים להיות קריטיים ללוה, מחד ויקשו על הפקיד למכור אשליות כמה המסלול הצמוד / צמוד משתנה הוא כדאי.

 

הוא אכן כדאי לבנק אבל לא ללווה.

 

ואיפוא הרגולטור?

 

מכין לעצמו את הכיסא לעת הפרישה לתפקיד באחד הבנקים.

[Fitch]

אני גם צפיתי ב"יועצת" משכנתאות שבכלל לא מציעה קל"צ: "יש קבועה צמודה, יש משתנה צמודה ויש משתנה לא צמודה - זה בעיקרון המסלולים".

 

מסכנה הבחורה שלוותה ממנה.

[discoTD5]

מכיוון שאני ישבתי על הכיסא מהצד השני, כשאתה מציע לאנשים קל"צ, ועושה להם חשבון של החזר חודשי הם אומרים לך בפרצוף, בלי להתבלבל שאתה גנב כי בחברת ייעוץ המשכנתאות ההיא הציעו להם צמוד מדד וההחזר החודשי הרבה יותר נמוך, ו"אתם בבנקים עם החליפות חושבים שכולנו מטומטמים".

 

זה קרה בתדירות גבוהה. אנשים מסתכלים על ההחזר החודשי בחודש הראשון שאחרי נטילת המשכנתא ואומרים לעצמם "אם עמדנו בהחזר הראשון אז הכל בסדר".

 

ו-ישה,

התשובה לשתי השאלות לא זהה.

[Fitch]

אני רק אומר, להראות את כל התמונה. פה יש יעוץ שלילי כנגד המסלול. אבל אולי אני רוצה את השקט הנפשי שהוא מביא ומוכן לשים בו את כל הסכום?

 

צריך להיות לווה מודע וחכם.

אבל האיש בבנק צריך לתת אינפורמציה, אובייקטיבית, בלי כדאי או לא כדאי, ריבית גבוהה או נמוכה, החזר וכו'.

לא להגיד "פריים+15%, זו ריבית מצוינת" אלא להגיד "פריים+15%, שזה בעצם 16.6% נכון להיום".

 

כמו כן, התנהגותך שלך ושל הסניף אותו ניהלת לא מעידים על השאר, לצערי.

[CartMan2oo5]

למי שטען שהשאלה לא נשאלה נכון, התקשרתי היום לבנק וככה הייתה השיחה:

 

אני: "שלום, דיברתי איתכם לפני כמה ימים והצעתם לי הלוואה, אני מתקשר לברר קצת יותר לעומק"

היא: "כן מה תרצה לדעת?"

אני: "מה הריבית שהצעתם לי, איך זה עובד ומה ההבדל בין עם מדד או בלי צמוד מדד?"

היא: "מאוד פשוט, אתה משלם ריבית של 2.4%, לא צמוד לממד ז"א שאתה משלם את החזר+ריבית תשלום קבוע"

אני: "את יכולה לחשב לי את התשלום הקבוע שאצטרך לשלם כל ה10 שנים?"

היא: "כן, יוצא לך 703 שקל כל חודש"

אני: "הבנתי, חישבתי ויצא לי ש2.4 אחוז מתוך 75K זה 1800 שקל, זאת הריבית שהתכוונת אליה?"

היא: "נכון"

אני: "זאת הריבית שסה"כ אשלם על כל הסכום? למשך כל התקופה?"

היא: "נכון"

אני: "כדי להבין נכון, אני לוקח 75 אלף הלוואה, ויוצא שאחרי 10 שנים החזרתי 76800 אלף?"

היא: "כן נכון"

אני: "נשמע לי נמוך מדי, לא? לא יהיו לי הפתעות בהמשך?"

היא: "ממש לא, אין לך מה לדאוג"

אני: "אבל אם להכפיל את ההחזר החודשי בתקופת ההלוואה ז"א 703*120 יצא לי כמעט 85 אלף, איך זה מסתדר?"

היא: "נכון כי מדובר על ריבית לשנה"

אני: "נו אז למה לא אמרת מההתחלה? אז איך אישרת שאני לוקח 75 ומחזיר 76,800?

היא: "כי זה ברור מאליו שמדובר על שנה"

אני: "ברור מאליו למי?"

היא: אההגגגבההקרכע/'קרכ

אני: "אז אני לא רוצה את ההלוואה, תודה."

[ישה]

דיסקו

 

למה שלא תגיד שעלות ההלוואה היא 3 ש"ח שזו הריבית עבור יום אחד בחודש הראשון.

 

כמה עולה לי ההלוואה , זו שאלה שפירושה הוא אחד , לכל אורך התקופה , בדוגמה של ההלוואה המדוברת כ 9500 ש"ח לא ליום לא לחודש ולא לשנה.

 

אהה

 

 

 

הבנק לא מציע את מסלול הקל"צ כי הלקוח אומר לו שהוא גנב.

 

ויש הנחיה כתובה לכך מההנהלה?

 

בחייאת

 

לא מתאים לך.

 

הבנקים פשוט לא מספרים ללווה את האמת , הם שנותנים לו מסלול צמוד שההחזר שלו נמוך, המחשבון של כל הבנקים לא מראה את השפעת המדד , כאשר כל מחשבון של כל זב חוטם ברחבי האינטרנט נותן לך את האופציה הזו, המהדרין נותנים לך גם אופציה לשינוי ריבית במהלך התקופה במסלול משתנה כל 5, שינוי בריבית הפריים במהלך התקופה.

 

היום התמהיל שנותן הבנק הוא כזה ב99% מהמקרים שבא אליו לווה הדיוט שזה בערך 98% מהלווים

 

ראשית חייבים לחלק ל3 חלקים

 

אסור יותר משליש פריים ( זו כבר התקדמות )

שליש קבועה צמודה

ושליש משתנה כל 5 צמודה.

 

וכאשר אתה בוהה בפקיד הוא פולט לך

 

כן אלה הנחיות בנק ישראל , כאילו מדובר בדברי אלוהים חיים.

 

כאשר אנחנו יודעים שזה חצי אמת שגרועה משקר.

[discoTD5]

כאן נמחקה תגובה ארוכה.

 

אתם צודקים, כולכם.

 

ישה - תפסיק להוציא דברים מהקשרם. אם אני מצביע על אירועים שאני חוויתי אין לך שום זכות לזלזל בדברים שאני כותב.

אתה יכול לקבל אותם כפשוטם או לא.

לא כתבתי בשום מקום שיש הנחיה או הוראה או כל דבר שיכול להתפרש מכך. נתתי דוגמא שאני חוויתי לפחות פעם בשבוע, למשך כמה שנים. עם כל הכבוד, אתה לא היית שם.

 

יצא עדין מדי לעומת מה שאני חושב על חלק מהתגובות כאן. אני מזדקן.

[raiden]

מצעטר שאני גונב את השירשור, אבל איפה אני יכול לקרוא וללמוד על כל מיני סוגי ריביות, מדדים ואיך מחשבים את זה?

[oryo]

יצא עדין מדי לעומת מה שאני חושב על חלק מהתגובות כאן. אני מזדקן.

 

אבל רוב התגובות תיארו מקרים אמיתיים שאנשים חוו, ואז המשפט הזה

אם אני מצביע על אירועים שאני חוויתי אין לך שום זכות לזלזל בדברים שאני כותב.

אתה יכול לקבל אותם כפשוטם או לא.

גורם ל

 

אני לא מבין, מבחינתך בתור אדם מתוך המערכת, המצב הזה שתואר עם חוסר רצון/יכולת להצמיד קרן למדד, או המקרה עם סך הריבית שמספרים ללווה שהוא ישלם - תקין?

או שהטיעון הוא שיש מלא לקוחות סתומים (צודק) ולכן זה בסדר להתייחס לכולם ככה(?)

אני לא מנסה להתריס, אני באמת שואל, השאלה אולי נשמעת צינית כי היא אבסורדית, פשוט זו התמונה שעולה מדבריך ואני נוטה להאמין שזו לא 'כוונת המשורר'.

[sperial]

הסיפור של הצמדה למדד המחירים לצרכן הופך עוד יתר מסובך כאשר מנסים להכניס למשוואה את צידה השני - תוספת היוקר. נכון להיום האינפלציה נמוכה והתוספת לא משומת, אבל סביר שאם האינפלציה תואץ מחזור גם למנגנוני פיצוי בשכר, שאין לחזות עד כמה יאזנו את המדד.

 

ישה, התלונות שלך לגבי מחשבוני הפרעון בבנקים נכונות רק כל עוד אין מנגנון פיצוי בשכר. ניסיון העבר מלמד שקיימת יכולת להצמיד גם את צד ההכנסות למדד, אם כי מקובל שבפיגור ובהפחתה מסויימת. כמובן שכיום, עם החלשות ארגוני העובדים, יהיה יותר קשה להפעיל מחדש מנגנונים אלה, אבל סביר שאם האיפלציה תהפוך משמעותית הם יחזרו לחיינו ויפצו חלקית על עלית המדד (כולל תשלום המשכנתא).