"אתם מנסים לחסוך, אך אצל עובדי המדינה הדלק זורם כמים" - לעובדי מדינה יש ליסינג אחר

[m3x7r3m3]

כאחד שראה איך ההגבלה בצה"ל פועלת מלמעלה. מקפידים מאוד שאף מ"פ או לוחם לא יתקע. אם זה קרה קציני הלוגיסטיקה מקבלים בראש מהמח"ט/מאו"ג. מה שכן, ברגע שמתחיל להיגמר הדלק התלונות עולות במעלה השרשרת, והופ, הנה התווספו כמה אלפי ליטרים לחטיבה/אוגדה. נדירים המקרים שמישהו נתקע בלי דלק בגלל שאין. אם זה קורה, זה כי לא שמים לב לקבלות התדלוק שמראות כמה ליטרים נשארו בהקצאה. אגב, רכבים חומים לא מוגבלים בכלל, והרבה מאוד אנשי קבע מתניידים בהם רוב היום, כד להשאיר את הלבן בבסיס. אני חושב שצה"ל יכול להתייעל עוד הרבה כלכלית, ולא רק ברכב, וזו בדיוק מהות הכתבה. ממשלה שדורשת ייעול מהאזרחים, שתראה דוגמה, ולא להפך כפי שקורה היום.

 

לא יודע איפה אתה ראית את זה, אני שירתתי ביחידה טכנולוגית ונותנת שירות מצפון הארץ ועד דרומה, ורכב חום היה אחד בלבד לכל היחידה.

אני אפילו לא מדבר איתך על זה שלנסוע לתת שירות בתוך צריפין זה היה אומר לנסוע באוטובוס הפנימי כי פשוט אין דרך אחרת.

תמיד הרכב החום היה מוקצה למשימות הכי רחוקות, הרכבים הלבנים לקרוב יותר.

[m3x7r3m3]

ומה עם אותם יחידות שבהם משרתים כ-5 או יותר קציני רכב וכל אחד לוקח את הרכב לקצה השני של הארץ (רכבים חומים) וצוחק לכולם בפנים? גם ילדים בני 24 שהדיו על הניירות קבע עוד לא התייבשה.

 

כל זה מניסיון

 

קרא הודעה למעלה, אצלנו לכל היחידה היה קצין רכב אחד, שכמובן כמו רוב קציני הרכב לא באמת היה קצין.

לא בכל הצבא זה עובד כמו שאתם מתארים

[m3x7r3m3]

שטויות.

בתור חייל בשירות סדיר אני יכול לומר לך שיש ביזבוז נוראי.

היחידה שלי מחזיקה צי רכב עצום של יחס 1:3 מול חיילי הבסיס.

אחרי שאתה מוציא את כמות הרכבים המוצמדים(רסן ורנג) עדיין נשאר לך למעלה מ-30 רכבים לא מבצעיים כלומר רכב לבן שנמצא לטובת חיילי היחידה.

אני באופן אישי לקחתי לא פעם ולא פעמיים רכב מהיחידה שלי לנסיעות אישיות ולפעמים גם סופשים ואני עכשיו סהכ סמל ראשון.

למשרדי הביטחון אין שום הגבלה וישש גם חשוב לציין דבר קטן כזה שנקרא כרטיס דלק שהוא מחולק לכל מי שחפץ בו.

 

אז בוא אני אגיד לך שלא בכל הצבא זה עובד ככה.

בכל היחידה שבה שירתתי היה רכב חום אחד, היו עוד 7-8 רכבים לבנים, וזה ליחידה שבה רק האנשים הטכניים שצריכים לתת שירות בכל הארץ היה מעל ל-15, לא נכנס בכלל לאנשי לוג' ונוספים.

[ניקו פ.]

לא יודע איפה אתה ראית את זה, אני שירתתי ביחידה טכנולוגית ונותנת שירות מצפון הארץ ועד דרומה, ורכב חום היה אחד בלבד לכל היחידה.

אני אפילו לא מדבר איתך על זה שלנסוע לתת שירות בתוך צריפין זה היה אומר לנסוע באוטובוס הפנימי כי פשוט אין דרך אחרת.

תמיד הרכב החום היה מוקצה למשימות הכי רחוקות, הרכבים הלבנים לקרוב יותר.

 

שירתת ביחידה עורפית בצריפין, אני משער שאין באמת צורך ברכבים חומים, ובטח שלא במבצעיים. אני מדבר אתך ברמת האוגדה/חטיבה/גדוד/יחידה. הלוואי והייתי יכול לפרט יותר, אבל אני לא יודע אם זה חכם לחשוף סד"כים באינטרנט. בוא נגיד שאם חס וחלילה אימון, תעסוקה או רחמנא ליצלן פעילות מבצעית תיתקע/תתבטל בגלל דלק, אט"ל יקבלו בראש מהרמטכ"ל כל כך חזק שהקריה תרעד. במצבים של חוסר, הדרישה הייתה עולה בשרשרת הפיקוד עד למפקד האוגדה, שמן הסתם היה אומר תנו לי דלק או שאני מרים טלפון לרמטכ"ל. תוך שעות אלפי ליטרים היו זורמים. חסכון זה יפה, אבל עד שזה מגיע לעצירה של גדוד לוחם. בצה"ל מקפידים על המבצעיות יותר מהכל, וטוב שכך. יחד עם זאת, יש המון מקומות שבאמת יש בהם בזבוז.

[m3x7r3m3]

עורפית עורפית, אבל המערכות שנתנו להם שירותים היו מהמבצעיות ביותר שיש, והנסיעות בהתאם, אם זה לצפון ואם זה לדרום אז זה אומר עד הגבול.

 

היה רכב "חום" אחד (למעשה הם החליפו את זה ברכב כחול עם כיתוב "רכב שירות"). שצריך לתת מענה ברמה הרבה הרבה יותר מקיפה ממה שאתה יכול לדמיין.

 

עזוב את הרמטכ"ל, אם יחקרו ויגלו שהייתה תקלה מבצעית בגלל מחסור בדלק לרכב מבצעי, הבעיה הכי קטנה של מי שלא אישר את הדלק זה (והיא לא קטנה בעצמה) זה מה הרמטכ"ל יגיד.