Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4769 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

אני ירדתי מדו גלגלי אחרי שהתחתנתי וכש ולד הבכורה הפסקתי גם עם דאונים.

 

נהג לילה, סליחה על הבורות, ומחילה בפני חברי הפורום על הסטת נושא השרשור מעט- מדוע דאון הוא מסוכן? אני באמת שואל כי אני לא יודע- האם כל עוד יש מסלול קבוע, טייס מיומן וכלי תקין זה לא יחסית בטוח?

  • תגובות 60
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

לא דאון שנראה כמו מטוס אלא אלה שנראים כמו עפיפון.

 

זה כלי כיפי ברמות אבל עם אחוז תאונות עם נפגעים מאוד גבוה.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם
חלילה לא נובח. לא התכוונתי אליך ישירות, ניסיתי לכתוב באופן כללי. אני לא יודע אם יש לך ילדים או משפחה, ולכן כתבתי באופן כללי.

אני מבין אנשים צעירים שרוכבים, אני קצת מתקשה להבין אנשים בעלי משפחות שעושים זאת.

שבוע טוב שיהיה :)

 

הבעייה הכי גדולה היא שכשצעירים לא רק שעושים דברים שבהגדרתם יותר מסוכנים אלא שגם סובלים מעודף ביטחון עצמי שהולך ביחס הפוך לניסיון.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם

תודה נהג לילה. עכשיו מובן יותר.

 

ולנושא השרשור. היום הגעתי לכיכר ליד הבית ששדה הראייה בה הוא מוגבל מאד. כשבאתי להכנס לכיכר חשבתי להגיד לאבא, בהמשך לשרשור, שאופנוענים מסכנים את חייהם בצורה חמורה.

לא עברה חצי שנייה מהמחשבה בעוד חצי רכב שלי כבר בתוך הכיכר ומשמאלי עף לו טייס קטן על דו"ג מתוך פינה ללא שדה ראייה במהירות מטורפת לכיכר בלי שדה ראייה, ובמהירות מטורפת בכניסה לכיכר כלשהי. לא הספקתי להגיד אבטיח (נו באמת, בקושי הספקתי לבלום) והוא כבר היה בקצה השני של הכיכר אחרי שחלף סנטימטרים ספורים מלהגיע לבית חולים.

אני שונא ילדים מפגרים על דו"ג.

חבל שהם לעתים נראים כמו 90% מאוכלוסיית נהגי הדו גלגלי.

 

עריכה: יש לי 458 (איטליה) הודעות.

חה חה.

פורסם
ההכללה הייתה לשם הדגשה, חוץ מזה מצ״ב קישורים בדבר סבסוד ביטוח דו״ג על ידי בעלי רכב פרטי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4184477,00.html

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000666075

 

מתוך הכתבה:

באוצר טוענים כי בעלי הרכב מסבסדים היום את רוכבי הדו-גלגלי ב-203 מיליון שקל, בנוסף לסכום נוסף של 103 מיליון שקל שעובר לטובת רוכבי הדו-גלגלי באמצעות הסכם החצייה. הסכם לפיו בכל תאונה של אופנוע-מכונית, משתתף הביטוח של המכונית ב-50% מעלות הנזק. לפיכך טוענים באוצר כי הסבסוד הכולל לאופנוענים מגיע לכ-10%.

 

 

אנחנו אכן משלמים יותר בגללכם.

 

זוהי עוד אחד מהקובינות של חברות הביטוח להצדיק את המחירים הגבוהים שהם גובים. בינתיים, בלי עין הרע, כל שנה הן יוצאות ברווח עצום. להפסיד הן בטוח שלא מפסידות. פעם, לפני קרוב ל 25 שנים היה פטנט אחר בביטוחי אופנועים. היה את איגוד אבנ"ר והיה את הפול. מי שהיה סורר היה חייב להיות מבוטח על ידי הפול שגובה מקסימום ביטוח לרוכבים שמוגדרים מסוכנים. היום כולם מבוטחים בפול כולל אנשים שרוכבים בצורה זהירה ואחראית.

ואם מדברים כאן על אנשים שנדפקים. הנה מקרה שקורה בכל תאונת אופנוע-רכב. נגיד שרכב פגע באופנוע והאשמה הייתה של נהג המכונית. רוכב האופנוע נלקח באמבולנס או מתפנה עצמאית לקבל טיפול. הוא מקבל טיפול בבית החולים ומשוחרר הביתה. אחר כמה שבועות הוא מקבל חשבון מבית החולים. יש לו שתי אופציות. או לשלם או להביא אישור מהמשטרה שהייתה תאונת דרכים. ברגע שהוא מביא אישור בית החולים פונה לחברת הביטוח של רוכב האופנוע ודורשת תשלום. החברה משלמת ונחש מה? "הכתם" נרשם בהיסטוריה של רוכב האופנוע כתביעה. פעם הבאה שהוא יבטח את הרכב או האופנוע שלו הוא ישלם יותר בגלל שיש לו כביכול תביעה לרעתו.

ואני מכיר את הסיפור של בעלי הרכבים מממנים את האופנועים. התוספת יוצאת כ 100 שקלים לכל רכב לשנה, כך נאמר בזמנו. לא יודע מה איתך אבל הרבה בעלי מכוניות מעדיפים לשלם עוד 100 שקלים בשנה בלבד שזה יוריד מכוניות מהכביש כי כך הם פחות יתקעו בפקקים. רק תתאר לך כמה חנייה בתל אביב רוכבי הדו גלגלי חוסכים.

"אני מתחפש לטיפת שמן במערכת ההנעה ומתחיל לזרום בתוך כל הצינורות, השסתומים והקופסאות ואז אני מאתר את התקלה"

ישראל טילן, המיתוס והאגדה, מגדולי מהנדסי ישראל.

פורסם
אל תצא עם אחיות. הן תמיד מכירות את כל הסיפורים הקשים (זה נכון ובכ"ז, אני נשוי לאחת כזו :inlove:).

אין ביטוח לשום דבר.

מצד שני - שום דבר לא ישווה לרכיבה על אופנוע.

בכל מה שאתה עושה והקשור לרכיבה ממונעת - תזהר לפחות אתה, ע"מ למזער סיכונים.

 

למען האמת, אני הייתי מפחד יותר לעבוד בבית חולים. רק תתאר לך עם כמה סוגי חיידקים ונגיפים עובדי בית החולים צריכים להתמודד יום יום. מפחיד עוד יותר אם אשתך, זוגתך היא בהיריון ועובדת בבית חולים. אז זה בכלל חבל"ז לכמה חידקים העובר והאם חשופים. בשנים האחרונות מתפתחים חידקים שעמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה. לא מעט חולים אגב נפטרים בבית החולים בגלל זה.

"אני מתחפש לטיפת שמן במערכת ההנעה ומתחיל לזרום בתוך כל הצינורות, השסתומים והקופסאות ואז אני מאתר את התקלה"

ישראל טילן, המיתוס והאגדה, מגדולי מהנדסי ישראל.

פורסם

אך, הסבסוד...המצאת "הפרד ומשול" של פקידי אוצר אנטי-אזרחיים.

קודם כל, כמעט בכל ביטוח אלו עם סיכונים רבים יותר משלמים פחות ממה שהיו אמורים לשלם "באמת", זו מטרת ביטוח - ליצור מאגר גדול של כסף מכל האנשים כדי שיהיה עם מה לעזור. רכב, בריאות, לא משנה איזה ביטוח.

 

דבר שני, כל עוד חברות הביטוח מרוויחות, "סבסוד" הוא פיקציה. משהו שקיים אך ורק בספרי הנהלת חשבונות. בסופו של דבר ה-100 ש"ח תוספת זין שנתנו לנהגים רק יגדילו את רווחי החברות, זה הכל.

 

נ.ב. אולי רוכבי אופנועים דווקא חוסכים למדינה כסף? :p

מצאתי משהו קצת ישן אבל מעניין.

http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/697/235.html

"Metal is like flesh. Both carry potential in their veins. When tempered with heat and pressure, the potential surfaces"

פורסם

אני רוכב מגיל 16, בשנים האחרונות זנחתי את הדו"ג לא בגלל פחד אלא בגלל שחייתי במדינה מושלגת.

זוגתי רופאה, חדר מיון קטן עליה ובדיוק בשנה שעברה, ביום ההולדת שלה - רכשתי אופנוע.

האופנוע תרם המון לזוגיות שלנו, חסך לי המון כסף על דלק, במהלך השנה שחלפה רכבתי כמעט 20K ק"מ וזה בתור כלי תחבורה שלישי!

כשניגשנו לסוכנות עיני נפלו על R1 אדום מוכרם (כל רכיב מתכתי, שילדה, גלגלים הכל היה כרום!) אבל ההיגיון אמר לא.

ביואל ספורטיבי.... מדהים, מושב אחורי בגודל של כרטיס אשראי, האישה אמרה לא.

זאת הייתה סוכנות עם המון הארליס, רציתי וי רוד, האישה שמה עיניה על קוואסאקי וולקן 900, היא האירה את עיני ואמרה לי - יש לו משענת לנוסע, אני רוצה את זה. טוב נו יומולדת שלך, הנעתי את הקוואסאקי שבאותו הרגע הרגיש לי מגושם משהו, עשיתי נסיעה קטנה בחניה, פרסה לא הצלחתי לעשות, ב2 וחצי נתיבים. נכנסנו פנימה ונתתי את כרטיס האשראי שלי למוכר הנחמד.

היא מעולם לא רכבה על אופנוע, 3 ימים האופנוע הרגיש לי כבר מדי, לא טבעי, אני רגיל לאופנועי ספורט, קטנועים גדולים, דו"שים ופעם היה לי קאסטום, וירגו 250, בדיחה:)

 

ביום הרביעי יצאנו לטיול, נסיעה של 450 ק"מ הלוך חזור לאיזה יקב מרוחק וביקור חברים על הדרך.

מאז הכל השתנה, את האופנוע שיפרתי, את הביטחון צברתי, הוא מרגיש לי קליל ואני רוכב עליו בטבעיות מדהימה.

גם פה יש נהגים חרא, גם פה אנשים עוברים נתיב בלי לאותת, אנשים מנסים לגנוב רמזורים ונוהגים ללא אחריות, אבל...

את האגזוז פירקתי, הוצאתי את כל הבפנוכו וכרגע יש לי רק צינורות חלולים, הרעש שהדבר הזה מייצר הוא עצום, אני מדליק אזעקות בכל נסיעה, ותמיד אנשים יודעים שאני מתקרב ומפנים לי נתיב בטוח, אני חולף בין רכבים במהירות ואני נהנה מכל רגע.

אני מודע לסכנות, אתמול בסיבוב חד היה כפל בכביש שהקפיץ לי את הקדמי כאשר הייתי בהטיה, מפחיד מאוד.

בכל רכיבה אני מקפיד על כפפות, ג'ינס עבה ומגף גבוה, מעיל? יש לי כמה, כולל מעיל עור מאוורר וממוגן אבל נסיעה לוואלי כשבחוץ 42 מעלות זה לא תענוג ואפילו רכיבה עם חולצה דקה גורמת לי להזיע (הרוח החמה מזכירה לי פתיחת תנור בזמן אפייה).

ההיגיון שלי הוא שכפפות זה אביזר חובה, בכל נפילה האינסטינקט הוא להושיט ידיים מטה, החלקה על כביש או נפילה ללא כפפות היא דבר מטורף, החלקתי בחיי ותמיד הכפפות היו החבר הטוב ביותר שלי, פעם אפילו קרעתי דיינז חדשות בהחלקה אחת בגלל שפשוף ארוך, סובבתי את הגוף שלי ככה שכל המאסה התרכזה על הידיים, מגפיים וקצת על הישבן עד שנבלמתי במדרכה.

אני רוכב עם קסדת שלושת רבעי שמגינה על כל הראש למעט הסנטר ואני מנסה לשמור על עצמי ככל הניתן, באופנוע אין דבר כזה לצאת מריכוז ותמיד צריך לקרוא את הכביש 360 מעלות ולתכנן עם ציפיה לגרוע מכל.

זה הפך אותי לנהג טוב יותר, אני תמיד יודע מה קורה מסביבי והאישה אוהבת לבדוק אותי תוך כדי נסיעה, היא תמיד תשאל איזה רכב נמצא בנתיב הכי שמאלי 3 מכוניות אחורה כשאני מסתכל קדימה ולא מורשה להביט במראות תוך כדי :)

אני מאמין שכל אדם צריך לחוות את זה כדי להבין מה זה להתחבר לכביש ומהי אחריות אמיתית.

 

20130527_153451-1_zps51a86907.jpg

 

 

 

והנה עם רקע קצת יותר מעניין :)

20130520_144842_zps09033846.jpg

 

 

ד"א גם פה אנשים עושים תאונות, ביטוח מקיף עולה לי 42 דולר על 2 אופנועים לחודש.

haters will hate

פורסם

בנצי, אשריך שמצאת לך את אהבת חייך שמרשה לך לרכוב על אופנועים ואף אוהבת לרכוב בעצמה.

שאלה לי אלייך מיכוון שאני לא חי שם כבר כמה שנים ובכלל אני חייתי במדינה אחרת.

אתה רשמת ואני מצטט אותך "ד"א גם פה אנשים עושים תאונות, ביטוח מקיף עולה לי 42 דולר על 2 אופנועים לחודש".

בהזדמנות זו, ספר לנו בבקשה מה נותן ביטוח אופנועים שעולה 42 דולר לחודש. בישראל למשל הביטוח לא מוגבל בכלום. לא לגובה פיצויים על נזקים גופניים, לא על גובה תשלום למוסדות בריאות על טיפולים רפואיים וכיוצא בזה. אני לא מדבר על נזקי צד ג' לרכוש. רק על בריאות ונזק גופני. אז מה הביטוח שלך מציע ב 42 דולר לחודש שהם 504 דולר לשנה לשני אופנועים?

"אני מתחפש לטיפת שמן במערכת ההנעה ומתחיל לזרום בתוך כל הצינורות, השסתומים והקופסאות ואז אני מאתר את התקלה"

ישראל טילן, המיתוס והאגדה, מגדולי מהנדסי ישראל.

פורסם
גם פה יש נהגים חרא, גם פה אנשים עוברים נתיב בלי לאותת, אנשים מנסים לגנוב רמזורים ונוהגים ללא אחריות, אבל...

 

את האגזוז פירקתי, הוצאתי את כל הבפנוכו וכרגע יש לי רק צינורות חלולים, הרעש שהדבר הזה מייצר הוא עצום, אני מדליק אזעקות בכל נסיעה,

 

אתה רואה, כל אחד והדרך שלו לחרבן על הזולת...:roll:

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

פורסם
בנצי, אשריך שמצאת לך את אהבת חייך שמרשה לך לרכוב על אופנועים ואף אוהבת לרכוב בעצמה.

שאלה לי אלייך מיכוון שאני לא חי שם כבר כמה שנים ובכלל אני חייתי במדינה אחרת.

 

בנצי, עם כל התלונות שלו, כבר שכח איך זה לנהוג בישראל. נהגתי בארהביה ונהגתי באירופה, ואיך שנוהגים שם זה בכלל לא דומה לאיך שנוהגים פה. זה לא דומה מבחינת התשתיות וזה לא דומה מבחינת אופן הנהיגה ואופן הרכיבה.

 

פלנטה אחרת.

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

פורסם

מסכים.

יצא לי לנהוג הרבה קילומטרים במקומות שונים (חמש יבשות). השילוב הישראלי הוא כנראה הטוב מכולם:

נהגים עם חוסר מוחלט של הבנת התנהגות הרכב ו/או משמעות של נהיגה בצורה X, חוסר מודעות לסובבים אותם אצל הרבה נהגים או עשיית "דווקא" אצל נהגים אחרים, תשתיות מחורבנות ולא סלחניות במקומות רבים וחוסר אכיפה של עבירות שגורמות "על באמת" לתאונות - ההרגשה הכי קרובה על הכביש הישראלי היא משחקי הוידאו בהם אתה הולך במסלול מסויים ובדרך יש לך מתנקשים פוטנציאליים מכל הכיוונים.

פורסם

את האגזוז פירקתי, הוצאתי את כל הבפנוכו וכרגע יש לי רק צינורות חלולים, הרעש שהדבר הזה מייצר הוא עצום, אני מדליק אזעקות בכל נסיעה, ותמיד אנשים יודעים שאני מתקרב ומפנים לי נתיב בטוח, אני חולף בין רכבים במהירות ואני נהנה מכל רגע.

.

 

מאוד מזכיר לי את זה:

 

.We apologise for the inconvenience

פורסם
מסכים.

יצא לי לנהוג הרבה קילומטרים במקומות שונים (חמש יבשות). השילוב הישראלי הוא כנראה הטוב מכולם:

נהגים עם חוסר מוחלט של הבנת התנהגות הרכב ו/או משמעות של נהיגה בצורה X, חוסר מודעות לסובבים אותם אצל הרבה נהגים או עשיית "דווקא" אצל נהגים אחרים, תשתיות מחורבנות ולא סלחניות במקומות רבים וחוסר אכיפה של עבירות שגורמות "על באמת" לתאונות - ההרגשה הכי קרובה על הכביש הישראלי היא משחקי הוידאו בהם אתה הולך במסלול מסויים ובדרך יש לך מתנקשים פוטנציאליים מכל הכיוונים.

 

אני מבין שלא נהגת באיסטנבול.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם

נהגתי, אם כי ממש מעט. יותר מוניות.

לא ראיתי משהו חריג ביחס למקומות אחרים. מנהטן או LA היו קשות לי בהרבה.

 

ואם כבר מוניות - אחד הדברים שיותר מפחידים אותי בנסיעות לחו"ל הם החזרה במונית הביתה באמצע הלילה.

 

כמעט ללא יוצא מן הכלל, מדובר בנהגים ש"מעופפים" לחלוטין על הכביש. תקועים בצד שמאל ברוב המקרים (לא לעקיפה, כמובן), תגובות מאוחרות מאוד לשינויים בכביש (בלימות בתוך הסיבוב, הסטות הגה פתאומיות ומאוחרות) וחוסר ריכוז מוחלט בנעשה בכביש.

מה אמת המידה של קבלת רשיון לרכב ציבורי?


×
×
  • תוכן חדש...