20 שנים מאז אלבום האנפלאגד של נירוונה

[kobyiso]

זה בערך מסכם את העניין בשבלי

http://www.youtube.com/watch?v=lQUzyPqL6kM&feature=share&list=PL4F9FC608AD2CA76C דרך יוטיוב

[locomotive]

מסכים עם רוני לגבי hunger strike,

בטוח שרובנו נסכים שהאנפלאגד המובילים הם של נירוונה, אליס וקלפטון.

 

מחזק את אלאניס מוריסט באלבום הגלולה ומוסיף את אגדת rem למשוואת הגראנג'.

בנוסף האנפלאגד של אירוסמית' שאמנם לא זכה לחשיפה גבוהה אך שווה שמיעה יחד עם סטונ טמפל פיילוטס .

[sronis]

זה בערך מסכם את העניין בשבלי

 

די עלוב כשזה מגיע מלהקה שאף אחד לא שמע עליה...

 

מסכים עם רוני לגבי hunger strike,

בטוח שרובנו נסכים שהאנפלאגד המובילים הם של נירוונה, אליס וקלפטון.

 

מחזק את אלאניס מוריסט באלבום הגלולה ומוסיף את אגדת rem למשוואת הגראנג'.

בנוסף האנפלאגד של אירוסמית' שאמנם לא זכה לחשיפה גבוהה אך שווה שמיעה יחד עם סטונ טמפל פיילוטס .

 

מאוד אהבתי את הגלולה של אלאניס כשהייתי קטן, ואז התבגרתי...

REM מעולם לא היו גראנג', אתה כנראה מתבלבל (אם כי גם הם היו בפסקול ההתבגרות שלי).

[שמר]

REM גם התחילו ליצור כשרובכם שחיתם עדיין. זה שהם זכו להכרה רחבה רק ב-92' לא אומר שהם לא היו שם לפני...

[locomotive]

אומנם באמת אולי הייתי במצב נוזל, אבל מבעד לזכוכית המבחנה במעבדה

הצלילים של monster של r.e.m היו אלטרנטיב / גראנג'ים משהו.

 

 

ובאופן שקשור לנושא, ל r.e.m יש חלק חשוב בעלייתם של נירוונה.

[sronis]

הופה התחלנו. מה זה משנה מתי הם התחילו ליצור? יש לזקנים בעלות על להקות ותיקות רק "כי הם גם היו שם"?

ו-REM התחילו ליצור בערך כשאני עשיתי את הצעד הראשון שלי. כמעט בכל אלבום היו להם כמה יציאות משובחות, אבל השיא הגיע בתחילת שנות ה-90. בעצם, איך שאני רואה את זה, הקריירה שלהם היא בערך כמו עקומת גאוס. התחיל יחסית חלש, הגיע לשיא במחצית הראשונה של שנות ה-90, ומשם שוב חזר והתדרדר.

[davemustaine87]

האממ לא רוצה להעיב על הטופיק הזה, אבל כול הלהקות האלה נשמעות לי מאוד מאוד מיושנות.

 

שלא תבינו לא נכון, הייתי שומע בלי הפסקה את כול הלהקות האלה, אבל היום כשאני שומע אותם מעבר לפרץ הנוסטלגי, זה פשוט נשמע כול כך פרימיטיבי ומיושן, וזה משעמם אותי מהר מאוד.

 

וזה דיברתי על להקות הגראנג' והמטאל של 80-90, על להקות ה-60-70 אני בכלל לא מדבר...

[אנלוגי]

Monster יצא בלב תקופת הגראנג', אמצע שנות ה-90. אם אז היית במצב נוזל - אני מצדיע לכמה הספקת להשיג בחייך הקצרים.

זה האלבום היחיד של REM ששרד אצלי בדיסקייה.

[locomotive]

התערבב לי הניסוח כשהיה בכוונתי לרשום חמישה-שה דוגמאות טרם ביצבצתי אל העולם .

 

אני יליד 82, תוצר ישיר של מיתון ואינפלציה.

[sronis]

האממ לא רוצה להעיב על הטופיק הזה, אבל כול הלהקות האלה נשמעות לי מאוד מאוד מיושנות.

 

שלא תבינו לא נכון, הייתי שומע בלי הפסקה את כול הלהקות האלה, אבל היום כשאני שומע אותם מעבר לפרץ הנוסטלגי, זה פשוט נשמע כול כך פרימיטיבי ומיושן, וזה משעמם אותי מהר מאוד.

 

וזה דיברתי על להקות הגראנג' והמטאל של 80-90, על להקות ה-60-70 אני בכלל לא מדבר...

 

פרימיטיבי? נראה לי שאתה מתבלבל במושגים.

מיושן? כל היופי במוזיקה טובה הוא שהיא חסרת זמן. פינק פלויד מדהימים היום לא פחות מלפני 50 שנה. גם הביטלס.

יש הרבה להקות שגדלתי עליהן שהיום אני לא מבין איך אהבתי אותן בכלל, ומצד שני אלבומים כמו TEN עדיין עושים לי צמרמורת מהצליל הראשון.

 

ואת זה אני אומר בתור אחד האנשים הכי פתוחים ליצירה חדשה. מרבית האנשים שקרובים אלי בגיל עדיין שרויים בעבר ומפספסים כמויות אדירות של דברים מעולים שאמנים עושים היום.

[davemustaine87]

האממ בהחלט פרימיטיבי.

 

שמע יש להקות ישנות כמו פינק פלויד, rush, קינג קרימסון שעשו דברים מדהימים וגם היום אני נשאר פעור פה לנוכח היצירות שלהם.

 

אבל רוב הלהקות הגדולות של פעם, אמנם עשו דברים פורצי דרך בזמנו, אבל היום אני פשוט לא מסוגל לשמוע את זה. כמה אפשר לשמוע כבר את הריפים הנדושים של AC/DC , ודיפ פרפל? אפילו נירוונה עם 4 האקורדים של "סמלס לייק טין ספיריט" שחוזרים בכול שיר?

 

שוב, אני לא מזלזל באף אחת מהלהקות הנ"ל, הם עשו דברים מדהימים, ובהחלט היו לי הרבה מאוד שנים של מוזיקה טובה, אבל כמה אפשר?

[sronis]

אבל רוב הלהקות הגדולות של פעם, אמנם עשו דברים פורצי דרך בזמנו, אבל היום אני פשוט לא מסוגל לשמוע את זה. כמה אפשר לשמוע כבר את הריפים הנדושים של AC/DC , ודיפ פרפל? אפילו נירוונה עם 4 האקורדים של "סמלס לייק טין ספיריט" שחוזרים בכול שיר?

 

שוב, אני לא מזלזל באף אחת מהלהקות הנ"ל, הם עשו דברים מדהימים, ובהחלט היו לי הרבה מאוד שנים של מוזיקה טובה, אבל כמה אפשר?

 

טוב שלא מצאת את הדוגמאות הכי נדושות. מזל שלא דיברת על אופספרינג או אפילו dookie (אני לא מדבר על גרינדיי החדשים - הנה להקה שהתפתחה מדהים עם השנים).

גם אני לא יכול להקשיב יותר מדי לנירוונה. יותר משהם עשו מוזיקה טובה, הם היו הקול של הדור (נשמע הרבה יותר טוב באנגלית).

אבל להגיד פרימיטיבי? מצטער, זה לא המושג הנכון. זה פשוט סוג מסוים של מוזיקה. יש שירי 4,3 ואפילו 2 אקורדים שעובדים נהדר.

 

אני שומע המון מוזיקה חדשה, אבל עדיין שומר מקום של כבוד לחלק מהאלבומים האהובים של ההתבגרות שלי. נתתי כמה שמות למעלה באחת ההודעות.

[mystopp]

האממ לא רוצה להעיב על הטופיק הזה, אבל כול הלהקות האלה נשמעות לי מאוד מאוד מיושנות.

 

שלא תבינו לא נכון, הייתי שומע בלי הפסקה את כול הלהקות האלה, אבל היום כשאני שומע אותם מעבר לפרץ הנוסטלגי, זה פשוט נשמע כול כך פרימיטיבי ומיושן, וזה משעמם אותי מהר מאוד.

 

וזה דיברתי על להקות הגראנג' והמטאל של 80-90, על להקות ה-60-70 אני בכלל לא מדבר...

 

ג'ימי הנדריקס הזדקן לא רע, גם לד זפלין, גם דייר סטרייטס. סולטאנס אוף סווינג ואול אלונג דה וואצ'טאוור הם עדיין מהאהובים עלי.

 

גראנג' לעומת זאת אני לא מסוגל לשמוע יותר.

[שמר]

ללא קשר, גם דיוויד בואי של שנות ה-70' עדיין תענוג להאזנה.

[mystopp]

מחזק, אני מת על דייוויד בואי.